דלית ודודדלית ודוד
דלית ודוד. חיכתה לו 14 שנה
(צילום: אלבום משפחתי)

"הייתי גרושה במשך 14 שנים. בתקופה הזאת היו לי הרבה מערכות יחסים, רובן נמשכו חודשיים-שלושה, אבל לא מעבר. אני זוכרת ערב אחד במיוחד. ישבתי לבד אחרי עוד קשר שהסתיים, מצונפת בפינה של הספה בסלון, ואמרתי לעצמי, 'טוב, כנראה שכבר לא תהיה לי זוגיות ואני צריכה להשלים עם זה'. הייתי בת 41 והתחלתי לחשוב שאולי אין באמת דבר כזה פרק ב' אמיתי, והחלטתי שאני לא יוצאת יותר לדייטים. זה היה רגע חשוך שבו ויתרתי. ואז, דווקא כשיצאתי רשמית מהמרוץ האינסופי, הכרתי כעבור שנה את דוד", משתפת דלית יניב מסר.
במה התמקדת בשנה הזאת, עד שדוד הגיע?
"בעצמי. עשיתי סדנאות התפתחות, הבנתי כל מיני דפוסים שלי והבנתי שאני כן ראויה למערכת יחסים טובה. כנראה שמשהו ב'סטייט אוף מיינד שלי' היה חייב להשתנות כדי שדוד יגיע".
אלא שדוד לא "סתם" הגיע ביום בהיר אחד. הוא היה שם תמיד. הוא ודלית התגוררו בעבר בבתים סמוכים באותה השכונה, ואפילו שני ילדיהם למדו יחד באותה כיתה בבית ספר יסודי. היחסים ביניהם אומנם הסתכמו בעיקר ב'שלום, שלום' מנומס, אך ברבות השנים, כשדלית עברה דירה, הגורל המשיך להפגיש ביניהם.
"אחרי 23 שנות נישואים עברתי לדירה משלי", משתף דוד. "בדיוק יצאתי משיעור ספינינג, ושם, ליד המעלית, עם כל ציוד הרכיבה שהיה עליי, פגשתי את דלית. אני לא זוכר את המילים המדויקות שלה, אבל היא עקצה אותי על הטייץ שלבשתי וזה קנה אותי. דלית מאוד שנונה ואני התמוגגתי מהשנינות שלה. בנוסף לעובדה שהיא נראית מצוין כמובן", הוא צוחק.
דלית ודודדלית ודוד
דלית ודוד. "הגורל הפגיש ביניהם"
(צילום: אלבום משפחתי)

דלית ודודדלית ודוד
"התמוגגתי מהשנינות שלה"
(צילום: אלבום משפחתי)

"הכול בינינו היה נקי מהרגע הראשון"

כן טייץ לא טייץ, דוד לא התבלבל וביקש מדלית בו במקום את מספר הטלפון שלה. הם יצאו לדרינק באיזשהו בר, ונשארו שם מהפתיחה ועד הסגירה, בלי לשים לב לזמן הרב שעבר. "לפני שהכרתי את דוד תמיד אמרו לי, 'כשזה זה, את כבר תדעי', ואני פיתחתי ציניות כלפי המשפט הזה. רק כשזה קרה לי, הבנתי כמה הוא נכון. מהשנייה הראשונה שישבנו יחד באותו הערב, הכול זרם. בלי משחקים, בלי לדאוג אם הוא יתקשר או לא יתקשר. הכול בינינו היה נקי ופתוח מהרגע הראשון.
"מהנשיקה הראשונה שם, על הבר, ידעתי שזה לתמיד", דוד מוסיף בחיוך.
דוד, תיארת לעצמך שכל כך מהר תתחתן שוב?
"לא. ממש לא. חשבתי שאני הולך להיות רווק ולחיות לבד בדירה נחמדה בקומה שמינית שצופה לכיוון מערב", הוא אומר.
וכמה זמן חיית בדירה הזאת בפועל?
"חצי שנה".
לא רצית תקופת צינון או חיי רווקות?
"זה בדיוק מה ששאלתי אותו כאשר הכרנו", מספרת דלית. "חשבתי שבגלל שהוא רק יצא מנישואים ארוכים הוא ירצה חופש לעצמו, ואמרתי לו מפורשת שאם אני ריבאונד, אז שיגיד לי ואני הולכת הביתה. אבל הוא ענה, 'לא, ממש לא, אני כאן בשביל להישאר'".

דלית ודודדלית ודוד
"הוא אמר לי שהוא כאן כדי להישאר"
(צילום: אלבום משפחתי)

דלית ודודדלית ודוד
"חשבתי שאני הולך להיות רווק"
(צילום: אלבום משפחתי)

"אני סמנכ"ל פיתוח עסקי בסטארט-אפ", הוא מסביר. "המומחיות שלי היא לזהות פוטנציאל של לקוחות שכדאי להשקיע בהם. אני מחפש מישהו שאפשר לעשות איתו שיתוף פעולה ארוך טווח. זה לוקח שעות עד ימים, ואני מקבל החלטה האם להשקיע או לחתוך. הגעתי למסקנה שגם בעסקים וגם באהבה, הכול בסוף מתבסס על קליק בין אנשים".
הקליק הביא את דוד לעבור לגור עם דלית ועם בתה, שבאותן שנים עוד התגוררה בבית, וזמן קצר לאחר מכן השניים התחתנו. כשאני שואלת מדוע הרגישו צורך להסדיר את הקשר, דלית משיבה, "אנחנו אולד-סקול. רצינו להיות בעל ואישה עם אותו שם משפחה ואפילו התחתנו כדת משה וישראל, ברבנות".
"אגב", היא ממהרת לסייג, "אנחנו חילונים לחלוטין, רחוקים מאוד מהדת ובהחלט יש לי ביקורת על מוסד הרבנות, בייחוד מהכובע המקצועי שלי, כעורכת דין לדיני משפחה. מצד שני, היה לי ברור שאני מתחתנת כהלכתו. יכול להיות שלא במודע רציתי חוויה מתקנת, לעבור שוב את מה שעברתי בנישואיי הראשונים, אבל הפעם לצאת לדרך טובה יותר".
"אני חושב שגם הייתה בכך הצהרה", מוסיף דוד. "הן כלפי עצמנו והן כלפי מי שמסתכל עלינו. זו אמירה שאנחנו משפחה אחת, מאוחדת ואמיתית".
אפרופו משפחה - ילדים משותפים היו על הפרק?
"הייתה תקופה שמאוד רציתי עוד ילדים", מודה דלית. "יש לי רק ילדה אחת ועם כמה שהיא נפלאה, זה לא מספיק. למרות שזה היה יותר צורך שלי ופחות רצון של דוד, כי לו יש שני ילדים, הוא נתן לי גב מלא לכל החלטה שאקבל, אבל אני חששתי.
"הייתי כבר בת 42, פחדתי שייולד לנו ילד 'לא בסדר' בגלל הגיל של שנינו, ועשיתי ויתור מודע. אני יכולה להגיד בכנות ובכאב, שאין יום שאני לא שואלת את עצמי איך זה היה אילו היה לנו ילד משותף. הלוואי שהייתי עושה ארבעה ילדים. זו הייתה החלטה לא קלה, שבה הצד המושכל ניצח את הצד האמוציונלי, אבל אני שלמה איתה".
לפני שהכרת את דוד, כשהיית גרושה, חשבת להביא ילד לבד?
"תמיד רציתי עוד ילד, אבל גם היה ברור לי שזה חייב להיות במסגרת מסודרת. לא הייתי מוכנה שיהיו לי שני ילדים משני אבות שונים שהם לא בתוך הבית. חד וחלק".
האם זוגיות בפרק ב׳ יכולה להיות חזקה גם ללא ילדים?
"לחלוטין כן. גם ללא ילדים משותפים אנחנו משפחה לכל דבר ועניין. חיתנו את הבת שלי יחד, דוד היה שותף פעיל בהכנות של החתונה, ובאירוע עצמו הוא לא היה אורח, הוא היה המארח. עמדנו מתחת לחופה שלה יחד עם אבא שלה ואשתו. זו הייתה בקשה שהגיעה ממנה. אנחנו גם סבא וסבתא לבתה, הנכדה החדשה שלנו, אלונה".
לסיום, מה המסר שלכם לגבי זוגיות שנייה?
"הייתי גרושה תקופה ארוכה, ולכן זוגיות שנייה זה ממש לא מובן מאליו בשבילי", אומרת דלית. "אני שומעת על הרבה אנשים שנמצאים בפרק ב׳ מקרטע כי הם חוזרים על אותם דפוסים שערערו אותם קודם. אני מאמינה שאם לא לומדים מהשיעור הקודם, מקבלים אותו בפרצוף בחומרה גדולה יותר".
מה השיעור המשמעותי שאת למדת?
"לוותר על האגו ולא להתנצח. היום אני יודעת שיש דברים שלא שווה להתעכב עליהם".

יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו