קרן ודניקרן ודני
קרן ודני. אהבה ממפגש ראשון
(צילום: אלבום משפחתי)

אי שם בשנת 2008, הלך דני בזק (49) לסידורים בקניון בחיפה. "זו הייתה שעת צוהריים כשהבחנתי ליד מתחם המשחקים בילדה קטנה וחמודה עומדת ובוכה", הוא נזכר. "שאלתי אותה, 'איפה אמא ואבא?' וניסיתי להרגיע אותה. פתאום קפצה עליי בלונדה מבוהלת, כולה בפאניקה. כבר ממבט ראשון היא מצאה חן בעיניי, והחלטתי שאני מסיים את השיחה כשבידי מספר הטלפון שלה.
"התחלנו לקשקש ואפילו שאלתי את הילדה אם היא רוצה גלידה - וגם קניתי לה, וכשהקרח הופשר שאלתי את האישה היכן בעלה. היא ענתה שהיא גרושה ושזה היום שלה עם הילדה, ואני צחקתי ואמרתי, 'היום זה דווקא היום שאני בלי הילדים'".
כבר למחרת, בשמונה וחצי בבוקר, הרים דני טלפון ראשון לקרן חושן-בזק (42), והשניים קבעו להיפגש באותו הערב. "אני זוכר את הפעם הראשונה שאספתי אותה, כאילו שזה קרה לפני חמש דקות ולא לפני 12 שנים", הוא מתאר בהתרגשות. "קבענו להיפגש בצומת מרכזי בנווה-שאנן. קרן לא נתנה לי את כתובת המגורים המדויקת שלה, כי בכל זאת היינו שני זרים ללא היכרות מוקדמת.
"כשהגעתי, היא בדיוק יצאה מסמטה חשוכה וראיתי את הדמות שלה חולפת מתחת לאלומת האור של פנס הרחוב. באותו רגע הלב שלי התרחב. היה לה חיוך בוהק ואושר בעיניים. היא כבשה אותי בשנייה, ואני זוכר שאמרתי לעצמי, וואי, איזה יפה היא".
קרן, מה גרם לך לתת לדני, זר גמור שזה עתה פגשת בקניון, את מספר הטלפון שלך?
"הרגשתי צורך להיות נחמדה אליו בגלל הבת שלי, אבל הוא גם מצא חן בעיניי בלי קשר בגלל המראה החיצוני שלו ובדרך הרכה והנחמדה שבה הוא תקשר. הוא לא היה מהמתחילים המתעלקים האלה. יש לי אינטואיציה טובה לגבי אנשים, ובמבט ראשון אני יכולה להגיד כן או לא, ולדעת אם אני ממשיכה עם זה או חותכת".
קרן ודניקרן ודני
"היא כבשה אותי בשנייה"
(צילום: אלבום משפחתי)

קרן ודניקרן ודני
"יש לי אינטואיציה טובה לגבי אנשים והוא מצא חן בעיניי"
(צילום: אלבום משפחתי)

"כשקרן הגיעה, הקלפים נטרפו מאוד מהר"

בדיוק כמו ההתחלה המבטיחה, גם הדייט הראשון שלהם לא אכזב. "הפגישה נמשכה כמעט עד שש בבוקר, וכל אותן שעות דיברנו ודיברנו, למרות שקרן היא לא דברנית גדולה", מציין דני, וקרן צוחקת ועונה: "יותר נכון, דני דיבר ודיבר ודיבר, ואני הקשבתי והקשבתי והקשבתי".
זה מצחיק. כמה זמן כל אחד מכם היה גרוש כשהכרתם?
"מסתבר ששנינו התגרשנו באותה שנה ובאותו חודש, כמעט שלוש שנים לפני כן", אומר דני. "בתקופת הגירושים היו לי מספר מערכות יחסים שכל אחת מהן ארכה כשנה, אבל למרות שהקשרים היו רציניים זה לא הגיע לשלב של מגורים משותפים".
מדוע?
"אחרי שהתגרשתי לא האמנתי שאי פעם אתחתן שוב, שאביא ילד משותף עם מישהי, שאגור עם מישהי או שאקנה בית עם מישהי. הייתה לי תפיסה פנימית שאני את הפרק הזה בחיי סיימתי ושמעכשיו אהיה ברשות עצמי. אבל כשקרן הגיעה, הקלפים נטרפו מאוד מהר וכל התוכניות שלי השתנו".
"לדני היה משפט, ממש מהשבועות הראשונים של תחילת הקשר שלנו, 'כשזה זה-זה זה'", אומרת קרן ודני מאשר וממשיך, "כבר בפגישה הראשונה שלנו קרן אמרה, 'אתה מוצא חן בעיניי, אתה אחלה בחור, אבל אני חייבת להיות חדה וברורה - אני בת 30 ואם זה לא הולך לכיוון של להביא ילד נוסף, זה לא מתאים'. כל אישה אחרת שהייתה אומרת את זה - זו כנראה הייתה הפגישה האחרונה בינינו, אבל משהו בקרן הקסים אותי. יצאתי מהדייט נפעם".
קרן, מה הניע אותך להבהיר את זה כבר בדייט הראשון?
"אני לא אחת שמשחקת משחקים ואני גם לא מאלה שיחכו ולא יגידו מה התוכניות שלהן, כדי שהבחור לא יפחד או יברח. אמרתי לדני שזה מה שאני רוצה, ואם זה לא מתאים, חבל לבזבז את הזמן גם לו ומן הסתם גם לי".
"אחרי שהתגרשתי, לא מיהרתי לאף מקום", היא מוסיפה. "היה לי את הילדה שלי ואת הדירת בונבוניירה הקטנה שלי, וגברים לא עניינו אותי במיוחד. מדי פעם כשהגיע משהו מעניין, אז יצאתי לדייט, אבל לא התלהבתי משום דבר ואף אחד לא תפס אותי. יחד עם זאת, ידעתי שכאשר זה יקרה, אני רוצה את זה עד הסוף".
כמה זמן היית נשואה לפני כן?
"הייתי נשואה שנה והיינו יחד ארבע שנים לפני כן. כשהתגרשתי הילדה הייתה בת שנה בערך".
כשאני שואלת את קרן אם היא לא חששה להתגרש עם ילדה כל כך קטנה, היא עונה, "זה היה מפחיד, אבל ידעתי שזו ההחלטה הנכונה. תראי, כשאת רווקה ואין לך ילדים, את חיה מהיום למחר, אבל כשיש לך ילד, זה הופך להיות הדבר החשוב ביותר, וכשלא טוב לך, את כבר צריכה לדאוג לא רק לעצמך אלא גם לילדה, ואם זה אומר שצריך לקום ולעזוב, אז עושים את זה".

קרן ודניקרן ודני
קרן ודני. אמרה לו על הדייט הראשון שבכוונתה להיכנס להיריון השנה
(צילום: אלבום משפחתי)

"מבצע כיבוש קרן"

שלושה חודשים חולפים, במהלכם יוצאים קרן ודני באינטנסיביות. "חיינו חיים משותפים כבר מהשבוע הראשון", מספר דני. "כל יום הייתי חוזר מהעבודה ומגיע ישר אל קרן. בתקופה הזאת גם עשינו היכרות בין הילדים, הבת שלה ושני הילדים שלי, וכשחוזה השכירות שלי הסתיים, עברנו לגור ביחד".
חודש לאחר המעבר למגורים המשותפים, הזמין דני את קרן לחופשה באילת. "כבר בערב הראשון הוצאתי לפועל את 'מבצע כיבוש קרן'. היא לא ידעה לאן אני לוקח אותה, אבל אני הכרתי מסלול כורכר מתפתל מאחורי השכונות העליונות של אילת, היכן שמתחילים ההרים.
"נסענו שניים-שלושה קילומטרים עד שהגענו לנקודה מבודדת. תכננתי מבעוד מועד שנגיע בדיוק בזמן לשקיעה. השמש הייתה אדומה, הרי אדום היו אדומים וגם היין שפתחתי היה אדום. אני זוכר שקרן אמרה, 'וואו, יין במדבר, זה ממש רומנטי', ואני עניתי לה, 'חכי, זה רק האפריטיף', ובתנועה מדודה שלפתי טבעת".
"הכיבוש כבר נעשה קודם", צוחקת קרן. "זה היה מבצע סגירת עניינים וברור שאמרתי לו כן".
מדהים. ההפקות האלה מאפיינות אותך, דני? ככה גם הצעת נישואים בפעם הראשונה?
"ממש-ממש לא", הוא אומר בביטול. "כשהתחתנתי בפעם הראשונה, אי שם באמצע שנות התשעים, פעלתי מתוך חשיבה שבלונית. כולם מסביבי התחתנו כמו פס ייצור, אחד אחרי השני, ואני, שהייתי נורא צעיר, רציתי להיות כמו כולם. בכלל לא הייתה הצעת נישואים. אמרנו, 'נתחתן בספטמבר', וזהו. הבחירה הייתה ממקום תפעולי, ללא עומק רגשי ובשלות.
"אני תמיד אומר שפרק א' זה אבולוציוני ופרק ב' זה בשביל הנפש. בעוד נישואים ראשונים לרוב נעשים כדי להקים משפחה ולהתרבות כי זה מה שמחזיק את הקיום האנושי, פרק ב' זה כבר לוקסוס, ולא צריך להיכנס אליו בכוח. אני זיהיתי בקרן את כל העולם ומלואו שזה תשוקה, אהבה, משיכה ומוטיבציה פנימית לחלוק איתה את החיים. זו כבר הייתה בחירה ממקום אחר לחלוטין, ואם פרק א' זה המדרגה הראשונה של פירמידת הצרכים של מאסלו, פרק ב' הוא המדרגה החמישית".
ובכל זאת, מה היה האתגר המרכזי שהתמודדתם איתו בזוגיות שלכם?
"ריבים של הילדים, כמובן. משפחה מורכבת זה דבר קשה ושאף אחד לא יספר סיפורים", אומר דני, "כי זה להכניס מרקמי חיים שונים לתוך מסגרת אחת, וצריכים להיות מאוד חכמים כשעושים את זה".
"אבל יום בהיר אחד הבאנו לעולם את שביט, בתנו המשותפת, ומאותו רגע משהו נרגע", ממשיכה קרן ודני מוסיף, "הבאנו את הדבר שמאחד בין כולם, וזו הייתה החותמת הסופית לכך שמשתי משפחות הפכנו למשפחה אחת".

קרן ודניקרן ודני
קרן ודני ביום חתונתם. "הרגשתי שאני מרחף בשמיים"
(צילום: אלבום משפחתי)

מה המסר שלכם לאנשים שרוצים פרק ב'?
"לי יש אג'נדה מאוד ברורה בעניין הזה", אומר דני. "קודם כל, חייבת להיות לך הבנה שאתה רוצה חיים זוגיים ושלא ויתרת על חלום הזוגיות. יש אנשים שמתגרשים ויש להם תפיסה שליוותה גם אותי תקופה מסוימת, שעדיף להיות לבד או במערכות יחסים מזדמנות בלי להתחייב יותר מדי, וגם זה לגיטימי".
"אגב", הוא מוסיף, "עד שקרן הגיעה, גם כשהייתי בתוך זוגיות, אם זה בנישואים הראשונים שלי ואם זה במערכות יחסים שהגיעו מאוחר יותר, הייתה לי חשיבה סוליסטית בתוך הקשר והייתי יותר מתרכז בעצמי מאשר בזוגיות. התקשיתי לוותר על הפרטיות, העצמאות והנוחות שלי לטובת הצרכים של הצד השני.
"היה לי חוסר הבנה לגבי מה זו מערכת יחסים זוגית. לעומת זאת, עם קרן הרגשתי שאם לא אעשה עבודה עם עצמי ואדע להתגמש במקומות האלה, אני עלול לאבד אותה. אז משהו פנימי הניע אותי להעניק יותר חמימות ולתת יותר תשומת לב לדברים הקטנים".
אתה יכול לתת דוגמה?
"במערכות יחסים קודמות, בחיים לא הייתי מוותר על חדר כושר אחרי העבודה שלוש-ארבע פעמים בשבוע. פה אמרתי לעצמי שעד שהיא כבר מבקשת ובא לה לעשות סידור איפשהו וללכת לאיזה קניון ולקנות משהו לבית, נעשה את זה בשבילה. זה אולי נשמע כמו משהו קטן, אבל בשבילי זו הבנה משמעותית ולא מובנת מאליה, שצריך לוותר בשביל הצד השני".
האם אפשר לקשור את זה לעובדה שהבילוי המועדף עליך הפך להיות בילוי עם קרן?
"אין ספק. אני אתן לך משפט שממצה את הסיפור הזה - אני יכול להיות עם אישה מסוימת מהעבר שלי בניו-יורק בשדרה החמישית, ואני לא איהנה כמו שאני איהנה כשאשטוף את הרצפה בבית ליד קרן".
ארבעה חודשים מפגישתם המקרית בקניון, קרן ודני מחליטים להינשא. "התחתנו בחתונת צוהריים של יום שישי, עם משפחה וחברים קרובים, בדירה המהממת של ההורים של דני על רכס הכרמל, כשכל הנוף של המפרץ פרוס למרגלותינו", מתארת קרן בעיניים בורקות.
"מתחת לחופה הקשבתי למילים של הרב ולמסרים שלו מעבר לתפילות", אומר דני. "אח של קרן ישב על כיסא וניגן נעימה קטיפתית בגיטרה שלו, והרגשתי שאני מרחף בשמיים. גם כולם הכירו את הסיפור שלנו וידעו מה עברנו, את התהומות ואת הנפילות, את הגירושים שכל אחד מאיתנו חווה, את החיים בגפך כרווק או כאם חד-הורית לילדה קטנה, ואת מערכות היחסים שבאו אחר כך ולא צלחו.
"זו לא הייתה שמחה כמו שיש בחתונות רגילות, אלא הרבה מעבר לזה. אומנם זה לא סיפור יוצא דופן, אבל היינו זוג שעמל קשה כדי להגיע לזוגיות הזו, והרוויח אותה ביושר".

יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו