"קרה לי לא פעם שגבר שלח ידיים וניסה לגעת בי או לנשק אותי בחמש הדקות הראשונות של הדייט הראשון שלנו! חוויתי בחיי גם לא מעט דייטים טראומתיים שלוו באמירות ובשאלות חסרות טקט ובושה על מין או על ניסיון מיני, למשל 'עם כמה גברים היית'. הם רוצים לדעת באיזה מצב הבחורה שמולם נמצאת, אם היא יד שלישית או יד עשירית. זה מסתכל ומעליב כי את מאמינה שהגבר שבחרת לתת לו הזדמנות הוא טוב בשבילך, אבל מהר מאוד את מגלה את האינטרסים החבויים והמיניים בעיקר שמניעים אותו, וזה מאכזב ומשאיר צלקות", משתפת בצער מיטל וקנין (35), רווקה מרחובות שבשנים האחרונות צברה חוויות שכמעט גרמו לה להפסיק לנסות.
איך אך מגיבה בסיטואציות כאלו?
"אני מעמידה את הגברים הללו במקום ובמקרים גרועים פשוט קמה והולכת. אני לא מוכנה שיחשבו שאני חתיכת בשר או שאני 'משומשת' רק כי אני בת 35. באחד הדייטים הגבר היה אדיב כביכול. הוא הזמין לנו בקבוק יין, ובסוף הדייט הוא שאל: 'אצלי או אצלך?'. זאת אומרת שבקבוק היין לא היה בחינם. הוא חשב שישלם ואז יקבל משהו בתמורה. היו המון סיטואציות שיצאנו לדייט ואכלנו והעברנו אחלה ערב, ואז הלכנו לכיוון האוטו ולא הייתה נשיקה. את יודעת אילו הודעות נאצה קיבלתי אחרי זה? מה, אני חייבת לכם משהו? זאת גם הסיבה שאני משלמת על עצמי, וכאן אני רוצה להגיד לכל בנות ישראל - אתן לא חייבות כלום לאף אחד! מי שרוצה לשלם עליכן שישלם בלי לצפות לתמורה.
"בנוסף לתשלום, אני גם לא נותנת לאף גבר לאסוף אותי. היה מקרה שגבר אסף אותי מהבית של ההורים לדייט, ובסוף הדייט אמרתי לו שפחות מסתדר. חשבתי שהוא הבין את המסר, אבל כמה ימים אחרי זה הוא פשוט הופיע בבית של ההורים שלי, דפק להם בדלת ואמר: 'היי, יצאתי עם מיטל לפני כמה ימים. היא בבית?'. זה לא נורמלי ולא שפוי! יותר מכך, זה פשוט מפחיד. אבל הכול יחסי בחיים, בהתחשב בכך שאני מכירה בנות ששמו להן סם אונס במשקה. יש דייטים שלא רק מתחילים אלא גם מסתיימים רע מאוד והסיפורים פשוט מזעזעים".
מיטל בהחלט לא לבדה בחוויות הקשות הללו. חדירה למרחב הפיזי והאישי בדייט, אמירות מחפיצות ומעליבות ושאלות פולשניות כמו "מהי התנוחה האהובה עליך?", "האם את עוד מקבלת מחזור?" ו"כמה אתה מרוויח?" הן רק חלק מהעדויות ששמעתי מרווקים ומרווקות בישראל. הסיפורים הללו מייצרים תחושות קשות של פחד להכיר, פגיעה באמון בבני ובנות המין השני, ולעיתים הם גוררים אחריהם שיתוק וחוסר רצון להמשיך לחפש זוגיות.
