פרק 1: המסע לאורגזמה של קטי

בגיל 28 החליטה קטי גבעוני (30), צעירה תל-אביבית שעוסקת בשיווק דיגיטלי, להגשים חלום שהולך איתה כבר שנים. היא נתקלה במודעה ממומנת לסדנת נשים מיוחדת, שהבטיחה לעזור לה להגיע לאורגזמה. קטי החלה להגיע למפגשים, אך מה שהיא למדה על עצמה תוך כדי המסע – טלטל והפך את עולמה. היא גילתה שישנו קשר ישיר בין הטראומה המינית הקשה שעברה בילדות, לבין הניתוקים שהיא חווה עד היום במהלך המגע המיני, ושכדי שהיא תוכל ליהנות באמת מהמיניות שלה, עליה ללמוד קודם כל, להיות נוכחת ברגע, ולהילחם בדחף להתנתק. באומץ מעורר השראה ממחישה קטי את הזכות לחוות חיים מיניים מלאים ומספקים, לא משנה כמה מאתגרת הדרך לשם.

פרק 2: לחץ חברתי במיניות

דר עופר עובד בשנים האחרונות ב"נקודת מפגש", ארגון של מחנכים ומחנכות למיניות מיטיבה, שמבקש לחולל שינוי במציאות חייהם של בני ובנות הנוער בישראל. אחרי שקרא עדויות על פגיעה מינית באזור האפור, נחתה עליו ההבנה שגם הוא התייחס לחברות שהיו לו בצורה פוגענית. למשל, דרך יצירת לחץ חברתי כדי לגרום להן לשכב עמו. היום דר נעזר בסיפורו האישי כדי להשפיע על צעירים ולעזור להם מראש להימנע מלהגיע למצבים דומים.

פרק 3: מיניות למען האחר

כשטליה אורן, מדריכת יוגה ומנחת סדנאות להתפתחות עצמית, התחילה לקיים יחסי מין כנערה, היא חוותה כאבים גדולים במהלך הכניסה לנרתיק. היא הכריחה את עצמה להתעלם מהכאב, ולא שיתפה את בני הזוג שהיו לה. "רציתי לעשות את זה בכל מחיר, גם אם זה כואב לי, וכשזה ממש כאב, הסתובבתי על הבטן ונשכתי את הכרית".
גיא אלחדד, מטפל הוליסטי ומנחה סדנאות, הוא בן זוגה של טליה, וגם לו יש סיפור מאתגר שקשור במיניות – כשהיה נער, המיניות שלו היתה מיניות "שואו-אוף", מיניות שעושים "בשביל החבר'ה". "הייתי ניגש לנשים בשביל המארג החברתי, בשביל להשוויץ אחר כך לחבר'ה. זאת היתה מיניות זולה וסליזית", הוא מעיד. היום שניהם מתייחסים למיניות ממקום מחובר ובוגר יותר. הם כבר לא נכנסים אליה מתוך ריצוי, וחווים אותה כמרחב לחקירה עצמית וזוגית.

פרק 4: ללמוד להגיד לא

שגיא בן אביב (24) גדלה בבית לא פשוט בדרום תל אביב. כשנכנסה לגיל ההתבגרות וגופה החל להשתנות, הבינה שהמיניות שלה היא סוג של "כוח-על", שכולם רוצים חתיכה ממנו. הבעיה היא שחלק מהגברים שפגשה לא התחשבו בה ולא כיבדו את ה"לא" שלה. "לא ידעתי להגיד 'לא', וכשכבר אמרתי, הם לא כיבדו את זה. אז מי בעולם הזה יודעת בכלל להגיד 'לא?'", היא שואלת.
וכך, כבר בגיל התיכון היא הבינה שמיניות יכולה להיות כואבת ולקחת חלקים ממשיים מהנשמה שלה. היא החלה להתמודד עם הפרעת אכילה, ולעיתים אף לחתוך את עצמה. מספר ימים אחרי ההתקף הכי חמור שהיה לה, החליטה שגיא שהיא לוקחת את עצמה בידיים ופועלת כדי לשנות את המצב. היא התנזרה ממיניות לתקופה, נפתחה לעולם הרוחני דרך ריטריטים ופסטיבלים, ולמדה להיכנס למרחב המיני ממקום מחובר, אינטימי ובריא הרבה יותר.


פרק 5: להחזיר את התשוקה לקשר

יפעת נחמני (37) מפתח תקווה נשואה כבר 18 שנה. את בני, בעלה, הכירה כשהיתה בתיכון. מהר מאוד השניים נישאו, יפעת נכנסה להיריון, הזוגיות הפכה לשגרה והמיניות שלהם הפכה לעוד מטלה לא כיפית ש"צריך" לעשות. "כמו שיש כביסות וניקיונות, אז ככה היה גם הסקס שלנו. עוד משהו שחייבים לעשות כי אנחנו נשואים, ואם כבר הלכנו לצימר, אז שוכבים כי שילמנו על הצימר", היא מעידה.
לפני מספר שנים, יפעת איבדה כל חשק מיני. ההתעוררות שלה קרתה רק אחרי שבני איים שיפנה לאפליקציות היכרויות. או אז היא הבינה שמשהו במיניות שלהם חייב להשתנות. היא התחילה לבדוק, לחפש ולחקור, וגילתה ביחד עם בני את עולם המיניות האלטרנטיבית.

פרק 6: מעשה האהבה כשער רוחני

יעל קרן אור (53) וגבריאל דיקפואה (61) הם מדריכים מיניים שמעבירים יחד סדנה לשפיכה נשית. שניהם בזוגיות פרק ב' שלהם, והחיבור הרומנטי ביניהם נולד במקדש טנטרי לחקירה מינית. יעל מספרת שהשפיכה הנשית שחוותה בעזרתו של גבריאל, גרמה לה להרגיש כאילו יד אלוהים נגעה בה ("שערי שמיים נפתחו לי"). היא רואה את השפיכה הנשית כאמצעי להתעלות רוחנית, פורטל או שער לעולם שמעבר, ומשימת חייה היום היא להעביר את הידע משנה החיים הזה הלאה.
הסדרה התיעודית "עד העונג הבא" של ynet Original שואלת שאלות כמו כיצד פגיעות מיניות משפיעות ומעצבות את ההנאה המינית שלנו? איך מחנכים היום את דור המסכים למיניות בריאה? האם קיים קשר בין פגיעה מינית להפרעות אכילה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי? איזה "סקס אחר" זוגות ותיקים שכבר התרגלו האחד לשני יכולים לאמץ, ואיזו משמעות רוחנית מסתתרת בשפיכה הנשית. בשישה פרקים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, מעניקה "עד העונג הבא" הצצה למערכת היחסים המורכבת שכולנו מנהלות ומנהלים עם המיניות שלנו, ועושה זאת דרך שיח אותנטי, פתוח וחסר בושה על מין ומיניות, כמו שטרם נראה בישראל.

קרדיטים: בימוי ותסריט: לורי שטטמאור, תחקיר: לני שפיר, עריכת וידאו: איילת בק, צילום: עומר דאידה, צילום נוסף: שלום רופיאזן, מקליטה: דנה מימון, עורך ראשי: אבי זילברברג, עורכת משנה: דיקלה משעלי, מפיקה ראשית: גלית כהן, מנהלת הפקה: עתליה דיין, מפיקת פוסט: יעל אהרוני, מנהל טכני: עידן סטמקר, ע. עריכה: נתן שוסטרמן, רוי בלבירסקי.
פורסם לראשונה: 14:01, 19.06.23