זו כנראה אחת השאלות החשובות ביותר שנשאל את עצמנו במהלך החיים. האם זה האדם שאיתו אבנה משפחה? האם אני מפספס מישהו טוב יותר? האם התחושות שאני חווה עכשיו יספיקו כדי להחזיק חיים שלמים? רובנו רגילים לחשוב שהדבר החשוב ביותר בבחירת בן או בת זוג הוא אהבה. בפועל, אהבה היא תנאי חשוב, אבל היא אינה מספיקה. מה שקובע אם נצליח לבנות חיים משותפים הוא לא רק עוצמת האהבה, אלא בעיקר עומק ההתאמה בינינו. הבעיה היא שרובנו יודעים היטב למי אנחנו נמשכים, אבל הרבה פחות יודעים מה אנחנו באמת צריכים.
בעיניי, יש שתי סיבות מרכזיות לכך שנישואים ומערכות יחסים ארוכות מתפרקים. הראשונה היא שבחרנו אדם שלא היה מתאים לנו. השנייה היא שלא ידענו לבנות מערכת יחסים טובה. רוב הספרים, המטפלים והסדנאות עוסקים בסיבה השנייה, אבל הרבה פחות בשאלה איך בכלל בוחרים את האדם הנכון.
גלריה
כולם שואלים איך לבנות מערכת יחסים טובה, ושוכחים לשאול הרבה פחות בשאלה איך בכלל בוחרים את האדם הנכון
(צילום: Shutterstock)
המטפלת והסופרת אסתר פרל ניסחה יפה את ההבדל בין "סיפור אהבה" ל"סיפור חיים": סיפור אהבה יכול להיות מסעיר, דרמטי, מלא תשוקה והתרגשות. סיפור חיים דורש משהו אחר לגמרי: שני אנשים שמסוגלים לבנות יחד מציאות משותפת לאורך שנים. אפשר לאהוב מאוד אדם שאינו מתאים לנו, ואפשר להיות האדם הלא נכון עבור מישהו שאוהב אותנו בכל ליבו. זו מחשבה שקשה לקבל, משום שגדלנו על הרעיון שאהבה מנצחת הכול. אבל אהבה היא רק נקודת הפתיחה. היא הסיבה להיכנס לקשר, לא בהכרח הסיבה להישאר בו.
השאלה הלא נכונה
רובנו מחפשים את התשובה לשאלה "האם זה האדם הנכון?" - במקום הלא נכון. אנחנו בודקים עד כמה אנחנו מאוהבים, עד כמה אנחנו נמשכים, האם יש כימיה, האם אנחנו חושבים עליו כל היום, האם אנחנו מרגישים שזה "זה". אבל כל אלה אינם בהכרח מנבאים את מה שאנחנו באמת רוצים לדעת: האם אפשר לבנות עם האדם הזה חיים.
אפשר לאהוב מאוד אדם שאינו מתאים לנו, ואפשר להיות האדם הלא נכון עבור מישהו שאוהב אותנו בכל ליבו. זו מחשבה שקשה לקבל, משום שגדלנו על הרעיון שאהבה מנצחת הכול. אבל אהבה היא רק נקודת הפתיחה
אחת הטעויות הגדולות ביותר שאנחנו עושים היא לבלבל בין כימיה לבין התאמה. כימיה מספרת לנו עם מי אנחנו רוצים להיות; התאמה מספרת לנו עם מי נוכל לבנות חיים. כימיה ותשוקה עונות בעיקר על המשאלות שלנו, בעוד שהתאמה עונה על הצרכים שלנו.
פרחים זה מהמם, אבל האם הוא גורם לך להרגיש בטוחה?
(צילום: Shutterstock)
אנחנו יודעים לומר שאנחנו רוצים אדם מושך, כריזמטי, מצליח או מרגש, אבל מתקשים לענות על שאלות עמוקות יותר: מה גורם לי להרגיש בטוח? איזה סוג של תקשורת מאפשר לי לפרוח? אילו ערכים חשובים לי באמת? איזה אדם יוציא ממני את הגרסה הטובה ביותר שלי? כל עוד איננו מכירים את הצרכים הרגשיים ואת הערכים שעל פיהם אנחנו רוצים לחיות, נמשיך לבחור בעיקר לפי עוצמת הרגש.
ההתאהבות עצמה מעודדת את הבלבול הזה באמצעות אחת ההטיות הפסיכולוגיות המוכרות, "אפקט ההילה": כאשר אדם נראה לנו יפה, כריזמטי, מצליח או מרשים, אנחנו נוטים לייחס לו גם תכונות שאין לנו שום דרך לדעת אם הן קיימות - רגישות, בגרות, אמינות או יכולת להיות בן זוג טוב. אנחנו מתאהבים בחיוך, במבט, בדרך שבה מישהו עומד או מדבר, ומסיקים מכל אלו מסקנות מרחיקות לכת על אישיותו.
אנחנו יודעים לומר שאנחנו רוצים אדם מושך, כריזמטי, מצליח או מרגש, אבל מתקשים לענות על שאלות עמוקות יותר: מה גורם לי להרגיש בטוח? איזה סוג של תקשורת מאפשר לי לפרוח? אילו ערכים חשובים לי באמת? איזה אדם יוציא ממני את הגרסה הטובה ביותר שלי
במידה רבה, ההתאהבות מספרת יותר עלינו מאשר על האדם שמולנו. היא מספרת על מה שחסר לנו, על מה שאנחנו מעריכים, ועל הפנטזיה שאנחנו משליכים על האחר. לכן קבוצת האנשים שאנחנו יכולים להתאהב בהם גדולה בהרבה מקבוצת האנשים שמתאימים לנו לחיים. אפשר להתאהב בעשרות אנשים, אבל עם מעטים בלבד אפשר לבנות בית.
קריאת כיוון
התאמה איננה זהות. לא צריך לאהוב את אותם הסרטים או את אותה מוזיקה, וגם לא לחשוב אותו דבר על כל נושא. התאמה היא מצב שבו הדברים החשובים באמת דומים: היכולת להסתכל על החיים דרך עדשות דומות, לרצות בערך את אותו עתיד ולהעניק משמעות דומה למשפחה, לנאמנות, לכסף, לילדים, לקריירה, לחופש, לאינטימיות ולמחויבות.
התאמה היא היכולת להסתכל על החיים דרך עדשות דומות
(צילום: Shutterstock)
אפשר לאהוב מאוד אדם שרוצה לחיות חיים שונים לחלוטין משלכם – אחד רוצה ילדים והשני לא, אחד רוצה להישאר בארץ והשני חולם לעזוב, אחד זקוק ליציבות והשני מחפש הרפתקה מתמדת, אחד רואה בזוגיות שותפות עמוקה והשני בעיקר מרחב שמאפשר לו להמשיך לחיות כפי שחי קודם. אלו אינם הבדלים קטנים. אלו הבדלים בכיוון החיים.
אפשר לאהוב למרות הפערים האלה ואולי בגללם (הפכים הרי נמשכים), אבל קשה מאוד לחיות איתם לאורך שנים. ככל ששני אנשים חולקים ערכים דומים, צרכים רגשיים דומים וחזון משותף לגבי העתיד, כך גדל הסיכוי שהם יצליחו לבנות קשר יציב גם אחרי שההתאהבות הראשונית תדעך.
לפעמים אני חושב שאם כל אדם היה מגיע לדייט הרביעי עם דף שעליו כתוב "כך נראית זוגיות טובה בעיניי", ופשוט היה מחליף אותו עם האדם שמולו, היינו חוסכים הרבה מאוד כאב, זמן ואולי גם לא מעט גירושים. לא באמת הייתי ממליץ לעשות את זה בדייט הרביעי, כמובן. אבל אנחנו כן צריכים לזכור שאנחנו לא מתחתנים רק עם אדם מסוים, אלא גם עם תפיסת העולם שלו, עם הערכים שלו ועם הדרך שבה הוא מדמיין את העתיד.
אנחנו לא מתחתנים רק עם אדם מסוים, אלא גם עם תפיסת העולם שלו, עם הערכים שלו ועם הדרך שבה הוא מדמיין את העתיד
(צילום: Shutterstock)
רובנו מבלים חודשים בלברר אם יש כימיה, אבל כמעט לא מבררים אם אנחנו רוצים את אותו סוג של חיים. אהבה מתחילה במפגש בין שני אנשים, בעוד שהתאמה מתגלה במפגש בין שתי תפיסות חיים.
טעות נוספת היא להתאהב בפוטנציאל במקום במציאות. אנשים נשארים שנים בקשרים מפני שהם מאמינים שהם יודעים מי האדם שמולם "יכול להיות": אם רק ילך לטיפול, אם רק יתבגר, אם רק יתחייב. אבל אנחנו לא מתחתנים עם הפוטנציאל של אדם, אלא עם האדם כפי שהוא היום. אנשים יכולים להשתנות, אבל רק כשהם עצמם רוצים בכך. התקווה שהוא ישתנה אינה תוכנית זוגית.
3 השאלות הכי חשובות שתשאלו את עצמכם
אם אתם נמצאים בקשר ועדיין מתלבטים האם זה האדם הנכון, הייתי מציע לכם להניח לרגע ללב ולשאול שלוש שאלות אחרות. ראשית, מה קורה לכם בנוכחותו? האם אתם רגועים? האם אתם יכולים להיות מי שאתם? או שאתם דרוכים, הולכים על ביצים, עסוקים בלרצות, חוששים מהתגובה הבאה? לפעמים הגוף מבין הרבה לפני הראש. יש אנשים שבנוכחותם אנחנו נרגעים ומתקרבים לעצמנו, ויש אנשים שבנוכחותם אנחנו מתכווצים ומאבדים את עצמנו.
שנית, מה קורה אחרי קונפליקט? לא האם יש ריבים, אלא האם הריבים מקרבים או מרחיקים? האם אתם מסיימים אותם עם יותר הבנה ואמון, או עם עוד שכבה של ריחוק? בזוגיות טובה, גם כשלא מסכימים, יש תחושה שבסופו של דבר אתם באותה קבוצה.
ושלישית, איך מרגיש המאמץ? כל קשר דורש מאמץ. אבל יש הבדל עצום בין מאמץ שמעמיק את הקשר לבין מאמץ שמחזיק קשר שלא מצליח לעמוד בכוחות עצמו. אם רוב האנרגיה שלכם מושקעת בלנהל את מצב הרוח של האחר, להיזהר ממוקשים, להסביר את עצמכם שוב ושוב, או פשוט לשרוד את הקשר – ייתכן שאתם משקיעים בהישרדות, לא באהבה.
ויש עוד סימן אחד, אולי החשוב מכולם: האם האדם שמולכם נמצא בעמדה נפשית של התפתחות ושינוי? לא משום שהוא מפחד לאבד אתכם, אלא משום שהוא באמת רוצה להיות בן זוג טוב יותר. האם הוא מסוגל להקשיב, לקחת אחריות, להתנצל, לתקן, להיות מושפע? האם הוא לא רואה בכל ביקורת התקפה, ולא בורח כשנעשה קשה? במילים פשוטות, הוא ככל הנראה יפעיל לפעמים את הפצעים שלכם, כפי שקורה בכל קשר קרוב, אבל חשוב שהוא יהיה מסוגל לפגוש אתכם בתוכם.
בסופו של דבר, נישואים אינם רק מבחן של עוצמת האהבה, אלא גם של עומק ההתאמה. אפשר להתאהב בהרבה אנשים, ואפשר אפילו לאהוב מאוד את האדם הלא נכון. האדם הנכון אינו בהכרח זה שמעורר בכם את הרגש החזק ביותר, אלא זה שאיתו אתם יכולים לבנות את סיפור החיים שאתם באמת רוצים לחיות.
אולי אלה השאלות החשובות ביותר שכדאי לשאול לפני שמתחתנים: לא רק "כמה אני אוהב את האדם הזה?", אלא "האם אנחנו באמת רוצים לבנות את אותם חיים?" ו"האם לאורך זמן אני אוהב את מי שאני הופך להיות בתוך הקשר הזה".
רועי צור הוא מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים" העוסק בטיפול פרטני, טיפול זוגי וטיפול אונליין.
