הדס ואביחיהדס ואביחי
הדס ואביחי. במשך חמש שנים הם היו בקשר לא מחייב
(צילום: אלבום משפחתי)

כשהייתה בת 16, החליטה הדס מור (38), בת למשפחה של חרדים ליטאים מירושלים, לעזוב את הדת. "אבא שלי שמע על זה ולקח אותי לשיחה. אני זוכרת אותו בוכה ואומר שהוא ימות אם לא אלך בדרך התורה. אחר כך ההורים שלי אסרו עליי להיות בקשר עם בת דודתי החילונית, ושתינו מצאנו דרך לא דרך לתקשר באמצעות חלופות מכתבים ושיחות מטלפון ציבורי, עד שיום אחד ההורים שלי תפסו אותי", היא נזכרת. "הייתה לי עוד חברה ש'התקלקלה' כמוני, וכשאבא שלי שמע שאנחנו בקשר, הוא רתח מזעם. בסוף התקפלתי. חזרתי עם הזנב בין הרגליים".
הדס מודה שנהגה לשאול שאלות מגיל צעיר, וששאלותיה הלכו והפכו למאתגרות ככל שהיא התבגרה. "לא משנה לאיזה רב, רבנית או הרצאה שלחו אותי, תמיד היו לי עוד ועוד שאלות. בחברה החרדית לא אוהבים שילדים שואלים שאלות על אמונה, בטח ובטח לא כשהן נשאלות על ידי בנות".
את זוכרת את מחשבת הכפירה הראשונה?
"כן. זו מחשבה נורא מפחידה. אני זוכרת את עצמי יושבת בבית, מבינה לגמרי שאני לא מאמינה, שלמצוות אין ערך בשבילי וגם לא לעבירות. כבר אז ידעתי שאני רוצה להשתחרר מהכבלים האלה, אבל לא היה לי מושג מאיפה להתחיל. את אומרת לעצמך, אני לא רוצה להיות חרדית, אבל לאן אני אלך? לא רציתי לצער את ההורים שלי וכולם אמרו לי שאם אתחתן, כל הג׳וקים שיש לי בראש, ייעלמו", אומרת הדס. "בסוף בחרתי להאמין להם. אמרתי לעצמי שכדאי לי להקשיב כי הם גדולים ממני, חכמים ממני ובטוח מבינים מה הם אומרים".
הדס אכן הקשיבה למשפחתה, ובגיל 17 וחצי היא נישאה לשידוך הראשון שלה. "הרגשתי כמו ילדה שמשחקת באבא ואמא. אני זוכרת את עצמי עומדת בבוקר של החתונה, מביטה בשמלת הכלה שתלויה בחדר, מסתכלת במראה ואומרת לעצמי, הדסה, מה את עושה? מה לך ולכל הדבר הזה? ובאותה נשימה גם עונה לעצמי, את כבר לא יכולה לפרוש עכשיו. עוד כמה שעות החופה".
איך נראו חיי הנישואים שלך?
"האמת היא שהיו לנו חיי נישואים טובים. אהבתי אותו מאוד וגם הוא אותי. הוא היה הגבר הראשון שפגשתי בחיי, והבחור היחיד שדיברתי איתו אחד על אחד. זה היה מרגש והיו לי פרפרים בבטן".

"הכול התהפך כשההורים שלו גילו שאינני חרדית יותר"

היחסים בין בני הזוג אומנם היו טובים, אך המחירים שגובים חיי נישואים חרדיים מבחורה שאיננה מאמינה, לא מאחרים להגיע. "התחתנתי בכיתה י"ב וחזרתי לבית הספר כדי לעשות את החוצים, שהם המבחנים המקבילים למבחני הבגרות. בחברה החרדית אין תעודת בגרות, כי היא מאפשרת לך לעבוד בעבודות של חילונים ורוצים למנוע את זה. התלמידות סביבי התעניינו ושאלו איך זה להיות נשואה ומה באמת קורה בחדר המיטות, והמורות שמעו את זה ולא אהבו זאת, אז נאסר עליי להגיע לבית הספר ונותקתי מהחברות שלי", היא מעידה.
בגיל 20 הפכה לראשונה לאם. "מהרגע שדניאל נולד, התעסקות בשאלות כמו איך אני רוצה לגדל את הילד שלי, גברה. גרנו אז בביתר, עיר הומוגנית שכולם בה נראו אותו הדבר, ולא רציתי לגדל כך את בני. בעלי דאז, שהיה שותף לכל המחשבות שלי, אמר לי, 'את רוצה שנעזוב? סבבה, אבל לאיפה נלך? אנחנו בכלל לא מכירים חילונים. איך נסתדר בתוך העולם החילוני? מי יעזור לנו?', עד שהגעתי לעמותת הלל. זכרתי שזו עמותה שעוזרת לאנשים שעוזבים את הדת, התקשרתי אליהם וכך התחיל הקשר שלי איתם שנמשך עד היום. הם הצמידו לי מתנדבת שליוותה אותי וכבר לא הייתי לבד יותר".
הדס מתחילה מהלך של יציאה בשאלה ובעלה, שנשאר חרדי, לא מנע זאת ממנה. "הכול התהפך כשההורים שלו גילו", היא מספרת. "הם אמרו לו, 'אתה צריך ליישר את אשתך. אתה מאבד שליטה עליה'. זה גרם לו להציב בפניי אולטימטום - או שאני מתיישרת או שהוא מגיש גט. נעלבתי, הרגשתי שהוא בגד בי, שהכוח של ההורים שלו הכריע. תוך חודשיים הייתי עם גט ביד".
קשה. לא חששת שהוא יקבל משמורת על הילד?
"יוצאים אחרים בשאלה ייעצו לי לפתוח מהר תיק בבית המשפט לדיני משפחה ולא בבית הדין רבני, וזה מה ששמר עליי בסוף. בית המשפט לא אפשר משהו אחר חוץ מהמשמורת שלי. בסוף נפרדנו כידידים, ובשנים הראשונות גם שמרנו על הסדרי ראייה כמו שצריך".

"לא רציתי להפוך לאבא החורג הרשע"

את אביחי מור (38), בעלה בשמונה וחצי השנים האחרונות ואבי שני ילדיה הנוספים, הכירה הדס באמצעות חברה משותפת, אך בזמן שהיא התאהבה בו עד כלות, הוא דאג להבהיר לה, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שזוגיות מחייבת לא תצמח כאן ושאין להם עתיד משותף.
אביחי, למה לא רצית קשר רציני?
"היינו יזיזים טובים מאוד באותן שנים", הוא נזכר בחיוך. "כשבנה היה אצל אביו, הדס הייתה מעבירה אצלי סופי שבוע שלמים והיו חגיגות מהבוקר עד לבוקר שלמחרת, אבל בכל פעם שהיא אמרה שהיא רוצה קצת יותר, הייתי עונה לה שזה גדול עליי בכמה מידות ושאני לא מסוגל להיכנס לזה".
מה הרגשת שגדול עליך?
"כשהכרתי את הדס הייתי רק בן 24, בדיוק התחלתי ללמוד, עוד לא גרתי בתל אביב בדירת שותפים, עוד לא עשיתי טיול אחרי צבא להודו, ולא יכולתי לראות את עצמי נכנס עכשיו לקשר שכולל לקחת ילד בבוקר לבית הספר. ידעתי שאני אוהב את הבן שלה, גם כי אני אוהב ילדים וגם כי הוא היה ילד נוח ומצחיק, אבל לא רציתי את האחריות ואת כל מה שהתלווה לכך. הרגשתי שזה לקפוץ למים העמוקים בלי שיש לי שום ידע מקדים בשחייה".
אבל היעדר הניסיון והידע המקדים בכל מה שקשור לגידול ילדים, לא היה החסם היחידי שעיכב את אביחי מלהתחייב להדס ולבנה. "היה עוד משהו מתחת לפני השטח", הוא מודה בגילוי לב. "כשאמא שלי הכירה את אבי, היא הגיעה לקשר עם ילד מנישואיה הקודמים, ואני נולדתי אחר כך. הייתי הילד המשותף להורים שבפרק ב', ובילדות שלי חוויתי את כל הדבר הזה ככאב ראש. מכיוון שהקשר עם הדס נתפס אצלי כסיפור דומה, לא רציתי להיכנס אליו וזה מנע ממני להיות שם רגשית".
כילד לפרק ב', מה הרגשת כלפי סיפור החיים של אחיך הגדול מפרק א'?
"שהוא אכל הרבה חרא. הסיפור מורכב וגם היחסים בינינו לא צלחו, ופחדתי שזה יחזור על עצמו. מבחינתי, המשמעות של נישואים עם הדס היו שאני נכנס לתפקיד האבא החורג הרשע, כמו בסיפור של סינדרלה, ולא רציתי את הכובע הזה".

