הסיפור הזה חוזר על עצמו אלפי פעמים, כל פעם בשינויים קלים: נער מקבל הודעה או אפילו לייק על סטורי שהעלה ועושה את מה שטבעי שיעשה - הוא מסתקרן, מתרגש ומרגיש רצוי. בהמשך מגיעה בקשה לתמונה אינטימית, לעיתים אחרי שנשלחה אליו תמונה שנועדה לעורר אמון והדדיות.
ברגע שהתמונה האינטימית נשלחת, השיחה משנה כיוון: מאחורי הפרופיל מתגלה מתחזה, לעיתים חלק מרשת עבריינית שפועלת בחו"ל. בשלב זה הוא יקבל דרישת תשלום, צילום של רשימת העוקבים שלו ברשתות, ודדליין קצר מאוד להעברת הסכום. השיטה מבוססת על פחד ובהלה, והפוגעים מקווים שהבושה והשתיקה שמאפיינות נערים צעירים, יגרמו להם להעדיף להעביר כל סכום שידם משגת, כדי להימנע מלהתגלות בבושתם.
נערים רבים גדלים עם מסר חברתי שלפיו מיניות היא מדד להצלחה ולערך, כמו כסף, מעמד או כוח פיזי. לצד זה הם פוגשים שתיקה, הפחדה וטאבו סביב המיניות של עצמם, ונשארים לבד. מי שסוחט אותם מכיר היטב את הבדידות הזאת ומרוויח ממנה פעמיים
תופעת הסחיטה המינית ברשת פוגעת גם בנערות, והדרישות עלולות להיות כסף, או תמונות וסרטונים נוספים. הדפוס של התחזות לנערה לצורך סחיטת כסף מוכר במיוחד בפגיעה בנערים. בדוח מוקד 105 למחצית הראשונה של 2025, סחיטה מינית הייתה הפגיעה השכיחה ביותר בקרב בנים בקטגוריית עבירות מין. מרבית הבנים שנפגעו ממנה היו בני 17-14. בסקר אמריקאי של ארגון Thorn מ-2025, פחות מרבע מהנפגעים שיתפו הורה.
גלריה


בדוח מוקד 105 למחצית הראשונה של 2025, סחיטה מינית הייתה הפגיעה השכיחה ביותר בקרב בנים בקטגוריית עבירות מין
(צילום: Shutetrstock)
זו מניפולציה אכזרית. נערים רבים גדלים עם מסר חברתי שלפיו מיניות היא מדד להצלחה ולערך, כמו כסף, מעמד או כוח פיזי. לצד זה הם פוגשים שתיקה, הפחדה וטאבו סביב המיניות של עצמם, ונשארים לבד. מי שסוחט אותם מכיר היטב את הבדידות הזאת ומרוויח ממנה פעמיים: הסקרנות והכמיהה מביאות את הנער לשלוח את התמונה, והבושה והפחד מביאים אותו לשתוק ולשלם.
ההצעה שלי, כמו תמיד, היא לדבר. אני יודע שזה קשה, ועדיין. אם הבחירה היא בין להתגבר על המבוכה לבין להשאיר את הבן שלי לבד במרחב כל כך לא מוגן, ברור לי במה אני בוחר.
איך לדבר עם הבנים שלנו?
כדי להזהיר בנים באופן שיוכלו לשמוע, כדאי להתחיל דווקא בריגוש. הרצון להכיר, המשיכה המינית וההתרגשות מכך שמישהו רוצה אותנו הם חלק טבעי מההתבגרות. כשהם פוגשים מסתורין, מחמאות והבטחה לקרבה, טבעי וקל להיסחף. מחקר על קבלת החלטות בגיל ההתבגרות מלמד שעוררות רגשית גבוהה מקשה על שיקול הדעת. היכולת לבחור קיימת, אך במצבים כאלה היא דורשת "מצופים": זמן, מרחק והתייעצות.
אפשר לומר: "אולי זה כבר קרה, ואולי לא, אבל מתישהו יש סיכוי גבוה שמישהי חמודה ויפה תשלח לך הודעה באחת הרשתות. זה יהיה מרגש ומשמח, ואם היא נערה אמיתית שמכירה אותך, אני הראשון להבין מה היא מוצאת בך. אבל בגלל שזה האינטרנט, יש סיכוי גבוה שהיא לא נערה אמיתית. יש אנשים שמנצלים את העובדה שאנחנו כל כך רוצים אינטימיות כדי לפגוע. אני רוצה לשמור עליך וחשוב לי שתכיר את הדרך שבה הם פועלים".
לב המסר הוא: המיניות, המשיכה והכמיהה לאינטימיות הן טבעיות ומשמחות. בדיוק בגלל זה צריך להכיר את המניפולציות שקיימות באינטרנט ולשמור על עצמנו היטב.
אני ממליץ לתאר בפני הנער את התרגיל עצמו: קשר שמתקדם במהירות למיניות, לחץ לשלוח תמונה, בקשה לשמור סוד או לעבור לפלטפורמה אחרת הם תמרורי אזהרה. תמונה שנשלחה מהצד השני לא מהווה הוכחה שניתן לתת אמון. גם הודעה "נעלמת" יכולה להישמר.
אפשר לומר: "אולי זה כבר קרה, ואולי לא, אבל מתישהו יש סיכוי גבוה שמישהי חמודה ויפה תשלח לך הודעה באחת הרשתות. זה יהיה מרגש ומשמח, אבל בגלל שזה האינטרנט, יש סיכוי גבוה שהיא לא נערה אמיתית
כלל בטיחות חשוב הוא לא לשלוח תמונות אינטימיות, ולהימנע מחשיפה גם בשיחת וידאו. שליחת תמונה כזאת היא אינטראקציה מינית לכל דבר, וחל עליה מה שחל על כל מפגש מיני: היא דורשת אמון, כנות ותקשורת, ואלה לא נבנים בכמה שעות של התכתבות עם מישהי שלא פגשנו ואנחנו לא מכירים. גם בהתכתבות שיש בצידה היכרות, שליחת תמונה אינטימית היא פעולה לא בטוחה שכדאי להימנע ממנה.
כדאי ללמד כלי פרקטי: "כשהעניינים מתחממים והדופק עולה, תניח את הטלפון בצד לרגע, קום, תעשה סיבוב, קח אוויר. תתייעץ עם מישהו נוסף".
בדקו יחד הגדרות פרטיות והגבילו פניות מחשבונות זרים. חשוב מאוד גם לבסס ביניכם אמון ולהרגיע: "אם יקרה שתשלח משהו, או תעשה טעות, אפילו ממש גדולה, תבוא אליי. אני מבטיח שלא אשפוט אותך, ואעזור תמיד". זה חשוב במיוחד מאחר שהחשש מעונש ומבושה משאיר נערים רבים לבד מול האיום.
בנוסף, שיחת אזהרה מסוג זה היא הזדמנות ללמד איך ניתן לעזור לחבר שתמונתו הופצה: לעצור את שרשרת ההעברה, לדווח, להביע תמיכה ולפנות למבוגר.
איך להגיב אם זה כבר קרה לבן שלנו?
אם אירוע כזה התרחש, התגובה הראשונה שלנו משמעותית. בהלה וכעס עלולים לעלות, וזה מובן. עדיף לפרוק אותם בנפרד, מול מבוגר אחר שמסוגל להתמודד עם זה, ולא בפני הנער. מולו כדאי לנשום עמוק ולהודות לו שסיפר. את שאלת ה"איך עשית דבר כזה" נחליף בהקשבה. אפשר לומר: "מה שנעשה לך הוא פגיעה. אתה לא טיפש, ואנחנו נפתור ונתגבר על זה יחד. זה קרה לרבים, ואתה לא לבד".
גם נער חכם, זהיר ואהוב עלול להיקלע למניפולציה מתוכננת. יש לכבד את הקצב בו הוא מצליח לשתף. אחרי שהשליטה נלקחה ממנו, יש ערך לכל החלטה שנשארת בידיו.
לתת שם לפגיעה - פירושו להבין את עוצמתה. מדובר בניצול של אמון ומשיכה טבעית, חדירה לפרטיות ואובדן שליטה. נער עשוי להתאבל בתוכו על הקשר שחשב שנוצר, ולהתבייש בכך שהאמין שמישהי מעוניינת בו. "זה באמת כואב, מפחיד ומטלטל" היא תגובה שעוזרת יותר מ"עזוב, זה רק האינטרנט".
זכרו שסחיטה היא עבירה פלילית. אם מופץ תיעוד מיני ללא הסכמה בנסיבות משפילות או מבזות, זו הטרדה מינית לפי החוק. מבחינה מעשית, עוצרים כל תשלום ומפסיקים לענות. תשלום לא מבטיח שהחומר יימחק או שהאיומים ייפסקו, והוא עלול להוביל לדרישות נוספות.
לפני שחוסמים, שומרים צילומי מסך של הודעות האיום, שם המשתמש וקישור הפרופיל, פרטי התשלום ומועדי הפניות. מומלץ לשמור אותם גם בטלפון של ההורה. אחר כך מדווחים על החשבון בפלטפורמה וחוסמים אותו, ומשאירים את ההתכתבות ואת החשבון של הנער כפי שהם. את התמונות האינטימיות עצמן לא מצלמים ולא מעבירים לאיש, גם לא לצורך התייעצות. פונים למוקד 105, שפועל בכל שעות היממה, בטלפון או בטופס מקוון, ומקבלים הנחיות לגבי הצעדים הבאים.
דד-ליין נועד להלחיץ, ואין סיבה להיענות לו
כדאי לדעת שברוב המקרים האיום לא מתממש. בסקר של Thorn, כשהסוחט היה מוכר רק מהרשת, פחות מאחד מכל עשרה נפגעים דיווח שהאיום אכן מומש. אי אפשר להבטיח לנער שהתמונה לא תופץ, אבל אפשר לומר לו בביטחון שלרוב זה לא קורה: "נערים רבים עברו דבר דומה, ואצל רובם האיום נשאר איום. יש צעדים שאפשר לעשות ממש עכשיו, ואם תהיה הפצה, נעמוד לצדך ונעזור לך להתמודד".
ואם כבר הייתה הפצה, מדווחים על התוכן ועל מיקומו ומבקשים סיוע בהסרה דרך הפלטפורמה ומוקד 105. שירות Take It Down יכול לסייע בהגבלת הפצה של תמונות שצולמו לפני גיל 18 מחוץ לשיחות מוצפנות.
מתן ליבנהצילום: אוסף פרטיבימים שאחרי יש לשמור על קשר קרוב, גם כשההודעות נפסקות. כדאי להתעניין ולבחון איך הוא ישן, איך הוא מרגיש מול חברים ומה יכול לעזור לו לחזור לשגרה. אם יש חבר טוב או שניים שהוא סומך עליהם, אפשר להציע לו לשתף אותם, ולעודד אותם לבלות יחד. בושה כזאת עלולה להיות כבדה מאוד, ועדיף לא לשאת אותה לבד.
באותו סקר של Thorn, כאחד מכל שבעה נפגעים דיווח שפגע בעצמו. ניתן לשאול ישירות אם עלו בו מחשבות לפגוע בעצמו. שאלה כזאת פותחת דלת, גם אם היא מורכבת. דרך 105 אפשר לברר על תמיכה רגשית. אם עולה חשש לפגיעה עצמית, יש להישאר בסביבתו ולקבל ייעוץ מקצועי.
כמה טבעי, רגיש וטוב הוא הרצון להכיר, להתרגש ולהרגיש רצוי. כמה אנושי לטעות ולהזדקק לעזרה. השפלה סביב נושאים אלה מכאיבה במיוחד, אך בהחלט אפשר להשתקם ממנה, לגדול ולהתחזק. אותם עבריינים מנסים לשכנע נערים תמימים שהחיים שלהם נהרסו. מעגלי תמיכה וקשרים אוהבים הם מעטפת ההגנה מפני השקר הזה.
מתן ליבנה הוא איש חינוך, מנחה קבוצות ומרצה בחינוך מיני מיטיב. עובד עם ילדים, בני נוער וצוותי חינוך, מדריך הורים ומנחה ומלווה נערים וגברים צעירים לריבונות ובגרות נפשית. חבר הוועד המנהל של האגודה לחינוך מיני בישראל וממנהלי קבוצת הפייסבוק "חינוך למיניות חיובית".




