"הגבולות שלי הם לא קיר, הם דלת שמובילה אליי" (לידיה הול)
גברים רבים מסתבכים עם עצמם בתחילתן של מערכות יחסים, בזמן שהם מנסים לאזן בין הצורך להיות נחמדים לבין עמידה על שלהם, בין הרצון להתקבל על-ידי בת זוגן, לבין הניסיון לגרום לה לראות גם אותם, בין התלהבות חד צדדית לבין שמירה על הדדיות. זה בולט במיוחד בתוכניות ריאליטי כדוגמת חתונה ממבט ראשון ושני, בהן נראה כי גברים מסוימים מאבדים את היכולת לאזן כראוי בין הרצון שהבחורה שזה עתה הכירו תתלהב מהם ותרצה אותם, ובין הרצון לשמור על עמוד השידרה הגברי שלהם בתוך מערכת היחסים המתהווה. כשחוסר האיזון נוטה לכיוון הצורך להתקבל ולהיות אהוב, גברים רבים מאבדים את עצמם והופכים להיות מֵרַצים, חסרי החלטיות, או לחילופין וכחנים ושתלטנים. כשחוסר האיזון נוטה לכיוון הניסיון לשמור על הפאסון, הם נוטים לשחק משחקים, להיעלם, לבטא פאסיביות-אגרסיביות, ולנקוט במניפולציות רגשיות שאני נתקל בהן מידי יום בקליניקה.
גברים (ונשים), שבסדר עדיפות גבוה עומד הרצון לשמור על השלום וההרמוניה, על חשבון שמירת הגבולות והסטנדרטים שלהם, נוטים לריצוי ולאובדן העצמיות שלהם בתוך הקשר. הם מתנהגים כך כי חשוב להם, במיוחד בתחילת קשרים, שהאחר יהיה מרוצה מהם. לכן הם יעדיפו לשמור על שלום בית, לברוח מקונפליקט, או להימנע מלערוך שיחה קשה על דברים שחשובים להם. אולם זהו מדרון חלקלק, כיוון שבנקודה הזו הם מתחילים לאבד את הכבוד שבת-זוגם רוחשת כלפיהם, והסיכויים לאבד אותה עולים. גבר בעל ערך עצמי נמוך המתקשה להציב גבולות ולתקשר את הסטנדרטים שלו באופן מווסת, פשוט מאבד את הכבוד העצמי שלו, ומכאן הסיכוי לכבוד הדדי בקשר פוחת. במקום שמירה על גבולות וסטנדרטים, מה שגברים כאלה נוטים לעשות, באופן מכמיר לב כפי שניתן לא פעם לראות בתוכניות הריאליטי, זה לקבל את ההתנהגות, או לחילופין, לנדנד לנשים שלהן על ההתנהגויות שמפריעות להם, ולנסות לגרום להן להבין בכל מחיר. אולם בזמן שהם לוחצים או מנסים לשנותה, תגובתה משדרת בטחון הנובע מכך שהיא אינה מאמינה שבן-זוגה ייסוג מהשקעה בה או חלילה יעזוב. בהתנהגותם הם מאותתים לה שכל התנהגות, וכל דרך שהיא תלחץ אותו, תהיה מקובלת עליו בסופו של דבר.
אולם בשביל שאישה תסמוך על גבר, היא צריכה קודם כל לכבד אותו, ובשביל לכבד גבר, היא צריכה להרגיש (גם אם היא כמובן לא מצהירה על כך בריש גלי), שלא כל התנהגות שלה כלפיו מתקבלת בהבנה מצידו. קל וחומר, כשהיא חוצה את הגבולות שלו, והוא, במקום להעמיד גבול, מתחנחן ומתחנף אליה. גבריות במובנה הארכיטיפי והשמרני, מאופיינת על ידי שליטה עצמית (וויסות ואיפוק), יחד עם יכולת הובלה, כפי שנשיות במובנה הארכיטיפי מאופיינת על ידי יכולת טיפוח, דרך רגישות ואמפטיה לצרכי האחר. נשים, ולא משנה עד כמה הן עצמאיות, רוצות להרגיש שהן יכולות להישען ולסמוך על הגבר שלהן, שיוביל, ידאג, ויגן עליהן. לכן נשים, בוודאי בתחילת קשרים, תבחנה את הגברים שלהן בדיוק ברגע הזה בדרכים שלעיתים נסתרות מהעין. הן יכולות לבדוק לדוגמה איך הוא מגיב ללבוש פרובוקטיבי מסוים שלהן או למשהו שהן מעלות ברשתות החברתיות למורת רוחו. הן יכולות לא להתקשר אליו ברגע מסוים ולהשאיר אותו בחוסר ודאות, לדבר אליו או לבקר אותו באופנים מסוימים, להתייחס בחוסר כבוד לחברים או משפחה, לפלרטט עם אחרים או לצאת איתם במקביל.
אחד הפרדוקסים החביבים עליי בתחום הטיפול הזוגי הוא שבשביל להציל קשר, אנחנו לעיתים צריכים להיות מוכנים לוותר עליו. זה נכון בתחילתם של קשרים, ובוודאי לאחר שנים של קשר הנמצא במשבר חריף. גבר שלא יודע ללכת, למרות תשוקתו או היקסמותו, או להסיג את השקעתו תוך כדי שהוא מבהיר לה מה הסיבה לכך, לא יצליח לגרום לאישה לכבד אותו לעולם. אם הוא לא מוכן לקחת בחשבון, בעקבות האמונות שיש לו לגבי עצמו ולגבי אהבה, שהקשר יכול להסתיים, הוא לא יהיה מסוגל להעמיד את הקשר ואת אהבתו במבחן, ומהר מאד יילקח כמובן מאליו.
אנו נוטים לפחד מסיומם של קשרים משתי סיבות עיקריות, הראשונה היא חרדת נטישה והשנייה היא הפחד מלהיות לבד, קרי מבדידותנו. בהקשר של חרדת נטישה, כפי שאנו נוטים לבלבל בתחילת קשר בין ריגוש לחרדה, אנו נוטים לבלבל בין חרדת נטישה לדחייה, למרות שהן שונות מהותית. נטישה מתרחשת אך ורק אצל ילדים, מבוגרים לעומת זאת, נדחים. דחייה היא חוויה טבעית אצל מבוגרים, ואנו אמורים ללמוד לשאת אותה כחלק מחיינו הבוגרים. אדם בוגר שמרגיש חרדת נטישה עזה, בדרך כלל מפחד ממשהו שכבר קרה לו בעבר הרחוק, על ידי הוריו, או על ידי קבוצת השווים לו. הוא מַתִיק את חרדת הנטישה לחשש מדחייה ומבלבל בין השניים. גבר – שבעברו טראומה הקשורה ליחסים עם הורה לדוגמה, שבמסגרת מערכת היחסים עימו, הסיק שהוא לא ראוי לאהבה מתוקף מי שהוא, או שעליו להתאמץ עבורה מפחד מנטישה ולכן עזיבה של מערכת היחסים ביוזמתו לא באה בחשבון. הוא יהפוך למֵרַצה, וימנע מעימותים, וזאת בכדי לא להעמיד במבחן את האמונות שהוא מחזיק בנוגע לאהבה. אדם שחרד מאד מסיום קשר שלא ביוזמתו, עסוק באופן לא מודע בחרדת נטישה לא פתורה מעברו, הקשורה לחוויה של בושה עמוקה ופצע עמוק שהוא נושא עימו.
בנוגע לפחד השני מבדידות, הפחד הזה הוא הכוח המניע מאחורי הישארות במערכות יחסים רבות. אם אנחנו אפופי חרדה מפני תהום הבדידות, אנו נאחז בבן-הזוג שלנו בכדי לא ליפול לתהום הזו. אנו נעדיף להישאר במערכת יחסים רעה או בינונית, כזו שרחוקה מלספק לנו את צרכינו, רק בכדי לא להישאר לבד. כך אנו גם חוסמים את הדרך לאפשרות לחיבור עמוק ומשמעותי עם האחר. כיוון שאם הוא נמצא בעבורנו בעיקר בכדי להעניק לנו ביטחון, חוסן נפשי, או הגנה מפני בדידותנו, היחסים עימו לא ינבעו ממקום אותנטי ומשוחרר, אלא מתוך תלות והיצמדות.
לכן גבר שאוהב את עצמו צריך להתנהג באופן שהוא עצמו יוכל להעריך. אם אנו מתנהגים באופן שאנו במעמקי נפשנו יודעים שהוא מזיק וגורם לנו לא לכבד את עצמנו ואת צרכינו, מדוע שנצפה בכלל שבת הזוג שלנו תעריך אותנו? כאשר גבר לוקח אחריות על חייו ועל מערכת היחסים שלו, הוא בסופו של דבר גורם לכך שבת זוגו תעריך אותו, דווקא יותר, ולא פחות, למרות מה שפחדיו מספרים לו. אדרבא, גבר בעל בטחון עצמי שמעריך את עצמו יודע לתקשר את הסטנדרטים שלו ולהציב גבולות באופן מכבד ומקרב. הדרך להציב גבולות היא כאמור לא להתחנן שבת הזוג תקשיב, לצעוק, להתפרץ, להתפרע, או להכריח אותה להשתנות, אלא לומר לה לדוגמה "זה מה שחשוב לי, ולכן זה מה שלא אוכל לקבל בהתנהגות שלך, וזה מה שאני מבקש ממך להבא שיקרה" תוך כדי שהוא מבהיר לה, או מראה לה בבירור את המוכנות שלו ללכת או לסגת מהקשר, במקרה שהיא תמשיך בהתנהגות שלה. אם וכאשר הגבר נסוג וההתנהגות לא משתנה, כדאי שיבין מזה שהיא לא מספיק רוצה את הקשר, או לא מספיק חשוב לה לעבוד עליו בשבילו. אישה לא תכבד גבר שלא מכבד את עצמו דרך עמידה על הסטנדרטים והגבולות שלו.
אם גבר מנסה להיצמד או לשמור על הקשר מתוך ייאוש או חרדה, רוב הסיכויים שהוא יאבד את הקשר, כיוון שהוא אינו מסוגל לשלוט בעצמו, ויתקשה להבהיר מה שחשוב לו ולעמוד על כך. אם אנו כל כך מפחדים מהאפשרות שנשאר לבד, נתקשה להפגין אסרטיביות, או לדרוש משהו שיכול לאיים על מערכת היחסים שלנו, וכמובן שנחשוש להביא את עצמנו באופן אותנטי. רק אם אדם מוכן להתייצב לקרב על הזוגיות שלו מתוך עמדה נפשית של "יהיה מה שיהיה", כלומר להיות מוכן גם לאבד את הזוגיות שלו, הוא יפתח את האפשרות לתיקון עמוק ואמיתי של מערכת היחסים.
לכן גברים, תבדקו האם אתם מציבים גבולות או מחבלים בקשר? ההבדל הוא שאחד מרחיק אותה ממך ולשני יש סיכוי לקרב אותה אליך. גברים חושבים שגבולות זה "את פגעת בי!, אני לא מדבר איתך!, אני לא אסבול את ההתנהגות שלך! אני אשתוק, אני אעשה לך דווקא וכו'." אבל זו חבלה עצמית. גבולות, לעומת זו, הן הוראות פשוטות שנמסרות ברוגע, ומלמדות את האחר איך לאהוב אותך כמו שחשוב לך. זה יכול להיות "אני לא אוהב את זה שאת נעלמת לכמה ימים ואז חוזרת כאילו לא קרה כלום. אם את רוצה קשר, זה צריך להיות משהו רציף וקבוע", או "לא אהבתי את זה שכשהיינו אצל ההורים שלך, דיברת על האקס שלך, זה לא מכבד אותי ואני מבקש שתפסיקי". ככלל, שווה לראות אם משהו הוא חד פעמי או חוזר על עצמו, ואם חוזר על עצמו לתקשר את זה מיד בפשטות וברוגע. זכרו, גבולות ברורים שמתוחזקים באופן קבוע, יוצרים זוגיות טובה, כי כך אנו מבינים בבירור איפה כל אחד עומד. בהצלחה.
רועי צור הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים"
