הטרדה מינית במרחב הציבורי היא תופעה שכל אישה מכירה מקרוב. מחקרים מראים שיותר מ-70% מהנשים חוו הטרדה מינית לפחות פעם אחת בחייהן, וישנן טענות המציינות ש"אחת מתוך אחת" היא סטטיסטיקה מדויקת יותר; שאין אישה שלא חוותה הטרדה מינית בצורה כלשהי, לפחות פעם אחת בחייה.
התנהגויות פוגעניות אלו, שיכולות לנוע החל מאמירות פוגעניות ועד למעשים חמורים, פוגעות בתחושת הביטחון של נשים, מעצבות את דרכי ההתנהלות שלהן במרחב הציבורי ומערערות את תחושת השוויון המגדרי.
עמית גינזבורג וחושן פרג'ון הן סטודנטיות לתקשורת ולניהול, שלומדות יחד במכללה למנהל בראשון לציון. יחד עם שלוש סטודנטיות נוספות, סיון כהן, טל גורפינקל ושיר הברי, הן יזמו פרויקט מרתק וחכם, שמבקש לעורר מודעות להטרדות מיניות במרחב הציבורי. הפרויקט, שהחל כתרגיל כיתתי, צבר תאוצה הודות ליצירתיות, למחויבות ולשותפות מקומית.
הרעיון לפרויקט נולד מתוך משימה שהן קיבלו בקורס שלהן: לבחור עוול חברתי שמטריד אותן, ולפעול למען שינויו במרחב הציבורי. "לאחר דיונים בינינו הבנו שהנושא שהכי נוגע לנו, כנשים צעירות, הוא הטרדות מיניות מילוליות, נושא שחווינו בעצמנו יותר מפעם אחת", מספרת חושן.
עמית גינזוברג: "רצינו לגרום לגברים להרגיש איך זה להיות בצד השני, ממש לשמוע משפטים מטרידים כדי להבין את התחושה. הרבה פעמים מי שמרשה לעצמו לדבר בצורה מסוימת, גם מתנהג ככה לאורך זמן. זאת האחריות שלנו כחברה לשנות את השיח"
הבחירה בנושא לא הייתה מקרית. בשבועות שקדמו לפרויקט, הטרדות מיניות שוב כיכבו בכותרות העיתונים, דבר שהגביר מבחינתן את תחושת הדחיפות. אבל איך לוקחים נושא כבד כמו הטרדות מיניות ומעבירים אותו לקהל היעד בצורה אפקטיבית? הפתרון נמצא במקום הכי יום-יומי ולא מאיים: תחתיות בירה.
4 צפייה בגלריה
תחתיות הבירה והכיתובים המטרידים. "חייבת לדעת אם אתה טוב כמו שאתה נראה"
(צילום: אוסף פרטי)
יוזמות הפרויקט הבינו שהטרדות מילוליות מתרחשות המון פעמים במרחבים ציבוריים כמו ברים, והחליטו להפוך את היוצרות. "רצינו לגרום לגברים להרגיש איך זה להיות בצד השני, ממש לשמוע משפטים מטרידים כדי להבין את התחושה. הרבה פעמים מי שמרשה לעצמו לדבר בצורה מסוימת, גם מתנהג ככה לאורך זמן. זאת האחריות שלנו כחברה לשנות את השיח", מסבירה עמית.
המשפטים שנבחרו הם משפטים שנאמרים לרוב לנשים, רק שהסטודנטיות שינו את לשון הפנייה, כך שהם יאמרו לגברים. בין המשפטים שנבחרו נמצא המשפט: "וואו, איך אתה נראה היום, אתה לבד פה?", וגם "אולי תיתן לנו חיוך, אתה נראה כועס".
"ההיפוך הזה נועד לעורר מחשבה, לא להאשים", מדגישה חושן. "גילינו ש-75.3% מהנשים חוו הטרדות מילוליות לעומת 24.7% מהגברים. לכן המטרה שלנו הייתה להאיר את הפער הזה בצורה שקטה אבל משמעותית".
בשלב הבא הן חיפשו ברים במרכז ראשון לציון, העיר שבה הן לומדות, שיסכימו לשתף עמן פעולה. לאחר מספר ניסיונות, הן מצאו שותף אמיתי למיזם - אוהד, מנהל בר "פאו וואו", שמיד התלהב מהרעיון. "בזכותו הצלחנו להפוך את הרעיון למציאות תוך זמן קצר". התחתיות הודפסו, וערב אחד הן הגיעו לבר כדי לחלק אותן ולצפות בתגובות.
לדבריהן, התגובות היו מגוונות ומעוררות מחשבה. "יוסי, בן 28, אמר לנו: 'זה לא נעים לקרוא, אני לא הייתי אומר דבר כזה לאישה שאני לא מכיר'. לעומתו, דניאל, בן 26, אמר 'אם אישה הייתה אומרת לי את זה, זה דווקא היה מחמיא לי, אבל אני לא אגיד כזה דבר לאישה כי זה מטריד'".
חלק מהגברים הגיבו באי-נוחות ברורה: "יכולנו לראות על הפנים שלהם שמשהו לא הסתדר להם", הן משתפות. "אבל זאת בדיוק הייתה המטרה שלנו – לעורר רגע של מחשבה, לגרום להם לעצור ולשאול את עצמם איך זה מרגיש".
ומה הלאה? אוהד, מנהל הבר, הציע להפוך את התחתיות לפרויקט מסחרי שיגיע לברים נוספים. "זאת בהחלט שאיפה לעתיד", הן אומרות. "אנחנו רוצות להגיע לכמה שיותר אנשים, לגרום לעוד ועוד אנשים להבין שדיבור משפיע ושיש לו כוח".
עמית חושן וחברותיהן הוכיחו שאקטיביזם לא חייב להיות רועש או כבד. באמצעות רעיון פשוט ואפקטיבי, הן יצרו שיח שיכול להוביל לשינוי מחשבתי אמיתי. "אנחנו מאמינות שאפשר לשנות, גם אם זה מתחיל בפרטים הקטנים", הן מסכמות.
