הייתן חושבות שב-2022, כשרובנו ילידי ישראל, כבר לא נשמע על גילויי גזענות, בטח שלא בעולם הדייטינג של הדור הצעיר, אבל המציאות מראה תמונה אחרת. גל בן אבו (30) היא אחת הדוגמאות לכך. "הוריי נולדו במרוקו ואני ילידת ישראל, ומסתבר שבגלל המוצא שלי גברים באים אליי עם ציפייה שאהיה חסרת השכלה, ברברית או לא נעימה. שאהיה 'מרוקאית ערסית', אך כשמכירים אותי מבינים שזה ממש לא הכיוון", היא אומרת.
"קרה לי שיצאתי עם מישהו לכמה דייטים והוא אמר לי שהוא לא רוצה שהמזרחיות שלי תיכנס לקשר, והיו גם גברים ששאלו אותי מתוך בורות על מנהגים כמו מימונה או חינה. מישהו אפילו אמר לי, 'שמו לך חרא על היד?'".
גל מודה כי נתקלה גם באמירות משפילות עם משפטים כמו, "כל המרוקאים שקרנים וגנבים" ו"ההורים שלך ערבים", אבל את התגובות הקשות ביותר על מוצאה חוותה דווקא מבני המשפחה של הגברים שיצאה איתם. "היה לי בן זוג שלקח אותי לפגוש את המשפחה שלו. סבתא שלו אמרה לו בפנים שלי, 'אל תצא איתה, היא ערבייה'. נכנסתי להלם. מתוך כבוד לסבתא בחרתי לסתום את הפה ולא לענות, אבל ממש נפגעתי. עליתי לחדר של בן הזוג, התקשרתי לאמא שלי ובכיתי".
מעליב.
"פתאום כל מיני דברים שלא התיישבו לי, התחילו להסתדר, ביניהם אמא שלו שאף פעם לא הייתה נחמדה אליי. אחרי תקופה קצרה נפרדנו. היום, כשאני בוגרת יותר, אני כבר מגיבה".
יש לך דוגמה?
"לא מזמן יצאתי עם מישהו חצי אשכנזי-חצי מרוקאי, וגם הוא אמר לי, 'אני מרמת השרון, אנחנו לא כאלה. לכם יש את המנהגים המרוקאים שלכם, אתם יותר עתיקים'. לא יכולתי לשתוק ו'שטפתי' אותו. לצערי, אני מרגישה את הגזענות הזו בכל מקום שאני מגיעה אליו, ולמדתי לענות ולהעמיד אנשים במקום".
"סבתא שלו אמרה לו בפנים שלי, 'אל תצא איתה, היא ערבייה'. נכנסתי להלם. מתוך כבוד לסבתא בחרתי לסתום את הפה ולא לענות, אבל ממש נפגעתי"
גל טוענת ששם משפחתה המרוקאי שלה מקשה עליה בעולם הדייטים כמו גם בעולם התעסוקתי. "כבר שקלתי לשנות את שם המשפחה שלי כדי להתקבל למקומות עבודה שונים, ואפילו עשיתי בדיקה לראות איזה קורות חיים יקבלו - 'בן אבו' או שם משפחה אשכנזי יותר כמו 'אדר', וכמובן ש'אדר' התקבל ליותר מקומות, עם אותם קורות חיים בדיוק! למרות זאת, אני מאוד גאה במה שאני מביאה איתי ובעדה שלי. וזה שאני עדינה, משכילה, שטיילתי וראיתי עולם, לא אומר שאני יותר טובה ממרוקאית אחרת".
"אני אשכנזייה ואתה מרוקאי. זה לא יעבוד"
לפני שבועיים צייצה הפעילה החברתית יעל שרר בחשבון הטוויטר שלה: "חבר סיפר לי איך אשתו הביאה אותו להורים שלה שרק עלו ממוסקבה, והוא לא הבין מילה ברוסית, אבל פרץ ויכוח ובסוף היא בכתה והם הלכו. במכונית היא הסבירה לו שאמרו לה לא ללכת עם מרוקאי כי אין להם תרבות והשכלה ומרוקאי סכין. איפה הם נפגשו? כששניהם למדו רפואה".
התגובות לציוץ של יעל לא איחרו להגיע, וכללו עשרות וידויים של נשים וגברים שחוו גזענות בעולם הדייטינג, רק כי הסביבה העבירה להם את המסר שהם או בן הזוג שלהם שייכים למוצא הלא נכון. כן כן, מסתבר שבישראל של שנת 2022 הרבה ישראלים עדיין סובלים מגזענות ומתקשים למצוא זוגיות בשל כך.
"היא אמרה, 'אני אשכנזייה ואישה קרה ואתה מרוקאי וחם מדי. אעדיף לצאת עם מישהו מהעדה שלי"
גם תמיר גבאי, בן 26 מאשקלון, סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל ומחשבים בבן גוריון, חווה חוויות דומות. "לא מזמן הכרתי בחורה שמאוד מצאה חן בעיניי, אך העדות שלנו היו שונות - היא הייתה אשכנזייה מבית פולני, ואני מגיע מבית מרוקאי.
"לאחר מספר שיחות טלפון שהתקדמו די טוב לדעתי, היא אמרה לי שהקשר לא יכול להימשך כי אנחנו שונים מדי האחד מהשני. היא אמרה, 'אני אשכנזייה ואישה קרה ואתה מרוקאי וחם מדי. אעדיף לצאת עם מישהו מהעדה שלי כי מבחינה סטטיסטית הוא יהיה מוצלח יותר וירוויח יותר כסף בעתיד'. קצת כאב לי, לא אשקר, אבל התגברתי על זה בקלות כי לא יצאנו אפילו לדייט ראשון".
"אמא שלו לא אהבה את המוצא הרוסי שלי"
אקסנה קווינלן, בת 37 מנופית, היא דוקטור לפסיכולוגיה, חוקרת ומרצה בתחום חקר הרגשות. היא מספרת לי שהיא עלתה מבלרוס כשהייתה בת 7. "הייתי בעולם הדייטינג יותר מעשור, וחוויתי המון אירועים של גזענות, גם מהגברים עצמם וגם מהמשפחות שלהם. חלק ציפו שאהיה 'זורמת' או מינית יותר ישר על ההתחלה, אחרים ציפו שאהיה שמרנית יותר, שאהיה אישה של בית, שמבשלת ומנקה, לא קרייריסטית ולא פמיניסטית".
יש לך דוגמה לסיפור כזה?
"לפני כמה שנים יצאתי עם גבר ממשפחה צברית, וכשפגשתי את המשפחה שלו הרגשתי שאמא שלו מסתכלת עליי עקום, שהיא מאוד קרה אליי. אחר כך גיליתי שהאמא לא אוהבת את זה שאני ממוצא רוסי כי זה פחות נחשב בעיניה".
"אנשים הגיעו עם סטריאוטיפים על מי שאני והניחו עליי הנחות רק בגלל המוצא שלי. היה לי קשה לסמוך על גברים שפגשתי כי אף פעם לא ידעתי מה הבחור חושב עליי ואיך הוא שופט אותי"
"זה לא הסיפור היחיד. במשך כמה שנים הייתי במערכות יחסים שלא נמשכו מעבר לחודש-חודשיים כי לא מצאתי את עצמי. הרגשתי שמצד אחד, אני חלק מהחברה הישראלית, ומצד שני מתייחסים אליי כאל סוג ב'. אנשים הגיעו עם סטריאוטיפים על מי שאני והניחו עליי הנחות רק בגלל המוצא שלי. היה לי קשה לסמוך על גברים שפגשתי כי אף פעם לא ידעתי מה הבחור חושב עליי ואיך הוא שופט אותי".
זה גרם לך להימנע מדייטים?
"כן, באיזושהי נקודה הפסקתי כמעט בכלל לצאת לדייטים כדי להימנע מהחוויה הזאת. הרגשתי שאני מתגוננת בגלל חוויות לא טובות. הייתי יוצאת לדייט וחושבת האם המשפחה שלו תקבל אותי, האם לסביבה שלו יהיו כל מיני דעות קדומות עליי. כיום אני בזוגיות עם בחור אירי".
אקסנה לא מהססת לומר שהעובדה שבן זוגה לא ישראלי הקלה על יצירת הקשר ביניהם. ללא הסטריאוטיפים וההנחות המוקדמות, הוא הצליח לראותה כפי שהיא באמת ולהתאהב במה שראה.
"הרגשתי שהופכים את העדה שלי לפטיש"
תמר דביר, בת 37 מאשדוד, היא בת לעדה הגרוזינית, ומסתבר שזה מפריע להרבה מאוד ישראלים. "היה אחד שאמר לי, אחרי שהצעתי להתחלק בחשבון, 'אני לא מתכוון להתעסק עם אבא שלך'. היו גברים שהניחו שאני מיושנת, גבר שיצאתי איתו אמר לי, 'אני מחפש מישהי יותר זורמת ועדכנית'.
"מצד שני, היו גם כאלה שהתלהבו מזה שאני גרוזינית בדיוק בגלל אותם סטראוטיפים – אוכל טוב, אנשים חמים, 'אישה שמורה' וביתית. הרגשתי שעושים לי מעין 'פטישיזציה' ופחות רואים אותי ואת מי שאני באמת".
את מרגישה שיש ציפייה ממך גם בתוך המשפחה והעדה?
"ההעדפה בעדה הגרוזינית היא להתחתן בתוך העדה, אבל אבא שלי תמיד אמר שאין לו עניין ספציפי שאביא להם במיוחד בחור גרוזיני. כשהתחתנתי לראשונה לפני למעלה מעשור, אבא שלי אמר לי, 'רק שיהיה משכיל וחרוץ'".
למרות יחסו ההוגן של אביה, השנים עברו ותמר גילתה שרק גברים שהגיעו מתוך העדה עצמה, התנהגו כמו הפרטנרים שהיא באמת יכולה לראות איתם עתיד משותף. "ההורים שלי גרים בחו"ל ומי שמגיע לפגוש אותם, מגיע עם כוונות ברורות לגבי חתונה. כך יצא שמי שהגיע בסוף היה גרוזיני", היא מסכמת.
"אני לא רוצה שתכירי לי אשכנזי"
מסתבר שהאפליה לא פוסחת גם על הצד שנחשב לפריווילגי יותר. גלעד סגל, בן 30 מירושלים, מספר שסבל מגזענות בתור רווק ממוצא אשכנזי. "הייתה לי התאמה באפליקציית היכרויות עם מישהי שנראתה חמודה. התחלנו לדבר ופתאום הבחורה אמרה שיש לי פרצוף אשכנזי מדי בשבילה ושהיא אוהבת בחורים קשוחים, למרות שהיא בעצמה אשכנזייה. די ביאס אותי שהיא פסלה על שטות כזו".
"ש גם כאלה שאומרות, 'שלא יהיה חננה, שיהיה יותר מחוספס, יותר מזרחי'"
"אנחנו שומעות את זה הרבה", אומרות רוית מגדל ובילי שיינגרט ממיזם ההיכרויות 'בילי ורוית כמו חברה שמכירה לך'. "נשים אומרות לנו לא מעט, 'אני לא רוצה שתכירי לי אשכנזי'. הן אומרות, 'אני נמשכת ליותר כהים, אני לא נמשכת לבהירים'. אנשים משייכים את זה כביכול לצבע עור, אבל לנו ברור שזאת גזענות. יש גם כאלה שאומרות, 'שלא יהיה חננה, שיהיה יותר מחוספס, יותר מזרחי'".
"כל אחד יכול להתייפייף" אומרת בילי, "אבל כשמגיעים לרגעים האלה של בחירת זוגיות, כשמתיישבים אצלנו בקליניקה ואנחנו שואלות אותם מה הטעם שלהם ולמי הם נמשכים, אנשים אומרים את מה שלא תמיד נעים להם להגיד במקומות אחרים. זה אולי לא פוליטיקלי-קורקט, אבל כל מה שנאמר אצלנו הוא סודי ונשמר בין קירות הקליניקה. לכן אנשים מרגישים בנוח לשתף אותנו בכך".
יש לאנשים דרישות של מוצא או צבע?
בילי: "בטח, יש הרבה סטריאוטיפים על עדות. ואני ורוית מתגרדות מזה, זה חורה לנו. אנחנו נתקלות בזה הרבה אצל יוצאי מזרח אירופה שלא מוכנים לצאת עם רוסים או שרוצים לצאת רק עם רוסים. עוד דבר מאוד נפוץ זה תימנים שלא יוצאים עם תימניות, ותימניות שלא מוכנות לצאת עם תימנים".
רוית: "אנחנו לא שואלות אף אחד 'מאיזו עדה אתה'. מבחינתנו, עצם זה שאדם מעלה את זה - זאת גזענות ואנחנו לא משתפות עם זה פעולה. אנחנו כבר לא אמורות להיות שם בשנת 2022 במדינת ישראל. אני לא באתי מאירופה וזה חסר משמעות שהאבא של הבן שלי הוא ממוצא עיראקי כי הוא לא נולד שם".
בילי: "כמובן שאין בעיה עם טעם. הבעיה מתחילה כשמישהי אומרת, 'אני לא רוצה אשכנזי'. מרוקאים ועיראקים למשל, אנחנו לא ידענו שהם לא אוהבים האחד את השני, אבל שמענו בקליניקה לא פעם – 'אם אני מרוקאי ואני אביא עיראקית הביתה, המשפחה שלי תהרוג אותי'".
איך אתן מתייחסות לזה?
"אנחנו עונות בנימוס שאנחנו לא שואלות לגבי עדות ולא מתעסקות בזה. לא מזמן עשינו חיבור והגבר קיבל את התמונה של האישה ושאל אם היא תימניה. אמרנו שאין לנו מושג, אבל הוא החליט לפי איך שהיא נראית שהיא כן, ופסל אותה".
רוית: "לצערנו, אנחנו רואות שזה עדיין מעסיק גם את הדורות הצעירים, זה לא משהו שעבר מן העולם. לפני שבוע הייתה אצלנו מישהי צעירה בת 28 שגם דיברה בצורה גזענית, היא הביאה את זה כביכול מהבית, היא אמרה, 'אם אני אביא אשכנזי הביתה, אבא שלי לא יאהב את זה".
מה אתן לומדות מזה? שאנחנו חברה יותר גזענית ומפולגת ממה שנראה לנו? שזה דבר שהוא כאן כדי להישאר?
בילי: "חד-משמעית כן. לצערנו החברה שלנו הרבה יותר גזענית מאיך שהיא מציגה את עצמה".
רוית: "לדעתי, עוד דור אחד-שניים וזה נעלם. הילדים שלנו כבר כל כך מעורבים שאי אפשר לדעת בכלל מוצא".
בילי: "היינו רוצות שהתופעה הזאת תיעלם. שאנשים יצאו לדייטים ולא ישאלו מה המוצא שלך".
