היי אופיר,
בארבעת החודשים האחרונים אני יוצאת עם מישהו חמוד, חכם, מצחיק, חתיך וקמצן רצח. בהיותי פמיניסטית, בדייטים הראשונים שלנו לא היה אכפת לי לשלם מדי פעם, אבל אז קלטתי שכשהוא צריך לשלם את החלק שלו, תמיד יש לו תירוצים.
הוא גם תמיד מעדיף את הבילויים הכי זולים - וזה לא שחסר לו. בכל פעם שאני מציעה שנשב במסעדה טובה הוא מציע במקום זה פיצה או פלאפל, והתשובה הראשונה שלו לכל הצעה שלי שדורשת תשלום היא "יקר" או "זה לא שווה את הכסף". זה מבאס לאללה ומוריד לי ממנו ואני לא יודעת מה לעשות.
תודה,
נ', השפלה
אכן השפלה, נ'. לא פשוטים הם חייה של הפמיניסטית בעולם הדייטים. מצד אחד, כמו הרבה נשים, גם את כמהה למחוות רומנטיות, בכללן הצעתו של הגבר לשלם על הדייט. מצד שני, הלו, 2021 בואכה 2022 קוראת לזוג משולחן 4. אם אנחנו מצפות לשוויון מגדרי, מתבקש שגם התשלום על הדייט יתחלק שווה בשווה. אף אחד לא צריך לקנות אותנו, אנחנו נשות קריירה ויכולות לשלם על עצמנו.
תאמר מרב מיכאלי, אפ-אפ-אפ, חכו רגע, כי ברעיון, זה לגמרי נחמד שנשים וגברים ירוויחו שכר שווה. אך בפועל, פערי השכר עודם חיים וקיימים, ומן הראוי שהמשתכר יותר יהיה גם זה שישלם יותר. בדרך כלל, זהו הגבר. עם זאת, כולנו יודעות שמחשבה בוראת מציאות, ומי שמקבלת על עצמה את העמדה הנחותה כלכלית כמצב נתון, תורמת להמשכיותו.
אבל ישנו גם נתון שהדיון הפמיניסטי נוטה להתחמק ממנו: גבר שלא משלם בכלל, מייבש לנו את הפות. אולי גם אישה שלא משלמת, לא יודעת - אני נמשכת לגברים, ונמשכת אליהם פחות כשהם נתלים בי, כלכלית ובכלל. נראה לי שמוסכם על שני המגדרים, כקונצנזוס, שתלותיות היא לא תכונה מושכת, למעט פטישים ספציפיים כאלה ואחרים.
אם כך, הפתרון ההוגן לאחר שקלול הנתונים הללו, בעיניי, הוא חלוקה שוויונית. פחות או יותר, כן? כי גם להתקטנן על השקל זה לא ממש סקסי. מדברייך לא ברור האם מצבך הכלכלי טוב או רע משלו, אך ממילותייך, "זה לא שחסר לו", עולה שהבחור בהחלט יכול להרשות לעצמו ליהנות ממנעמי החיים החומריים.
בילויים מהסוג הזה, יש לומר, אינם מובנים מאליהם. ישנן קהילות הולכות ומתרחבות בישראל של סגפנים, מסתפקים במועט ומצטמצמים אל הרוח. חלקם עושים זאת מטעמים אקולוגיים - ועל כך מגיעים להם שבחים, אך כל עוד את עצמך לא נמנית עם מלקטי השיירים, עלייך להודות שבינך לבין הבחור עומד פער משמעותי באורח החיים, ואולי הגיע הזמן לשקול האם את מוכנה ורוצה בכלל את הזוגיות הזאת.
אגב, גם אם הגעת למסקנה שאת מוכנה לאמן את הנפש לדלות החומר, לא בטוח שתרצי לצלול אל המסע הזה דווקא עם הבחור המדובר. כי אם כבר ישבת עם הבחורה, אכלת ונהנית, בחייאת - תוציא את הארנק ותשלם. בשלב הזה, אתה כבר לא רק קמצן, אתה מניאק.
