בקליניקה שלי כמטפלת מינית-זוגית, אני עובדת עם זוגות רבים שמגיעים אליי מתוך רצון להחזיר את הביטחון מול הפין. נשים משתפות על חרדה מחדירה ואי-שקט מול הגוף הגברי של בן הזוג שלהן בזמן מיניות. אצל חלקן זה התגבר או התפרץ בעקבות 7 באוקטובר, ובשנים של מלחמה וחוסר ביטחון פוליטי, כלכלי ובטחוני.
גם גברים מגיעים עם חוויות מורכבות מול הפין - חרדת ביצוע ושפיכה מהירה, או אמירות כנות כמו: "הלוואי שהזין לא היה כאן. אני מסתדר מצוין עם האצבעות, הוא רק מפריע".
האשכים כאתר גברי לא מוכר
התרגלנו להתייחס אל הפין כאיבר המין הגברי הבלעדי, בעוד האשכים הפכו לאתר גופני גברי שפשוט נעלם. בעבודתי כמורה להתפתחות מינית וכמטפלת, מצאתי את האשכים כמרחב נפלא לעבודה של שיקום מיני והתמודדות עם טראומה ומיניות בקרב נשים, גברים וזוגות, כאשר נשים בסדנאות של התיידדות עם מיניות גברית שהובלתי, תיארו אותם כרכים ועגולים ובעיקר כלא מאיימים.
הן יודעות שיש פינים טובים, חלקן אפילו התחתנו עם גבר שהוא חבר, אבל זיכרונות עבר של גברים אחרים עדיין מכווצים אותן. בסוף הפין של בן הזוג שלהם מזכיר להן פעולה של כוחנות ואלימות של גברים אחרים.
זוהרה טרייסטמןצילום: קרן שליואסף (שם בדוי) פנה אליי כמטפלת עם חוויה קשה - הוא מרגיש יותר ויותר אשם במיטה. הוא מספר שאשתו חווה כיווץ מול איבר המין שלו. היא יודעת להגיד לו שזה בגלל שזה פוגענות מינית של גברים אחרים, אבל זה מתערבב אצלה. כתוצאה מכך, הגוף הגברי המיני שלו הפך למאיים ומטרגר עבורה.
בעבודתי כמורה להתפתחות מינית וכמטפלת, מצאתי את האשכים כמרחב נפלא לעבודה של שיקום מיני והתמודדות עם טראומה מינית בקרב נשים, גברים וזוגות, כאשר נשים בסדנאות תיארו אותם כרכים ועגולים ובעיקר כלא מאיימים
גם מלוות אחרות עם פוסט-טראומה הודו שמחשבה כמו להניח ראש בחיקו של האיש שאיתן, באזור המפשעה או על הירך, יצרה אצלן תחושת אימה, כי היא התחברה ישר לקרבה לפין ולצורך שנתבע אצלה - כאילו גוף גברי שווה חדירה.
לכן, אשמח להציע דיאלוג ומגע עם האשכים כשער קריטי חשוב. אשכים לא מאיימים על הנשיות, הם אולי לא מפוארים אבל בהחלט לא מפחידים. הם לא תקפו שום אישה לאורך ההיסטוריה. המגע שם להרבה נשים מרגיש אינטואיטיבי - רך, משחקי, מלטף.
אני רואה איך חוויות כאלה של מגע באשכים נתפשות כבטוחות, אינטימיות ועם יותר נוכחות ובחירה עבור נשים בתהליכים. זו חוויה שמשרה תחושת ביטחון, ומתוכה יכולה להיווצר התרחבות במגע אחר מול הפין, שם הכל הרבה יותר אינטנסיבי וצפוף.
"גבריות אשכית"
כולנו גדלנו על תכתיב ה"פאלוס" - "גבר-גבר" הוא גבר עם זין שתמיד מוכן לפעולה. הוא כובש, חזק, זה שתמיד מתפקד ומוכיח את עצמו, אדם שרירי ואטרקטיבי.
בגבריות הפאלוצנטרית, המסורתית, יש מתנות ואיכויות מדהימות. בעיניי, אנחנו צריכות וצריכים אותן גם ב-2026, כאשר אנחנו כבר עמוק בתוך העידן של המיניות החדשה.
ועדיין, זו תבנית אחת, וכאשר גברים מנסים לתאר את עצמם כרגישים, ומספרים למשל שהם לא מתחברים לסטוצים, ומטפחים חברויות עם שיחות עומק, הם יגדירו את עצמם כ"נשיים", וירגישו מסורסים מול ה"גבר-גבר" במשרד. מניסיוני, תפישות פנימיות כאלה עלולות ליצור בעיות בתפקוד המיני הגברי.
לכן אני מציעה לגברים ולנשים שחיות איתם להתייחס לאיכויות הללו כ"גבריות אשכית". לא "גבר עם רחם", כמו שאחד מתלמידיי הציע, אלא תכונות רגישות הנובעות מתוך הגוף הגברי, בלי צורך להשאיל תכונות נשיות או גוף נקבי.
האשכים מיוצגים בספרות המחקרית המועטה שקיימת, כאתר שמתייחס לפגיעות - אולי בגלל שבזמן פחד, האשכים מגיבים ומתקרבים לבסיס הפין. בתפישה הקבלית האשכים קשורים לאיכויות האלוהיות "נצח והוד". שתיהן קשורות לאבות האומה - משה ואהרון, צמד האחים שהובילו את עם ישראל בראשית קיומו לגאולה.
בסוכות יש מסורת להזמין בכל ערב אושפיזין - אורח, בארמית. בימים המתקדמים אנחנו מזמינים לחיינו את האיכויות של שניהם, כפי שמקובל במסורת היהודית. משה מביא איתו את איכות נצח ואהרון את הוד. מעניין לחשוב שבתוך סוכה שמבקשת ליצור מרחב של רחמים ושלום, עושים גם כבוד לגבריות אשכית.
הצעה למגע זוגי
בן הזוג שוכב על הגב, כפות רגליים על המיטה והברכיים כלפי מעלה, יוצרות מעין כיפוף שמאפשר מגע באזור המפשעה. הפרטנר/ית שם/ה כפות ידיים על האשכים. כאשר הגבר לא בעוררות מינית, שק האשכים יהיה פרוש ופתוח למגע. אפשר להתחיל מליטופים, גירודים ואז הצעה למעין חדירה - בת הזוג נושמת ובזמן הנשיפה שלה יוצרת מעין כניסה עם שלוש אצבעות פנימה.
אנחנו מחפשות את האזור הריק של שק האשכים, לא מגע ישיר בביצים. זו תנועה איטית ומיוחדת, המאפשרת חילופים מגדריים. האישה מתרגלת קשיבות לגבר, כאן היא "החודרת". היא יוצרת מרחב בטוח, כי להרבה גברים אסור לגעת בביצים. הם קשורים לחרדת סרוס. לא סתם בהרבה שפות התפתח סלאנג כמו "תפסה אותו בביצים". לגבר זה מאפשר לקבל מגע מיני בלי צורך בביצועים, ולהיות בחוויה שקטה של התמסרות. לא התמסרות של אישה, התמסרות גברית.
זוהרה טרייסטמן היא מטפלת מינית-זוגית ומנחת סדנאות, תיאורטיקנית של המיניות ומפתחת גישה תרבותית-טיפולית של מיניות מיודעת גבריות