מיטל למשל לא יצאה לדייט כבר שנה וחצי. היא מרגישה שהיא איבדה כל תקווה. "היום מכירים בעיקר דרך האפליקציות ואני לא אוהבת אותן. עד שכבר העזתי לתת לגבר מהאפליקציה את הטלפון שלי, הוא פשוט לא התקשר. זה נהיה מן משחק חולני כזה - לוקחים טלפון מבחורה ואחר כך מכניסים אותו לאפליקציה שתזהה את הטלפון ותציג את הכינויים להם זכה המספר במהלך החיים. למשל: אותי כינו 'מיטל חזה גדול' ושלל שמות שעדיף לא לפרט מפאת כבודי.
"בגדול, עליי נאמר המשפט 'הסנדלר הולך יחף': יש לי עסק של סלסלות חתן וכלה ואביזרים לחינה ולמקווה ברמלה, וכבר שנים שאני שומעת את השאלה: 'איך יכול להיות שאת רווקה?', אז הנה הסיבה: אין אמון, נפגעתי ברמה הרגשית. צריך להגיע גבר מאוד מכבד כדי לגעת בי אפילו בכתף. אני השתניתי ואני כבר לא תמימה אלא זהירה הרבה יותר ושומרת על עצמי. אני מחפשת חברות ושותפות וקשר בוגר ומכבד, ולא כזה שמתבסס על מיניות בלבד".
מיטל וקנין: "היו המון סיטואציות שיצאנו לדייט ואכלנו והעברנו אחלה ערב, ואז הלכנו לכיוון האוטו ולא הייתה נשיקה. את יודעת כמה הודעות נאצה קיבלתי אחרי זה? מה, אני חייבת לכם משהו? זאת גם הסיבה שאני משלמת על עצמי, וכאן אני רוצה להגיד לכל בנות ישראל - אתן לא חייבות כלום לאף אחד! מי שרוצה לשלם עליכן שישלם, בלי לצפות לתמורה"
רני יקיר, עובד סוציאלי קליני ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, מסביר כיצד מוטב לנהוג כשנושא המיניות עולה מוקדם מדי בהיכרות ומעורר אי-נוחות גדולה, כפי שתיארה זאת מיטל. "מאוד חשוב להבין מהם הגבולות שלכם ולענות בהתאם. למשל, לשאלה 'עם כמה אנשים שכבת?' אפשר לענות, 'מדובר בחיים האישיים שלי ואני אחליט אם ומתי לשתף', או פשוט לומר שזאת שאלה אישית שלא מתאימה לדייט. אם חוויתם שליחת ידיים ו/או אמירה בעלת אופי מיני שאינה לרוחכם, דעו שזאת פגיעה מינית. כשהיא מתרחשת אפשר לחוות קיפאון ושיתוק, אך לאחר שהדייט הסתיים והגעתם למקום בטוח, חשוב למצוא דמות שאפשר לסמוך עליה ולשתף אותה בפגיעה הזאת".
"הרגשתי שחיללו את כבודי"
גם איריס מזרחי (55) מתל אביב עברה לא מעט "דייטים מהגיהינום" אחרי שהתגרשה ונאלצה לחזור בעל כורחה ל"שוק הבשר" של הפנויים-פנויות. "בשנות ה-40 לחיי התחילו להגיע כל 'המקריפים', החל מהגבר שפסל אותי בדרך לדייט כי לא הכרתי שיר של אדל שהתנגן בדיוק ברדיו, ועד לזה שישב איתי בדייט ערב שלם ולא הביט בי אפילו פעם אחת".
הדייט הטראומתי ביותר שעברה, לדבריה, כלל חדירה לפרטיות ולאינטימיות הפיזית: "בגיל 48 הכרתי בחור שנראה נחמד. נפגשנו בבית קפה ופתאום ומאמצע שום מקום הוא שאל אותי: 'תגידי, את עדיין מקבלת מחזור?' - הייתי בהלם. שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שכל ההזויים עליי? מה עשיתי שזה מגיע לי? הרגשתי שחיללו את כבודי. נשים מאוד רגישות לגיל שלהן ובמיוחד אני. הוא גם היה מבוגר ממני עם ילדים, כך שלא עלה בכלל דיון סביב הקמת משפחה, וגם אז זאת לא שאלה לגיטימית".
