"יום אחד פשוט נכנסתי לחשבון וראיתי את היתרה עומדת על אפס. בעוד חודש אנחנו אמורים לשלם משכנתא וגנים, והוא פשוט רוקן את כל החסכונות שלנו." יעל (שם בדוי) לא ידעה כי הקרע שהחל בינה לבין בעלה הפך לכלי נשק פיננסי. כמו זוגות רבים, הם ניהלו חשבון משותף עם זכות חתימה "לחוד" – נוח כל עוד סומכים אחד על השני. אך ברגע שנוצר משבר, ניצל הבעל את "תקופת בין הזמנים" – הזמן שבין ההחלטה להיפרד להגשת התביעה – כדי להבריח את כספי החיסכון המשפחתי. יעל נותרה עם חשבון מרוקן וצורך דחוף לנהל הליך משפטי יקר וממושך כדי להשיב את מה שהיה שלה.
רבים מהזוגות בישראל מחזיקים בחשבון משותף. בעת פתיחתו מגדירים השותפים את זכויות החתימה המתאימות להם שלפיהן יקבע אופן ההתנהלות בו. אומנם, הזוג יכול לקבוע זכות חתימה ביחד, לפיה - כל פעולה המבוצעת בחשבון דורשת את הסכמתם של כל בעלי החשבון, אולם בשל הסרבול הטכני שכרוך בניהול שוטף של חשבון מסוג זה, רבים בוחרים באפשרות השנייה כל אחד מבעלי החשבון מוסמך לבצע פעולות בחשבון ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר. ובלשון העם "חשבון של ו/או של בעלי החשבון".
הבעיה מתחילה כאשר מערכת היחסים בין בני הזוג עולה על שרטון, ואחד מבני הזוג מחליט לבצע פעולות באופן חד צדדי. כך לדוגמא זוג שיחסיו במשבר עמוק והבעל מחליט לפרק את הנישואין אבל טרם נתקבלה החלטה משותפת או תביעת גירושין. הבעל, שצופה פני עתיד, מבריח מהחשבון המשותף כספים. או להיפך- בת הזוג פותחת חשבון בנק נפרד ומעבירה אליו כספים.
בתקופה זו, בן זוג שצופה את העתיד ומבקש לשפר עמדות, עלול לנצל את זכות החתימה החד-צדדית כדי להבריח נכסים: משיכת חסכונות והעברתם לחשבונות נסתרים או ליצור חובות באמצעות נטילת הלוואות שיכבידו על החשבון המשותף. במקרים אחרים יסיט בן הזוג הכנסות על ידי פתיחת חשבון נפרד והפסקת הפקדת המשכורת למשותף.
התנהלות חד-צדדית זו אינה נעצרת בחשבון הבנק. גם מול מוסדות חינוך, כל עוד לא דווחה פרידה, די בחתימת הורה אחד כדי לבצע שינויים דרמטיים. לא מעט הורים מגלים בדיעבד כי הצד השני ניצל את "הפרצה", ורשם את הילדים למוסד חינוכי אחר או להעבירם עיר, הכל כדי לקבוע עובדות בשטח. כדי לתקן עוול זה נדרש הליך משפטי מורכב, שעלול לפגוע ביציבות חייו של הקטין. כך למשל קרה לדני שאשתו עברה תהליך של 'התחזקות'. דני חשב שהיחסים ביניהם יציבים למרות שהיא הפכה להיות דתיה, ומאחר שאשתו היתה זו שטיפלה בכל ההיבטים של חינוך הילדים ובקשר עם מוסדות הלימוד, הוא גילה רק בדיעבד שאשתו רשמה את בתם שבדיוק עלתה לכיתה א' לבית ספר דתי.
במקרה אחר היה לבני הזוג ילד עם צרכים מיוחדים. האב רצה שהבן ילמד בבית ספר רגיל ואילו האמא רצתה להעבירו לבית ספר מיוחד. הם לא הצליחו להגיע להסכמות והיה צריך את בית המשפט להכריע.
פעולה חד צדדית עלולה לעלות ביוקר
בתי המשפט מתייחסים בחומרה לפעולות חד-צדדיות שנעשות בחוסר תום לב סמוך למועד הקרע. הפסיקה מחדדת את הכללים ומטילה נטל הוכחה כבד על הצד שהוציא כספים, תוך הדגשה של חשיבות מועד הקרע.
נטל הוכחה על המבריח: בפסיקות עדכניות, בית המשפט דורש מהצד שביצע משיכות כספים משמעותיות בסמוך למועד הקרע להסביר לאן נעלמו הכספים וכיצד שימשו את התא המשפחתי. אם לא הצליח להוכיח זאת, הוא עשוי לחייב אותו להשיב את חצי הסכום לצד השני. לדוגמה, במקרה בו הבעל העביר עשרות אלפי שקלים לחשבון גיסתו, חויב הבעל בהשבת חצי מהסכום לאישה בתוספת ריבית והצמדה, משום שגרסתו להחזרתם במזומן לא נמצאה אמינה (תמ"ש 45451-07-19).
התערבות שיפוטית מיידית: כאשר קיים חשש סביר להברחת כספים, הפסיקה מאפשרת לבית המשפט להוציא צווי מניעה ועיקול דחופים על החשבונות. צו כזה משתק את האפשרות לבצע משיכות חד-צדדיות ושומר על המצב הקיים עד להחלטה. הפתרון המניעתי (שינוי זכות החתימה) תואם את רוח הפסיקה המבקשת לשמר את נכסי הזוג.
סנקציה על חוסר תום לב: בתי המשפט הבהירו כי ניסיון להעלים רכוש (כגון הברחת כספים) עלול להוביל לחלוקת רכוש בלתי שוויונית לרעת הצד המבריח, ובנוסף לחיוב בהוצאות משפט כבדות (כגון ע"א 2626/90).
בשורה התחתונה, בתי המשפט יגנו על הצד הנפגע, אך ניהול הליך משפטי הוא יקר ומתיש וניתן להימנע ממנו. הדרך הכי פשוטה היא לא להמתין לשלב מאוחר בהליך הגירושים. מרגע שאיבדתם אמון הדדי, יש לנקוט פעולה מונעת מיידית ופשוטה לא כדי להכריז מלחמה אלא כאקט של הגנה עצמית ושמירה על יציבותכם הכלכלית ועל טובת הקטינים. הגבילו את חשבון הבנק ל "ביחד" (שתי חתימות), כך שכל סכום שייצא יחייב את חתימת שני השותפים לחשבון. כך גם תמנעו מצבו בו אחד מהצדדים יוכל ליטול הלוואה או להכניס את החשבון ליתרת חובה. לאחר מתן הודעה לבנק, עדכנו גם את המוסד החינוכי ואת גורמי החינוך בעירייה בדבר הפרידה. דרשו כי כל שינוי ברישום הקטינים יחייב אישור וחתימה של שני ההורים.
הכותב הוא בעל משרד עו"ד העוסק בדיני משפחה ומשמש יו"ר (משותף) של הפורום לדיני משפחה בלשכת עורכי הדין
