האפשרות לחיים אותנטיים, עוברת דרך היכולת לאכזב אחרים. כל שינוי או החלטה שאנו מקבלים, משפיעה בהכרח על סביבתנו: לשנות קריירה, לחיות על-פי הזהות המינית שלנו, להיפרד מבן-זוג, לחיות על פי צו מצפוננו. כל בחירה אותנטית שאנו עושים, עלולה לפגוע במרקם היחסים העדין שלנו עם הסביבה, שתנסה להשיב את מערכת היחסים למקום שבו מידת החיכוך בינינו ובינה היא הקטנה ביותר. מתח מרכזי וקבוע של חיינו נמצא בין היקשרות לאחרים ושייכות מצד אחד, ובין חיים אותנטיים, נפרדים ועצמאיים מצד שני. ככל שאנו נוטים לקצה אחד של המתח הדיאלקטי, אנו מתרחקים מהקצה השני. הלכה למעשה, אנו נדרשים לבחור עד כמה אנו מוכנים להרחיק לכת באכזבת הסביבה על מנת שנוכל לחיות חיים אותנטיים, או לחילופין - בעבור תחושת שייכות, אישורים מהסביבה, ופחד מבדידות, נבחר לאכזב את עצמנו גם במחירים כבד.
מאחורי האמירה של רבים, שהם לא יודעים מה הם רוצים, מסתתרת לעיתים אמת שונה בתכלית – הפחד המשתק מתגובת הסביבה לרצון החדש שלהם. אנשים באים אלי עם רצון שברירי, בכדי לקבל חיזוק למשהו שכבר למעשה היה קיים שם מזמן, אך מפחד לבוא לידי ביטוי. הם לא באמת מצפים שאומר להם מה נכון עבורם, את זה הם כבר יודעים. הם מחפשים שאחזק אותם אל מול התגובות האפשריות של אנשים שהשפיעו ועודם משפיעים על עולמם הפנימי. זו יכולה להיות דמות מופנמת של הורה דומיננטי וביקורתי, נורמות תרבותיות, קהילה מסוימת, משפחה, ילדים, בן-זוג. עצם העובדה שברור לנו מה נכון עבורנו, לא אומרת שקל לנו לרצות אותו, או לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו. אם כבר להיפך, ההחלטה הנכונה דווקא מרגישה ברגע מסוים כהחלטה הגרועה ביותר או הקשה ביותר לביצוע. הסיבה לכך היא שאנו עושים את הטעות הבאה: אנו חושבים שככל שאנו מרגישים יותר רע בנוגע לרצון או החלטה מסוימת, מעיד על-כך, שזהו כנראה לא הדבר הנכון לעשותו. אולם זוהי טעות ייחוס, והאמת היא, שככל שאנו מרגישים רע יותר לגבי החלטה שאנו עומדים לקבל, זו עדות לכך שההשקעה או המעורבות הרגשית שלנו גבוהה יותר, ולא שההחלטה אינה נכונה עבורנו. המושקעות הרגשית הגבוהה היא זו שגורמת לנו להירתע או להימנע, וזאת מפחד מתגובתה של הסביבה כלפינו.
העובדה שאתם מתייסרים בנוגע להחלטה בעלת השפעה על הסביבה הקרובה, מעידה על שתי נטיות אישיותיות. ראשית, על אנושיות, רגישות וטוב לב, ושנית, על חשיבות עצמית רבה מידי. יתכן שאתם מייחסים לעצמכם מידת השפעה רבה מידי על אחרים, והאגו שלכם הופך כאן למכשול. ראוי שתזכירו לעצמכם שאנשים בוגרים יכולים להיות שבורי לב, מאוכזבים, כואבים וכועסים או המומים מהבחירות שלכם, וזה בסדר. אדם בוגר יכול וצריך להתמודד עם רגשות קשים, וגם אם הוא מתקשה, עקב חוסר הבגרות שלו, אין זה התפקיד שלכם לשלוט ברגשותיהם ובדרך ההתמודדות. אתם לא יכולים, וגם לא אמורים, לנהל את רגשותיהם של אחרים על-ידי ריצוי, וויתור, צמצום עצמי, והימנעות מקונפליקטים. ההתמודדות עם רגשותיהם של אחרים והניסיון לשלוט בהם, היא זו שגורמת לכם להימנע מחיים אותנטיים, על-פי צו מצפונכם. שאלו את עצמכם בין היתר - האם אתם רוצים להישאר עם מישהו מתוך רחמים כלפיו ולא מתוך אהבה? האם אתם הייתם רוצים שמישהו יסתיר בפניכם את האמת ויישאר איתכם רק מתוך חוסר נעימות, ריצוי או נוחות? האם אתם רוצים להמשיך לשלוט ברגשותיהם של אחרים כלפיכם דרך ויתור עצמי וריצוי מתמיד? האם אתם מוכנים להמשיך ולהסתיר את עצמכם רק בכדי לזכות באהדה מזויפת מהסביבה או להימנע מקונפליקטים?
3 צפייה בגלריה
אמונות עמוקות יכולות לגרום לנו להישאר בקשר זוגי שלא מסב לנו אושר
(צילום: Shutterstock)
רבים מאיתנו גדלו בבתים שהשרישו בהם אמונות עמוקות המונעות או מקשות עליהם לעשות את הדבר הנכון עבורם - אסור לאכזב אחרים, הכעס של אחרים יכול להיות הרסני, הערך העצמי שלנו תלוי במה שאחרים חושבים, אשמה היא בהכרח סימן שאנו באמת פוגעים באחרים, הרצונות שלנו פוגעים באחרים, אנו אחראים לרגשות של הקרובים לנו. אמונות אלה ואחרות גורמות לנו בין היתר להישאר בקשר זוגי שלא עושה אותנו מאושרים, או לדבוק במשהו כדוגמת קריירה שמאמללת אותנו רק בכדי לא לאכזב או להכאיב לאחרים. קשה להישאר נאמנים לעצמנו כשמעשינו גורמים לאחרים לחשוב עלינו דברים לא נעימים, כשרצונותינו מציפים אותנו באשמה, או כשלימדו אותנו לקחת בעלות על רגשותיהם של אחרים. אנו נעדיף להימנע מכל עימות עם אחרים, לא בגלל עצם העימות, אלא בכדי להימנע מהתמודדות עם רגשותיהם של אחרים. עמוק בפנים אנו יודעים שההחלטה הנכונה עבורנו תפגע במישהו אחר, שעם תגובותיו הרגשיות נאלץ להתמודד, מבלי שאנו יודעים כיצד או מרגישים שנוכל לעמוד בכך.
לאכזב אנשים שחשובים לנו הוא אחד הדברים הקשים שנצטרך להתמודד עימם במהלך חיינו הבוגרים. לכן אנו מתחמקים על-ידי כך שאנו מוותרים לעצמנו. נכון יותר לומר שאנו מעדיפים להפנות את הכאב פנימה, לעצמנו, דרך זה שאנו בוחרים לוותר על הרצונות והערכים שלנו, בכדי לא לפגוע באחרים, אך למעשה בעצמנו, כשיגיע הרגע לעמוד מול תגובותיהם הרגשיות. המבט בעיניו של בן-זוג טרי שנפרדנו ממנו זה עתה (זו הסיבה שאנשים מעדיפים פשוט לחתוך מבלי לדבר), האשמה שהורים מטילים על ילדיהם הבוחרים בדרך השונה מאמונותיהם, הבושה שתרבות מטילה על חבריה הסוטים מהנורמה. לעשות את מה שנכון עבורנו, יכול לגרום לאחרים צער וכאב, אולם ככל שאנו מחכים יותר, כך אנו נכאיב יותר לעצמנו ולהם. ההשקעה הרגשית גדלה יחד עם השקר או העמדת הפנים, וההחלטה נהיית קשה וכואבת יותר. דחייה, הימנעות משיחה קשה, הדחקות למיניהן, ויתורים עצמיים, מייצרים בנו טינה שמוצאת את דרכה החוצה בצורה אגרסיבית או פאסיבית-אגרסיבית, ופנימה לתוכנו, באופן שפוגע, באושרנו ובבריאותנו. לאלו המתקשים להתמודד עם אשמה שלא מרפה, הָמְלַצתי לכם, בבואכם לבחור בין אשמה לטינה, תמיד תבחרו באשמה, היא קצרת טווח, ופחות כואבת בטווח הארוך מחרטה או טינה של שנים. הדבר האמיץ, המכבד והמוסרי לעשות בשביל אחרים זה להגיד להם את האמת, שהקשר, מקום העבודה, החברות, או כל מסגרת שבחרתם בה בעבר מיצו את עצמם ושאתם בוחרים להמשיך הלאה.
3 צפייה בגלריה
הדבר האמיץ, המכבד והמוסרי לעשות בשביל אחרים זה להגיד להם את האמת
(צילום: Shutterstock)
כולנו, מתישהו, נצטרך להתמודד עם הדילמה הקשה, האם לקבל את ההחלטה שעמוק בפנים אנו יודעים שנכונה לנו, גם אם זו בהכרח תגרום כאב לאחרים, או לדחות את ההחלטה ולהכאיב לעצמנו. ככל שההחלטה אותה אנו עומדים לקבל תגרום לדעתנו כאב רב יותר לאחרים, כך אנו נהסס, נתקוף את עצמנו, נעדיף לא להחליט, או נקבל את ההחלטה ההפוכה לגמרי. בני אדם מונעים על-ידי רגשות, ומרביתנו מתקשים להתמודד עם רגשותינו, קל וחומר עם הרגשות הלא נעימים שאנו גורמים לאחרים או שמופנים כלפינו. להיות אמיתיים עם עצמנו ועם אחרים עלול להעביר רטט חרדה אדיר בתוכנו, זה הכוח העצום שיש לרגשות עלינו. לכן אנו צריכים להיות מסוגלים להתנתק לרגע, לקחת מרחק מהרגשות שלנו ושל אחרים, בכדי לקבל ולהוציא לפועל את הבחירות שלנו. מי שרגשותיו שולטים בו, אינו מסוגל לקבל החלטה שתגרום כאב לאחרים, ובסופו של יום יגרום כאב אך ורק לעצמו. הדרך לעשות זאת היא ללמוד לרכוב על הרגשות שלנו במקום לטבוע בהן, על-ידי השהייה של תגובה, המתנה, לקיחת מרחק מהם על-ידי התבוננות והבנה של מה שעובר עלינו. זה קשה, לעיתים זה מרגיש נורא, אבל זה עובר, זה נרגע, ובסוף אנו מסוגלים לחלץ מתוכנו אמירה מווסתת ואמיצה, שמשרתת את המטרות והרצונות שלנו. רגשות לא הורגים, ואנו לא טובעים בהם, גם אם זה מרגיש כך, והם גם לא מתנהגים את עצמם לבד, אלא אם כן אנו נותנים להם לנהל אותנו. רגשות לא נשארים עוצמתיים לנצח, לכן תנו להחלטות שלכם להדהד, לא לרגשות, בסופו של יום, אחרים יבינו מדוע קיבלתם את ההחלטה שקיבלתם, ואף יהיו גאים בכם כשיראו את הנחישות שלכם, היא מדבקת.
על מנת שתוכלו לנהוג כך, ראוי שתנסחו חוזה חדש ביניכם ובין הסביבה שבמסגרתו תיתנו לאחרים להרגיש את מה שהם מרגישים מבלי להתערב, לקחת אחריות, להיבהל, לתקן, להרגיש אשמה, ומבלי ליפול למניפולציות שלהם. תנו לעצמכם ולאחרים את הרשות להרגיש את מה שהם מרגישים, ולהחזיק בדעות משלהם. אל תיתנו לאחרים כוח כה רב על חייכם בכך שתנסו לשלוט ברגשותיהם ובתגובותיהם בשביל להרגיע את עצמכם. עשו את מה שאתם צריכים לעשות, קבלו והוציאו לפועל את ההחלטות הנכונות לכם, ותנו לעצמכם את האישור שאתה כה זקוקים לו. אתם תגלו שבכל פעם שאתם מקבלים את ההחלטה הנכונה ומוציאים אותה לפועל, תוך כדי שאתם רוכבים על הגל הרגשי בהצלחה, אתם מתקרבים קצת יותר להיות האדם שאתם מעריכים וחולמים להיות.
רועי צור הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים"
