"היום לא הייתי מתגרש""היום לא הייתי מתגרש"
"היום לא הייתי מתגרש"
(צילום: Shutterstock)


"בדיעבד, אני חושב שלא הייתי צריך לוותר בכזאת קלות", מודה יונתן (48), גרוש ואבא לשתיים. למרות שהוא מתאר את העשור שעבר עליו מאז הפרידה כעשור הטוב בחייו, ולמרות שהוא מאמין שהבנות שלו נהנו והרוויחו משני העולמות שנוצרו להן, הוא מאמין שהוא קם ועזב מהר מדי. "אני רואה בגירושים תוצר של ההתנהלות הקלוקלת שלי", הוא אומר. "היו קשיים ולחצים כלכליים שאני יצרתי, אבל לא מצאתי את עצמי ולא הצלחתי להשתנות. עם המצב הכלכלי שאני נמצא בו היום, אני לא בטוח שהייתי מתגרש".
אין ספק שאת ההחלטה להתגרש אף אחד לא מקבל ביום אחד. ההתלבטות מלווה אנשים לא פעם לאורך שנים, והיא גובה מחירים אישיים ומורכבים. מה שמעניין הוא שפעמים רבות, גם אנשים שיזמו את הפרידה כמו יונתן, ובוודאי חשבו לא מעט לפני שעשו את הצעד, מספרים שייתכן מאוד שהם היו צריכים לחשוב על זה קצת יותר לעומק, ושהיה טוב יותר אם הם היו נותנים יותר סיכוי לקשר שנזנח.
"תנסו הכל לפני שאתם מתגרשים כי לא טוב שם בחוץ", הוא ממליץ. "אתם תסתובבו הרבה ובסוף תגיעו לאותה נקודה שבה אתם בסך הכל מחפשים ורוצים חום ואהבה. ואם כבר כן החלטתם להיפרד, אל תערבו את הילדים בעניינים ביניכם. אני מאמין שמה שאפשר לבנות שלי להתאקלם מהר למצב החדש, היה ההחלטה שלי ושל זוגתי דאז להשאיר אותן מחוץ למלחמות שלנו".
איריס (54), היא גרושה ואמא לשניים שעובדת כפסיכולוגית. המלצתה לזוגות שנמצאים במשבר זוגי קשה היא לשקול ברצינות תקופת ניסיון, רגע לפני שטורפים את הקלפים. "לפעמים נפרדים כי רק רוצים שקט, ולהפסיק מצב קיים ובלתי נסבל, ותקופת ההתנסות עם הפרידה נותנת מרחק ושקט להתבוננות", היא אומרת ומוסיפה: "עד שאתה לא מבין שאין לך יותר את מערכת היחסים, אתה לא באמת יודע. אתה בתוך סחרור של ריבים ומתחים, משוכנע שפרידה היא הפתרון, כאשר דווקא מרחק יזום יאפשר לך לצאת מהצנטריפוגה הזאת כדי לחשוב ולהבין מה חסר לך, ואם לא מאוחר מדי, אז גם לתקן".

איריסאיריס
איריס. לשקול פרידה זמנית לפני שחותכים סופית
(צילום: אוסף משפחתי)

ההמלצה של איריס היא לנסות ככל הניתן, אבל אם זה לא עובד ואין אהבה אז להיפרד, ולהתחיל את החלק הבא של החיים באמונה שיהיה טוב. "אני אדם אופטימי מאוד וחושבת שלמרות ששוק הפנויים-פנויות לא פשוט בכלל, כדאי להגיע אליו ממקום אופטימי ולפתוח את הלב. יש לנו כרטיס אחד לחיים האלה, ואהבה טובה וזוגיות חדשה הן משהו שאפשר וחשוב להשיג".

לא להישאר בשביל הילדים

ילדים הם שיקול משמעותי ביותר בהחלטות רבות שאנחנו מקבלים, בטח ובטח כשמדובר בשאלה אם להישאר או להיפרד. הטבע הבסיסי שלנו הוא לדאוג ולוודא שיהיה להם טוב, ולעשות כל שביכולתנו כדי להגן עליהם מפני כאב וסבל. לכן, המחשבה שאנחנו אלה שנגרום באופן אקטיבי לפגיעה בהם היא קשה מנשוא. אנחנו לא רוצים לגרום להם לנזקים לטווח הארוך, לשמש עבורם מודל לא טוב, לסדוק את עולמם או להתרחק מהם, אך בדרך אנו מתעלמים לפעמים מכך שאותם הדברים בדיוק יכולים להיגרם אם נישאר בכוח במערכת יחסים בעייתית.
"עד היום אני מרגישה אחריות על-כך שפירקתי לילדים שלי את התא המשפחתי שלהם. זה מציף ויושב כל הזמן", משתפת נטע (41), שנפרדה מבת הזוג שלה לפני שלוש שנים. "יחד עם זאת, אני ממש לא חושבת שלהישאר במקום שאתה מרגיש בו שלא טוב לך ושאתה תקוע בו זה עדיף. כשילדים גדלים בבית שהוא לא בריא, ורואים הורים לא מאושרים שלא מגשימים את עצמם, זה מסר שלילי שמשאיר אימפקט מאוד חזק על הילדים. להם לא טוב, לך לא טוב ולמשפחה לא טוב".
בתור מי שעוסקת באורח חיים בריא היא מוסיפה: "אם אתה נשאר וסובל, זה משפיע על הבריאות שלך ושום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. כמה אדם יכול להיות בנקודה שלא טוב לו בה בלי שזה יתפוצץ באיזשהו שלב? לסבל של שנים יש השלכות שגם אליהן צריך להתייחס".
שחף ליפשיץ (46), שמאנית ומטפלת ברפואה סינית שבעצמה התגרשה, משתפת בתחושה הקשה שהייתה לה בנוגע להשפעת הגירושים על ילדיה: "הקושי הגדול היה להיפרד מהבנות שלי לחצי שבוע. הן היו קטנות מאוד והלב שלי היה נקרע בכל פעם מחדש. לאט-לאט הכאב התרכך, מצאתי דרכים לראות את הבנות שלי גם בימים שהן היו עם אבא שלהן, ובהתחלה היינו מטיילים וחוגגים ערבי חג ביחד".

שחףשחף
שחף. בהתחלה הלב נקרע כל פעם מחדש
(צילום: אוסף משפחתי)

למרות התחושות הקשות, שחף מאמינה שההחלטה להיפרד יכולה להיות חיובית במקרים מסוימים: "לעשות צעד כמו פרידה מבן זוג כשלא טוב לך, מאפשר לילדים ללמוד דברים חשובים ביותר כמו לא לוותר על עצמם, ערך עצמי, הגשמה אישית ואופטימיות". לאנשים שנמצאים בזוגיות ושוקלים להיפרד היא ממליצה: "אם אתם לא רואים תקווה בקשר, אין מה להחזיק בו. אני אישית התפתחתי מאוד בעקבות הפרידה, התנסיתי בדברים חדשים ולמדתי לאהוב את עצמי. עוד לא מצאתי את האהבה הגדולה שלי, אבל אני יודעת שאני בשלה מאי פעם לזוגיות בריאה וטובה".

אם כבר נפרדים, אז לעשות את זה יפה

אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו, ושהכי משפיעים על איך נעבור את הפרידה, ועל איך היא תשליך עלינו ועל ילדינו בטווח הארוך, הוא האופן שבו אנחנו מנהלים אותה. האם אנחנו מצליחים לא להיגרר למלחמות למרות שממש מנסים לגרור אותנו אליהן? האם אנחנו מסוגלים לראות גם את הצרכים של האחר, למרות שהוא פוגע בנו? האם אנחנו מסוגלים להשאיר את הילדים לגמרי מחוץ למצב העניינים בינינו? כל הדברים האלה עושים את ההבדל המהותי בין פרידה טובה להרסנית.
"אני חושב שאחת הבעיות הקשות היא כשיש כסף ורצים לריב עליו בבתי משפט", אומר דוד (49), עו"ד, נשוי בשנית ואב לשלושה. "מהניסיון שלי ושל הסביבה שלי, בסופו של דבר בין אם נלחמים קשות, ובין אם סוגרים הכל בגישור משותף ישר על ההתחלה, בסוף מגיעים פחות או יותר לאותה תוצאה. מי שחכם יחסוך לעצמו את הסיבוב המיותר הזה, שרק יעשיר את עורכי הדין ויפגע בכולם. במקום זה עדיף לנשום עמוק ולהתרכז כל הזמן בטובת הילדים". למי שמתלבט הוא ממליץ: "להיפרד רק אם הדברים באמת לא משתנים. חייבים לשקול את הדברים טוב-טוב ולדעת שעשיתם הכל כדי שהקשר יעבוד".
פזית כרסנטי-דניאל (49), גרושה ואמא לשבעה, היא מאפרת מקצועית ומאמנת זוגית שמספרת על הליך פרידה מהיר ומכבד שניהלה עם בעלה לשעבר. "הכי חשוב להשתדל להתגרש בכבוד. המפתח הוא כל הזמן לנסות ולראות גם את טובת הגרוש/ה". לדעתה, כדאי להסתכל על כל המכלול ולהיות הגונים האחד כלפי השני: "הרעיון הוא לבדוק יחד ששני הצדדים לא יצטרכו להיות פושטי יד או רגל בעקבות הפרידה. בסופו של דבר, חלקנו עם האדם הזה בית, מיטה וחלומות, והעובדה שאנחנו לא יכולים להישאר זוג נשוי לא אומרת שצריך לראות את האדם נופל או סובל. מה שחשוב זה לכבד אותו כהורה, ולעשות הכל על מנת שאחרי שנתגבר נוכל לשמור על יחסים תקינים".

פזיתפזית
פזית. היו הוגנים עם הצד השני
(צילום: אוסף משפחתי)

לזוגות שמנסים לשפר ולתקן את היחסים היא ממליצה לוודא שבן/ת הזוג שלהם באמת מגויס לתהליך: "אם בן/ת הזוג שלכם לא מביא את עצמו כדי שהדברים ישתנו, אז אין טעם. לדעתי חשוב ללכת יחד לייעוץ ושהרצון יהיה משותף, כי כשאחד הולך לבד הוא רק מגדיל את הפער, וישנו סיכוי שההחלטה להיפרד תתקבל רק על ידו".
פזית ממליצה לאנשים להיות סבלניים וסובלניים לתהליכים שבני זוגם צריכים לעבור, ויחד עם זאת, לוודא שיש נכונות בסיסית והתקדמות כלשהי. "זה ברור שתהליכים לוקחים זמן, אבל חשוב לוודא שיש קצה חוט להתקרבות. אם יש קיבעונות או התבצרות בעמדות, סביר להניח שלא תהיה כאן גמישות ופתיחות, ומן הסתם גם לא תהיה תזוזה", היא מוסיפה.

דברים טובים יוצאים מזה

כמו בכל משבר, גם בפרידה טמונה ההזדמנות להתפתחות וליצירה של חדש טוב יותר. אנשים מתארים איך קשיים שחוו בתוך מערכת היחסים הובילו אותם לערוך חשבון נפש פנימי, נחוץ ומשמעותי, והיכרות מחודשת, ולעיתים אפילו ראשונית, עם עצמם ועם הילדים. הם מספרים על החיפוש אחר אהבה חדשה, שלא תמיד קל למצוא, אבל כשהיא כבר כן מגיעה יש בה הרבה בשלות ועומק ונכונות לפשרות ולעבודה משותפת על הזוגיות. מכל השיחות שקיימתי, ריגשו אותי במיוחד המסרים שביקשו להעביר דווקא אלה שלא בחרו בפרידה, וממרחק הזמן שמחים ומודים עליה.
"אחי היה זה שהציל אותי ומשך אותי מהקשר ההרסני שהייתי בו", מספרת אביטל (44), גרושה ואם לשניים שהבינה בדיעבד שעברה התעללות רגשית מצד בעלה לשעבר. "לא הייתה לי ברירה אלא ללכת, ולקח לי הרבה זמן להבין בכלל מה קורה כי אני מגיעה מבית שתמיד הייתה בו זוגיות טובה והרבה אהבה וכבוד. עברתי תהליך גירושים ארוך ומכוער, ועדיין קשה לי במיוחד בחגים. ולמרות זאת, מה שהציל ומציל אותי זו התמיכה הגדולה שקיבלתי מהמשפחה והחברים".
היא מספרת שתהליך הטיפול שעברה לאורך הדרך חיזק אותה, ועזר לה לגלות את עצמה מחדש: "יצאתי מהתהליך אביטל אחרת. חזרו לי הזיק בעיניים, שמחת החיים והביטחון בעצמי ובבחירות שלי". למי שהחליט להיפרד היא ממליצה לבחור עורך דין טוב: "קחו מישהו שישקף את האג'נדה והערכים שלכם, אחד שתרגישו שאתם מחוברים אליו גם ברמה הרגשית, ותחשבו היטב מהן השורות התחתונות שתרצו להשיג בתהליך המשפטי".
"אני מגיע מבית שבו פרידה לא הייתה בכלל אפשרות", מספר אלעד (38), גרוש ואבא לשלוש. "בגלל זה נתתי לעצמי לסבול שנים רבות מאוד בתוך הזוגיות, ובדיעבד אני יכול להגיד שהגירושים הם אחד הדברים הטובים שקרו לי". הוא מספר שלמרות החודשים שבהם הרגיש כמו שבר כלי והתקשה לתפקד, הצמיחה האישית שעבר אפשרה לו לחיות חיים מלאי הנאה, ואפילו למצוא את האהבה הגדולה ביותר שאי פעם הייתה לו.
"הפחד ממה שהולך להיות שיתק אותי – איך אסתדר בלי לראות את הילדים כל יום? איך אסתדר? אבל בדיעבד אני יכול להגיד שזה הרבה פחות גרוע ממה שחשבתי. לאורך השנים הזנחתי את עצמי, לא היה לי טוב, דאגתי רק לרצות את כולם ולא ידעתי מי אני בכלל ומה אני שווה. כל הזמן הייתי תחת תלונות וריבים, עומד מחוץ לדלת הבית ולא רוצה להיכנס. די מהר התחלתי לתפוס את עצמי בידיים, החלפתי עבודה לעבודה טובה הרבה יותר, אני מבלה הרבה עם הילדים, ואפילו מחכה לסופ"שים של הלבד. אפשר לומר שאחרי הגירושים גיליתי אושר שלא ידעתי שקיים. להרגיש אהוב, רצוי ונחשק מוסיף כוח חיים, שכשאין לך אותו אתה לא תמיד מבין עד כמה הוא מהותי".
חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A) ומדריכת הורים