ביום חמישי הקרוב תגיע לסיומה עוד עונה מצוינת של "בואו לאכול איתי" בכאן 11, הריאליטי שגם מתעבי-ריאליטי מקפידים לצפות בו. כמו כל עונה, גם זו סיפקה שפע של רגעים משעשעים, נושאים לדיונים ארוכים בפייסבוק, מתכונים מעוררי עניין (או בחילה, תלוי את מי שואלים) ובעיקר מספר דמויות אייקוניות, כל מיני אנשים שהפכו בן לילה מאנונימיים גמורים לשיחת היום.
בשבוע הנוכחי בחיפה, שהוא גם השבוע האחרון לעונה, מככב אליאס עבוד, בן 50, ערבי, רווק ללא ילדים שגר עם הוריו. חברה טובה שלו שעובדת בהפקה של 'בואו לאכול איתי' בערבית, ביקשה ממנו להגיע לאודישן ואיכשהו דמותו הססגונית והמרתקת התגלגלה לגרסה העברית.
"החוויה מעניינת ומהנה אבל גם מתישה מאוד. אני בן אדם כזה שחי בקלילות, הכל באיזי. פתאום יש טלפונים כל היום והודעות וויכוחים... לא חשבתי שזה יהיה כזה אינטנסיבי אבל אני לא מתלונן. בשבוע שלי יש ממש חבר'ה לעניין. ההיכרות איתם הייתה הפלוס הכי גדול".
טל הוא בן אדם ששומר כשרות. אני ערבי נוצרי וממש לא מבין בזה. אני באמת לא מכיר את החוקים. יש דברים שרציתי להכין ואמרו לי שאי אפשר. אני בא מעולם של דגים ופירות ים, ורציתי לפנק בכיוון הזה אבל נתקלתי בקיר. אמרו לי: 'אתה לא עושה מנות של דגים ופירות ים, זה לא כשר' אז הלכתי לכיוון של בשרים שאני פחות אוהב וגם שם היו בעיות. מתברר שלא את כל החלקים של החיה מותר לאכול. זה היה קצת נטל. החלפתי את התפריט ארבע פעמים".
כל מי שצופה ב"בואו לאכול איתי" יודע שהאוכל, כשר או לא, הוא רק תירוץ.
תסביר לי בבקשה איך הגעת לגיל חמישים ואתה עדיין רווק.
"אני גם אישאר רווק. התארסתי שלוש פעמים בחיים שלי ואלה שלוש התקופות הכי גרועות שהיו לי. בכל פעם משהו אחר לא הסתדר. אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל חד משמעית, לא תהיה פעם רביעית. אני בן אדם שאי אפשר לגזור לו את הכנפיים. אני מעדיף להישאר פרפר, להסתובב בלילות ולעשות מה שבא לי".
איך מרגישים כשמבטלים נישואים שוב ושוב?
"הרגשתי שאני עושה את הצעד הנכון. הגעתי למסקנה שאני פשוט לא בן אדם של זוגיות. אני חי את החיים שלי וטוב לי. מבחינה נפשית, אני מרגיש בן 25, עדיין חי את סצנת הלילה: מועדונים, ברים, מסיבות טבע, אלכוהול, נשים... לא רוצה זוגיות ולא רוצה להתחתן לעולם. אני מעדיף סטוצים על מערכת יחסים אחת קבועה".
זה לא מאוד מקובל במגזר הערבי.
"במגזר שלי אני אדם מוכר ומאוד מבוקש (צוחק), וכנראה שעלה לי המיץ לראש אבל אני מאוד מבסוט מזה".
לקח לו זמן להגיע לתובנה שהוא לא נועד לחיות בתבנית המוכרת. "יש לי שני אחים. כשהקטן התחתן הייתה שמחה גדולה וכשהנכד הראשון הגיע זה היה קצת אאוץ'", הוא מספר. "זה היה לפני 13 שנה ואני זוכר שחשבתי לעצמי, וואי, למה זה לא אני? איך יכול להיות שלאחי קטן כבר יש ילד ולי לא? זה גם מה שדחף אותי להתארס בפעם השלישית, הייתי בטוח שהפעם זה קורה. במקום זה, הרסתי עוד שנתיים וחצי מהחיים שלי. חודש וחצי לפני החתונה, ביטלתי הכל. כבר היה אולם, כבר דיברנו עם הכנסייה, התחלנו להכין את ההזמנות... אבל הרגשתי שאני טובע, שאני חייב להציל את עצמי אז חתכתי".
האירוסין האחרונים שלו התקיימו במקביל לאירוסין של החבר הכי טוב שלו: "הייתה לנו תקופה שיצאנו להרבה דאבל דייטים. החתונה שלהם הייתה שלושה חודשים לפני החתונה הצפויה שלנו שלא קרתה בסוף. אחרי שהם התחתנו, הוא מתקשר אליי ואומר לי, 'שומע? אני מזהיר אותך, אל תתחתן! אתה לא מבין מה קורה איתך ועם הבחורה עד שאתה נכנס לאותו בית, תחת אותו גג בין ארבע קירות. כל השנים האלה שהיית איתה זה לא אומר כלום'. אני לא יכול להגיד שהקשבתי לו ובגללו ביטלתי אבל הבנתי מיד על מה הוא מדבר. היום אני ממש נגד כל הממסד הזה של הנישואים. זה לא בשבילי. יכול להיות שאני דפוק, אבל טוב לי ככה. החבר, אגב, עדיין נשוי".
נשבר לך הלב מכל האירוסים והביטולים האלה?
"לא, נשבר לי הלב רק פעם אחת, בגיל 28".
מי הצליחה לעשות את זה?
"מישהי שאהבתי מאוד וזה ללא הסתדר לנו. היא נשואה היום ומדי פעם אנחנו מתראים ברחוב והלב עדיין דופק".
איפה אתה רואה את עצמך עוד עשרים שנה?
"פנסיונר, חי לבד בדירה בטוסקנה. הבית יהיה פתוח לחברים מהארץ שיבואו לבקר ולהישאר לישון אצלי. אני בן אדם מאוד חברותי, מייצר חברים חדשים בלי בעיה כל הזמן".
ואין לפעמים תחושה של בדידות?
"אני בקושי נמצא לבד. אני חיית לילה, מקושר מאוד ואין לי רגע דל. יכול להיות שמתישהו אני אתעייף מכל השטויות האלה אבל תכלס, בינתיים טוב לי ואני לא חושב על העתיד, חי את הרגע. אני גם חולה על הפינה שלי לבד.
ומה בסוף עם ילדים?
"הגעתי למסקנה שאני אל-הורי. יש לי תחושה עמוקה שהעולם כל הזמן הולך אחורה ואם אתה מביא ילד לעולם, אתה גורם לו יותר סבל יותר מהנאה. הילדות שהייתה לי היא לא כמו הילדות של היום. הקורונה עשתה לי קצת סוויץ' בראש. אני לא פחדן אבל אני חושש להיות אבא לילד בעולם הזה, חושש לו, חושש לעתיד שלו, וגם ממה שיקרה לו אחרי שאני אמות, לאן העולם הזה ממשיך ואיך הוא יסתדר בו אז אני מעדיף להימנע. אני מאוד אוהב ילדים ובמגזר אני מוגדר ככוכב ילדים. הייתה לי תקופה שהופעתי המון בתוכניות ילדים: ערוץ 1, ערוץ הילדים, הכיתה המעופפת, שש פלוס, הצגות ילדים, הפעלות ילדים... אני אוהב אותם, אני פשוט לא רוצה אותם ממני".
מה אמא שלך חושבת על זה?
"מצד אחד, לאמא שלי לא אכפת מאיך שאני חי. מצד שני, היא כל הזמן עובדת לי על המצפון, אומרת לי, אתה רוצה שאני אמות לפני שאני מחזיקה את התינוק שלך בידיים? תעשה ילד ואני אטפל בו כשאתה תרצה לבלות. לא אכפת לה שאני לא מתחתן אבל היא מאוד רוצה נכד ממני. דווקא אבא שלי הוא ההיפך. הוא לצדי, אומר לי כל הזמן, תעשה מה שאתה מרגיש, מה שבא לך. הוא ממש חבר שלי. מבחינתי, הוא אחד מהחבר'ה. הוא מבין את הראש שלי. בסוף, שניהם תומכים בי".
התמיכה כוללת מגורים אצלם בבית.
"יש לי שלושה בתים משל עצמי ואני משכיר אותם. חייתי לבד תקופה של חמישה חודשים, אבל בואי נגיד שאני לא הבן אדם הכי נקי. יותר נוח לי לגור אצלם. יש להם בית גדול, ויש לי את הפינה שלי. הם לא מתערבים לי ולא חסרה לי פרטיות. אני אמנם לא בן אדם חומרי אבל כן אוהב כסף ולגור עם ההורים זה חיסכון גדול. יש לי כל מיני פינות בעיר ואם אני לא רוצה להיות בבית, אז אני הולך אליהן. אני מבסוט, חי את החיים הטובים".
אתה מביא בחורות לבית של ההורים?
"לא, אני הולך לבית שלהן ואם לא הסתדרתי באותו הערב וממש בא לי יש חדרים לפי שעה".
אף פעם לא הבאת בחורות הביתה?
(צוחק) "הבאתי וקיבלתי על הראש מאימא".
איך נשים מגיבות לעובדה שאתה גר עם ההורים?
"אצלנו במגזר זה מקובל. הרבה רווקים בגילי ואילו מעל הגיל שלי חיים עם ההורים. בחברה הערבית זה לא אישיו. מי שאין לו אישה – גר עם ההורים. לא מסתכלים על זה בעין לא יפה".
אתה יוצא גם עם יהודיות או רק עם ערביות?
"בעבר יצאתי גם עם יהודיות. כרגע לא".
איזה תגובות אתה מקבל? מה אנשים אומרים לך שהם שומעים איך אתה חי?
"האנשים היחידים שאכפת להם זה החברות של אמא שלי. הן אומרות לי כל הזמן: מתי אנחנו נשמח בחתונה שלך, מתי נרקוד שמה, מתי תתחתן כבר, מתי נראה ממך ילדים, איך בחור מצליח כמוך שלא חסר לו כלום לא מצא מישהי, מה יהיה איתך? ככה זה בכל פעם שהן פוגשות אותי".
נו, וזה עוזר?
"זה נכנס מאוזן אחת יוצא מהשנייה".