הדס ואביחיהדס ואביחי
הדס ואביחי. "לא רציתי את הכובע של האבא החורג"
(צילום: אלבום משפחתי)

הדס ואביחיהדס ואביחי
הדס ואביחי. הוריו היו אלו שעזרו לה להציב בפניו אולטימטום
(צילום: אלבום משפחתי)

הדס ואביחיהדס ואביחי
"אמרתי לו שהוא לא משחזר את ההיסטוריה"
(צילום: אלבום משפחתי)

כך חולפות להן חמש שנים של קשר לא מחייב, עד שיום אחד הדס נאלצה לעבור דירה מעכשיו לעכשיו, ואביחי התנדב לעזור לה במעבר. "שבוע שלם הוא היה אצלי בבית", היא נזכרת. "קדח, תלה, סידר, ממש הנדי-מן צמוד. זה היה בחופש הגדול, ופתאום אני שומעת את הבן שלי שואל אותו אם הוא אוהב אותי, ואם כן אז למה הוא לא מציע לי נישואים. גם אביחי וגם הטכנאי של הכבלים, שהיה איתו בחדר, נחנקו. זה היה אירוע מצחיק, אבל יחד עם זאת הבנתי שזה גם מסוכן, בגלל הרגשות של דניאל והבלבול שהוא חווה".
אז מה עשית?
"תתפלאי, אבל התייעצתי עם ההורים של אביחי, והם אמרו לי, 'עד שלא תחתכי, הוא לא יפסיד כלום. אין לו סיבה לבחור כי ממילא הוא מקבל כל מה שהוא רוצה'. אגב, בעבר, בכל פעם כשדיברנו על הנושא, אביחי עשה מהעניין צחוק או שהשיחה נגמרה בסקס, לכן הפעם החלטתי לכתוב לו מייל, שקיבל בהמשך את הכינוי 'המייל השחור'", היא נזכרת משועשעת.
"כתבתי לו, 'אני לא אמא שלך, אתה לא אבא שלך ודניאל הוא לא אח שלך. אנחנו לא משחזרים את ההיסטוריה, אנחנו בונים משהו חדש, ועד שלא תגיד כן ותהיה מחויב, אני לא יכולה להיות איתך יותר בשום קשר".
ההחלטיות של הדס בתוספת עם הגעגועים שהצטברו אצל אביחי, בתום חודש שבמהלכו השניים לא נפגשו, הובילו אותו לשנות את הגישה ולהסכים להתחייב. אבל היה לו תנאי: הוא ביקש ממנה שהיא לא תדבר איתו על חתונה במשך חמש השנים הקרובות.
זה המון זמן!
"כן, אבל התחתנו בסוף אחרי שנה וחצי", הם צוחקים.
"דווקא כשכבר החלטתי לשחרר ולקבל את אביחי כמו שהוא, גם בלי חתונה וילדים, נכנסתי להיריון לא מתוכנן", אומרת הדס ומוסיפה: "אני חושבת שגם המשפחה של אביחי עברה תיקון דרך הזוגיות שלנו. הם רואים בדניאל את הנכד הראשון שלהם ואוהבים אותו אהבת נפש, וכמובן שאביחי מתפקד כאב מעורב ואוהב עבורו, גם כי במשך השנים הקשר עם האב הביולוגי נחלש".
"הרבה מעגלים נסגרו", היא מוסיפה. "יותר מ-16 שנים עברו מאז שהרמתי טלפון מהוסס לקו הפתוח של 'הלל' בבקשה לעזרה והיום, כל שיחת טלפון שאני מקבלת ממי שמבקש לעזוב את הקהילה החרדית, מזכירה לי שעברתי לצד הנותן, ואין מאושרת ממני על כך".

רוצים להשתתף במדור ויש לכם סיפור אהבה מפרק ב'? כתבו לנו