תקופת החגים מזמנת לנו נקודת אחיזה לחשבון נפש וחישוב מסלול מחדש. בשנתיים האחרונות, בעקבות המלחמה וההבנה עד כמה החיים שבריריים וקצרים, הנטייה להיענות לרוחות השינוי מתגלה כחזקה מתמיד. "אחרי 30 שנה בתחום דיני המשפחה, אני רואה איך היד היום יותר קלה על הדק הפרידה. אנשים פחות סובלניים. נושאים שהסכימו להתפשר עליהם בעבר, מהמורות שלאורך הדרך דילגו עליהן, עכשיו הכל גורם להם לעצור ולהגיד 'עד כאן', ולכן אנחנו רואים יותר פרידות", אומרת עו"ד קארין פילוסוף זרניצקי.
היא משלבת בעבודתה בין דיני משפחה לכלים מעולם הפסיכולוגיה החיובית, ההתפתחות האישית, הגישור וה־NLP כדי לסייע לזוגות לעצור רגע ולחשוב: האם אנחנו באמת רוצים להיפרד? האם המשבר שאנחנו חווים הוא אכן משבר זוגי, או שאולי מדובר בכלל בצורך עמוק בשינוי אישי ופרטי שאנחנו רק משליכים על הזוגיות? הספר שכתבה, "לבחור באהבה" (עורכת אורית מרלין־רוזנצוויג, הוצאת סטימצקי), קורא לזוגות לבחור קודם כל באהבה לעצמנו – לפני שמפרקים את התא המשפחתי. ומילות הספר נטועות בעומקו של פצע אישי.
"אני בת יחידה להורים שהתגרשו כשהייתי בת 12, ולאורך כל שנותיי כעורכת דין, כל מקרה של גירושים צבט לי בלב. בכל פעם שתיק הסתיים, מעולם לא הרגשתי 'וואלה, ניצחתי, הנה הם התגרשו, איזה יופי'. במקרים רבים מאוד חשבתי שאפשר היה להתאמץ יותר, אם כי יש כמובן מצבים שבהם הזוגיות באמת לא צריכה להמשיך מסיבות ברורות", היא אומרת.
ולכן, היום היא הרבה פחות בבתי משפט והרבה יותר במשרד. "זוגות שמגיעים אליי לגישור עושים זאת לרוב בשלב ראשוני מאוד", היא מסבירה, "אני קודם כל מנסה לבדוק מה בפן האישי של כל אחד מבני הזוג מהווה באמפר בזוגיות ומפריע לאורך הדרך. אני חופרת להם לתוך הקשר".
שלב מאוד שביר ועדין.
"נכון, שבו עוד יש אפשרות לתקן. וכך, תוך כדי השיחות אני מגיעה ביחד איתם לסיבה האמיתית של הפרידה ומבינה אם יש על מה להילחם. בשלב הזה זוגות רבים ממש נלחמים על הקשר, כי הרי לא קל לפרק משפחה, זה תהליך שבפסיכולוגיה משול לאובדן של אדם קרוב ומוביל לאבל. ולכן העצה שלי היא קודם כל – תעצרו ותחשבו מסלול מחדש, תסתכלו על כל הפרוסות של עוגת החיים שלכם ותבדקו איפה השבר, כי יכול להיות שהוא בכלל לא בזוגיות".
בספרה היא כותבת שרוב הנשים אשר מגיעות למשבר בזוגיות חוות אותו בגיל 42, כשהמקור הוא משבר אישי בכלל. היא מביאה כדוגמה את סיפורה של לקוחה שפנתה אליה כי הרגישה שהזוגיות שלה הפכה להיות עסק משומן של הוראות הפעלה ודיווח טלפוני על מה שקורה בבית. בגיל 42, בעקבות פגישת מחזור, היא חידשה קשר עם חבריה מהתיכון וגילתה שחלקם גרושים ונהנים מזמן פנוי לעצמם, בשל כך היא סברה שבגט טמון האושר. "אבל כשדיברנו ראינו שבעצם לא טוב לה בעבודה, שהבוס שלה מתעלל בה ושהיא שנים רוצה לעזוב אבל לא מעיזה", מסבירה פילוסוף זרניצקי, "בעידוד שלי היא שינתה כיוון בקריירה, הלכה ללמוד תזונה, היחס שלה לעצמה השתנה וכתוצאה מזה גם היחסים תוקנו".
ולכן גם קראה לספר שלה "לבחור באהבה", כי הבחירה היא קודם כל באהבה לעצמנו. בין הסיפורים מהקליניקה והמשרד, היא משלבת גם תובנות של פסיכולוגים, פילוסופים, נשות טיפול וסופרות (גילוי נאות, גם אני תרמתי קטע לספר).
"אין דבר יותר מסובך מאשר לקום בבוקר ולהגיד, 'וואלה, איך אני אוהבת את עצמי', כי צריך לעבוד על זה כל הזמן", היא אומרת. ומה יגרום לנו לאהוב את עצמנו? "לקום בבוקר ולעשות ספורט, גם אם בא לך להישאר בפיג'מה. עוד דבר ששינה לי את החיים הוא מדיטציה, שאיתה אני מתחילה את הבוקר בכל יום בשעה 6:30. זה עוזר לפתוח את היום לא במקריות אלא בהתכוונות. הרי איך שנתחיל את היום ככה הוא ימשיך, ולא רק בזוגיות אלא בכל תחום, גם במשרד. בחיים הכל זה אנרגיה. אם את מגיעה הביתה בסוף היום חמוצה ועצבנית, זה מה שתקבלי בחזרה, ואם את נכנסת למשרד זועפת והראש בתוך הטלפון, זה מה שיחזור אלייך", היא מסבירה.
ומה אם מגיעים למצב שבו באמת חייבים לפרק? לדבריה, חשוב להיפרד על הצד הטוב ביותר: "יש משברים שצריך כאמור לתקן, ויש משברים שהם נקודת אל־חזור. כאן בדרך כלל מעורבות בגידות, ולא רק פיזיות, אלא גם בגידות כלכליות ורגשיות". המלצתה היא לעשות את הפרידה "כמה שיותר מהר, בעזרת אנשי מקצוע, בלי 'להתאהב' בסכסוך ובלי לערב יותר מדי את הילדים, שמרגישים הכל בכל גיל, וחבל על הנזק שייגרם להם".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.25
