"לפני שהכרתי את עינת הייתי גרוש במשך חמש שנים. כל היום הייתי בטינדר שמינדר, יוצא ומבלה, אבל אף אחת לא הצליחה להושיב אותי על הרצפה", אומר שלומי דן מחיפה (40), ומוסיף: "ואז הכרתי את עינת ומשהו אצלי השתנה. ערב אחד, די בתחילת הקשר, ישבנו אצלי בבית ודיברנו על כך שאנחנו רוצים לקחת את הקשר קדימה. אמרתי לה שעלינו להודות לפייסבוק שבזכותו הכרנו, אבל הגיע הזמן לסגור את כל האתרים".
מאז, כבר חמש שנים ששלומי ועינת ביחד. לכל אחד מהם יש שני ילדים מנישואיו הקודמים, ובנוסף לניהול חיי נישואים כדת וכדין, הם גם מנהלים פרופיל פייסבוק משותף שיצרו יחד ביום שבו החליטו לסגור את כל הרשתות החברתיות שהחזיקו בנפרד.


שלומי ועינתשלומי ועינת
שלומי ועינת. איחדו את פרופיל הפייסבוק שלהם
(צילום: אלבום משפחתי)

מה סימלה עבורך הצעתו של שלומי לסגור את הפרופילים הנפרדים?
"זה נתן לי תחושת בטחון", מודה עינת. "הייתי זקוקה לזה כי יצאתי מהנישואים הראשונים שלי חבולה. כשהכרנו, לשלומי היו בפייסבוק 4,000 חברות! אחי, שהכיר אותו מחיפה, אמר לי, 'אל תתקרבי אליו, יש לו שם נוראי', אבל זה היה מלמעלה ואני התאהבתי בו ממבט ראשון".
אז התעלמת מהעצה של אחיך?
"לא בדיוק", היא צוחקת. "למרות שהרגשתי עם שלומי כמו שלא הרגשתי עם אף גבר אחר לפניו, לא היססתי לרגע להציב גבולות, ועשיתי זאת בשלב מוקדם מאוד של הקשר. אמרתי לו, 'אתה לא יוצא איתי ובמקביל בודק את השטח מסביב, כי אני לא אישאר דקה במקום שלא מכבד אותי ומעריך את מי שאני'", היא אומרת.
מתי הכרתם?
"הכרתי את שלומי שבועיים אחרי שיצאתי מהרבנות. הייתי עדיין במצב של לשקם את עצמי מהמשבר שחוויתי בנישואיי הקודמים, כך שהאמון שלי בו נבנה תוך כדי תנועה. בהתחלה הוא היה אומר לי, 'את מבינה שחלק מהחשדות שלך בי נובעים מסיפורי העבר ולא מסיפורי העתיד?'".
מאיפה גייסת את האומץ להגדיר גבולות ברורים בשלב כה מוקדם של הקשר?
"בגירושים שלי עברתי תהליך שבו החלטתי שבזוגיות הבאה שלי אני לא מתכוונת להסתיר יותר את מי שאני ואת מה שמפריע לי. אני רואה מסביבי חברות גרושות שמנסות ומנסות ושם דבר לא עובד להן. אני חושבת שהסיבה שהן לא מצליחות לייצר זוגיות חדשה היא כי הן מנסות למכור דמות שאינה הן".

שלומי ועינתשלומי ועינת
"החלטתי שאני מפסיקה להסתיר את מי שאני"
(צילום: אלבום משפחתי)

כך התנהלת בנישואייך הראשונים?
"כן", היא פוסקת בלי למצמץ. "בנישואיי הראשונים הקטנתי את עצמי כדי לא לייצר פערים גדולים מדי ביני לבין בן זוגי. האמנתי שזה מה שצריך כדי לשמר את התא המשפחתי. אומנם תמיד הייתי קרייריסטית ובתפקידים ניהוליים בכירים, אבל עצרתי את השאיפות שלי מכיוון שפחדתי ממה שזה יעשה למערכת".
וזה הוכיח את עצמו?
"לא, עובדה שהנישואים הסתיימו ולא מבחירה. תוך כדי הגירושים הבנתי שההתנהלות המרצה שלי לא הייתה שווה שום דבר, כי מלבד העובדה שכלאתי את החלומות שלי בתוכי, הגרוש שלי בכלל לא הכיר את מי שאני באמת. לפני כמה זמן הוא אמר לי, 'נו, עינת, תודי שאף פעם לא היית שם באמת', והוא צודק.
"מצד שני, אני מאמינה שכל דבר בחיים מוביל אותך לשלב הבא. אומנם אם זה היה תלוי בי, בחיים לא הייתי מפרקת בית כי לא יכולתי לסבול את המחשבה שיהיה כתוב לי 'גרושה' בתעודת הזהות, אבל במבט לאחור זו המתנה הגדולה של חיי".
תסבירי.
"בשנה הראשונה להיכרות עם שלומי, בכל לילה כשהייתי מתעוררת לשתות מים או כל דבר אחר, הייתי חוזרת למיטה, רואה אותו לצידי, מסתכלת עליו ישן במשך איזה עשר דקות ואז מחייכת, אומרת לו תודה וחוזרת לישון".
על מה הודית לו?
"כאדם מאמין אני חושבת שהייתה פה התערבות חיצונית שאמרה, 'הייעוד שלה גם מבחינה זוגית וגם מבחינת קריירה הוא אחר, ומכיוון שאין לה מספיק כוחות לעשות זאת עבור עצמה, אני אסדר לה את העולם'. ובאמת, אחרי הגירושים חזרתי ללימודים והתחלתי מחקר מקדים לדוקטורט, החלפתי עבודה והיום אני מנהלת קרן פילנטרופית עסקית-חברתית גדולה שהושקה בבית הנשיא. אגב, חלק מהיכולת שלי לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמי נובע מהפירגון הגדול של שלומי. מצאתי מישהו שאוהב את השאיפות שלי ושאני לא צריכה לצמצם את עצמי כשאני לידו".

שלומי ועינתשלומי ועינת
"מצאתי מישהו שאוהב את השאיפות שלי"
(צילום: אלבום משפחתי)

איך מתבטא הפירגון הזה במציאות היומיומית?
"קודם כל, עצם זה ששלומי לוקח אחריות על המשימות שכרוכות בגידול ארבעה ילדים. דבר שני, זה התמיכה שלו בקשיים ובאתגרים הכרוכים בקריירה שלי, כי זה לא קל להגיע לעמדת מפתח כזו".
תמיד היית שיוויוניסט, שלומי?
"תמיד העדפתי נשים חזקות ומצליחות. אני צריך להרגיש אינטריגה במוח, לדעת שיש עם מי לדבר. ואגב, זה שעינת מצליחה ושאפתנית לא אומר שבהכרח הנטל בבית גדל או קטן. אני מתייחס לזה פשוט כאל עניין של זמינות. אני יותר בבית מעינת, אז אני יותר זמין לילדים".
מה הדבר שהכי מאפיין את הזוגיות שלכם?
"טיולים בחו"ל ושופינג", הם מודים וצוחקים, ועינת מוסיפה: "יום אחד שאלתי חבר טוב שהתגרש והתחתן שוב איך עוברים מפאזה של יחסים נחמדים למשהו יותר רציני, והוא ענה לי, 'ככל שתייצרו יותר חוויות של ביחד שלא קשורות לחדר המיטות, ייווצר דבק שאי אפשר יהיה להתיר אותו'".

שלומי ועינתשלומי ועינת
ליצור חוויות מעבר לחדר המיטות. שלומי ועינת
(צילום: אלבום משפחתי)

אפרופו דבק, מה עם ילדים משותפים?
"התשובה היא לא! עם אלף סימני קריאה", פוסקת עינת. "אנחנו לא צריכים משהו חיצוני שיחבר ביננו. הילדים שלנו כבר בגיל ההתבגרות, הם עצמאיים ומסתדרים ביניהם מצוין. אגב, מי שלחץ שנתחתן זה לא אנחנו אלא הילדים".
מה היה חשוב להם שם?
"הם אמרו לנו - עד שאתם לא מתחתנים, אנחנו לא באמת משפחה. ובאמת בחופה שלנו התחושה הייתה שלא אני והוא מתחתנים, אלא שאנחנו מקדשים את המשפחתיות החדשה של כולנו. אחד הדברים העיקריים שהילדים חווים היום ואני מאוד שמחה עליו הוא מודל חיובי יותר של זוגיות, כי שנינו הגענו ממערכות זוגיות לא טובות".
מה דעתך על האמירה שגם אם הזוגיות אינה מדהימה עדיף להישאר ביחד בשביל הילדים?
"זו אמירה לא נכונה, מאחר שגם אם תנסה מאוד להסתיר את הקשיים, לא תצליח. ילדים סופגים הכל והמודל הזוגי שהם רואים בבית משליך על הדרך שבה הם עצמם יתפסו זוגיות בחייהם הבוגרים. כשהבת הגדולה שלי אומרת לי, 'אמא, אל תיעלבי אבל אני שמחה שאת ואבא התגרשתם. טוב שלא נשארתם בגללנו', זה מחזק אותי ואני מבינה שעשינו את הדבר הנכון".
רוצים להשתתף במדור? כתבו לנו