ענת ואילןענת ואילן
ענת ואילן
(צילום: אלבום משפחתי)

"הכול התחיל כשחברה מהעבודה עשתה מינוי לאתר היכרויות בתשלום. היא הכירה שם מישהו וזה נהיה רציני, אז היא הציעה לתת לי במתנה את מה שנשאר לה מהמינוי. אמרתי לה, 'תעזבי אותי מהאתר הזה. הייתי שם, נכוויתי, אני לא רוצה יותר', אבל בכל זאת לקחתי את הפתק שהיא נתנה לי, וכשהגעתי הביתה, פתחתי את המחשב", נזכרת ענת שטרנברג.
היא מספרת שרפרפה באדישות על הפרופילים שהוצגו באתר, את חלקם זכרה מהפעם הקודמת שנרשמה אליו, אבל פרופיל אחד בלט על כל השאר: "פתאום אני רואה פרצוף מוכר באמת. המשכתי הלאה אבל אז נעצרתי. אמרתי לעצמי, שנייה רגע, חזרתי אחורה וראיתי שכן, זה אילן".
אילן שטרנברג היה חבר הילדות שלה. "אפשר לומר שגדלנו ביחד. בגילי ארבע-חמש היינו באותו הגן, 'גן טובה', ואחר כך גם באותו בית ספר עד לצבא. חלילית ופסנתר למדנו אצל אותה מורה בכפר, וגם רקדנו יחד באותו חוג של ריקודי עם", אומרת ענת. "אני מכירה את ההורים שלו, את הבית שלהם, את מה שהם אוכלים בארוחות בוקר ואפילו את הסירה שהם נהגו לקחת לים בשבתות, אבל הייתה לי דעה קדומה עליו והתלבטתי מה לעשות".
איזו דעה קדומה?
"אילן היה ילד מופנם שלא מתבלט, ידיד הבנות. הוא לא היה ילד מאצ'ו שמשחק כדורגל והייתה לי ולחברות שלי סטיגמה לגביו של חנון, וכך גם זכרתי אותו. אבל מכיוון שהייתי משועממת שלחתי לו הודעה, והוא מיד השיב וביקש את מספר הטלפון שלי".
מה עבר עליך, אילן, מהצד השני של המקלדת?
"ענת לעומתי הייתה מלכת הכיתה. הייתה לי תמונה בראש של ענת עם ביקיני בבריכה, חתיכה ויפה. באותם ימים לא העזתי לגשת אליה כי התחלתי לצאת עם בנות רק אחרי הצבא, אבל ברגע שהיא שלחה לי את ההודעה התחלתי לפנטז עליה ואמרתי לעצמי, 'זהו, זאת ההזדמנות שלי. הפעם אני לא מפספס'. עוד לפני שהגעתי לפגוש אותה, היה לי ברור שזהו זה, מעכשיו נהיה זוג".
ענת ואילןענת ואילן
"פתאום הבנתי שזה אילן"
(צילום: אלבום משפחתי)

ענת ואילןענת ואילן
"היה לי ברור שאני לא אפספס את ההזדמנות שנפלה עליי"
(צילום: אלבום משפחתי)

ענת ואילןענת ואילן
ענת ואילן. "אפשר לומר שגדלנו יחד"
(צילום: אלבום משפחתי)

ענת ואילןענת ואילן
"עוד לפני שיצאנו ידעתי שנהיה זוג"
(צילום: אלבום משפחתי)

"הלכתי לדייט הזה בשיא האדישות", ענת נזכרת. "לא התלבשתי מיוחד ולא ציפיתי לשום דבר. נסענו לקיסריה וטיילנו בין העתיקות עד שפתאום אילן נתן לי יד. נבהלתי, הייתי בשוק. לא אמרתי לו כלום, אבל מאותו הרגע התחיל קטע שליווה תקופה ארוכה אל תוך הקשר. דיסוננס בין אילן הילד מהגן מול אילן הגבר המבוגר, שהוא בעצם מישהו אחר כבר".
לא הבנתי.
"כל הזמן ראיתי מולי את אילן הילד. גם ברגעים אינטימיים, הייתי מסתכלת עליו ופתאום הפנים שלו התחלפו בפנים של הילד שהוא היה. זה הרגיש כמו להיות עם אח, ולא הייתי מסוגלת להמשיך כי הרגשתי שזה לא בסדר".
אז איך התגברת על זה?
"זה לקח לי המון זמן כי התחושה הייתה חזקה. דיברתי על זה עם אילן וככל שהתקרבנו ולמדתי להכיר את הגבר שהוא, זה השתנה".
בואו נחזור רגע אחורה לנישואים הקודמים של כל אחד מכם.
"הייתי נשואה 14 שנים ויש לי שלושה ילדים", אומרת ענת. "מההתחלה שרר בינינו חוסר התאמה, ואחרי שהתגרשנו החלה התרחקות מצד האב. הקשר בינו לבין הילדים לא היה חם והוא הלך לדרכו. זו הייתה תקופה קשה".
איך העברת את אותן שנים?
"נעזרתי בהורים שלי ובחברים אבל הייתי בהישרדות, הייתי חייבת לתפקד וחיזקתי את עצמי. עשיתי עבודת מודעות, הלכתי לסדנאות של העצמה והצטרפתי לקבוצת תמיכה. היינו נפגשים פעם בשבוע, עושים מדיטציה ומדברים על החיים. כמו טיפול פסיכולוגי".
היו לך מערכות יחסים בתקופה הזאת?
"הייתי גרושה במשך שמונה שנים וכמובן שניסיתי להיות בזוגיות, אבל האנשים שפגשתי בדרך לא היו בעניין של לפתח זוגיות משמעותית. אחד היה רווק ועד היום הוא לא בזוגיות, אחר היה צעיר ממני וזה לא התאים לו מבחינת הגיל, והיה גם מישהו שכבר הכרנו את הילדים האחד של השני, אבל זה לא צלח. באיזשהו שלב אמרתי לעצמי, 'די, אני מוותרת'. לא רציתי להתפשר".

"הדבר הכי קשה בגירושים הוא להתגעגע לילדים"

פחות או יותר במקביל לענת, גם אילן נישא, גם לו נולדים שלושה ילדים וגם הוא התגרש כעבור עשור מסיבות של חוסר התאמה. "אני חושב שמלכתחילה זו הייתה טעות שהתחתנו", הוא אומר. "אומנם הייתה התאהבות אבל היא מהר מאוד דעכה. היוזמה לגירושים הייתה הדדית. הלכנו ליועצת נישואים פעם אחת או פעמיים אבל זה לא עזר. שנינו הבנו שאין לנו מה לעשות יחד. נפרדנו בהסכמה תוך שתי פגישות אצל אותו עורך דין. לא היו מלחמות, בלשים או מעקבים ומשפטים שנמשכים שנים".
מה היה הקושי העיקרי שלך לאחר גירושיך?
"הגעגועים לילדים. כשהיינו נשואים, כל יום אחרי העבודה הייתי לוקח את הילדים ומסתובב איתם. הייתי הולך איתם עם העגלה למטעים של האבוקדו ולמגרש המשחקים. יום-יום הם היו איתי עד הערב, ופתאום אני חוזר הביתה והבית ריק. זה היה לי קשה. ירדתי בתקופה הזאת במשקל, אבל מהר מאוד גם חיפשתי זוגיות חדשה כי לגבר קשה להיות לבד".
מה עברת מבחינה זוגית עד שענת הגיעה?
"יצאתי עם מישהי כחמש שנים. בהתחלה זה היה קשה כי היא גרה ברמת הגולן. הייתי נוסע אליה עם הילדים שלי, והיא הייתה מגיעה למרכז עם הילדים שלה והיה בלגן שלם. בשלב מסוים עברנו לגור יחד פה באזור, אבל גם אז זה לא צלח כי בכל פעם שהייתי הולך לקחת את ילדיי, היא הייתה בטוחה שמתפתח משהו ביני לבין גרושתי. היא מאוד קינאה לי ובשלב מסוים החלטתי להיפרד ממנה. הייתה לי עוד זוגיות ארוכה אחריה שגם היא לא צלחה, ואז חזרתי לאתרי ההיכרויות להמשיך בחיפושים, כי מאוד רציתי זוגיות".

ענת ואילןענת ואילן
ענת ואילן. "מאוד רציתי זוגיות אז לא הפסקתי לנסות"
(צילום: אלבום משפחתי)

ענת ואילןענת ואילן
ענת ואילן בגן טובה
(צילום: אלבום משפחתי)

"התנשקנו ומאז לא נפרדנו"

כבר 12 שנים שהוא וענת ביחד. "כשהבאתי אותה הביתה מקיסריה נישקתי אותה ליד הדלת, ומאז בעצם לא נפרדנו. גם הצלחנו בקלות רבה לחבר בין הילדים של שנינו ואנחנו משפחה אחת".
אתם נושאים את אותו שם משפחה. התחתנתם?
"אילן מאוד רצה שנתחתן, אבל אני לא הסכמתי להתחתן ברבנות", אומרת ענת. "משכנו את זה ככה עד שיום אחד החלטתי לשנות בשבילו את שם המשפחה ולשמח אותו. עד אז נשאתי את שם המשפחה של הגרוש שלי שהוא גם שם המשפחה של הבנים שלי, אבל הם הבינו והסכימו לגמרי עם הרצון שלי להתנתק מהשם שלו".
מה סוד החיבור שלכם לדעתכם?
"הדבר הכי חשוב שמחזיק את הזוגיות שלנו הוא העובדה שיש לנו המון דברים משותפים", אומר אילן. "אנחנו מאוזנים, הילדים שלנו באותם הגילים, כשהכרנו המצב הכלכלי שלנו היה דומה, שנינו אוהבים טבע, ריקודי עם, טיולים וגם יש לנו היסטוריה משותפת ורקע משותף".
"בעבר הייתי בת זוג שמנסה לבד להחזיק את הקשר. ריציתי את הבן אדם השני כדי שהקשר לא יתפרק", אומרת ענת, "אבל עם אילן אני בת זוג שיודעת מה היא רוצה ולא מוותרת על עצמה בקשר. שנינו ביחד מחזיקים את הקשר הזה במשותף".
יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו