דורית ויעקבדורית ויעקב
דורית ויעקב
(צילום: אלבום משפחתי)

חודשיים אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה, יעקב סוזין (81) החל לצאת עם דורית. "אנחנו מתגוררים בדיור מוגן וחלק מהדיירים לא קיבלו את זה יפה", מספר יעקב, ד"ר לכימיה-פיזיקלית. "אני לא יודע מה הסיבה, אולי זה בגלל שעברו חודשיים בלבד מאז שהתאלמנתי, ואולי זה בגלל שדורית היא אחת הצעירות באחוזה, אם לא הצעירה מכולן, אבל היו לשונות רעות והרגשתי שנודף קור מאנשים שלפני כן הייתי איתם ביחסים טובים. אני לא נובר בתופעה הפסיכולוגית הזאת כי ידוע שלכל אחד יש את הצרות שלו ואת הקנאה שלו, אבל אלו העובדות".
למתבונן השיפוטי מהצד, חודשיים יכולים להיחשב לתקופה קצרה, לא?
"בתחילת הקשר עם דורית באמת הייתה לי הרגשה שאני בוגד בזיכרון של תמר ובקשר שהיה לנו, אבל אני מודה לאלוהים שעזר לי להתגבר על זה".
איך התגברת על רגשות האשמה באמת?
"מהרגע שהעסק ביני לבין דורית התחיל לרוץ, לא נפרדנו לדקה. החיים מושכים אותך קדימה, ואם בהתחלה הייתי הולך לקבר של תמר לפחות פעם בשבוע, במשך הזמן הדברים נרגעו ושקעו, ונכנסתי למסלול חיים חדש. ככה החיים ואין מה לעשות, אי אפשר להיות באבל כל הזמן".
"בגלל שהכרנו את בני הזוג האחד של השני עוד בחייהם, לא הפכנו את זה לטאבו", מוסיפה דורית. "כשיעקב מדבר על תמר, אני רואה אותה מול העיניים. הם חיים איתנו ואנחנו מדברים עליהם כל הזמן. לא התגרשנו מהם, אז אין בנו שום כעס או משקעים על העבר. רק אהבה".
דורית ויעקבדורית ויעקב
דורית ויעקב. "אין משקעים, רק אהבה"
(צילום: אלבום משפחתי)

דורית ויעקבדורית ויעקב
"כשיעקב מדבר על תמר, אני רואה אותה מול העיניים"
(צילום: אלבום משפחתי)

דורית ויעקבדורית ויעקב
"מהרגע שהעסק ביני לבין דורית התחיל לרוץ, לא נפרדנו לדקה"
(צילום: אלבום משפחתי)

דורית ויעקבדורית ויעקב
"היו לשונות רעות שלא קיבלו את הקשר"
(צילום: אלבום משפחתי)

"מרגע שנפלה ההחלטה, לא נפרדנו"

הכול התחיל לפני עשור, כשדורית יותם (68) ובעלה הראשון עברו להתגורר במקום, ופגשו שם את יעקב ואשתו הראשונה. "השתייכנו לאותו מיליה חברתי", היא נזכרת. "נסענו יחד לטיולים, אכלנו יחד והיו לנו חברים משותפים, אבל לא היינו קרובים". בחלוף השנים, דורית ויעקב התאלמנו ומצאו נחמה האחד בזרועות השנייה.
איך הקשר הידידותי ביניכם הפך לרומנטי?
"התקופה הראשונה אחרי שהתאלמנתי הייתה קשה", יעקב משחזר. "הייתי מאוד קשור לתמר, אפילו תלוי בה מכל מיני בחינות. יום אחד, פגשתי את דורית בשיעור התעמלות, ותוך כדי שיחה לגמרי לא מכוונת שאלתי אותה איך מתגברים על האבל, כי ידעתי שהיא התאלמנה שנה לפניי. דורית סיפרה שהיא נוסעת עם קבוצה לטיול בצרפת, ואז צץ לי הרעיון להצטרף גם אני לקבוצה הזאת, כדי לצאת מהמוד שהייתי נתון בו. זו הייתה יריית הפתיחה".
"לפני הטיול לצרפת, יעקב הזמין אותי לבית קפה", ממשיכה דורית. "כבר תיארתי לעצמי שיש כאן משהו ואפילו צחקתי על זה עם חברה שלי. הוא הגיע לפגישה אחרי עקירת שן, אבל זה לא הפריע לו לשים את הקלפים על השולחן. מאותו הרגע, היחסים בינינו התחממו במהירות והפכנו לזוג, אפילו אינטימי, עוד לפני הנסיעה. לצרפת נסעה גם חברה שלי שהייתי אמורה לישון איתה בחדר משותף, אבל בסוף היא קיבלה את החדר הבודד של יעקב, ואני הייתי עם יעקב בחדר הזוגי", היא צוחקת.
"בפגישה הראשונה שלנו התרעתי בפני דורית על הפרש הגילאים הגדול שיש בינינו, מדובר על למעלה מ-13 שנים, אבל זה לא הפריע לה. כולם אומרים שאני במצב טוב ושאי אפשר לתת לי את הגיל הזה", הוא אומר ודורית מוסיפה בחיוך, "אם היית רואה את היכולות של יעקב היית מבינה שאין הבדל בינינו".
אחרי שהתאלמנת חשבת שתהיי בזוגיות שנייה?
"בעלי הראשון היה חולה הרבה שנים ואת האבל העמוק שלי התחלתי כבר אז. אחרי שהוא נפטר לא חשבתי בכלל על זוגיות שנייה, אבל אחרי שנה וחצי התעורר בתוכי הרצון להכיר".
היה איזשהו טריגר?
"כן. מישהו התחיל איתי. הקשר איתו אומנם לא התפתח כי הוא לא הצליח להחליט אם הוא נפרד או לא נפרד מהחברה שלו, אבל זה הדליק בי את הניצוץ, וכשיעקב הגיע, כבר הייתי מוכנה נפשית".
האם בגיל השלישי אפשר להתאהב כמו פעם?
"אני מאוהבת קשות ביעקב", היא אומרת, "אבל ככה זה אצלי, הכול תמיד קורה בבת אחת. גם עם בעלי הראשון ירדתי לסיני ומאותו היום לא נפרדנו. היינו יחד עד שהוא נפטר, 44 שנים. אותו דבר עם יעקב - מרגע שנפלה ההחלטה, לא נפרדנו. הקשר בינינו התפתח מהר לחברות אמיצה ולזוגיות עמוקה".
מה זה אומר?
"זה אומר שאנחנו חיים האחד בשביל השני".
"ללא ספק קיימת התאהבות", אומר יעקב, "אבל היא יותר מפוכחת ויותר בשלה. אם בגיל 22 אתה שיכור מאהבה, אז בגיל 75, כשהתחלתי את הקשר עם דורית, היה בזה הרבה עניין ורצון להיות יחד, אבל גם חשיבה איך לא לפגוע בילדים".
אבל הילדים בני 50 פלוס-מינוס, לא?
"כן, אבל גם דורית וגם אני, לפני שבכלל התחלנו את הקשר בינינו או ממש בתחילתו, שאלנו את הילדים מה דעתם, גם על עצם העניין וגם על עצם הפרסונות".
מדוע?
"כי אני יודע שבדברים האלה, אם הילדים לא מסכימים לקשר, הם הופכים להיות גורם מכשיל. היינו צריכים לקבל את הסכמתם ולהפוך אותם לשותפים לעניין".
מה היית עושה אם הילדים היו אומרים לך שהקשר עם דורית לא מקובל עליהם?
"אינני יודע. אם זה היה קורה, זה היה מאוד קשה", הוא מודה.
"הבן שלי גר בחו"ל", מספרת דורית, "אבל כשהוא הגיע לארץ, עוד לפני שהקשר נהיה חם, הוא פגש את יעקב וממש התלהב ממנו. הוא אמר לי, 'אמא, אסור לך לוותר עליו בשום אופן'. מה שיפה אצלנו זה שהילדים של שנינו מאוד קרובים. כל שבת שנייה כולם באים אלינו יחד לאכול ארוחת ערב או צהריים, והדינמיקה בין שתי המשפחות נהדרת".

דורית ויעקבדורית ויעקב
דורית ויעקב. "אנחנו חיים האחד בשביל השני"
(צילום: אלבום משפחתי)

דורית ויעקבדורית ויעקב
"הבן שלי אמר לי לא לוותר עליו"
(צילום: אלבום משפחתי)
במה שונה זוגיות שנייה מזוגיות ראשונה?
"לזוגיות שלנו יש רק יתרונות", היא אומרת. "כשהיינו צעירים היו לנו ילדים קטנים, צריך היה גם לחנך אותם, גם לרוץ אחרי הקריירה וגם כל אחד עם הדברים שלו. זה יצר חיכוכים. היום אנחנו חופשיים ומגדלים את הנכדים מרחוק", היא צוחקת ומוסיפה, "יעקב הגשים לי את כל החלומות. תמיד רציתי בן זוג שיהיה איתי, שיאהב אותי, שיבשל לי, שיחבק אותי, שינשק אותי ושייסע איתי לחו"ל, כי הנסיעות לחו"ל אצלי זה הובי. את כל כספי, מהיום שהתחלתי להרוויח, חסכתי כול השנים רק בשביל טיולים בחו"ל. גם בנישואים הראשונים שלי לא השקעתי ברהיטים בבית ולא קניתי בגדים, אבל כן הקפדנו לטוס לחו"ל".
"הקשר בינינו הרבה יותר בוגר, רך ומכיל", אומר יעקב. "גם אם יש ויכוח ואנחנו אומרים מילה כזאת או אחרת, אחרי שעתיים שנינו מתרככים. אין לסחוב שתיקות. מה גם שאני מאוד אוהב את דורית".

"אמרתי לו שאם הוא רוצה אותי, עליו לקבל את הכלבה שלי"

שנתיים אל תוך הקשר, החליטו דורית ויעקב לעלות אותו שלב ולמסד את היחסים כדת וכדין. "בהתחלה חשבנו לנסוע לקפריסין ולהתחתן בחתונה אזרחית, אבל אז כל מיני קרובים שלנו פתאום הודיעו שהם רוצים להצטרף ולא התחשק לנו לנסוע עם כולם, אז החלטנו להתחתן ברבנות. אחרי החתונה עשינו בראנץ' ל-20 איש וגמרנו עניין".
"כשהגענו דורית ואני לרבנות, הרב שאל אותי, 'איפה הילדים שמתחתנים?'", צוחק יעקב. "אנחנו לא זוג שמקובל לראות כל יום ברבנות באבן יהודה".
מה היה הקושי העיקרי שהתמודדתם איתו בזוגיות שלכם?
"הכלבה של דורית", שניהם עונים פה אחד. "יש לי כלבה כבר 12 שנים. היא ממש הבת הקטנה שלי והיא הייתה רגילה לישון איתי במיטה. יעקב לא אהב את זה, ולפני שעברנו לגור יחד, הוא לא רצה שאביא אותה איתי אליו לדירה. בשלב מסוים אמרתי לו שאם הוא רוצה אותי, אני מגיעה יחד עם הכלבה וזהו, הוא צריך להחליט. אז לא הייתה לו ברירה".
"אבל היא לא ישנה איתנו במיטה", יעקב ממהר להבהיר, ודורית מחייכת ומוסיפה, "הכלבה הבינה שהוא לא רוצה אותה במיטה וקיבלה את זה".

יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו