קמצן אילוסטרציהקמצן אילוסטרציה
מחקרים הראו שקמצנות היא התכונה המגונה ביותר
(צילום: Shutterstock)

"הקמצנות היא הגדולה שבמגרעות. אם אנו סופרים את הפרוטות, אנו סופרים גם את הרגשות". מישל אודיאר
"החיים קצרים מדי כדי לצאת עם קמצן". לא ידוע
קמצנות מוגדרת כחוסר רצון לתת או לבזבז כסף, וקמצנות כספית משקפת לא פעם גם קמצנות רגשית, כמו היעדר נדיבות וטוב לב. הנה כמה תיאורים של נשים אודות התנהגות בני זוגם הקמצנים:
"הדייט הראשון שלנו היה בבית קפה. כל אחד הזמין קפה והשיחה זרמה. כשהגיע החשבון על סך 30 ש"ח בלבד, הוא הסתכל עליי ושאל, 'נתחלק בחשבון'? חודשיים לאחר מכן, כשחזר מחו"ל, הביא לי חבילת תאנים מיובשות".
"מקום המפגש המועדף על בן זוגי הוא הדירה שלי, בה הוא לא צריך לשלם על כוס קפה, עוגה וכרטיס לסרט. כאשר אנו כבר יוצאים לסרט, הוא מבקש ממני לקנות את הכרטיסים ומבטיח להחזיר לי את הכסף, אך הוא תמיד 'שוכח' לעשות זאת".
"כשביקשתי מהמאהב שלי שיקנה לדירתו את קופסת העוגיות שאני אוהבת, הוא אמר שמכיוון שרק אני אוהבת את העוגיות האלו ואני באה לדירתו רק פעם בשבוע, הרי שזה לא משתלם לקנות קופסה שלמה לאדם אחד".
"יש לי חבר קמצן שרואה צפייה בטלוויזיה כבילוי מספק, ומסרב להוציא כסף על יציאה לראות סרטים בקולנוע. אחרי שנתיים אני מתכוונת לעזוב אותו".

אנשים קמצנים, חסכנים ורודפי בצע

"תתרחקי מאנשים קמצנים. הם לכודים בנפשות קטנות". אן פורטייר
"אני שונאת קמצנים. אגרוף סגור הוא בעיניי לב סגור". אישה נשואה
בעוד שקמצנות אצל בני זוג היא אחת התכונות השנואות ביותר על ידי נשים, הרי שרדיפת בצע או בזבזנות היא אחת התכונות שגברים הכי שונאים אצל נשים. שתי התכונות שנואות כי הכסף תופס בהן את מרכז תשומת הלב. גברים סולדים מנשים שרק באות "לקחת להם את הכסף", ונשים סולדות מגברים שלא מוכנים להוציא עליהן כסף. בשני המקרים לא מדובר רק בכסף, אלא בגישה כוללת יותר.
כדי להבין זאת יש להפריד תחילה בין קמצן לחסכן. החסכן רואה בכסף אמצעי, שנועד לקדם סדרי עדיפויות ערכיים. הוא שוקל בהיגיון את הוצאותיו כדי לנצל את כספו בצורה אופטימלית. הקמצן, לעומתו, רואה בשימור הכסף מטרה בפני עצמה. הוא מונע מעצמו ומסביבתו את הנאות החיים, גם כשחשבון הבנק שלו "מפוצץ".
כמו בתכונות רבות, גם כאן מדובר על רצף הנע בין בזבזנות כפייתית, נדיבות, חסכנות וקמצנות כפייתית. האבולוציה פועלת כנגד הקצוות הקיצוניים של הרצף, ונותנת ערך הישרדותי גבוה יותר לתכונות ברמה הממוצעת.

