רס"ן ריקי גולן וגרשון הרטוב הם שני רווקים בעלי מוגבלות שנתקלים בלא מעט קשיים בדרכם למצוא אהבה. "אני נתקל בהמון דעות קדומות", אומר הרטוב בראיון לאולפן ynet. "אני חושב שעולם האנשים עם המוגבלות נחלק לשתי התלבטויות - האם לפרסם שיש לך מגבלה או לא לפרסם שיש לך מגבלה. כי אם אתה מפרסם אז פחות פונים אליך, ואם אתה לא מפרסם את זה מיד, אז מגיע השלב שבו צריך להגיד לאדם שאתה מתכתב אתו, 'יש לי מגבלה', ואז אתה נתקע באותו מצב".
אתם פותחים הכל מיד?
"אני ניסיתי גם וגם", אומרת ריקי, "אבל גיליתי שלא כל כך משנה מה אני כותבת, אנשים פשוט מסתכלים על התמונות ואז פונים אליי. ובגלל שהם בכלל לא קוראים, אז יוצא שהם בשוק כשאני מספרת להם את זה. וכשזה קורה, יש כל מיני סוגים של תגובות. יש את אלה שפשוט נעלמים, 'אה ברור, אין בעיה, נדבר', וה'נדבר' הזה לעולם לא יגיע. היה מישהו לפני כמה שנים שממש דיברתי אתו על זה בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, לא תגידו אחרי שהכרנו חצי שנה, והוא צרח עליי צרחות אימה של איך אני מעיזה לא לכתוב דבר כזה בפרופיל שלי. אמרתי לו, 'תקשיב, יש לי עוד כמה מאפיינים, עשיתי עוד כמה דברים בחיים שלי'".
1 צפייה בגלריה
גרשוןגרשון
ריקי וגרשון באולפן ynet
(צילום: מתוך הווידאו)


וגם לא שיקרת. זה לא שרימית אותו, נפגשתם עכשיו שנתיים ופתאום גילית לו. צריך לומר, שניכם חיים חיים מלאים. את מנהלת משאבי אנוש בצבא, נכון? יש לך אפילו ילדה. ואתה כבר היית בזוגיות והתגרשת. זאת אומרת, הלקות היא לא הדבר הראשון שצריך להיכנס איתו בדלת מה שנקרא.
"רק שזה בדיוק הדבר המתסכל, כי כשאני מקבלת את התגובות האלה", אומרת ריקי, "לדוגמה התגובה המאוד-מאוד נפוצה, 'אני לא רוצה להיות המטפל שלך', זה מעליב כי בוא תסתכל מה עשיתי בחיים שלי עד היום. אתה חושב שחיכיתי לך שתבוא להיות המטפל שלי?!"
יש גם הרבה פעמים דעות קדומות, אפילו לא מצד הבן אדם שפגשת, אלא מצד הסביבה הקרובה שלו. נכון? אנשים תמיד אומרים, "למה להכניס ראש בריא למיטה חולה".
גרשון: "יש המון דברים כאלה. אני שמעתי על מישהי שיצאה עם מישהו חצי שנה ואז הגיע הזמן להיפגש עם ההורים. היא הגיעה להורים שלו וזה היה פשוט קטסטרופה אחת גדולה וזה נגמר בערך אחרי שלוש שניות. היא יצאה מהבית בוכה. אז זה לא איזה משהו חדש".
ריקי: "גם לי קרה שיצאתי עם מישהו ואמא שלו החליטה להפריד בינינו. קרה לי גם שבחור יצא איתי, הכל היה מצוין אבל, 'בואי רק לא תפגשי את ההורים שלי לעולם', או 'אני מוכן להיות איתך בסבבה, בתנאי שלא תפגשי אף אחד שאני מכיר אף פעם'".
תגידו, מה אתם מחפשים בזוגיות, אם כבר אנחנו פתחנו פה משרד שידוכים קטן.
גרשון: "וואו, אני חושב שזאת שאלה מאוד גדולה. אני חושב שכל אחד אוהב לאהוב וכל אחד אוהב להיות נאהב, אז אנחנו לא שונים מאף אחד אחר. לקום בבוקר בעוד כמה שנים ולראות את מי שנמצאת לידי ולהגיד, 'וואו, זכיתי' - אין יותר טוב מזה".
סיפור אישי: שני ההורים של אשתי הם נכי פוליו והם התחתנו לפני המון שנים. מישהי שהכירה את שניהם אמרה, "או-קיי, שניכם נכי פוליו, בואו נחבר ביניכם", והחיבור הצליח. זה קורה גם אצלכם?
ריקי: "הרבה פעמים מנסים לחבר אותי לכל בן אדם עם מוגבלות שנמצא ברדיוס כלשהו מסביבי. בקונספט של, 'אה, גם את צולעת וגם הוא צולע, איזה יופי, אתם בטוח מתאימים', וזה דבר שמוציא ממני תגובות לא כל כך טובות. לפעמים זה נכון ולפעמים זה יכול להצליח. הנה, אתה נותן דוגמה להצלחה".
  • המרואיינים חברים בעמותת "צעד קדימה" המפעילה מועדון חברתי שמיועד לאנשים מעל גיל 21 עם מגבלה פיזית שמועיינים הגדיל את מעגל חבריהם.