שנת 1484 היא השנה שבה קיבלה תופעת ציד המכשפות גושפנקא רשמית. בשנה זו פרסם האפיפיור דאז מכתב רשמי אודות היכולת של אנשים מסוימים לכשף, כשהמשמעות האמיתית של הצו הזה הייתה מתן לגיטימציה להרוג נשים (כי כידוע, נשים ניחנו ביכולת לכשף אדם אחר, בעיקר אם מדובר בגבר). תופעה זו גבתה במהלך ימי הביניים העליזים את חייהם של למעלה ממאה אלף איש, רובם המכריע היו נשים שהוצאו להורג כשהן נשרפות בחיים, מוטבעות במים כאשר סלעים כבדים קשורים אל גופן, ועוד כהנה וכהנה צורות נוספות של מיתות אכזריות וסדיסטיות.
שנת 2020 ונדמה כי דבר לא השתנה. אומנם עונש המוות הוצא מחוקי העונשין של מרבית המדינות המפותחות, אך הנרטיב של נשים על מטאטא וירטואלי אשר מכשפות גברים וגורמות להם לעשות מעשים בניגוד לרצונם כאילו היו מריונטות על חוטים, טרם השתנה. תשאלו את מייגן מרקל, דניאל גרינברג, אנג׳לינה ג׳ולי ואפילו שרה נתניהו. נשים בעלות כוחות מאגיים על-טבעיים שגררו את בני הזוג החלשים והמסכנים שלהן, חסרי עמוד השדרה, לעשות מעשים בניגוד לרצונם בעזרת כוחות-על וכישופים, שלא לומר "שחור".
"מייגזיט". כמה קל ופשוט לקרוא למהלך הפרישה של הדוכסים מסאסקס על שם בת הזוג, בעיקר כשמדובר באישה פמיניסטית, חצי שחורה, שוברת מוסכמות, שיש לה דעה אחרת שהיא לא מפחדת לומר אותה ולחיות על פיה. ובצד זה, כמה קל לשכוח שהנסיך הארי מאז ומתמיד היה הבן המורד של הממלכה, זה שהזדהה עם אמו דיאנה, אשר חייה מוררו על ידי בעלה, הנסיך צ'ארלס שהתחתן איתה בעודו מאוהב באישה אחרת, וסבתו, המלכה אליזבת, אשר התעללה בה כשהיא יודעת על הדיכאון ועל הפרעות האכילה מהם סבלה כתוצאה מההשפלות והבגידות של בנה.
הארי, הילד הקטן של דיאנה, זה שאהב אותה אהבת נפש והיה אהוב על ידה ללא גבולות, אולץ בגיל עשר ללכת דומם אחרי ארון הקבורה של אמו כשכל העולם צופה בו. אסור היה לו לבכות, אסור היה לו להתפרק, גם לא כשאימו מתה. אתה בן למשפחת המלוכה ויש קוד להתנהג על פיו. גם בגיל עשר אין לאדם יכולת להתמרד באמת או להבין לעומק מה עובר עליו. יש מבוגרים מסביבו וקודים ממלכתיים שמעגנים בצורה פתולוגית אטימות רגשית. כל שנותר לו היה לציית.
האמת? לא צריך להיות גאון הדור בשביל לראות שמשפחת המלוכה הבריטית היא משפחה בהפרעה. רק תסתכלו על האומללות שנוזלת מהכיסים של וויליאם וקייט. הרי הזוגיות שלהם נראית כמו צימוק ששאבו ממנו כל שמחת חיים ואהבה, שאולי הייתה שם בהתחלה, אבל גם זה לא בטוח, כי מה הקשר בין אהבה לנישואים? ויליאם, "הבן הטוב", לא מעז למרוד, נשוי כמו אביו לאישה שאינו אוהב, אישה שכבר הספיק לבגוד בה עם חברתה הטובה ביותר, לפי שלל פרסומים בצהובוני הממלכה. אני מהמרת שחיי הנישואים של וויליאם וקייט, כמו צ'ארלס ודיאנה, גם הם פצצה מתקתקת. לא קשה להבחין שמדובר בחיים בפסאדה, וחיים בפסאדה הם לא חיים, זהו מוות בחיים, גם אם הוא מתרחש בארמון מזהב.
אני מצדיעה להארי ומייגן על האישיות והאומץ שיש לזוגיות שלהם. בני זוג שהגיעו שניהם ממשפחות עם הפרעה, והשכילו להבין שזוגיות טובה דורשת עצמאות שבאה לידי ביטוי במדינה משלה, דגל משלה והמנון משלה. ומייגן? היא בסך הכל הייתה האדם הנכון בזמן הנכון עבור הארי. הוא זה שזיהה את החוזק שבה, והוא זה שידע מראש שהיא לא דופקת חשבון והולכת בהתאם לערכים ולאני מאמין שלה.
בשל כל אותן התכונות האלה, ולא למרות התכונות האלה, הוא בחר בה, כי הבין שהיא האדם שאיתה יוכל סוף-סוף להגיש את הנקמה הקרה שלו בשם אמו, על צלחת הפורצלן של המלכה, סבתא אליזבת, ממש לפני מותה ומול כל העולם.
אז בפעם הבאה כשאתם מאשימים את האישה, אני ממש מבקשת: הטילו בכך ספק. זכרו שלטנגו תמיד צריך שניים, ושביבי נתניהו, אייל גולן, בראד פיט והארי וינדזור, הם לא בדיוק גברים חלשים ומוחלשים, ושכנראה גם להם יש דעות, אג׳נדות, מטרות ואינטרסים, בדיוק כמו לכל בן אדם ללא קשר למגדר שלו.
פורסם לראשונה: 13:10, 12.01.20