איך הגבת?
"שאלתי אותו, תגיד, אתה לוקח ויאגרה?! ופשוט קמתי והלכתי. לא הייתה לי שום סיבה להישאר בסיטואציה הזאת וטוב שכך, כי עוד עצרתי את עצמי מלזרוק לו משהו על הפרצוף. איפה עובר הגבול ובאיזו זכות אתה שואל אותי דבר כזה? חבל שלא אמר לי להגיע עם גיליון רפואי".
יקיר מציין כי לכל גיל ולכל תקופה בחיים יש את הקודים החברתיים שחשוב להקשיב להם: "אם את נשאלת על המחזור החודשי שלך, זאת פלישה לפרטיות. זאת שאלה שהיא לא מכבדת ולא במקומה. יש משהו מקומם בלהישאל שאלה חודרנית מאדם שאת לא מכירה. חשוב לתת תוקף למה שאת מרגישה ולבטא את הרגשות הקשים".
איריס מזרחי: "בגיל 48 הכרתי בחור שנראה נחמד. נפגשנו בבית קפה ופתאום ומאמצע שום מקום הוא שאל אותי: 'תגידי, את עדיין מקבלת מחזור?' - הייתי בהלם. שאלתי את עצמי מה עשיתי שזה מגיע לי? הרגשתי שחיללו את כבודי. נשים מאוד רגישות לגיל שלהן ובמיוחד אני"
גם מיכל בקר (45), רווקה מגבעתיים, נתקלה בשאלות פולשניות על מצב הפוריות שלה. "עליתי לארץ ממקסיקו סיטי בגיל 33 כשאחת המטרות העיקריות הייתה להכיר בחור יהודי, להתאהב ולהקים משפחה. לצערי זה לא קרה ואני גם לא יודעת אם זה אי פעם יקרה", היא מודה בעצב. "אני יוצאת לדייטים וגברים שואלים אותי כבר בהתחלה אם הקפאתי ביציות. כשאני שומעת את זה הבטן שלי מתהפכת ואני מרגישה שבא לי לבכות ולצרוח כי זה נושא רגיש, והייתי בטוחה שכבר מזמן אהיה אמא.
"לאחרונה עברתי בדיקה ונודע לי שהסיכויים שלי להיכנס להריון הם קלושים ולכן התהליך שאני עוברת עם עצמי הוא קשה מנשוא. היה גבר ששאל אותי אם אני יכולה להביא ילדים וכשהשבתי שלצערי כנראה שלא, הוא עשה לי 'נו-נו-נו' עם האצבע כאילו שהוא מאשים אותי, ואני שואלת – מה אתה אבא שלי? איזו חוצפה יש לאנשים ואיפה הרגישות! פעם אחרת מישהו אמר לי, 'אם את לא יכולה להביא ילדים אז אין לנו מה לעשות ביחד', וגם כשיצאתי עם גבר שלא רצה ילדים אז בסוף הדייט כשאמרתי לו שאין כימיה בינינו, הוא התנקם בי והשתמש בנקודת התורפה שלי נגדי כשאמר: 'יופי, ממילא החלטתי שאני כן רוצה ילדים', והסתלק. למה אי אפשר פשוט להיות ג'נטלמן עד הסוף?".
זה גרם לך להפסיק לשתף פרטים אישיים כאלה?
"זה נובע מתוך חוסר ברירה. הבנתי את התרבות שגברים רוצים ואפילו צריכים לדעת הכול על ההתחלה, ואני כל כך מיואשת שאני מתפשרת על הפרטיות שלי. אני עונה על כל שאלה, גם אם היא יוצרת אי-נוחות, בתקווה שעומד מולי בן אדם בוגר שיוכל להתמודד עם הדברים. אם אני אגיד שאני לא מעוניינת לענות, אז גבר יבין שאני לא יכולה להביא ילדים וממילא יפסול אותי. זה מצב של הפסד-הפסד ואני רוצה זוגיות אז אני בוחרת את הקרבות שלי".
מיכל בקר: "אני יוצאת לדייטים וגברים שואלים אותי כבר על ההתחלה אם הקפאתי ביציות. כשאני שומעת את זה הבטן שלי מתהפכת ואני מרגישה שבא לי לבכות ולצרוח כי זה נושא רגיש, והייתי בטוחה שכבר מזמן אהיה אמא"
"הדבר דומה לסודיות רפואית", מסביר יקיר. "למרבה הצער, יש משהו בחברה שלנו שמאפשר להתייחס לפוריות כאל טריטוריה ציבורית, אבל זה פולשני ומטריד ואין לזה מקום בסיטואציה. אם נשאלת בנושא, חשוב להציב גבול ברור ולהבהיר שזאת שאלה שיכולה להיות לגיטימית אבל לא כרגע. לעומת זאת, אם בעתיד נשקול להיות זוג, אז השאלה כן תהפוך לרלוונטית מאחר שהיא משליכה על העתיד המשותף. בנוסף, כאשר המצב הפיזיולוגי לא מאפשר פוריות, אחת הדרכים להתמודד היא לתת תוקף ולדבר על זה. חשוב לזכור שגם על אתגרים פיזיולוגיים ניתן להתגבר בדרך כזאת או אחרת, ולהציע כבר בתחילת הדרך חשיבה על משפחת אומנה, אימוץ, או על דרכים חלופיות שיכולות להתאים".
גם מיכל מרגישה שהדייטים הפוגעניים האלה פגעו לה בתקווה. "זה מכלול של שנים ועשרות דייטים לא נעימים בכלל: החל מדייטים שלא התקדמו לשום מקום וכלה בגברים לא רציניים. למדתי מניסיוני שכאשר גבר שואל, 'מה את מחפשת?', אז הוא לא מחפש כלום מלבד סטוץ, כי כשאני עונה שאני מחפשת זוגיות, הוא פשוט מאחל לי בהצלחה ונעלם".
"מישהי שאלה אם יש בבעלותי דירה"
מייקל ברגינסקי (32) הוא רווק מנהריה, והוא מדגים ששאלות חסרות טקט קורות לכל המגדרים. "יש לי ניסיון מסיבי בדייטינג, והוא כולל הרבה תחושות לא נעימות. אני רגיל ששואלים אותי במה אני עובד וזה לגיטימי. אני איש הייטק אז לרוב התגובות חיוביות, אבל היו מקרים ששאלו אותי אם יש לי דירה ופעם מישהי אפילו שאלה אם יש בבעלותי נכסים. מכיוון שעדיין אין לי, הייתי נבוך מעצם השאלה. כדי להעביר את הנושא שאלתי אותה מדוע היא שואלת והאם היא אשת נדל"ן, ואז היא הפכה להיות נבוכה בעצמה וירדה מהשאלה".
אבל יותר מכל, השאלה שהכי מפריעה למייקל וחודרת גבולות מבחינתו היא "האם אתה גר לבד או עם ההורים?". לדבריו, כמעט מחצית מהנשים שהוא יצא איתן שאלו את זה. "שאלה לגיטימית תהיה 'מה אתה עושה בחיים'? או 'מהן השאיפות שלך'? אבל ממש לא 'האם אתה גר עם ההורים', כי זאת דרך עקיפה להבין האם אני מסודר כלכלית או עצמאי. בגלל שאני גר עם אמא שלי, אני זוכה להמון פרצופים ולתגובות שיפוטיות כמו: 'גבר עצמאי לא אמור לחיות עם ההורים שלו', ואז אני מוצא את עצמי כביכול מתנצל על כך ומראש מספר מדוע אני חי עם אמא שלי, כדי שלא ישפטו אותי לרעה. הסיפור שלי הוא טרי וקשה אז זה מוביל למידע שאני לאו דווקא רוצה לשתף, אבל אני מרגיש שאין לי ברירה. כשאבי חלה חזרתי הביתה לטפל בו ואחרי שהוא נפטר נשארתי בבית כדי לתמוך באמא שלי ולעזור לה".
"כלכלה זה משהו שחשוב לנשים בוגרות ואני מבין ומכבד זאת", מסביר מייקל, "אבל לא פעם חוויתי תחושות של ניצול כספי מבחורות. אני גבר שנהנה לשלם על אישה בדייט אבל היו מקרים שיצאתי עם נשים שעיקמו פרצוף מההתחלה והיה להן מובן מאליו שלמרות שאין חיבור, אני עדיין צריך לשלם. יצאתי למסעדה עם בחורה שבסוף הדייט הבהירה שהיא לא בעניין וגם לא הייתה מלכתחילה. הגיע החשבון ואני פחות רציתי לשלם בגלל היחס המזלזל, והיא פשוט שאלה בהתנשאות: 'אתה משלם?', ודחקה אותי לפינה. הרגשתי שהיא יצאה איתי רק כדי להעביר את הזמן, ולמרות שסיטואציות כאלו הן נדירות זה מערער ומשפיל וגורם להרגיש כמו כספומט מהלך".
"יצאתי למסעדה עם בחורה שבסוף הדייט הבהירה שהיא לא בעניין וגם לא הייתה מלכתחילה. הגיע החשבון ואני פחות רציתי לשלם בגלל היחס המזלזל, והיא פשוט שאלה בהתנשאות: 'אתה משלם?', ודחקה אותי לפינה. זה מערער ומשפיל וגורם לך להרגיש כמו כספומט מהלך"
יקיר מסכים עם תחושותיו של מייקל שאחד הקריטריונים שנבחן ברוב הדייטים הוא המצב הכלכלי של בן/ת הזוג: "מדובר בגורם שמשפיע על איכות החיים אבל הוא מספר סיפור חלקי בלבד על האדם. התייחסות שיפוטית - למשל לחזרה של גבר לבית הוריו, בלי להתעניין בסיבות לכך, יכולה להיות משפילה ומביישת. הסטטוס הכלכלי משתנה לאורך החיים, והוא יכול לעלות ולרדת בגלל גורמים שונים. אם התחושה היא שההתייחסות אליך היא חיצונית ולא כוללת התעניינות בסיפור האישי שלך, אז עולה השאלה האם היא בכלל מתאימה לך".
חרף החוויות הלא נעימות, יקיר ממליץ לרווקים ולרווקות להמשיך לחפש זוגיות ובשום פנים ואופן לא להתייאש: "יש הרבה מאוד פגיעות אישית במהלך ההיכרויות, כאשר חלק מהסיטואציות הקשות חוזרות על עצמן בווריאציות שונות ובהחלט עלולות לגרור אחריהן תחושה קשה של ייאוש. מצד שני, כדי שאדם יצליח להיכנס לזוגיות, חשוב שהוא ימשיך לנסות ולא יקלע להימנעות. רצוי להכיר לעומק את הגבולות שלכם ולהציב אותם כל הזמן, לתת תוקף לרגשות החיוביים והשליליים שמתעוררים אצלכם ולשתף אותם, ויחד עם זאת לזכור מה קשה לכם ומה פגע בכם בעבר.
"אם מתעוררות בכם תחושות קשות בגלל דייט כזה או אחר, זה הזמן לצאת לרגע ולהתאוורר: ללכת רגע למקום שקט, להיות עם עצמכם, לאסוף כוחות ואז להציב גבול בפני האדם השני, ובמידת הצורך לסיים את הפגישה ולהתכונן לפגישה הבאה באופטימיות ועם תקווה ואמונה בעצמכם".
