זוג במשברזוג במשבר
"אני מתגעגעת אליו והוא בכלל לא מבין"
(צילום: Shutterstock)

העבודה היא מרכיב משמעותי ביותר בחיינו. בזכותה יש משכנתא בבנק שלנו ואוכל על שולחננו, היא עוזרת לנו להביע ולפתח את עצמנו, מאפשרת לנו לקיים את רמת החיים שלנו ועונה על צרכים בסיסיים ומתקדמים חשובים ביותר. אבל מה קורה כאשר העבודה מתנוססת לה בגאון בראש סדר העדיפויות של בן/ת הזוג שלנו, הרבה מעל הזמן והחשיבות שהוא או היא מעניקים לבית, למשפחה ולזוגיות?
המצב הזה שבו העבודה עולה ומתעלה על שאר מרכיבי החיים רווח יותר משנדמה, ובעידן הנוכחי שבו עסקים נלחמים על חייהם וחרדות למיניהן דוחפות אותנו להבטיח את עתידנו הכלכלי ביתר מאמץ, הוא שכיח אפילו יותר מבעבר. המשמעות היא שיותר ויותר בני זוג מוצאים את עצמם בצידו השני של המתרס, כשהם מנסים להשיג את הזמן ואת תשומת הלב של האהובים שלהם, מבקשים את היחס ואת שיתוף הפעולה שלהם, ונתקלים שוב ושוב בתשובות לקוניות, חוסר סבלנות, תירוצים וכעסים.

לא מדובר בהתחשבנות אלא בכאב גדול מאוד שפוגע בערך החברותלא מדובר בהתחשבנות אלא בכאב גדול מאוד שפוגע בערך החברות
לא מדובר בהתחשבנות אלא בכאב גדול מאוד שפוגע בערך החברות
(צילום: Shutterstock)
הריבים שלא מאחרים להגיע עוסקים הרבה פעמים בחלוקה לא מאוזנת של מטלות הבית, בדיון על סדרי עדיפויות או בכל מה שקשור לילדים ולהורות. אבל מתחת לשיח הזה, שיש לתת לו כמובן מענה ראוי, מתנהלת דינמיקה כאובה מאוד וזעקה אמיתית ליחס, קירבה, חברות ושותפות. כלומר, במקביל לשאיפה לפתור את בעיות ההתנהלות שנוצרות במצב הזה, קיימת גם כמיהה בסיסית, ערכית ועקרונית לבלות זמן משותף, לדעת ולהרגיש שיש לי יכולת להשפיע, ושהמקום שלי בלב ובחיים של בן/ת הזוג שלי הוא המיוחד והנשגב ביותר.
כמי שרואה לא מעט מקרים כאלה, אני חושבת שלפני הכול, חשוב להבין שמדובר בסוגייה משמעותית ביותר. לא מדובר על עוד התחשבנות, אלא על כאב גדול מאוד שנובע מפגיעה בערך החברות, ואני אסביר: כשאנחנו מדברים על קשר זוגי ארוך טווח, אנחנו בהכרח יכולים להניח שהוא נשען על חברות עמוקה שכוללת בתוכה ערכים כמו ראיית האחר, רצון בטובתו, נכונות להתגמש ולהתאמץ למענו, וכמובן העברת הזמן יחד וצבירת חוויות חיים משותפות.
לכן, כשאני משקיע את רוב הזמן והמהות שלי בעבודה, אני לא מתייחס לקשיים, לבקשות ולתחינות של בן/ת הזוג שלי, וגם כשאני כבר כן נמצא, אני לא באמת נוכח בסיטואציה. לעיתים אני אפילו משדר שהייתי מעדיף להיות במקום אחר. במצב כזה אני פוגע בתשתית של הזוגיות שלי. אז כדי למנוע את הבעיות, וכדי להתמודד עם האתגרים בהצלחה, לפני שייווצרו משקעים וצלקות שיהיה קשה יותר לרפא בהמשך, הכנתי כמה רעיונות למחשבה ולפעולה.

1. גלו הבנה

העניקו לבן/ת הזוג שלכם את התחושה שאתם מקשיבים להם בלב פתוח ונפש חפצה. כל אחד מהצדדים מתבקש להקשיב לאחר ולאפשר לו לדבר על התחושות שלו ביחס לנושא. אל תמהרו להגיב, ונסו להתמקד רק בלהבין מה בן/ת הזוג שלכם אומר/ת. כשהם מסיימים לדבר, ספרו להם מה שמעתם שהם אומרים, וזהו. אל תסבירו, תתווכחו או תצדיקו את עצמכם, והתרכזו בעיקר בלהראות להם שהקשבתם באמת, ושאתם מבינים מה מפריע להם ואיך הם מרגישים.

2. פתחו דף חדש

גם אם הבהרתם את המחויבות שלכם לקריירה בצורה ברורה עוד בתחילת הדרך המשותפת, ואפילו אם סיכמתם ביניכם בעבר שבתקופות מסוימות בחיים תאלצו להיות יותר עסוקים בעבודה, אם נכון להיום המצב גורם לאהובים שלכם להרגיש לא בנוח, זה אומר שעליכם לתת לתחושות האלו מענה. במקום להשקיע אנרגיות בלהתווכח האם הטענות שלו או שלה לגיטימיות ואילו הסכמות הופרו, השקיעו את המשאבים בלהראות להם שאתם פה עבורם כשקשה להם, ובלמצוא פתרונות אפקטיביים לבעיות שעולות בעקבות העבודה האינטנסיבית.

3. דאגו לזמן איכותי זה עם זו

אם אין לכם יותר מידי גמישות בסוגיית שעות העבודה, לפחות דאגו לכך שהזמן שבו אתם שוהים יחד יהיה איכותי. כלומר, נסו להרחיק מסיחי דעת, העניקו את תשומת הלב המלאה שלכם ליקרים לכם וצרו יחד חוויות משותפות וייחודיות. הזמן, הפעולות שאתם עושים יחד ותחומי העניין שאתם חולקים, הם שיוצקים את התוכן ליחסים שלכם, והם שמזכירים ומבטאים את סדרי העדיפויות שלכם. השהות יחד, גם אם היא קצרה, בהחלט יכולה להיות משמעותית, קרובה ומעצימה, והיא זו שתשמש עבורכם כדלק בתקופות המאתגרות.

"העניקו את תשומת הלב המלאה שלכם ליקרים לכם וצרו יחד חוויות משותפות""העניקו את תשומת הלב המלאה שלכם ליקרים לכם וצרו יחד חוויות משותפות"
"העניקו את תשומת הלב המלאה שלכם ליקרים לכם וצרו יחד חוויות משותפות"
(צילום: Shutterstock)

4. שתפו את בן/ת הזוג בעולמכם

כשלכל אחד מבני הזוג יש עולם שלם שמתקיים ללא נוכחותו של האחר, קיימת סכנה אמיתית למידור. כל אחד חי את חייו, אין ממשק אמיתי בין בני הזוג, והתוצאה היא שכל הקסם של היחסים מתפוגג, ונשארת בעיקר שותפות פונקציונאלית.
כדי להימנע מכך ודאו שאין מידור מוחלט בין תחומי העיסוק של כל אחד מכם, וצרו חפיפה בין העולמות שאתם חווים. ספרו לבן/ת הזוג שלכם על מה שעובר עליכם במהלך היום, גם אם נראה לכם שזה לא מעניין, או שהוא או היא לא יצליחו להבין לעומק את הדברים, וגם אם עבר עליכם יום שלא תרצו לשחזר. אם זה משהו שמלווה את מחשבותיכם והוא תופס מקום במציאות שלכם, אפשרו לו גם להיות חלק מעולמם של בני הזוג שלכם.

5. הערכה הדדית

חשוב לזכור ששני בני הזוג חווים קשיים כתוצאה מהאינטנסיביות של העבודה. הצד שעובד שעות רבות ומושקע מאוד בעבודה, מתאמץ ומשקיע, בין היתר, עבור המשפחה, רכושה ואיכות חייה, ובהתאם לכך גם מצפה לקבל הערכה על מאמציו ותמיכה ונועם כשהוא מגיע הביתה. לעומתו, הצד שמרגיש שהוא נדחק הצידה, ולרוב הוא גם זה שנושא בעיקר הנטל בבית, מצפה אף הוא שיהיה לו שותף לדרך שירצה בטובתו ויחפש דרכים לעזור לו.
נסו לזהות מה בדיוק מפריע לבן/ת הזוג שלכם ולמה הם זקוקים, התאמצו כדי לאפשר להם את הרצונות והבקשות שלהם, וספרו להם שוב ושוב כמה אתם מודים להם, וכמה אתם אוהבים ומעריכים אותם.
בהצלחה!
חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A), מרצה בתוכנית התואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל-אביב –יפו, ומגישה פינת טלוויזיה העוסקת בהורות ובזוגיות