"מתקשרים אלינו גברים עם קשיים בזוגיות או כאלה שחוששים להתמסד. היה בחור שהתקשר בעקבות אובדן של הורים והקושי שלו להתמודד עם הכאב. עניתי פעם למישהו שהתקשר פשוט כי חיפש מישהו שיקשיב לו. הוא אמר לי שרוב האנשים חושבים שהוא 'חופר' או מוזר. תחושת בדידות גם מביאה אנשים לפנות אלינו", מתאר אלי לוי (58), איש השקעות ונדל"ן, את קו ההקשבה החדש לגברים שהקים ושאותו הוא מנהל.
"אנחנו עוזרים לגברים להקשיב לעצמם. לא מתייגים, לא נותנים עצות, אבל שואלים שאלות ובכך נותנים לדברים לחלחל פנימה. אנחנו מיישמים שיטות של שיקוף ותיקוף למתקשרים אלינו. הקו הוא לא משהו שאתה מגיע אליו כשאתה בקצה, מרוסק על הרצפה, אלא הרבה קודם. למעשה, אנחנו מעדיפים לקבל שיחות כאשר העצימות היא לא הכי גבוהה, גם בעקבות ויכוח קטן עם האישה, בעיות במקום העבודה או קשיים של אבא מול הילד שלו, כדי לעצור את המשברים כשהם עדיין קטנים. כל שיחה שנכנסת עוברת דרך פלטפורמה שמוודאת שהמאזין לא ידע על זהות המתקשר, ואנחנו נותנים למתקשר עצמו להחליט אם הוא רוצה להזדהות או לא".

3 צפייה בגלריה
אלי לוי
אלי לוי
אלי לוי. "אנחנו עוזרים לגברים להקשיב לעצמם"
(צילום: בילאל חסדיה)

לוי הקים את קו ההקשבה "המקשיוונים" במסגרת העמותה, "דרך גבר". העמותה הוקמה לפני עשור כדי לשמש כמסגרת הפקתית ואדמיניסטרטיבית לפסטיבל מעגלי הגברים "שיווה", אותו ייסד וניהל רפיק ידידיה, המוכר גם בשמו הקודם, תמיר קמחי. במשך השנים הרחיבה העמותה את פעילותה, והיא מציעה כיום מגוון ערוצי הידברות והתפתחות לגברים.
"הקו הוא לא משהו שאתה מגיע אליו כשאתה מרוסק על הרצפה, אלא הרבה קודם. למעשה, אנחנו מעדיפים לקבל שיחות כאשר העצימות היא לא הכי גבוהה, גם בעקבות ויכוח קטן עם האישה, בעיות במקום העבודה או קשיים של אבא מול הילד שלו, כדי לעצור את המשברים כשהם עדיין קטנים"
איך נולד הרעיון לקו הקשבה ייחודי לגברים?
"לפני שנה החליט בחור יקר, אמיר לשם ז"ל, שלא הכרתי אותו אישית, לסיים את דרכו בעולם, להתאבד. סיפור קשה. האובדנות לא קשורה ל'שיווה', מלבד זה שהוא נכח בכמה מפגשים שלנו. ברמה האישית, זה זעזע אותי. בעקבות המקרה נושא האובדנות עלה אצלנו במפגשים, ובין היתר עלו שאלות כמו האם היה מישהו שהקשיב לו, שאיתו הוא היה יכול לדבר, ממעגל ראשון, שני או שלישי.
"בחור שהוא די חדש אצלנו זרק פתאום שאולי זאת הזדמנות לעמותה להקים קו הקשבה. זה התחבר לי מאוד ברמה האישית והחלטתי שאני עושה את זה. גלגלתי את הרעיון, חקרתי, דיברתי עם אנשים מהעמותה ותוך ימים ספורים כבר קיבלתי עשרות מתנדבים. שלחנו אותם להכשרות, כתבנו פרוטוקול, סטנדרטים ונהלים, ובחודש ינואר האחרון עלינו לאוויר. לא היה בארץ קו הקשבה כזה".
מה קורה אם המתקשר נמצא במצב קיצון?
"יש כמובן חובת דיווח ונוהל ברור למקרים שבהם אנחנו מבינים שיש מצב אובדני או חשש לפגיעה באחר. אנחנו לא קו טיפולי, ולכן במקרים כאלו אנחנו מפנים לטיפול או לקווים אחרים כמו ער"ן לעזרה ראשונה נפשית, הקו לנפגעי פגיעה מינית, או קו משרד הביטחון לסובלים מפוסט טראומה".

"גברים הרבה יותר מדוכאים מאיך שהם נראים. הם מתאבדים יותר, מכורים יותר"

"הקו מיועד לכל גבר שלרגע צריך לשחרר משהו מעצמו", מוסיף עודד קיט (39), יו"ר עמותת "דרך גבר" ומתנדב בקו, מטפל בטבע ומנחה סדנאות ממושב עופר. "זה לא חייב להיות מקרה קיצוני, זה לא צריך להיות גבר שהעיפו אותו מהבית או שהוא חווה עכשיו חרדה או משבר גדול. התקשר למשל גבר שיצא מארוחת חג אצל החמות המאתגרת שלו, והוא כמעט התפוצץ שם והיה צריך שנייה מישהו לפרוק איתו את זה. השיח הקטן הזה יכול לתמוך ולעזור וגם לחסוך הרבה דברים אחרים. יש גם מקרים של גברים עם קושי בתפקוד המיני, שהם עדיין לא מרגישים בנוח ללכת למטפל ולחשוף את זה, אבל עצם זה שהם יגידו את זה למישהו, כבר יכול לעזור להם ולהכין אותם לטיפול".

3 צפייה בגלריה
עודד קיט
עודד קיט
עודד קיט. מתקשרים לקו גם גברים שחווים קשיים בתפקוד המיני
(צילום: עודד קיט)

איזו עזרה אתם מעניקים למתקשרים אליכם?
"אף אחד לא בא לייעץ או ללמד, אנחנו משתמשים במה שנקרא 'הדהוד' - המקשיב גורם למתקשר לשמוע את מה שהוא אומר ויש לזה כוח אדיר. גם עצם זה שהקו אנונימי מאפשר למתקשרים לפתוח הכול ולשחרר מנגנוני הגנה. זה קצת כמו בסרטים כשאנחנו רואים קונפשן אצל הכומר. רגע לתת לדברים להישמע".
"יש גם מקרים של גברים עם קושי בתפקוד המיני, שעדיין לא מרגישים בנוח ללכת למטפל ולחשוף את זה, אבל עצם זה שהם יגידו את זה למישהו, כבר יכול לעזור להם ולהכין אותם לטיפול"
"גברים, ככלל, לא כל כך טובים בתקשורת רגשית. אולי זה גנטי, אבולוציוני, כי אנחנו צריכים להיות לוחמים, 'פרוביידרים' שצריכים לספק מזון למשפחה, אז פיתחנו לעצמנו איזשהו שריון רגשי", אומר רפיק ידידיה, המשמש כנשיא העמותה. "מבחינה תרבותית, נוצר מצב שגבר שמדבר על הרגשות נתפס כלפלף או כלא מספיק גברי. אנחנו מוסללים להדחקה, אבל החיים אינם פשוטים. יש הרבה לחצים, וגבר שלא יודע לדבר על הרגשות שלו יכול להגיע מהר מאוד להתנהגויות שהן או התמכרותיות או אלימות. אנחנו מבינים כמה שגברים הרבה יותר מדוכאים ממה שנראה, מתאבדים יותר, מכורים יותר".

3 צפייה בגלריה
רפיק ידידיה
רפיק ידידיה
רפיק ידידיה. "גברים יכולים להיות הרבה יותר מדוכאים ממה שהם נראים"
(צילום: אופיר אורן)

מה היתרון במפגש ושיח שבו לוקחים חלק רק גברים?
"ברגע שיש נשים בסביבה משהו בתקשורת הגברית הופך להיות לעומתי. כשאין נשים יורדת שכבה גדולה של ביקורת ושיפוטיות ואנחנו ישר נהיים חברים, צעירים ומבוגרים יחד על המחצלת. בעצם גברים הם קצת ילדים, וכשאין נשים בסביבה הילד הפנימי יוצא יותר בקלות. עד היום לא כל הגברים מבינים את המתנה שבמפגש בין גברים. הם אומרים לי, 'אם אין בחורות אז בשביל מה לבוא?', כי אינטימיות גברית מפחידה אותם, החל מאלה עם מחשבות הומופוביות וכלה באלה שמפחדים להיחשף. אלה שכן מבינים את המתנה שבשיח הגברי הרגשי, ממנפים את החיים שלהם בצורה מדהימה. 'שיווה' ממש מקדם גברים לדייק במקצוע, בזוגיות, בהורות, במיניות. יש לנו קהל חוזר מטורף אבל כמובן שאנחנו פתוחים לאנשים חדשים שפוגש אותם התדר הזה".
עודד: "כשאתה מוציא נשים מהסיטואציה, אתה מוציא גם את הצורך הלא מודע שלנו, הגברים, להרשים. אתה משחרר את החשש מ'איך נשים יראו אותי'. יכולים להיפתח גם דברים שהם לא תמיד פוליטיקלי-קורקט ושלא תגיד אותם בסביבה של נשים".
"עד היום לא כל הגברים מבינים את המתנה שבמפגש בין גברים. הם אומרים לי, 'אם אין בחורות אז בשביל מה לבוא?', כי אינטימיות גברית מפחידה אותם, החל מאלה עם מחשבות הומופוביות וכלה באלה שמפחדים להיחשף"
אלי: "אני נזכר באנשים שהגיעו מפוחדים, הססניים, שאמרו, 'אשתי שלחה אותי', או 'מה זה, הומואים?'. ואגב, יש אצלנו גם הומואים. יש אצלנו מגוון אדיר של גברים, מנכ"לים ומלצרים, בני 20 ובני 70".
הגברים הישראלים יותר מצ'ואיסטים בגלל החוויה הצבאית?
עודד: "הוזמנתי לאחרונה להעביר מעגל גברים במפגש מחזור של חבר'ה מיחידה צבאית מובחרת, עשור לאחר השחרור. המארגן אמר לי לפני כן, 'שומע? רק שלא יהיה כבד מדי', כי הוא פחד שהם לא יזרמו, אבל היה מדהים לראות איך ברגע ששמים את הציניות בצד ומקשיבים, כולם נשאבים פנימה.
"יש משהו אצל הישראלים, בעקבות הצבא, שכבר רגיל להיות ביחד, רגיל לסוג של אינטימיות, אבל אין תמיד את הכלים לשיח אחר. יש נטייה לחשוב שבגלל שאנחנו מחויבים ללכת לצבא להילחם, אז המצב פה הוא הרבה יותר מצ'ואיסטי. מצד שני, העשייה והתנועה בארץ בנושא של גבריות חדשה היא מהמפותחות בעולם. אני חושב שדווקא המצ'ואיזם האינטנסיבי שאנחנו מייחסים לחוויה הצבאית, ובכלל אורח החיים הלא פשוט בארץ, נותן לנו איזה בוסט ראשוני לנושא הזה".
מה זה "גבריות חדשה"?
עודד: "זאת גבריות שמאפשרת לך להרגיש בנוח להיות ביחד עם גברים אחרים, לא בקטע הומו-אירוטי אלא כחברים. זאת היכולת לתקשר האחד עם השני וגם החוצה לעולם את החוויה הרגשית שלך, להציב שאלות על מה זאת מיניות לעומת מה שהכרנו עד היום, לדבר על זה. זה לבחון מחדש אילו בעלי עסקים אנחנו, אילו אבות ובני זוג אנחנו, כמה אנחנו מושפעים מההורים שלנו והאם אנחנו מרוצים מההשפעה הזאת".
רפיק: "אם הגבר הישן הוא הגבר המאצ'ו, האטום רגשית, והגבר החדש הוא יותר עגול ורוקד ומחפש את עצמו, אז אנחנו דווקא רוצים למצוא דרך שלישית שהיא גם וגם. כלומר כן להיות גבר שעומד במטלותיו, משלם מיסים, מפרנס ומזין את משפחתו, אבל הוא גם גבר שיכול לרקוד על שפת הכנרת, לעשן ג'וינט פה ושם, להרגיש מחובר לכוחות שגדולים ממנו. זה לא שאתה או רוחניק-היפי-משתמט או שאתה לוחם מסוקס ואטום. הגבר החדש הוא גם וגם. התנועה הנשית עשתה כברת דרך ארוכה מאז תחילת המאה הקודמת בעדכון גרסה למה היא נשיות. הגברים התחילו לעדכן גרסה רק בעשורים האחרונים. נראה לי שיש עוד דרך לעבור בדרך להגדרה עצמית שאינה מוסללת על ידי עקרונות פטריארכליים עתיקים".
ברמה האישית, אתם מרגישים שהגבריות שלכם השתנתה?
עודד: "ללא ספק. בפן האישי אני יכול לספר שהייתי ילד סופר רגיש וסבלתי מזה לא מעט. אם הייתי מתחיל לבכות או היה מתעורר בי רגש, אחד המשפטים שהייתי ישר שומע מההורים שלי, או מאבא שלי יותר נכון, זה 'אם אתה לא תפסיק לבכות - אני אתן לך סיבה לבכות'. זה משפט קשוח שהשפיע והשליך עליי בהמשך. היום אני מבין את הקשר הישיר בין המסר הזה מההורים לבין חוויות רגשיות ומאתגרות שאני עובר מול בת הזוג שלי. אבא שלי לימד אותי בגיל צעיר ללכת לחדר ולבכות כדי לא לראות את זה מולו. הוא אמר לי, 'אל תהיה ילדה', וגיליתי כמה אני משחזר את הדפוס הזה.
"כאשר הבת שלי נולדה, קלטתי שמתחילים לצאת ממני כל מיני משפטים שאני לא לגמרי שלם איתם, משפטים שהבאתי בירושה ממה ששמעתי כילד. רק כשהתחלתי להתבונן ולעשות עם זה עבודה, הבנתי שהרבה ממערכת ההפעלה שלי כגבר מתבססת על דברים שנטמעו בי ואף פעם לא עצרתי לשאול אם הם מתאימים לי או לא, אם הם טובים לי או לא".
רפיק: "את כל קפיצות הגדילה שלי הבאתי למעגל הגברי שהוא כמו אבא גדול. מצד אחד, לא חוסך את שבטו ולפעמים נותן לך בראש, אבל תמיד באופן שמעצים ותומך בך".
קו ההקשבה של עמותת דרך גבר פועל מדי ערב (למעט שישי), בין השעות 19:00-23:00, מספרו: 079-6999004