שעת לילה מאוחרת. נכנסתם למיטה לא מזמן ואתם מנסים להירדם. הימים האחרונים מתוחים ולגוף לוקח זמן להירגע ולהתכנס למצב שינה. עד שסוף-סוף זה קורה, מגיעה אזעקה שמקפיצה אתכם מהמיטה, ואחריה עוד אחת, שמחרבת סופית את מה שנשאר מהלילה הזה. למחרת אתם עייפים. מאוד עייפים. לפתע בן זוגכם עושה משהו נורא, כמו למשל לנשום לידכם, ו-בום. אתם מתפוצצים עליו. הפעם בלי התרעה מוקדמת.
פגיעה בשינה היא פגיעה במאגרי האנרגיה שלנו. במהלך השינה מתקיימים מגוון תהליכים חיוניים לגוף ולנפש, ובהיעדרה - בדומה למכונית בלי דלק, אנחנו מקרטעים, ולבסוף קורסים. לא סתם מניעת שינה נחשבת לשיטה של עינוי וליחס אכזרי ובלתי אנושי. ללא שינה מספקת נפגעים תפקודים קוגניטיביים חשובים כמו זיכרון, ריכוז, קשב ויכולת פתרון בעיות, נחלשים התפקודים הניהוליים כמו קבלת החלטות וגמישות מחשבתית, ונפגעות יכולות רגשיות וחברתיות הקשורות לוויסות רגשות. בנוסף, מתרחשת פגיעה ביכולת לחוש אמפתיה, בירידה בכמות הרגשות החיוביים ובעלייה ברגשות השליליים, שזה אומר יותר דכדוך, עצבנות וחרדה.
אפשר לדמות את המצב למערכת אזעקה שמופעלת גם כשלא יורים עלינו: כשישנים טוב, האזעקה נשמעת רק בעת סכנה אמיתית. אך כשעייפים, מערכת הבקרה נחלשת - וכל ציפור שעוברת מפעילה אותה. כל דבר מעצבן, כל אמירה מתפרשת כתקיפה אישית
ד"ר אנג'לה הולידי-בל, רופאה מומחית לשינה, מסבירה ששינה לא טובה פוגעת בקשר שבין האזור הקדמי של המוח - הקורטקס הפרה-פרונטלי, שאחראי על ה"ניהול" של המוח - על ויסות, שליטה בדחפים וחשיבה מורכבת, לבין האמיגדלה, האזור במוח שאחראי על זיהוי איומים והפעלת תגובת הלחץ "הילחם או ברח". כשהקשר בין האזורים הללו נחלש, הקורטקס הפרה-פרונטלי לא מצליח להרגיע את האמיגדלה, והיא נהיית פעילה יותר, מה שהופך אותנו לחסרי סבלנות, חשדניים וקצרים יותר.
אפשר לדמות את זה למערכת אזעקה שמופעלת גם כשלא יורים עלינו: כשישנים טוב, האזעקה נשמעת רק בעת סכנה אמיתית; אך כשעייפים, מערכת הבקרה נחלשת - וכל ציפור שעוברת מפעילה אותה. כל דבר מעצבן, כל אמירה מתפרשת כתקיפה אישית.
עכשיו חשבו על שני אנשים עייפים וקצרים, עם מערכת התרעה רגישה ופחות יכולת לפתרון בעיות, לחוש אמפתיה ולווסת רגשות, ושימו אותם באותו הבית, בזמן שהם אמורים לעבוד ולטפל בילדים עייפים ומבוהלים ללא מסגרת. אם זה נשמע לכם כמו רכיבים של מתכון שטני במיוחד להרס מערכות יחסים - אתם לא טועים. התוצאה? זוגות כרגע רבים יותר, ורבים מכוער מתמיד.
במחקר שנעשה באוניברסיטת ברקלי עקבו במשך שבועיים אחרי איכות השינה של בני הזוג ותדירות הריבים ביניהם. בכל בוקר הנבדקים דיווחו על איכות ומשך השינה שהייתה להם בלילה הקודם, ובכל ערב הם דיווחו על הריבים שהיו להם עם בן או בת הזוג באותו היום.
במחקר נמצא ששינה לא טובה בלילה מנבאת ריבים תכופים והרסניים יותר למחרת, ופחות יכולת לפתור קונפליקטים. בני זוג עייפים מרגישים תחושות חזקות של כפיות טובה ופחות הכרת הטוב. וזה לא נגמר בזה - במחקר אחר שנעשה באוניברסיטת טנסי, נמצא שריבים הרסניים פוגעים בתורם באיכות השינה של בני הזוג.
כך נקלעים זוגות למעגל הרסני שבו עייפות מובילה לריבים מיותרים וקשים, שמעוררים מתח נוסף, ופוגעים עוד יותר באיכות השינה. חסך שינה לאורך זמן הופך אותנו לגרסה פחות מוצלחת של עצמנו, ולפסימיים יותר בנוגע לעתיד הקשר. לא סתם השנה הראשונה אחרי שנולד תינוק, היא אחת התקופות המאתגרות ביותר בחייו של זוג.
להנמיך את הרעש הפנימי
איך מורידים את מפלס העצבים? מתיידדים עם מערכת העצבים, ומנסים להבין מה מרגיע אותנו. אולי מדיטציה, אולי מקלחת חמה (למרות שהשמועות אומרות שכניסה למקלחת מפעילה את האזעקות), אולי לשתות תה, אולי מגע פיזי כמו חיבוק ונשיקה. שלבו כמה שיותר גורמים מרגיעים כאלה במהלך היום, במיוחד בשעות שלפני השינה.
כשעתיים לפני שהולכים לישון - כבו את המסכים והחדשות - הן משאירות את המוח במצב כוננות, בדיוק כשהוא צריך להירגע. ואם אפשר - לכו לישון מוקדם. כל שעת שינה שתצברו לפני האזעקה הבאה היא רווח לכם ולקשר שלכם.
אחרי שהבנתם איך המערכת עובדת, זכרו שאם אתם רבים יותר או חסרי סבלנות לבני זוגכם בתקופה הנוכחית, זה לאו דווקא אומר שאתם לא מתאימים או שהזוגיות שלכם לא טובה. זה כן אומר שהמוח שלכם לא עובד כרגע כמו שצריך, ויש לזה השלכות.
כשמבינים את זה, אפשר להתייחס בחמלה רבה יותר למה שעובר עלינו, ואולי גם להצליח לזהות בזמן אמת שהסיבה שהנשימה הקולנית של בן הזוג מרגיזה אותנו היא לא בעיה זוגית, אלא תוצאה של לילות מתוחים עם שינה מקוטעת.
4 צפייה בגלריה
ד"ר מעין בוימן. ברגע שמבינים איך המוח עובד, אפשר לעצור את הריב בתחילתו
(צילום: סאלי בן ארי)
הבנה של השפעת העייפות יכולה לעזור לנו להתנהל בצורה פחות אוטומטית וקצת יותר שקולה. לקחת הפסקה מהסיטואציה כשצריך, לנשום, ולזכור שגם זה שמולנו עייף, וששנינו עושים את המיטב בתוך מציאות לא פשוטה.
אז דברו אחד עם השני על התחושות שלכם, על הקושי, ונסו ליצור קואליציה נגד העייפות, במקום לפנות האחד נגד השני. אם יש נושאים שעלולים לעורר מחלוקת והם לא דחופים, כדאי לדחות את השיחה עליהם לזמן אחר. בחרו את המלחמות שלכם, יש מספיק מלחמות בחוץ.
ד"ר מעין בוימן משיטה היא פסיכולוגית, מטפלת זוגית, יוצרת הפודקאסט "עושים פסיכולוגיה" ומרצה על אושר, זוגיות, ומה שביניהם. בתקופות מתוחות היא מרצה גם על חוסן, חמלה עצמית, התמודדות עם לחץ ומשבר, ועל זוגיות בזמן מלחמה.
ובואו לאינסטגרם, כיף שם Maayan_boiman_meshita
