"לפעמים אנשים אומרים: 'טוב, די, בואי נצחק על זה', לפני שנאמרה אפילו פעם אחת המילה 'סליחה'. אבל הומור הוא לא תחליף להתנצלות. הוא גם לא תחליף לאמפתיה. לכן אני חושב שהסדר חשוב כאן מאוד. קודם להבין, אחר כך להתנצל במידת הצורך, ורק אחר כך לצחוק", טוען ד"ר שי גלבר, מומחה להומור יישומי, כשאנחנו משוחחים יחד על הצד השלילי של הומור בזוגיות. "טעות נוספת היא לנסות להשתמש באותו סוג של הומור עם כל אדם. אבל אנחנו שונים מאוד זה מזה.
"יש אנשים שבזמן לחץ מחפשים דווקא קלילות, ואילו אחרים צריכים קודם כל שקט. מי שמכיר באמת את האדם שמולו אמור לדעת מתי בדיחה תתקבל באהבה ומתי היא תרגיש כמו חוסר רגישות. עוד טעות שאני פוגש לא מעט היא הרצון 'לנצח' באמצעות שנינות. זו תופעה מעניינת מאוד. האדם מרגיש שאם הוא הצליח לנסח את המשפט הכי שנון בוויכוח, הוא ניצח. אבל בזוגיות אין מנצחים. אם יצאתי מהוויכוח עם תחושת ניצחון ובן הזוג שלי יצא מושפל, למעשה שנינו הפסדנו".
אז מה אתה מציע?
"אני חושב שהכלל הטוב ביותר הוא לשאול את עצמנו שאלה אחת לפני כל בדיחה - האם אני אומר את המשפט הזה כדי שהאדם שמולי ירגיש קרוב יותר אליי, או כדי שאני ארגיש חכם יותר ממנו? התשובה לשאלה הזאת בדרך כלל אומרת הכול".
לא מקצר קונפליקטים, כן מאפשר את התנאים לפתור אותם
בשנים האחרונות עוד ועוד מחקרים מראים שהומור ממש משנה את מה שקורה בגוף שלנו במהלך ריב זוגי. "אחד הדברים המרתקים בפסיכולוגיה של ההומור הוא שההשפעה שלו מתחילה הרבה לפני שאנחנו בכלל חושבים על הבדיחה", מסביר ד"ר גלבר.
הומור אינו 'מכבה' את מערכת הסטרס ואינו מהווה תחליף לטיפול רפואי, אבל הוא בהחלט יכול לעזור לאדם לעבור בהדרגה ממצב של התגוננות למצב שבו הוא מסוגל שוב לחשוב, להקשיב ולנהל שיחה
"כשאדם מרגיש מותקף, בין אם זו סכנה אמיתית ובין אם זו מריבה עם בן או בת הזוג, הגוף מגיב כמעט באותו אופן. מערכת העצבים הסימפטטית נכנסת לפעולה, קצב הלב עולה, לחץ הדם עולה, הנשימה הופכת מהירה יותר והמוח מתחיל להתמקד בזיהוי איומים. במצב כזה קשה לנו הרבה יותר להקשיב, להבין את נקודת המבט של האחר או לחשוב בצורה גמישה. אנחנו עסוקים בעיקר בלהגן על עצמנו.
"לכאן נכנס ההומור. מחקרים ממש מראים איך הומור חיובי וצחוק משותף יכולים לסייע בוויסות רגשי ומפחיתים את תחושת המתח. חשוב לי להדגיש שהומור אינו 'מכבה' את מערכת הסטרס ואינו מהווה תחליף לטיפול רפואי, אבל הוא בהחלט יכול לעזור לאדם לעבור בהדרגה ממצב של התגוננות למצב שבו הוא מסוגל שוב לחשוב, להקשיב ולנהל שיחה.
גלריה
אחרי רגע של צחוק משותף, אנשים מצליחים לא פעם לראות את אותה סיטואציה באופן אחר
(צילום: Shutterstock)
"מחקריה של פרופ' ברברה פרדריקסון מתחברים לכך. היא הראתה שרגשות חיוביים, ובהם גם שמחה וצחוק, מרחיבים את היכולת הקוגניטיבית שלנו. כשהמוח אינו עסוק רק בזיהוי סכנות, הוא נעשה פתוח יותר לפתרונות, לאמפתיה ולחשיבה יצירתית. לכן, אחרי רגע של צחוק משותף, אנשים מצליחים לא פעם לראות את אותה סיטואציה באופן אחר".
כשבני זוג מצליחים לצחוק יחד, גם אם רק לרגע, הם בעצם שולחים זה לזה מסר לא מילולי: 'אנחנו עדיין באותו צד'
ד"ר גלבר מספר שלא פעם אחרי הרצאה שהוא מעביר, אנשים מספרים לו על רגעים כאלה. "גבר אחד סיפר לי שבמהלך ויכוח עם אשתו, הבת הקטנה שלהם נכנסה לסלון, הסתכלה על שניהם ואמרה ברצינות גמורה: 'אפשר לריב יותר בשקט? אני לא שומעת את הטלוויזיה', ושניהם פרצו בצחוק. האם הבעיה נפתרה? ממש לא. אבל הם הפסיקו להילחם והתחילו לדבר. לפעמים זה כל ההבדל.
צחוק הוא אחת התופעות המדבקות ביותר שיש לנו
(צילום: shutterstock)
"יש כאן גם היבט חברתי מעניין - צחוק הוא אחת התופעות המדבקות ביותר שיש לנו. אנחנו צוחקים הרבה יותר עם אנשים אחרים מאשר לבד. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענים שזו אחת הדרכים שבהן בני אדם מאותתים זה לזה שהם בטוחים ושייכים לאותה קבוצה. כשבני זוג מצליחים לצחוק יחד, גם אם רק לרגע, הם בעצם שולחים זה לזה מסר לא מילולי: 'אנחנו עדיין באותו צד'".
"אבל חשוב לומר שהומור הוא לא קיצור דרך לפתרון קונפליקטים", הוא מבהיר. "הוא כן יוצר את התנאים שמאפשרים לפתור אותם".
מה ההבדל בין לצחוק אחד על השני לבין לצחוק ביחד?
"לכאורה זו שאלה של מילה אחת, אבל בפועל מדובר בשני מנגנונים פסיכולוגיים שונים לחלוטין. כשאנחנו צוחקים על מישהו, אנחנו ממקמים אותו בתור הקורבן של הבדיחה. גם אם לא התכוונו לפגוע, יש כאן יחסי כוח. מישהו אחד הוא זה שמצחיק, ומישהו אחר הוא זה שעל חשבונו צוחקים.
"לאורך זמן, אם זה הופך להרגל, התחושה היא לא של קרבה אלא של הקטנה. לעומת זאת, כשאנחנו צוחקים יחד, מוקד ההומור משתנה. בני הזוג אינם מתבוננים זה בזה, אלא מתבוננים יחד באותה סיטואציה. הם חולקים חוויה משותפת. זה נשמע כמו הבדל קטן, אבל מבחינה רגשית הוא עצום.
אני חושב שאחד הסימנים היפים ביותר לזוגיות ארוכה למשל, הוא דווקא אותן בדיחות פרטיות שאף אחד אחר לא מבין. משפט אחד, מבט אחד או מילה אחת שמיד מצחיקים את שניהם. מבחינה פסיכולוגית הרגעים האלה מספרים סיפור. הם אומרים: 'יש לנו עולם משותף'
"מחקרים על צחוק משותף מצאו שכאשר בני זוג צוחקים יחד באופן טבעי, הם מדווחים על תחושת קרבה גדולה יותר ועל שביעות רצון גבוהה יותר מהקשר. לא משום שהבדיחה הייתה טובה במיוחד, אלא משום שהרגע הזה יצר תחושת שותפות.
"נניח שאחד מבני הזוג שוב שכח איפה הוא הניח את מפתחות הרכב. אפשר להגיד בנימה הומוריסטית: 'בוא'נה, אתה באמת חסר תקנה', ואפשר להגיד: 'אני חושב שהמפתחות שלנו מנהלים חיים עצמאיים. אולי הם יוצאים לבלות כשאנחנו ישנים'. בשני המשפטים יש הומור, אבל בראשון האדם הוא הבעיה. בשני הבעיה היא הבעיה, וזה הבדל עצום.
ד"ר שי גלבר. אנשים ניגשים אליו אחרי הרצאות, ומספרים לו על ההומור הזוגי שלהם
(צילום: אלבום פרטי)
"אני חושב שאחד הסימנים היפים ביותר לזוגיות ארוכה למשל, הוא דווקא אותן בדיחות פרטיות שאף אחד אחר לא מבין. משפט אחד, מבט אחד או מילה אחת שמיד מצחיקים את שניהם. מבחינה פסיכולוגית הרגעים האלה מספרים סיפור. הם אומרים: 'יש לנו עולם משותף'. בעיניי, זו אחת מצורות האינטימיות היפות ביותר".
מתי ניסיון להצחיק בזמן ויכוח רק מרגיז במקום להועיל?
"זו אולי אחת השאלות שאני נשאל הכי הרבה אחרי הרצאות. אנשים אומרים לי: 'אבל אמרת שהומור מפחית מתח. אז למה לפעמים כשאני מנסה להצחיק את בת הזוג שלי היא רק כועסת יותר'? התשובה היא שהתזמון חשוב כמעט כמו הבדיחה עצמה. אם אדם עדיין מרגיש פגוע, מאוים או לא מובן, כל ניסיון להצחיק אותו עלול להתפרש כאילו אומרים לו: 'מה שאתה מרגיש לא באמת חשוב'.
אני זוכר שיחה מעניינת אחרי אחת ההרצאות שלי. גבר סיפר שבכל פעם שאשתו כועסת עליו, הוא מיד מתחיל להצחיק אותה. הוא היה בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון. ואז היא אמרה לו: 'אני לא צריכה קומיקאי. אני צריכה בעל שיקשיב לי'
"מבחינה פסיכולוגית, לפני שאדם מסוגל לצחוק, הוא צריך להרגיש שרואים אותו. זו בדיוק הסיבה שבפסיכולוגיה מדברים הרבה על תיקוף רגשי. אנשים לא מחפשים שיסכימו איתם בכל דבר. הם מחפשים שיבינו אותם. רק אחרי שנוצרה התחושה הזאת, הומור יכול להתחיל לעשות את העבודה שלו.
"אני זוכר שיחה מעניינת אחרי אחת ההרצאות שלי. גבר סיפר שבכל פעם שאשתו כועסת עליו, הוא מיד מתחיל להצחיק אותה. הוא היה בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון. ואז היא אמרה לו: 'אני לא צריכה קומיקאי. אני צריכה בעל שיקשיב לי'. המשפט הזה תפס אותי מפני שהוא מדגים בדיוק את ההבדל בין שימוש בהומור כדי להתחבר, לבין שימוש בהומור כדי לברוח.
אחד הסימנים היפים ביותר לזוגיות ארוכה הוא בדיחות פרטיות
(צילום: Shutterstock)
"לפעמים אנחנו מצחיקים כי קשה לנו להיות במגע עם רגשות שליליים, שלנו או של האחר. במקום להישאר בתוך חוסר הנוחות, אנחנו מנסים מיד לשנות את האווירה. אבל מבחינת האדם שמולנו, זה עלול להרגיש כמו התרחקות. אני חושב שהכלל הפשוט ביותר הוא זה: אם ההומור מגיע לפני ההקשבה, הוא בדרך כלל ייכשל. אם הוא מגיע אחרי שהאדם הרגיש שמבינים אותו, יש לו סיכוי טוב להפוך לגשר שמקרב מחדש".
סרקזם הוא חלק מהשפה של הרבה זוגות. למה דווקא היא כל כך מסוכנת לזוגיות מבחינתך?
"אני חושב שהסיבה המרכזית היא שסרקזם מצליח להסוות פגיעה כהומור. הרבה פעמים אנשים אומרים משפט עוקצני, רואים שהצד השני נעלב, ומיד מוסיפים, 'נו, זה היה בצחוק'. לכאורה, הם לא התכוונו לפגוע, אבל מבחינה פסיכולוגית התחושה של האדם שמולם היא אחרת לגמרי.
"אחד הדברים שמעניינים אותי בפסיכולוגיה של ההומור הוא שהמוח שלנו לא מפריד תמיד בין הכוונה לבין החוויה. יכול להיות שהתכוונתי להצחיק, אבל אם האדם שמולי חווה השפלה, זו החוויה שנשארת איתו. מחקריו של פרופ' רוד מרטין מבחינים בין הומור מחבר לבין הומור תוקפני. הומור תוקפני מבוסס על עקיצות, לעג, סרקזם והקטנה של האחר. לפעמים הוא מאוד שנון, לפעמים אפילו מצחיק את כל מי שנמצא בחדר, אבל הוא גובה מחיר רגשי מהאדם שנמצא במרכז הבדיחה שהוא למעשה הופך להיות הקורבן של הבדיחה.
"גם מחקריו של פרופ' ג'ון גוטמן מתחברים לנקודה הזו. גוטמן מצא שבוז הוא אחד המנבאים החזקים ביותר להתפוררות של מערכת יחסים. חשוב להבהיר, אירוניה אינה תמיד ביטוי לבוז, אבל כשהיא הופכת לדרך הקבועה שבה בני זוג מתקשרים, היא עלולה לפתוח את הדלת לזלזול ולהקטנה הדדית.
"אני חושב שאחת הבעיות הגדולות היא שהתרגלנו לחיות בעולם שבו שנינות מקבלת הרבה הערכה. ברשתות החברתיות המשפט הכי עוקצני בדרך כלל זוכה להכי הרבה תגובות. אבל זוגיות אינה מופע סטנד-אפ. המטרה אינה לקבל מחיאות כפיים מהקהל, אלא לשמור על תחושת הביטחון של האדם שיושב מולך".
הומור תוקפני מבוסס על עקיצות, לעג, סרקזם והקטנה של האחר. לפעמים הוא מאוד שנון, לפעמים אפילו מצחיק את כל מי שנמצא בחדר, אבל הוא גובה מחיר רגשי מהאדם שנמצא במרכז הבדיחה
האם בני זוג חייבים לצחוק מאותם דברים כדי שקשר יעבוד?
"התשובה הקצרה היא לא. למעשה, אני חושב שזו אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנחנו עושים כשאנחנו חושבים על התאמה זוגית. אנשים רבים מאמינים שאם הם אוהבים את אותם סרטים, צוחקים מאותם סטנדאפיסטים או חולקים את אותו סוג הומור, סימן שהם מתאימים יותר. בפועל, המחקר לא באמת מצביע על כך.
"מה שנמצא שוב ושוב הוא לא הדמיון בחוש ההומור, אלא איכות האינטראקציה סביבו. אפשר למצוא זוג שבו אחד אוהב הומור בריטי יבש והשנייה אוהבת קומדיות רומנטיות, והם יחיו יחד באושר שנים ארוכות. למה? כי כל אחד מהם נהנה לראות את השני נהנה.
מה שנמצא שוב ושוב הוא לא הדמיון בחוש ההומור, אלא איכות האינטראקציה סביבו
(צילום: shutterstock)
"זו נקודה מאוד מעניינת בפסיכולוגיה. חוקרים כמו הארי רייס ושרה אלגו הראו עד כמה חשוב שאנשים יגיבו באופן חיובי לחוויות הטובות של בן הזוג. כשאדם משתף אותנו במשהו ששימח או הצחיק אותו, והתגובה שלנו היא התעניינות אמיתית, אנחנו מחזקים את תחושת הקרבה בינינו. לכן אני לא שואל זוגות אם הם צוחקים מאותם דברים. אני שואל אם הם עדיין מצליחים לצחוק יחד. בסופו של דבר, הומור הוא לא מבחן לקומדיה. הוא מבחן לנדיבות".
האם הומור יכול להציל את חיי המין של זוגות?
"אני נזהר מהמילה 'להציל', כי היא יוצרת ציפייה לא מציאותית. מיניות מושפעת מהרבה מאוד גורמים, מצב בריאותי, מתח, תקשורת, דימוי גוף, שחיקה, עומס, שינויים הורמונליים ועוד. הומור לא יפתור את כל אלה, אבל הוא בהחלט יכול להשפיע על אחד המרכיבים החשובים ביותר של אינטימיות - תחושת הביטחון. יש מחקרים שמצאו קשר בין שימוש בהומור חיובי לבין שביעות רצון גבוהה יותר מהקשר ומהאינטימיות. צריך להיזהר לא לבלבל בין קשר לסיבתיות, אבל קשה להתעלם מכך שהומור משותף הוא אחד המאפיינים שחוזרים שוב ושוב אצל זוגות שמדווחים על קרבה גבוהה".
מהו התרגיל הכי פשוט שכל זוג יכול להתחיל לעשות כבר הערב, כדי להכניס יותר צחוק לבית?
"אחד התרגילים שאני אוהב נקרא רגע החיוך היומי: בסוף כל יום, אפילו לחמש דקות בלבד, כל אחד מבני הזוג משתף את השני במשהו אחד שגרם לו לחייך באותו יום. לא חייבים סרטון קורע מצחוק. לא חייבים בדיחה. לפעמים זו טעות מצחיקה שקרתה בעבודה. לפעמים משהו שהילדים אמרו. לפעמים אדם זר שפגשנו ברחוב. הרעיון הוא לא לייצר מופע סטנד-אפ בבית, אלא לאמן את תשומת הלב שלנו גם למה שטוב.
"יש בפסיכולוגיה מושג שנקרא 'הטיית השליליות'. המוח האנושי מתוכנת לזהות סכנות ובעיות מהר יותר מאשר רגעים נעימים. זה היה מנגנון הישרדות חשוב לאורך האבולוציה, אבל בזוגיות הוא עלול לגרום לכך שאנחנו מסיימים כל יום עם רשימת המשימות שלא הספקנו, במקום עם רגע אחד שהיה לנו נעים.
"כשאנחנו משתפים זה את זה ברגע קטן של שמחה או הומור, אנחנו בעצם אומרים: 'אני מזמין אותך להיות חלק מהעולם הפנימי שלי'. זה הרבה יותר משמעותי ממה שנדמה.
"אני גם מציע לאנשים לנסות ניסוי קטן: במשך שבוע שלם, לשלוח פעם ביום לבן או לבת הזוג משהו אחד שיגרום להם לחייך. זה יכול להיות צילום ישן, הודעה מצחיקה, רילס מצחיק, או אפילו זיכרון משותף. המטרה פה היא להזכיר שבתוך כל רשימות המטלות עדיין יש גם מקום לקלילות".
