זוג בבידודזוג בבידוד
אל תבקר אותי עכשיו. בטח לא בזמן מחלה
(צילום: Shutterstock)

עשרות אלפי ישראלים גילו אמש (ד') כי עליהם להיכנס לבידוד, חלקם זוגות שמעולם לא בילו יחד 24 שעות מלאות האחד עם השני, ואמורים לבלות עכשיו שבועיים שלמים באותו חלל, ללא יכולת לברוח לטיול החוצה או לבירה עם חברים. מדובר בזמנים מאתגרים, ללא כל ספק, שאם נגזר עליכם לעבור אותם, רצוי שהם יעברו בנעימים. איך תעשו זאת? קודם כל, עם מקסימום הבנה ומינימום ביקורת כלפי הפרטנר שלכם, גם אם הוא ממש אבל ממש עולה לכם על העצבים.
ביקורת היא אחת הבעיות הגדולות של הזוגיות, ובכל זאת היא מופיעה בלא מעט מערכות יחסים. היא יכולה להיות גלויה מאוד, כשאחד מספר לשני איך הוא יכול וצריך לחשוב או לעשות דברים מסוימים, והיא יכולה להיות קצת יותר סמויה, כשהיא מלווה בשפת גוף מסתייגת, שאלות תמימות ורמיזות גלויות ושאינן גלויות. בכל מקרה, הצד המבוקר מסיק שהוא לא עושה את הדברים כמו שצריך, שאי-אפשר לסמוך עליו בדברים מסוימים, ושהעשייה והמאמץ שלו אינם מוערכים.

מעגל של תסכול וייאוש

כל אחד מאיתנו מגיע עם התפיסות וההרגלים שלו, ובהחלט יכול להיות הרבה יותר נעים ונוח אם אלה שאנחנו חיים איתם יוכלו ליישר קו עם הדרך שאנחנו מצאנו כנכונה, יעילה וטובה. במיוחד שזה עובד לנו מצוין, ושיש לנו כוונות טובות ורצון כן להמליץ להם מה כדאי לעשות/לחשוב/לבחור כדי שגם להם יהיה טוב. מצד שני, הנוחות והרצון הטוב לא משנים את העובדה שלביקורת שלילית אין מקום בזוגיות. ביקורת שמתרכזת במה שאין ומעבירה מסר של שליטה ועליונות, פוגעת בלב ליבה של מערכת זוגית בריאה והדדית. אין בה כבוד והיא ההפך של קבלת האחר ושל שיתוף פעולה. המסר שעובר הוא - "אני יודע יותר טוב ממך, אני רוצה לשנות אותך, מה שאתה עושה ומי שאתה לא מספיקים לי".
כשאני מדברת עם בני זוג שביקורת יומיומית היא חלק מההווי המשפחתי שלהם, אני נתקלת בהרבה מאוד כעסים, תסכולים ועלבונות, שבסופו של דבר מתגלגלים לייאוש מסוכן של שני הצדדים. ניקח למשל את מיכל ורועי. מיכל מספרת שבחוויה שלה, אין יום שבו היא לא מקבלת מרועי הערות ודרישות לשינוי. "אני מרגישה שרועי כל הזמן מנסה לשפר אותי, שלא משנה מה אני עושה, המסר שמועבר הוא שאני לא מספיק אחראית, לא מנתחת נכון סיטואציות, שהוא לא מצפה שאזכור בעצמי דברים בסיסיים ביותר, ובגדול שהוא לא סומך על שיקול הדעת שלי. בהתחלה עוד ניסיתי לענות על הציפיות והדרישות שלו, או להסביר ולהצדיק את עצמי, אבל באיזשהו שלב פשוט הפסקתי להתייחס להערות ולבקשות", סיפרה בפגישתנו הראשונה.
מיכל אמרה את הדברים בכאב וייאוש גדולים. היא אוהבת את רועי, אבל עייפה מהחיים תחת הביקורת. בחוויה שלה היא ניסתה והתאמצה לאורך שנים לספק את רועי, וכמעט תמיד המשיכה לקבל תלונות, הערות והצעות לשיפור. באיזשהו שלב היא הבינה שאם היא לא מצליחה גם ככה להשביע את רצונו, אין לה בעצם שום סיבה להתחיל בכלל לנסות. גם רועי הגיע לייאוש, רק ממקום אחר. בחוויה שלו, הוא עובד על עצמו המון כדי לא לבקר, ומפרש את ההתנהגות המתוסכלת והנמנעת של מיכל כדחייה וחוסר הערכה.
"אני מודע לזה שאני אדם ביקורתי מאוד, ובגלל זה עובד קשה על עצמי כדי להעיר למיכל כמה שפחות. אבל באמת, יש דברים שאני פשוט חייב להגיד. אם היא כל הזמן בטלפון במקום להיות עם הילדים, או אם היא שוכחת לשלח לגן ולבית הספר משלוחי מנות ביום שביקשו, אז אני כבר באמת לא יכול להתעלם מזה", שיתף בצער, והוסיף: "כל הבקשות וההצעות שלי, שבאות רק ממקום שרוצה להקל עליה, מתקבלות בזלזול מוחלט מצידה, ולא משנה כמה פעמים התחננתי שתתייחס למינימום שאני מבקש, כלום לא השתנה". רועי מתוסכל כי בחוויה שלו הוא מעיר ממש מעט, ולמרות זאת הוא נתקל בהתעלמות צורמת מצד זוגתו. עבורו, הבקשות מבטאות קריאה להתייחסות למה שחשוב לו, ומשמעותה של ההתעלמות מהן היא שלמיכל לא אכפת ממנו, ושהוא לא מספיק חשוב לה כדי שהיא תעשה את המינימום למענו.

זוג בבידודזוג בבידוד
זוג בבידוד
(צילום: Shutterstock)

מביקורת שלילית למשוב חיובי

מהייאוש, הדחייה והעלבון נולדים רק דברים רעים. בחרנו לחיות בזוגיות כדי שיהיה לנו נוח ונעים, כדי שנרגיש טובים, אהובים ומוערכים. המטרה לא היתה שיחנכו אותנו, ינסו לשנות אותנו, או ירצו כל הזמן להגיד לנו שאנחנו לא יודעים מספיק מה טוב עבורנו. כולנו מעדיפים להיות בסביבה שרואה את היופי שבנו ומוקירה את המאמצים שלנו. לעומת זאת, ביקורת, גם כשהיא מגיעה לצד הכוונות הכי טובות שיש, היא אף פעם לא דבר שנעים לקבל, ולרוב נרגיש שאנחנו מאכזבים, ושמבטלים ומתעלמים מהטוב שבנו.
כדי שנוכל להבין איך להפוך את הביקורת השלילית למשוב חיובי במסגרת השיח הזוגי שלנו, חשוב שלפני הכל נבין כיצד המנגנון האישי של הביקורת עובד אצל כל אחד מבני הזוג. כדאי שנכיר מהי ביקורת עבורנו? איך חווינו אותה לאורך חיינו? באילו נסיבות אנחנו מוכנים לקבל אותה? מתי היא פוגעת בנו מאוד, וכן הלאה. חשוב לא פחות שנבין מהן התשובות של בן/ת הזוג שלנו על אותן שאלות בדיוק. לפני שנוכל לצאת לפעולה זוגית שבה אנחנו לומדים איך לשלב משוב מעשיר ומקדם שנועד לעזור לנו לחיות טוב יותר ביחד - ובטח שלצלוח יחד תקופה מאתגרת מבחינה זוגית כמו בידוד - אנחנו חייבים קודם כל לבקר את עצמנו בסוגיית הביקורת, ולהתחיל לנהוג ברגישות כלפי בן/ת הזוג שלנו.
צריך להפריד כמובן בין ביקורת להערות והצעות לשינוי, שיכולות להיות חיוביות ואפילו נחוצות כשחיים ביחד. בעוד שאין מקום לביקורת בזוגיות, גם לא כזו שמחופשת לבונה, משוב ורעיונות שמגיעים ממקום אוהב ומכבד בהחלט יתקבלו בברכה. קשה לנו לשמוע שאנחנו לא טובים ולא בסדר, קל לנו ואנחנו אפילו שמחים לקבל הערות וללמוד מאנשים שאנחנו מעריכים ומשוכנעים שהם רוצים בטובתנו. הינה כמה כללים שיעזרו לכם להפוך את ההערות להארות:

1. לצמצם כמה שיותר את הביקורת

לפני שאנחנו יוצאים לתקן את האחר, נבדוק את חלקנו במשוואה - נסתכל על הציפיות והדרישות שלנו, ונשאל האם אימצנו לעצמנו דפוס מבקר, ומהם המחירים שהוא גובה מהזוגיות שלנו? ביקורת מורגשת גם כשהיא לא נאמרת במילים, לכן אם רק נבקר פחות, הבעיה לא תיפתר. עלינו לעשות עבודה עמוקה שתעזור לנו לראות כמה שיותר את מה שכן עובד, יפה ומוצלח במעשים של בן/ת הזוג שלנו, וללמד עצמנו להשלים עם המציאות ולהפסיק להתווכח איתה.

2. להתכוונן על מצב מכבד

אחרי שביררנו מה אנחנו יכולים לשחרר ומה חשוב לנו להעלות לסדר היום, נזכיר לעצמנו שמה שאנחנו אומרים הוא רק הצעה לשיפור. שאנחנו לא יודעים יותר טוב, ובטח שלא מבטלים את עמדתו של בן זוגנו, ושהוא יכול לקבל או לסרב לקבל את דעתנו. כשהמסר שאנחנו רוצים להעביר יגיע ממקום אוהב, שרוצה בטובתו של בן/ת הזוג, מכבד את דרכם ואת שיקול הדעת שלהם, סביר שהוא יתקבל על ידם הרבה יותר בקלות.

3. להיות חכמים

המטרה שלנו היא להצליח להשיג שינוי כלשהו, ואם אנחנו רוצים להשיג תוצאות, כדאי שנהיה רגישים למצב הרגשי של בן/ת הזוג שלנו, ונוודא שהם פנויים ומסוגלים לקבל את דברינו ממקום חברי ואוהב. האם הם חושבים שלא משנה מה אנחנו כל הזמן מאוכזבים מהם? האם הם חווים ביקורת כמתקפה? האם הם מרגישים שאנחנו פתוחים לקבל גם את דעתם ומעריכים אותה? מומלץ להתייחס ברגישות לביקורת, לוודא שהזמן והמקום מתאימים ושבני הזוג שלנו פנויים ומוכנים לשיחה נעימה וטובה. ובכל מקרה, תמיד כדאי להתחיל את הדיון ביניכם במילות פרגון והערכה, שמזכירות את האהבה והקרבה ביניכם, ואת מה שיפה ומוצלח בהם.
בהצלחה ורק בריאות!

חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A) ומדריכת הורים