אורנה וניראורנה וניר
אורנה וניר
(צילום: אלבום משפחתי)

"זה היה בקיץ של שנת 98, כשאמרתי לאחי במוסך שלנו בבאר שבע: 'שומע? אני לוקח חופשה מהחיים ומהעסק, ויוצא לחפש את אשתי השנייה והאחרונה'", משחזר ניר גבעון (65) את היום שבו הבין שכדי להתמקד בחיפוש אחר אהבתו החדשה, עליו להתנתק מהשגרה הרגילה ולהקדיש את כל תשומת ליבו לחיפושים.
"זו הייתה החלטה שהתגבשה אצלי", הוא מסביר. "הבנתי שאני צריך להתנתק מהכל, אחרת אני אמשיך להישאב לטיפול בבעיות היומיום, וההיכרות תישאר בגדר דיבורים בלבד. גם הצהרתי שהפעם היא תהיה מרוקאית".
למה מרוקאית?
"מבחינתי, אישה מרוקאית היא אישה שלא צריך להשקיע בהסברים על מה זה כבוד הדדי, כבוד למשפחה וכבוד לגבר שעומד בראשה. אלה ערכים שהם חלק מהתרבות. רציתי חום, אהבה, מישהי שתאהב לארח, ושהמשפחתיות תהיה בראש מעיניה".

זן ואמנות חיפושי האהבה

חמוש באופנוע, קיבל ניר את ברכת הדרך מאחיו ויצא למסע צפונה. "בהתחלה ישנתי בכל לילה במקום אחר", הוא נזכר. "ביקרתי במושבים, בקיבוצים, עברתי בגליל, בארבל, ליד הכנרת, ברמה, עד שלבסוף התמקמתי בצימר במטולה, בנקודה הכי קיצונית בארץ".
מטורף. מה עשית במטולה?
"שם ישבתי ומשם יצאתי לחיפושים שלי. התחלתי לעשות כל מה שאני יכול - ואני יכול הרבה, כדי להכיר בת זוג".
מה למשל?
"יצאתי להמון בליינד-דייטים. למעשה, בכל שיחה שהייתי מנהל, כל יום, כל היום ועם כל מי שזז, סיפרתי על המצב שלי וביקשתי שיכירו לי מישהי למטרת חתונה. אפילו הלכתי לשדכנית הצמרת הלנה עמרם, לתוכנית שידוכים בטלוויזיה של רבקה מיכאלי, ופרסמתי מודעות היכרות בעיתונים. לא בחלתי בשום אמצעי, והייתי מוכן לנסוע לכל מקום. אם הייתה מתפתחת שיחה טובה עם מישהי, הייתי נוסע גם באחת בלילה לפגוש אותה בירושלים. הייתי משימתי חבל על הזמן".
לא התעייפת?
"התייחסתי לזה בשיא הרצינות, כמו אל פרויקט בעבודה. בשנה הזאת ראיתי 200 נשים בערך ויכולתי להישבר בדרך, אבל הייתי נחוש למצוא רק דבר אחד - את זאת שתהיה אשתי. אם הגעתי לפגישה והבחורה לא נראתה לי, הייתי יושב רבע שעה והולך. אחרי שעתיים הייתי יכול לפגוש מישהי אחרת".
ניר מספר שהוא יצא למשימת מציאת האהבה של חייו בתום שלוש שנות גירושים. "בהתחלה התהוללתי אבל זה מיצה את עצמו, כי במהות אני איש של זוגיות ואהבה. הזוגיות אצלי במקום הראשון במעלה, לפני הכול. כך אני אוהב לחיות את חיי. רק אחרי זה באים ילדים, עבודה, פרנסה, מה שאת רוצה".

"מצאתי לך מישהי מדהימה. היא מרוקאית"

כך חולפים להם מספר חודשים עד שיום אחד, המתינה לניר הודעה במשיבון האלקטרוני. היה זה חברו הטוב לצוות בצנחנים. "מצאתי לך מישהי מדהימה", הוא כתב. "יש לה אומנם שם משפחה אשכנזי, אבל זה מהנישואים הראשונים. היא מרוקאית!"
שיחת הטלפון של ניר תפסה את אורנה גבעון (60) בעיצומם של קניות בשוק הומה אדם, עם ידיים עמוסות בסלים כבדים, רגע לפני הבישולים של שישי בצהריים. "באותם ימים הייתי בסטייט אוף מיינד שלא בא לי שאף אחד יסתובב לי בין הרגליים", היא אומרת. "הייתי עסוקה בטירוף. היה לי מפעל רהיטים בבעלותי ושתי בנות לגדל, ומכיוון שמגיל 14 אני עם בני זוג ובדיוק סיימתי מערכת יחסים אחרת, חשבתי שזה זמן טוב בשבילי להיות קצת לבד".
אבל בכל זאת ענית לשיחה.
"נכון, כי כשניר התקשר, משהו בקולו הרדיופוני שלו אמר לי, 'זה יהיה בעלך', והסכמתי להיפגש. גם שבוע לפני כן דיברתי עם חברה ואמרתי לה שיש לי הרגשה שבסופו של יום, אני אמצא מישהו מהדרום, בחור פשוט כמוני, לא איזה תל-אביבי פלצן".
ומה התחוור לך במפגש?
"פתאום אני רואה בחור חתיך עם ג'ינס וחולצה משובצת שפותח לי את הדלת, ג'נטלמן, טיפוס אחר בנוף. ניר מאוד השקיע בדייט, אז אחרי שהוא החזיר אותי הביתה, החלטתי לתת לו ספר שאני אוהבת במתנה. הרגשתי צורך לתת לו משהו בתמורה".

אורנה וניראורנה וניר
אורנה וניר. "משהו בקול שלו אמר לי שהוא יהיה בעלי"
(צילום: אלבום משפחתי)


אורנה וניראורנה וניר
"לא רציתי שמישהו יסתובב לי בין הרגליים. הייתי אז עסוקה בטירוף"
(צילום: אלבום משפחתי)

אורנה וניראורנה וניר
"הייתי נחוש למצוא רק דבר אחד - את זאת שתהיה אשתי"
(צילום: אלבום משפחתי)
למרות ההתחלה המבטיחה והתחושה האינסטינקטיבית שזה-זה, משהו עבר על אורנה והיא החליטה לסיים את הקשר. "כמה ימים אחרי הדייט נפגשנו שוב, ופתאום הרגשתי אחרת", היא אומרת בכנות. "אמרתי לו, אתה לא יכול לתת לי את מה שאני באמת רוצה וזקוקה לו, ושחררתי אותו".
איך את מסבירה את זה? נבהלת?
"משהו הלחיץ אותי וכל מיני קולות עלו לי בראש. אמרתי, מה, הוא לא רואה שאני עסוקה? כי בעוד שהוא היה בחופשה, אני הייתי במרוץ המטורף של החיים, אז החלטתי שהוא לא בשבילי".
לא חולפים שבועיים וניר, שסיים לקרוא את הספר שקיבל במתנה, התקשר לאורנה כדי להודות לה עליו. "הייתי מאוד קצרה בשיחה וסגרתי את הטלפון בקרירות, אבל אחרי כמה שניות אמרתי לעצמי, תגידי, מה הסיפור שלך? את סתומה? כל יום מוצאים כזה בחור? עברו כמה שניות, הדלקתי סיגריה כי אז עוד עישנתי, וחייגתי אליו שוב".
באותה שיחה התלקח הניצוץ בשנית וניר הציע לאורנה לבוא אליו למטולה. "הייתי באותו זמן בפגישה בירושלים", היא מספרת, "אך בהחלטה של רגע חזרתי לתל אביב, סידרתי בייביסיטר לבנות שלי ולקחתי טיסה לקריית שמונה".
ניר: "אורנה הגיעה אליי לצפון אחרי הנתק שהיה בינינו, וברגע שהיא ירדה מהמטוס הבנתי שזה זה".
כיצד?
"היא נראתה פצצה, למרות שהיום היא נראית עוד יותר טוב", הוא מחייך. "כשעברנו ברחוב, המבטים עקבו אחריה. אבל הכי חשוב, הרגשתי שהיה שם משהו אמיתי, שמדובר באישה נחושה, בעלת עסק, אמביציוזית, אחת שיודעת מה היא רוצה. בול מה שחיפשתי".
תוך שבוע אחד החליטו אורנה וניר להתארס, ושנה אחרי כן נולדה ביתם הראשונה. "תיכף נהיינו זוג, תיכף נהיינו הורים וגם תיכף ניר התחיל לעבוד איתי, תוך כדי שהוא סיים את העניינים העסקיים שלו בבאר שבע", מספרת אורנה. "בהמשך גם פתחנו את המסעדה שלנו בשוק הפשפשים, ואני תמיד אומרת שהאדם היחיד שאני יכולה להיות איתו 24 שעות ביממה בלי שהוא יימאס עליי, זה ניר".

"עם ניר אני יכולה להיות אני מאה אחוז מהזמן"

אורנה וניר כבר 22 שנים ביחד ולהם שתי בנות משותפות, בנוסף לשלושת ילדיו מנישואיו הראשונים, ושתי בנותיה מנישואיה הקודמים. "תמיד הייתה לי בראש תמונה אידיאלית של איך אני רוצה לראות את מערכת היחסים שלי, אבל אף פעם לא הצלחתי לייצר זוגיות כזאת, כמו שיש לי עם ניר".

אורנה וניראורנה וניר
"אף פעם לא הייתה לי זוגיות כזאת"
(צילום: אלבום משפחתי)

מה יש בזוגיות עם ניר שלא היה לך בעבר?
"חופש מוחלט להיות מי שאני, מאה אחוז מהזמן. עם ניר אני לא הולכת על ביצים ולא דואגת, אוי, רגע, מה הוא יגיד? אנחנו יכולים לעלות לכאלה טונים שמישהו מהצד יכול להגיד - מה קורה פה? אבל אחרי דקה אנחנו מתנשקים ומתחבקים כאילו שזה לא היה".
הכרתם סביב שנות ה-40 לחייכם, לשניכם כבר היו ילדים ובכל זאת החלטתם להביא לעולם ילדים משותפים. מה עמד בבסיס ההחלטה הזו?
אורנה: "אמרתי לניר שאני לא מתחתנת אלא אם מקימים שוב משפחה, וניר אמר שאם זה מה שאני רוצה, זה מה שיהיה. רציתי לייצר משפחה אמיתית, ומבחינתי רק ילדים משותפים הופכים אותנו באמת למשפחה. הילדים המשותפים גם מחברים ביחד את כל הקצוות".
מה המסר שלך לאנשים שרוצים להקים פרק ב'?
"לוותר על הדעות הקדומות ועל שיפוטיות. אחרי שהייתי אצל ניר במטולה, ירדנו לשבוע לסיני, למה שכינינו 'שבוע להעמקת ההיכרות'. היינו האחד בתחת של השני בסוף העולם. היו לא מעט רגעים שרציתי לקום וללכת כי דברים הרגיזו אותי וכל מיני תגובות שלו נראו לי לא במקום, אבל אז אמרתי לעצמי, בואי, תסתכלי על הבן אדם עצמו. יש עם מי לעבוד? יש פה עתיד? אז תפסיקי לבלבל את המוח, כי היו דברים מדהימים בניר.
"הוא לא צריך להיות מתאים פרפקט לכל גחמה שלי ולבוא לי בדיוק בזווית הנכונה של היום. זה הרי טמטום. אבל היה איזשהו רגע, ממש לפני שעזבנו את דהב, שבו התחלתי להרגיש שאני מתאהבת בו. כמובן שזה הלך ונבנה עם הזמן, כי השכלנו להבין שיש פה סיכוי למשהו טוב".
יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו