“בייבי.. מה זה?"
הוא הסתכל עליי מהספה במבט מבולבל וממזרי, והחזיק בידו קופסה שלא הצלחתי לזהות.
התקרבתי אליו, ואז הבנתי מה זה: קופסה של קלפים ארוטיים, משחק זוגי שקיבלתי לפני שנים במתנה ממנחה של סדנת אורגזמות שהוזמנתי אליה. מאז אותה סדנה הונחה קופסת המשחק מדף הספרים, מיותמת ומאובקת, ממתינה למישהו הנכון שירים אותה וישאל בדיוק את זה.
כיוון שהכיתוב על הקופסה בעברית והוא לא דובר את השפה, נדרש פה הסבר.
"זה משחק קלפים ארוטי" אמרתי ועיניו אורו מיד. לקחתי את הקופסה מידו, הפכתי אותה ותרגמתי את ההוראות לאנגלית: "משחק קלפים זוגי אשר יאפשר לכם לעבור יחד מסע מיני מרתק. המשחק יעזור לכם לגלות ולהעשיר את עולמכם ויוביל אתכם אל שיאים מיניים וזוגיים חדשים".
"אווווווווו…" יצא מפיו והוא החל מקפצץ בהתרגשות על הספה. "את חושבת שנוכל לשחק בזה איזה ערב?"
מתנה מסדנת אורגזמות פטרונית
כל כך שמחתי שהוא שאל את זה. שכחתי בכלל שיש לי את המשחק הזה. עברו הרבה שנים מאז שקיבלתי אותו, ומעולם לא פתחתי את האריזה. אני חושבת שזה בגלל שאותה בחורה שיצרה את המשחק הזה - מנחת סדנת האורגזמות - פשוט הרתיעה אותי. הגישה שלה למיניות הרגישה מאוד מאוד שונה משלי, ולא התחברתי אליה. הסדנה שהעבירה התקיימה בדירתה ובמשך שלושה מפגשים בימי שישי מהבוקר עד הצהריים, התכנסנו עשר נשים ולמדנו את השיטה שהיא פיתחה. הנשים הגיעו מרקעים שונים לחלוטין: צעירות ומבוגרות, רווקות ונשואות, דתיות וחילוניות, ערבייה אחת וגם אישה בסוף שנות החמישים לחייה שנפרדה מבעלה ויצאה למסע לגילוי המיניות שלה. חלק מהנשים היו נבוכות מאוד מאיבר המין שלהם. אחרות הגיעו בסתר, בלי שבן הזוג ידע לאן הן הולכות.
היה משהו קצת פטרוני בדרך שבה היא העבירה את הסדנה. במפגש הראשון הבהירה לנו המנחה שכל אחת מאיתנו יכולה להגיע לשפיכה נשית, ולאורגזמה (לצערי, היא לא הבהירה ששפיכה נשית ואורגזמה זה לא אותו דבר) וכדי שנגיע לאורגזמה הנכספת - אנחנו צריכות לעקוב ולבצע את השלבים שהיא מציעה. אם לא הצלחנו זה בגלל ש"חיפפנו". קיבלנו חוברת עם הוראות לתרגול בבית ושורה של הנחיות שייתכן שפעלו נפלא על גופה ונפשה של המנחה- אך לא בהכרח על נשים אחרות.
בנוסף, התבקשנו לתרגל באמצעות ביצת ג'ייד שסופקה על ידי המנחה בעלות של 350 שקלים. אם את לא רוכשת, לא תוכלי לתרגל, ולכן אל תתפלאי אם לא תצליחי להגיע לאורגזמה. האביזרים הנלווים היו חובה כדי להשתתף בסדנה ולמרות שכל העסק הריח מסריח החלטתי לנסות להתמסר לתהליך ורכשתי את הביצה המזורגגת.
המנחה הראתה לנו במסך הטלוויזיה סרטוני נרתיק של נשים שתרגלו אצלה, ובקלוז אפ ראינו איך נראית השפרצה בלייב. עבור חלק מהנשים הוויזואליות הייתה קשה מדי. הרי אפילו על הפות של עצמן הן לא יכולות להביט אז על של אחרת ועוד בפעולה? הבנתי אותן. העובדה שיש לנו קושי לעכל משהו לא אומר שצריך לדחוף לנו אותו מול העיניים בכוח.
אחרי רכישת הביצים במחיר מופקע והצפייה בסרטונים, נתבקשנו לשכב על גבינו על מזרונים בחלל החדר, להחדיר את הביצה לתוכנו, ולתרגל את התנועות אותן למדנו בזמן שמוזיקת קונדליני מתנגנת ברקע. הרגשתי לא בנוח ולא בגללי. אני מרגישה יחסית בנוח גם בסיטואציות המופרכות ביותר. הרגשתי לא בנוח עבור הנשים האחרות שלחלקן אוננות בפרטיות היא דבר מאתגר דיו- אז על אחת כמה וכמה אוננות בחברה. דרושה פרטיות כדי להרגיש בטחון לחקור את הגוף.
במפגש המסכם והאחרון, החליטה המנחה "לחזק" אותנו והזמינה את בעלה לחדר. בן זוגה נכנס, והתחיל להרצות לנו מדוע מותר לנו לאונן, למה גם לנו, הנשים, מגיע לחוות עונג וכמה הוא כגבר שואב עונג מהעונג של אשתו. סליחה? למה יש כאן גבר שמסביר לי שמותר לי? מה זאת הפטרונות הזאת?. כל הרעיון הוא שאני באה ללמוד אין לענג את עצמי בלי הצורך באישור, לא מנשים ובטח לא מגברים. העונג שלי הוא לא אמצעי לריצוי של אף אחד. בסוף הסדנה הביאו לי בני הזוג את משחק הקלפים במתנה. הוא הרגיש לי נגוע, מאופיין על ידי חיי המין הספציפיים שלהם אותם הם ניסו להקנות לאחרים. הודיתי להם, וכאמור, מעולם לא פתחתי את המארז.
יאללה, משחקים
בגדול, מאז שאני ומ' יחד, אנחנו מאוד סקרנים בכל מה שקשור לגוף זה של זו אבל לא תמיד יודעים תמיד איך לגשת לזה. מעבר לכל הדברים הרגילים- מה עוד אפשר לעשות? באמת שבא לנו לחקור, אבל תחושת חוסר המעוף שלפעמים נובעת מעייפות של שגרת העבודה, תשישות או דכדוך מהמציאות פשוט קוצצת לנו את הכנפיים. לפעמים תוך כדי להט מ' לוחש לי באוזן כל מה בא לו לעשות לי אבל הפנטזיה כמעט תמיד נשארת ברמת המילים ולא מתורגמת למעשים.
כך שהעובדה שהוא מצא את המשחק הזה ושלף אותו מהאוב ובכלל רצה ליזום איתי פעילות מינית חדשה, הדליקה אותי וריגשה אותי. איזה מזל יש לי שהמאהב שלי סקרן, ורוצה לגלות עליי ועליו עוד ועוד. המטענים מהסדנה כבר שכחו, והמשחק נותר עכשיו רק משחק סקסי ומסתורי בקופסה.
קבענו שנקדיש את שישי בערב למשחק ובמהלך השבוע חשבתי עליו לא מעט. אפילו קניתי הלבשה תחתונה זנותית למדי, מין בגד גוף מבד לייקרה-תחרה צמוד בצבע אדום, עם מחשוף עמוק שלא משאיר הרבה מקום לדמיון. תהיתי ביני לבין עצמי אילו הנחיות יהיו בקלפים האלו. מה בדיוק יבקשו מאיתנו לעשות.
המשחק היה פשוט: שתי ערמות קלפים, אחת לגבר ואחת לאישה וקובייה אחת. בכל תור שנינו זורקים את הקובייה ומי שמקבל את המספר הנמוך ביותר לוקח קלף מהערמה שלו ומבצע את מה שכתוב בו. אה, ואסור לגמור. גמרת? גיים אובר
בערב שישי פרסנו שמיכה וכריות על הרצפה, עמעמנו את האורות בבית והדלקנו כמה נרות. הרגשתי כמו יובל הנערה שעומדת לאבד את הבתולים שלה. באמת התרגשתי. התיישבתי על השמיכה עם הבגד האדום הקטנטן, ומ' הביט בי במבט מתענה והוציא נשיפה ארוכה מפיו.
החזקתי את הקופסה בידי והקראתי את הוראות המשחק בקול: "לפני שאתם מתחילים- שימו מוזיקה ארוטית והפשיטו אחד את השנייה באיטיות ובחושניות". אופס, הלכה התלבושת.
"שבו עירומים אחד מול השנייה, הביטו בעיניים במשך דקה, העבירו את אהבתם ותשוקתכם דרך המבט בלבד".
הדקה עברה מהר מאוד. אנחנו מביטים הרבה האחד לשנייה בעיניים אבל גם להביט בעיניים וגם להשקיט את המחשבות ולמקד אותן ב"אני אוהבת אותך"- זה משהו שפשוט לא קרה. פתאום הרגשתי נבוכה שזה דבר שלא עשיתי מעולם.
בן זוגי נראה רציני וחסר ציניות כמעט לכל הנחייה. אולי כי לא היו לו משקעים מהסדנה, או אולי כי הוא באמת רצה לגלות אותי (ואותו). הוא התייחס לכל הוראה ביראת כבוד אמיתית.
המשחק היה פשוט: שתי ערמות קלפים, אחת לגבר ואחת לאישה וקובייה אחת. בכל תור שנינו זורקים את הקובייה ומי שמקבל את המספר הנמוך ביותר לוקח קלף מהערמה שלו ומבצע את מה שכתוב בו. אה, ואסור לגמור. גמרת? גיים אובר.
הטלנו את הקובייה.
יצא לו 5. יצא לי 2. לקחתי קלף. אני צריכה למרוח שמן ולעשות לו מסאג' בירכיים. אסור לגעת באיבר המין. אוקיי, נחמד.
אני 4. הוא 3. לקח קלף. ללקק לי את הדפנות מהצדדים, לא לגעת. נפלא!
אני לוקחת. ללקק את הכיפה לאט.
הוא לוקח. לעשות לי עיסויי בירכיים הפנימיות, לא לגעת בפרח.
המעבר באמצע הפינוק לצד השני לא הפריעה לנו, היה בזה משהו מחרמן בלעצור כל פעם ולהחליף כיוון, גם אם הזרימה כביכול נגדעה. זה יצר מצב שכל פעם כשרק התחלנו לבצע משימה על האחר- בקושי חלפה שנייה וגניחות עונג נשמעו בחלל. ופתאום אני לוקחת רצף של קלפים והוא מתפנק. ואז לו יש רצף ופתאום אני המתפנקת. היה מרענן לראות כמה כל אחד מאיתנו נהנה שיש עליו את הפוקוס.
אחרי חמישה קלפים, הקלף של ביצת הג'ייד הגיע. ניסיתי להכניס אותה לתוכי ונתתי לו למשוך אותה קלות ממני, כמעט כאילו הוא מושך לי בטמפון ואני מתנגדת. אמנם האינטימיות הייתה מקסימה בעיניי אבל בסך הכל האקט עצמו די עצבן אותי. החלטנו לעבור לקלף הבא.
חדירה. אבל רק את הקצה.
הוא לוקח קלף. אני צריכה לעשות לו משהו באיבר.
אני לוקחת קלף. הוא חודר אליי.
הוא לוקח קלף. "לקקי את הזין שלו"
אני לוקחת קלף. "השכיבי אותו ועשי לו"
הוא לוקח קלף. "מרחי שמן על האיבר שלו"
אני לוקחת קלף. "שבי עליו"
רגע!
למה רק אני עושה פה דברים? למה רק אני שוכבת, מעשה, מלקקת, מלטפת, משכיבה, מורחת, מנענעת? מידי פעם היו מילות ציווי בגוף זכר אבל כולן סבבו סביב חדירה. הרגשתי מודרת לחלוטין. אני כמובן מאוד שמחה שנעים לו אבל אני גם רוצה שוויון בנטל. כמו כן, איברים רבים בגוף שלנו נשארו מחוץ למשחק. כאילו המין כולו הצטמצם לאברי המין בלבד.
בשורה התחתונה, הרגשתי כאילו עשיתי מין לא שלי. עשיתי את המין של הזוג הזה. לא הבנתי איפה אני בכל הסיפור. בשלב מסוים פשוט החלטנו לנטוש את הקלפים והמשכנו לבד.
מאוחר יותר שאלתי אותו מה הוא חושב על החוויה.
"היה נחמד, אבל רוב הקלפים היו ממוקדים בי או בחדירה. ציפיתי שיהיו עוד דברים שאנחנו לא מעזים לעשות ביוזמתנו", הוא אמר ופתאום הבנתי את החשיבות במשחקים כאלה. יש משהו משחרר ביוזמה שמגיעה מקלף, מהנחיה חיצונית. "זה לא אני ביקשתי לנסות את זה, זה הקלף ביקש ממני, ואני חייב למלא אחר ההוראות". שכבות של בושה פשוט נשארים מאחור.
"כמו מה למשל?" שאלתי אותו.
החלפנו פנטזיות, דברים שהיינו שמחים אם היו כתובים בקלפים. דברים שהיינו רוצים שתהיה לנו הזדמנות לנסות, לבדוק. אמנם המשחק עצמו היה לא עבורנו, אבל העדר הדיוק פתח מקום לדייק ולהבין- מה פחות מתאים לנו, ומה כן היינו רוצים לנסות.
