כשהבמאי האיטלקי פאולו ג'נובזה היה ילד, הוא חלם להיות פסיכו-אנליטיקן - חלום שאומנם לא התגשם, אבל כן מומש דרך הסרטים שלו, שמאפשרים לו להציץ על נפש האדם, לחקור פסיכולוגיה התנהגותית ולדון ביחסים בין המינים.
בסרטו המפורסם ביותר "זרים מושלמים", שיצא ב-2016, הוא עסק בהתמכרות האובססיבית שלנו לטלפונים החכמים והראה כמה מעט אנחנו באמת יודעים על האנשים שמסביבנו. בקיץ הקרוב, הבמאי האיטלקי יחגוג 60, וממרומי גילו הוא חוקר עכשיו את עולם הדייטים.
זה קורה בסרט "השיגעון שלנו", שמגיע השבוע לבתי הקולנוע בישראל. כמו ב"זרים מושלמים", גם עלילת "השיגעון שלנו" מתרחשת בלוקיישן אחד מרכזי. מדובר בקומדיה רומנטית שבמרכזה ניצבים פיירו ולארה (בגילומם של אדוארדו לאו ופילאר פוליאטי).
3 צפייה בגלריה
הקולות שעוברים לנו בראש בזמן הדייט. מתוך "השיגעון שלנו"
(צילום: Fabriccio Lucci ובאדיבות סרטי נחשון בע"מ)
לאחר היכרות קצרה בבר, שני הזרים נפגשים לדייט ראשון בדירה של לארה ברומא, כולל ארוחה ויין טוב. אולם זה לא נגמר כאן כי חוץ משניהם מסתובבות בדירה הזאת עוד כמה ישויות - אלו הקולות שמתרוצצים בראשם של פיירו ולארה: האגו, החרדות, השאיפות והרגשות, שמייצגים תחושות כמו אהבה, ספקנות ותשוקה. הדמויות הללו מגיבות למה שקורה בדייט בזמן אמת, כשהשאלה המתבקשת היא האם יצליחו פיירו ולארה להתמודד עם הקולות, ולצלוח את הערב הרומנטי בשלום.
ואם התסריט הזה נשמע לכם מוכר, אז הוא בהחלט מזכיר את "הקול בראש", סרט האנימציה של פיקסאר ודיסני מ-2015, שעלילתו מתרחשת בתוך ראשה של ילדה בת 11, אשר מובלת בידי חמשת הרגשות: שמחה, עצב, כעס, גועל ופחד. חלק מהמבקרים תיארו את "השיגעון שלנו" כגרסה בוגרת יותר של "הקול בראש", או כ"פרשנות איטלקית ואנושית יותר למנגנון הדיאלוג הפנימי".
3 צפייה בגלריה
ג'נובזה והקאסט על הסט של "השיגעון שלנו"
(צילום: Fabriccio Lucci ובאדיבות סרטי נחשון בע"מ)
אבל מסתבר שהרעיון ל"השיגעון שלנו" בצבץ במוחו של ג'נובזה הרבה לפני ש"הקול בראש" יצא למסכים. "לפני 25 שנה עבדתי בעולם הפרסום וביימתי סרטי פרסומת", הוא נזכר בראיון שערכתי אתו בפסטיבל קרלובי האחרון. "באחת הפרסומות הצגתי גבר שנאבק עם הישיות השונות שבראשו, כשכל אחת מהן רוצה לעשות דבר אחר. הוא עומד בבית קפה ודמות אחת בראשו אומרת - 'אני רוצה קרואסון', אך השנייה עונה, 'לא. אתה שמן', ואז מישהי נוספת פוסקת, 'טוב, אז רק קפה'. המסר הוא שלכל אדם, בכל רגע נתון, יש מספר קולות שפועלים במקביל".
הקמפיין הזה זכה להצלחה גדולה ו"העלה בי את המחשבה לעשות סרט על הישויות השונות שחיות בתוכנו. כעבור שלוש או ארבע שנים עשיתי סרט שאף אחד לא ראה", הוא אומר וצוחק. "בסרט ההוא היו רק שתי ישויות - 'הביישן' ו'הבטוח בעצמו', אותם גילמו שני שחקנים. לפני שש שנים עלה הרעיון של 'השיגעון שלנו', שרוצה לחקור ולספר על המאבקים שיש לנו בראש כשאנחנו מתמודדים מול החלטות חשובות בחיים. ההתמודדות היא במיוחד עם אותן החלטות שיכולות להפוך את החיים שלנו לנפלאים או לבלתי נסבלים".
אתה נשוי ואבא. מה הבאת מהתנסויות שלך בעולם הדייטים לסרט?
"לכל אחד מאיתנו יש את הפחדים, הרגישויות והחששות שלו בדייטים, במיוחד בדייט ראשון. זה משותף לכולם: אתה מאוד נרגש בסיטואציה של דייט.
"כל אחד עבר את המצב הזה בפגישה רומנטית, את המחשבות האלה: 'מה אני אומר לה, איך אני אגיב אם היא תגיד לי דבר מה, מה אני אעשה, מתי אוכל לנשק אותה'. כל אחד מאיתנו שמנסה או ניסה להיות במערכת יחסים, רוצה להביא את הדימוי הטוב ביותר שלו.
