לאחרונה אני שמה לב שיש המון סיבות טובות להתכנס ולהתבודד. המצב הקשה, המסך הממכר ועכשיו גם מזג האוויר הסגרירי. כל זה מאוד לא תורם למצב הרוח, והרבה אנשים מחפשים עזרים חיצוניים שירוממו וישפרו במעט את האנרגיה הירודה.
לפני שאתם רצים לחפש איזה צמח מרומם או כדור מרגיע, אני כאן כדי להזכיר לכם את הסגולות המופלאות של מגע. מגע נעים, מגע שאפשר לנוח בתוכו, מגע מרפא כמו חיבוק, ליטוף, אפילו סתם להתכרבל ולהניח ראש.
המגע הזה, שלא מוביל לשום מקום, שאינו מיני ואינו חותר לאורגזמה, מגע שמקרקע, שמייצר ביטחון למערכת העצבים, גורם לגוף שלנו לייצר אוקסיטוצין, סרוטונין, דופמין ומעלה לנו את האנדורפינים.
אוקסיטוצין הוא הורמון האהבה. סרוטונין הוא הורמון השלווה והשמחה. הדופמין אחראי על ההנאה והחשק, והאנדורפינים עוזרים בשיכוך כאב ובהעלאת ההנאה. זהו בית חרושת שלם של מצב רוח טוב, וכולו זמין בהישג ידכם.
המגע הזה היה הרבה יותר נפוץ כשהיינו קטנים, אך בגיל מסוים הוא נפסק ואז בגיל ההתבגרות הוא חזר, אבל עם התניה ברורה - מגע מאז גיל ההתבגרות בדרך כלל קורה לנו רק ביחסים רומנטיים, והוא כמעט תמיד מקושר למיניות. הסטטוס החדש הזה מייצר מצב שבו רובינו נמצאים ונמצאות בסוג של "מינוס בבנק המגע".
אומרים שמגע הוא הכרחי להתפתחות התקינה של תינוקות וילדים. לתחושת הערך, לביטחון העצמי ולבריאות הפיזית. אבל זה לא נפסק שם. מגע הכרחי גם למבוגרים בדיוק מאותן סיבות.
אבל מה אם אין לי בן/ת זוג?
אז קודם כל, בואו נפוגג את האשליה שלזוגות יש מגע נגיש. המון זוגות יכולים להיות באותו מרחב, אפילו באותה מיטה, אבל להישאר כל אחד בעולמו, או במסך שלו. עם אפס מגע. אני ממליצה לייצר תנאים שמאפשרים לנוח אל תוך מגע מרפא. אם אין לי בן/ת זוג, אפשר לחבק את הילד, אפילו בעל חיים פרוותי, ולהתחיל לראות את המגע הזה, שמאפשר מנוחה וביטחון, כחלק מהטיפוח האישי שלי.
בדיוק כמו שנדאג לאכול טוב, לישון טוב, ניקח תוספים, קרמים מעולים ונלך לחדר כושר, כך גם מגע הוא חלק בלתי נפרד מהטיפוח של חיזוק כוחות הריפוי והוויטאליות של הגוף שלנו. אפילו מגע עצמי שכולל ליטופים, עיסוי עצמי או עיסוי כפות הרגליים, מפעיל את החומרים הטובים של הגוף. זה נגיש , זה כאן, ואם נשלב איתו גם נשימות עמוקות ואיטיות, לצד מוזיקה עדינה... אז בכלל.
אני זוכרת שכשעסקתי בעיסוי, היו מגיעים אליי לקוחות עם כאבים שונים, והייתי שואלת אותם - ניסית לעסות לעצמך את הצוואר? והרבה פעמים התשובה הייתה לא. כשזה היה קורה, לימדתי אותם שהם יכולים בעצמם לעשות שינוי משמעותי, דרך יצירת חיבור עם הגוף שלהם.
5 דקות יעשו את השינוי
הטיפ שלי הוא להתחיל בחמש דקות. לשים מוזיקה מרגיעה, ולפנות חמש דקות לחיבוק, וחמש דקות לעיסוי עצמי. חמש דקות יש לכל אחד. אבל יש כאן סוד קטן: כי מה שקורה זה שהרבה אנשים מתחבקים או מתכרבלים, ולא מרגישים את ההשפעה שאני מדברת עליה. על כן הסוד הוא בהרפיה.
מסתבר שגם כשאנחנו בחיבוק אפילו ארוך, וגם כשאנחנו מתכרבלים, לא פעם חלקים מהגוף שלנו עדיין נשארים מתוחים. לפעמים זה קורה בגלל שלא נעים לנו להכביד. לפעמים לא נעים לנו לעשות לעצמנו נוח, מחשש שאולי לאחר זה לא יהיה נוח. ולפעמים זאת הלסת, או הכתפיים או הצוואר שנוטים להתרגל להיות בעומס, שעד שלא ממש נשים לב לכך, לא נגלה שהם מוחזקים מאוד, גם בזמן החיבוק.
לכן, אם תבחרו בחיבוק ארוך, התכרבלות או אפילו להניח על עצמכם יד על הלב ויד על הבטן בשכיבה, חשוב שתעשו לעצמכם ממש נוח, בלי להתפשר. כדי שהגוף באמת יוכל להרפות. ואז תסרקו את הגוף לאט-לאט, מלמעלה למטה. שימו לב למשל למצח, הרפו אותו וקחו נשימה איטית. ואז תנסו לבדוק מה מצב הלסת, הנשימה, הצוואר וכן הלאה. לפעמים יש מקומות שנצטרך להתעכב עליהם רגע, כי הם לא ישתחררו בקלות.
ככל שנעמיק את ההרפיה אל תוך המגע, ככל שנרשה לעצמנו ממש להתמוסס אל תוך המגע המרפא, כך הגוף ייצר את החומרים הטובים שיאפשרו לנו לשקוע לתוך שינה טובה, או אם זה נעשה במהלך היום, אז ייצרו אצלנו מצב רוח טוב יותר, סבלנות ושמחה.
ויש עוד שתי אפשרויות שאני אוהבת במיוחד, האחת היא "מסיבת כירבולים", שהיא מפגש חברתי, שמאפשר להכיר אנשים חדשים. (וכן אם שאלתם, אז גם הרבה חיבורים זוגיים נוצרים שם). המפגש הזה מוקדש לתרגול של הקשבה לגוף, לזוז לאט, ואם תרצו אז הוא גם מאפשר לכם לחוות מגע, מגע מרגיע, כמו להניח יד על הגב, כמו לקבל מסאז' בכתפיים, כמו חיבוק.
תארו לעצמכם מצב שבלי אלכוהול, בלי סמים, קבוצת אנשים גורמת לגוף לייצר את החומרים הטובים של הגוף. משהו בגוף מתרכך, משהו במערכת העצבים נרגע, וכל העולם נראה אחרת. יש משהו בקבוצה שכמו מגביר את החוויה.

נתקלתי לראשונה במסיבות כירבולים בשנת 2012 בארצות הברית. בהתחלה זה היה נראה לי הזוי ומוזר. את כל החלק הראשון של הערב ביליתי ליד שולחן האוכל. ואז העזתי. בהתחלה התכרבלתי עם אישה הרבה יותר מבוגרת ממני. הרגשתי שאני מתעטפת במגע אימהי, ושמשהו מאוד פנימי בגוף שלי, שמסתבר שהיה רעב למגע שלא ידעתי, פתאום התרווח.
לקח לי זמן לשחרר את הפחד מגברים. אחרי שנים שחוויתי מגע עם גברים כמקום לא בטוח, הייתי צריכה דרך הגוף לחוות ולהרגיש מרחב בטוח שוב. וזה קרה לי במסיבות האלה. מאז התאהבתי בקונספט, ומעולם לא עזבתי.
3 צפייה בגלריה


גם ריקודי זוגות כמו סלסה, טנגו וסווינג יאפשרו מגע, רק תוך כדי תנועה
(צילום: Shutterstock)
עוד אפשרות שמשלבת מגע, אבל עם קצת פחות מנוחה, היא ריקודי זוגות כמו סלסה, בצ'אטה, טנגו, קיזומבה, סווינג. הסגנונות האלה משלבים תנועה ומגע. לא סתם זה ממכר. כי נכון שמתרכזים בריקוד, אבל בפועל מבלים ערב שלם בחיבוקים. אז במה תבחרו? מה הכי נגיש לכם עכשיו? ומה הוא הדבר החדש הזה שלא עשיתם עדיין ותרצו לנסות?
אבישג מאיה זלוף היא נטורופתית שאוהבת את כל מה שטבעי. מנחה מסיבות כירבולים מזה 12 שנים, ורוקדת טנגו ארגנטינאי. מוזמנים להצטרף למסיבת כרבולים פעם בחודש בתל אביב, ופעם בחודש בפרדס חנה