אני בהלם שאפילו על כוס קפה הוא מתמקחאני בהלם שאפילו על כוס קפה הוא מתמקח
אני בהלם שאפילו על כוס קפה הוא מתמקח
(צילום: shutterstock)

מחקרים מציינים שקמצנות היא בעיקרה תכונה תורשתית, בדיוק כפי שנדיבות היא במידה רבה תורשתית. נמצא גם שנשים הן בעלות נטייה גדולה יותר מגברים לאמפתיה ולדאגה. לכן נשים, יותר מגברים, נוטות לתת יותר, ולכן הן פחות נוטות לקמצנות.
קמצנות היא תכונה המגדירה את כל האישיות, ולכן היא גורמת לנזק מתמשך ליחסים. זה מתחיל בכסף, אבל מתפתח להיעדר טוב לב, כבוד ודאגה הדדיים. הקמצנים מצויים בהרגשה של חוסר ושל צרכים לא מסופקים, ולכן הם בדרך כלל חשדניים, חסרי ביטחון, ממוקדים בעצמם וחולי שליטה.
רוב הקמצנים יסתירו בתחילת הקשר תכונה זו, בשל הסטיגמה הנלעגת שמרחפת מעליה. רק לאחר שהקשר יעמיק, המשחק ייגמר והם יחזרו לאישיות האותנטית שלהם, ומי שאיתם לא תבין מאיפה הקמצנות באה‭.‬‬‬
בזוגיות שיש בה קמצנות, שני בני הזוג סובלים, היות והקמצנות מונעת שגשוג אישי וזוגי, ומובילה למריבות רבות. כפי שאמרה אישה רווקה: "אני נותנת ונהנית לתת לגבר שאותו אני אוהבת, אולם בשלב מסוים, כאשר אני מבינה שהנתינה אינה סימטרית, אני מפסיקה לרצות לתת והתסכול גובר, שכן אני לא מתנהגת בצורה אותנטית. המעצור הכפוי ששמתי על עצמי הורס את הכיף".

בין צרות אופקים לקמצנות

"כשאנו נותנים, אנו מקבלים". פרנציסקוס מאסיזי
"לו נדרשתי להגדיר מהי אהבה עבורי, אני חושבת שהייתי בוחרת בערך נתינה. כשאני אוהבת, הנתינה זורמת ממני". אישה גרושה
הרחבת אופקים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביותר בחיים. לכן החרטות הגדולות שלנו עוסקות באפשרויות מרחיבות אופקים שפספסנו. כך, ארבע החרטות הגדולות ביותר עבור אמריקנים מתמקדות בהשכלה, קריירה, רומנטיקה והורות - כולן פעילויות המרחיבות אופקים.
גם באהבה הרחבת האופקים משמעותית. האוהבים מגלים יחדיו עולם שלא הכירו, והעולם מחייך אליהם. כך, בסקר שנערך בסין נמצא כי שלוש התכונות שנשים הכי שונאות בבני זוג הם: קמצנות, צרות אופקים והתמקחות על כל דבר קטן. שלוש התכונות שגברים הכי שונאים בבנות הזוג שלהם הן: מיקוד יתר בכסף, יצירת בעיות מנושאים שוליים וצרות אופקים. כל התכונות שנשים וגברים שונאים, מתייחסות אם כן לצרות אופקים.
צרות אופקים קשורה גם לתכונה הרסנית נוספת של קמצנות - חישוב והשוואה מתמידים בזוגיות ומחוצה לה. באם הקמצן מצוי בהרגשת חוסר מתמדת, הרי שהוא תמיד יהיה עסוק בבדיקה האם פעולותיו עלולות להעמיק את החוסר. ההרגשה הטובה של "לתת ללא חשבון", לא רווחת אצל הקמצנים. לכן אנשים נדיבים הם מאהבים טובים יותר, כשהרצון לתת והנתינה עצמה מהנים אותם.

תמונה של תשלום במסעדהתמונה של תשלום במסעדה
"שלוש התכונות שנשים הכי שונאות בבני זוג הם: קמצנות, צרות אופקים והתמקחות על כל דבר קטן"
(צילום: Shutterstock)

מחקרים נוספים מציינים שטוב לב וחכמה הן תכונות שנשים וגברים מעריכים כחשובות ביותר אצל בני זוג. תכונות אלו קשורות בהרחבת אופקים ויכולת להכיל את הזולת. ככלל, אנו אוהבים להיות במחיצתם של אנשים שמחים כי שמחה, כמו רגשות חיוביים אחרים, מרחיבה אופקים.

האם צריך לחלק את ההוצאות בדייטים?

"התחלקות בחשבון בדייט קובעת תקדים לגבי המשך היחסים - כל דבר יחולק בדיוק באמצע. איפה זה ייגמר? גבר המצפה שאתחלק בחשבון, שלא יצפה לדייט נוסף". פטה סירראס
"בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר". שלמה ארצי
"אף פעם לא יצאתי עם קמצן. המאהבים שלי תמיד פינקו אותי בטבעות יהלומים וצמידי זהב, למרות שמצבי הכספי היה טוב יותר מזה של חלק מהם". אישה נשואה
בתחום הרומנטי קמצנות מתבטאת כבר בדייט הראשון בשאלת חלוקת ההוצאות. הבעיה בחלוקת הוצאות מכאנית היא קיבוע היחסים על השוואה והתחשבנות, המתעלמות מהיכולת של בני הזוג.
בני זוג אינם רואי חשבון העסוקים בחישוב של מה כל בן זוג נותן ומקבל. באהבה עמוקה כל אחד רוצה לתת יותר - וזוהי המתנה הטובה ביותר עבורו. התחשבות הדדית ולא חלוקה מכאנית שווה של הוצאות, היא האידיאל המוסרי.
בעיית התשלום בדייט הראשון מורכבת לנוכח ערך שוויון ועצמאות הנשים, ולאור הצורך להתחשב בנסיבות אישיות. ברור שהתחשבנות מכאנית לא צריכה להיות בדייט הראשון. המשימה העיקרית של זוגיות טרייה היא ביסוס יחסי אמון. על כן, התחשבנות לגבי כוס קפה פותחת את היחסים בצורה מבזה ומעוררת דאגה לגבי היבטים עמוקים יותר של הזוגיות.
אינך צריך לחכות שתהיה מיליונר כדי לשלם על הקפה של הדייט שלך. תשלום בדייט הראשון גם לא קשור לפמיניזם. בעניין זה רוב הנשים מעוניינות באקט התשלום הסמלי בדייט הראשון שיבהיר להן שלא מדובר בקמצן.

עם מי הקמצנים מתחתנים?

"בעלי השני הוא קמצן. במקום לקנות לי טבעת יהלום ליום הנישואים, הוא קנה לי מעבד מזון זול. התחתנתי איתו כדי לתת לי ולשתי בנותיי הקטנות יציבות בחיים. מכיוון שאני מרוויחה יותר ממנו, הרי שאני קונה את כל אשר אני צריכה (כולל טבעת יהלום) מהכסף שלי". אישה נשואה
לאור האופי השלילי שנשים תופסות את הקמצנות, עולה השאלה: עם מי הקמצנים מתחתנים? ראשית, יש לציין שהקמצנים אינם בהכרח אנשים רעים. ייתכן שקמצנותם נובעות מעוני בילדות, מחינוך ההורים או כאמור מגנטיקה. ייתכן גם שאנשים אלו, המפחדים ממחסור, תופסים עצמים כחסכנים ולא כקמצנים.
סיבות המצדיקות נישואים לקמצנים יכולות להיות: זיהוי תכונות חיוביות אחרות אצלם או תקווה שבהמשך היחסים הקמצנות תתמתן. סיבה אפשרית נוספת היא שגם האישה עצמה היא קמצנית. למרות שלעיתים סיבות אלו סבירות ומוצדקות, עקב ההשפעה הרעילה של הקמצנות על היחסים, ברירת המחדל צריכה להיות של "כבדהו וחשדהו".
בסופו של דבר, אדם בא לזוגיות כי הוא רוצה לקבל ולתת לאחר יחס, חום, עזרה וגם מתנות. למה להישאר בזוגיות שבה אתה לא מקבל דבר? מי שנוטה לקמצנות יהיה גם לאחר מכן אדם קטנוני שאינו מסוגל לתת גם דברים אחרים. עם זאת, התמתנות הקמצנות כלפי בת הזוג אפשרית עם התגברות האהבה אליה.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה