מכירים את ההרגשה הזו שאנחנו אוהבים את הצד השני יותר מאשר הוא אוהב אותנו? מצד אחד אנחנו מרגישים שאנחנו מסתפקים ב"פירורים", מה שמוביל לתחושת תסכול וחוסר סיפוק. מצד שני, אנחנו עדיין מאוד אוהבים את הפרטנר, ומתקשים להיפרד. יעל ארצי עילם, מאמנת אישית ויועצת זוגית, מסבירה מה עושים במצב כזה.
"השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מה זו אהבה?", אומרת ארצי-עילם. "אהבה היא תחושה לא מוחשית, ויש הרבה דרכים להראות אותה. לעיתים קרובות אנחנו מניחים שמישהו אוהב אותנו פחות, אבל זה רק מפני ששפת האהבה שלו, כלומר הדרך שלו להביע אהבה, שונה משלנו. במצב כזה, הוא לא אוהב אותנו כמו שאנחנו אוהבים שאוהבים אותנו.
"יתכן פרטנר שיאהב אותי מאוד אבל אני לא ארגיש שהוא רואה אותי או מתייחס אליי או לחילופין, הוא יכול לעשות את כל הדברים שמראים לי אהבה, אבל לא להביע אותה במילים, וגם כאן אני ארגיש שהוא לא אוהב".
אז מה עושים?
"חשוב שקודם כל נעשה בירור פנימי עם עצמנו – מה אני מצפה מאהבה? איך אני רוצה שהאהבה תיראה בשבילי? תשתדלו להגדיר לעצמכם במדויק, למשל: 'מישהו שיאהב אותי באמת, יתקשר איתי בבוקר, לא יעלם לי וייתן לי תחושת בטחון'. כלומר, לפרוט לפרוטות מה אתם רוצים לקבל באהבה, לא בסיסמאות אלא בדברים מעשיים. לאחר שעשיתם את הבירור הפנימי והגדרתם את הדברים לעצמכם, תשתפו את הצד השני, ותקבלו ממנו תשובה האם הוא מסוגל לספק את הציפיות הללו ולתת לכם את מה שאתם צריכים ורוצים.
"אם מתברר שהצד השני פשוט לא יכול לספק את מה שאתם מבקשים, תשקלו עם עצמכם האם אתם רוצה להישאר איתו במערכת יחסים".
"ככלל, השימוש במילה 'אהבה' יכול לסחוב איתו סבל ומשקעים מהעבר ולמנוע מאיתנו לחיות את הרגע, לכן במקום לשאול את עצמכם אם הצד השני אוהב אתכם או לא, תבדקו אם נעים לכם בקשר. אם לא נעים לכם במערכת היחסים הזו – אתם צריכים למצוא את הדרך החוצה, אבל אם בסך הכול נעים לכם, אתם יכולים לשחרר את המילה הזו 'אהבה'. כל אחד אוהב אחרת.
"רבים מנסים להשיג שוויון במערכת יחסים, אך חשוב יותר לחפש הדדיות", היא מוסיפה, "שוויון מקביל לפנקסנות: 'שלוש פעמים עשינו את מה שאתה מבקש, אז שלוש פעמים אני מבקשת לעשות את מה שאני רוצה', או 'בפעם שעברה אני התפשרתי, עכשיו אתה תתפשר'. זו מלחמה אבודה מראש ועלולה להביא לסכסוכים מיותרים. לעומת זאת, ההדדיות, לראות שבן הזוג תומך בך, גם אם הוא עושה זאת בדרכים שונות, היא המפתח האמיתי."
"כשאנחנו מצפים לשוויון נוצרים פערים, ופער משמעו סבל. בהתאמה, כשאדם מרגיש שהוא אוהב את הצד השני יותר מאשר שאוהבים אותו, הוא מצוי בסבל. בעיני, כשאדם נמצא בסבל הוא צריך לעשות הכול כדי לצמצם או לבטל את הסבל. הפתרון הוא אחד משניים – להחליף את הסביבה, כלומר להיפרד, או לשנות את נקודת המבט".
בנוסף לכך ארצי-עילם מדגישה, שאהבה קשורה הדוקות לערך עצמי. "כשאני שואלת למה מישהו אוהב אותי פחות, האמת היא שאני צריכה להפנות את האצבע כלפיי ולשאול את עצמי כמה אני אוהבת אותי וכמה אני מרגישה שאני ראויה לאהבה ואיזו.
"מישהי שלא מרגישה ראויה לאהבה, תסתפק בפירורים, תגיד תודה על כל מה שהיא מקבלת מהצד השני, ולא תרגיש אהובה. בנוסף, כל עוד לא נרגיש ראויות לאהבה ולא נאהב את עצמנו, לא יעזור שמישהו מבחוץ יאמר לנו שהוא אוהב אותנו, כי הפער הוא פנימי אצלנו. להבדיל, כשאנחנו מרגישים ראויים, אנחנו נמשכים לאנשים הנכונים ולמערכות יחסים שמתאימות לנו באמת. ברגע שנאהב את עצמנו מספיק, גם לא נהיה מסוגלים להיות עם מישהו שאוהב אותנו פחות", היא מדגישה.
"הרבה פעמים אנשים נשארים במערכת יחסים שיש בה פער כי הם לא מאמינים שהם יכולים לקבל יותר. תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם שמגיע לכם יותר. אני מאמינה, שאדם שמרגיש ראוי לאהבה הדדית ומיטיבה, האהבה הזו גם תגיע אליו. תחיו עם אמונה עצמית שהאדם הזה שיאהב אתכם כמו שאתם רוצים, נמצא מעבר לפינה, אבל אם לא תזוזו, אלא תשאירו את הדלת סגורה, אתם לא תאפשרו לזה להיכנס אליכם לחיים. תפתחו את הדלת לזה שיאהב אתכם כמו שמגיע לכם".
פורסם לראשונה: 01:49, 04.11.25