"אבל מה שמעניין אותי בסיפור הוא הקונפליקט, לא רק הרגשות. אומנם אני לא יכול לומר שחוויתי במדויק את מה שקורה ב'השיגעון שלנו', אבל כולנו מביאים משהו מהחיים הפרטיים ליצירות שלנו".
3 צפייה בגלריה
"לכל אחד מאיתנו יש את הפחדים, הרגישויות והחששות שלו בדייטים". פאולו ג'נובזה
(צילום: Fabriccio Lucci ובאדיבות סרטי נחשון בע"מ)
ג'נובזה כתב את התסריט יחד עם איזבלה אגילר, לוסיה קלמארו ופלמיניה גרסי. "זה היה מאוד מעניין לעבוד איתן מכיוון שלכל אחת היה רעיון שונה לגבי כל סיטואציה. התווכחנו ודנו הרבה, וסוג כזה של סרט אפשר לנו להכניס את הדיונים האלה לתוך התסריט. לא היינו צריכים להחליט מה הדבר הנכון ביותר לומר – פשוט הכנסנו את המחשבות האלה שרצות לנו במוח. כלומר, הדיאלוגים בסרט הם למעשה סוג של הצצה לאחורי הקלעים של המפגשים שלנו בכתיבת התסריט".
"אני חושב שהשינוי שהתרחש בין גברים לנשים יצר מצב שגברים היום חסרי ביטחון. גברים נפגשים עם נשים במדיה החברתית ומפחדים מיחסים אמיתיים"
יחסי גברים-נשים הוא נושא שמאוד מעסיק אותך בסרטים שלך.
"נכון, ומערכת היחסים הזאת השתנתה עם השנים. נשים כיום דורשות יותר, ובצדק. תפקידן התפתח באופן משמעותי, ובצדק. הן כובשות עמדות ועומדות על זכויותיהן. לכן, גם ב'השיגעון שלי' נשים הן סוכנות פעילות הרבה יותר. עם זאת, המנגנון של הישיויות השונות בתודעתן של נשים וגברים כאחד נתן לי ולתסריטאיות שלי את ההזדמנות לייצג את שניהם במלואם.
"האישה בסרט שלנו מטילה ספק בכל נושא. היא לא אומרת: 'הגבר צריך להביא את היין', אלא חושבת: 'אולי הגבר צריך, אבל זה תלוי בנסיבות'. אסור לנו לתת תמיד ערך מוחלט לדברים, אלא לנסות להיות גמישים יותר, ומעל הכול להבחין ולהבין הקשרים".
מה אתה חושב על עולם הדייטים היום, שהשתנה מאוד מאחר ואנו חיים בעידן של אפליקציות?
"עולם הדייטים באמת השתנה ולכן אני מספר ב'השיגעון שלנו' סיפור על דייט רגיל ולא דייט של טינדר או אינסטגרם. פיירו ולארה נפגשו בבר וזה אולי מיושן, אבל זה יותר חם ויותר מעניין. אני חושב שהשינוי שהתרחש בין גברים לנשים היום הביא למצב שגברים הרבה יותר חסרי ביטחון. אנחנו הגברים נפגשים היום דרך המדיה החברתית ומפחדים מיחסים אמיתיים".
"דייט רומנטי הפך להיות קצת כמו חדר בריחה: יש לך את כל הרמזים, אבל אם אתה טועה בדבר אחד, אתה בחוץ"
למה הכוונה?
"המדיה החברתית מייצרת סוג של חומה בינינו לבין הצד השני ואנחנו מרגישים יותר נוח לנהל את הקשר לאורך זמן, דרך הפייסבוק או באמצעים אחרים. כך אנחנו נמצאים בסוג של מקום בטוח, ורק לאחר זמן אנחנו מעזים להיפגש פנים אל פנים. זה מאד רחוק ממה שהיה כשאני הייתי בן 20.
"אני לא ממש אוהב את השינוי שחל, כי סוג כזה של יחסים גורם לנו להיות מעט שקרנים – ברשתות החברתיות אנחנו חושפים רק חלק מאיתנו, רק את התמונה שאנחנו רוצים להראות. וכשאתה מקבל הודעה, זה קורה אחרי שהצד השני חשב מה כדאי וטוב להגיד. בחיים האמיתיים אתה יותר אמיתי כשאתה מדבר, והתגובה יותר אינסטינקטיבית - אתה חייב לענות מיד.
"דייט רומנטי הפך להיות קצת כמו חדר בריחה: יש לך את כל הרמזים, אבל אם אתה טועה בדבר אחד, אתה בחוץ. לקומדיה כמו 'השיגעון שלנו' יש את הכוח להסתכל בסרקזם על החברה, וזה חזק יותר ככל שהשינויים חברתיים משפיעים עלינו יותר".
ומה הדבר הבא?
"סיימתי סרט חדש: 'הרעש של דברים חדשים', - סיפור על שלושה זוגות במילאנו, שאירוע משנה את החיים שלהם".
