שוש ואגםשוש ואגם
שוש ואדם
(צילום: אלבום משפחתי)

אחת האוכלוסיות הרגישות בתקופה הנוכחית היא אוכלוסיית המבוגרים, אלו הנמצאים כרגע בבידוד בבתיהם, ללא אפשרות להיפגש עם הילדים והנכדים. תהיתי איך הם מרגישים בתקופה הזו וכיצד אהבה ארוכת שנים יכולה לחזק אנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם.
"צריך לקבל את המצב כמו שהוא, לשמור על סדר יום ולא להיכנס למרה שחורה, כי אין באמת סיבה. בסוף זו שאלה של השקפת עולם. עברנו כבר דברים בחיים", אומרת שוש, שנשואה לאדם כבר 35 שנה, וביחד השניים מגדלים שבעה ילדים, חלקם מנישואיו הראשונים של אדם.
בעוד חודש יחגגו השניים יומולדת 66. המשפחות שלהם עלו יחד באותה אונייה לארץ מהונגריה, אבל הם הכירו אישית רק בבית החולים "אסותא" ובנסיבות טראגיות ששינו את חייו של אדם מן הקצה אל הקצה. "יום אחרי הלידה אשתי הראשונה נפטרה", הוא משתף. "במסגרת תפקידה בבית החולים, שוש הגיעה לביקורים אצלנו בבית, ומשם זו היסטוריה".
הרבה זמן. איך החזקתם מעמד?
"האמת, כשהתאלמנתי הייתה לי משכנתא גדולה וארבעה ילדים. כל הזמן טרחנו סביב הילדים, הבית והפרנסה. עבדנו כמו חמורים, לא היה לנו זמן לשטויות. עכשיו אנחנו בירח דבש. כיף לנו. אנחנו עושים כל מני דברים שלא עשינו בעבר, רואים טלוויזיה בערב, עושים הליכה משותפת ואוכלים ביחד. אני מבשל דברים שהיא אוהבת ונחמד לנו. תמיד אהבנו מאוד, אבל עכשיו התפנה לי זמן לחזר אחרי אשתי. אם צריך להתנייד, אני מרכיב אותה על הקטנוע, וגם זה מחזק את הקשר כי מתחבקים. אנחנו מרגישים שחזרנו לתקופת הצעירות".
"יש לנו זמנים של ביחד ויש זמנים של לחוד, אנחנו נותנים מרחב האחד לשנייה ולא באים בתלונות והאשמות", מוסיפה שוש. "עושים מה שאפשר במסגרת ההנחיות כדי לשפר ולייעל שיהיה נחמד".
איך אתם מתמודדים עם הריחוק מהמשפחה?
"חלק גדול מהנכדים גרים קרוב ואפילו מדברים איתנו דרך החלון", אומר אדם ומוסיף: "אני שף במקצועי, אז היום אני מבשל לנכדים. אנחנו שמים להם בקופסאות והם באים לקחת. שניים מהילדים שלנו גרים בארה"ב, ואיתם אנחנו כבר רגילים לדבר מרחוק".
מה לדעתכם המפתח לזוגיות טובה?
"צריך לדעת לוותר ולהבין את הצד השני. זה דורש הרבה סבלנות. לא להפסיק עם הרומנטיקה, ארוחה ביחד, זר פרחים", אומר אדם. "זוגות צעירים הרבה פעמים עוצמים את העיניים ולא רואים את מה שלא מוצא חן בצד השני, ואז זה טופח על הפנים, וזה טופח כמו שמרים", מוסיפה שוש. "אף אחד לא מושלם, צריך מראש להסתכל גם על המגרעות של הצד השני ולחשוב האם תוכלו לחיות עם המגרעות הללו. אם היתרונות עולים על החסרונות ואם מחליטים שאפשר לחיות גם עם החסרונות, אז זה יעבוד".
"אני גרושה ובת להורים גרושים", היא מוסיפה. "צריך להפיק לקחים ולא לקפוץ לקשר הבא. אני מאמינה שצריך לעשות הפרדה בין הלב לשכל. אין ספק שצריך אהבה, אבל אם השכל לא עובד זו בעיה. אני מדמיינת את זה בתור תיקיות: יש תיקיית רגש ויש תיקיית הגיון ושכל ישר. המבט בעיניים והחזות החיצונית הם תעתוע".

שוש ואגםשוש ואגם
"המבט בעיניים והחזות החיצונית הם תעתוע"
(צילום: אלבום משפחתי)

שוש ואגםשוש ואגם
"יהיו קשיים וזה בסדר. מתמודדים ומתגברים"
(צילום: אלבום משפחתי)

"אנשים לא מודעים למה הם נכנסים ולא מבינים את המהות האמיתית של קשר. צריך לצפות לכך שיהיו קשיים ואתגרים בדרך וזה בסדר, מתמודדים ומתגברים", היא מוסיפה. "צריך לדעת לחיות ביחד. תנו ספייס האחד לשנייה וחופש תוך כדי המחויבות במסגרת המשפחתית. תכבדו זה את זו. כשמנסים לשלוט על הצד השני, זה מתפוצץ".
מה הדבק לדעתך?
"חברות אמיתית וטובה, יכולת קבלה והכלה האחד של השנייה. האהבה משתנה במשך השנים, אבל אם יש חברות אפשר לעבור הכל. אם אתם לא חברים טובים – זה תינוק מת".

"הגשר מאוד צר. בקלות אפשר ליפול ממנו"

אברהם (82) והלן (81) מאוהבים כבר למעלה מ-60 שנה. הם הכירו ב"בית הלל", שהיה בית כנסת של סטודנטים, שעה שאברהם היה סטודנט אחרי צבא והלן הייתה אחות בבית החולים "שערי צדק". יש להם 5 ילדים, 22 נכדים ו-18 נינים.
איך אתם מתמודדים עם הריחק מהמשפחה?
"אנחנו רגילים לעשות את ליל הסדר עם כל הילדים, הנכדים והנינים. השנה חגגנו לבד, אבל עברנו את הסדר בצורה יפה. בגמרא כתוב שבמצבים קשים צריך לעשות היפוך, כלומר להפוך את המציאות, אז קבענו שאנחנו בני 28 ו-18, וחגגנו את הסדר כזוג צעיר. במוצאי החג כבר עשינו אסיפה כללית בזום", משתף אברהם.
"כולם עומדים איתנו בקשר ודואגים לנו מעבר למה שצריך. אנחנו מרגישים טוב מאוד, אף על פי שהמציאות לא פשוטה", הוא מודה. "כל אחד מאיתנו עבר דברים יותר קשים ולכן צריך לקחת את המצב ברוח טובה ולקבל את המציאות כמו שהיא. היום נותנים לנו ללכת מאה מטר כל יום. להבדיל, בשנת 48 קיבלנו 200 גרם לחם ודלי מים וידענו שהמשפחה חייבת להתקיים מזה. היום לא חסר דבר, אז אנחנו שמחים בחלקנו, מקווים לימים יותר טובים ומתפללים שכולם יהיו בריאים".
"בחיי ידעתי מלחמות יותר רציניות, אבל זה סוג אחר של מלחמה. במלחמה רגילה אתה יודע שאם תפעיל טוב את הטנק ואת התותחים ניצחת. כאן זה תלוי בכל מני גורמים שלא בשליטתנו", הוא מסכם.

הלן ואברהםהלן ואברהם
הלן ואברהם. "קבענו שאנחנו צעירים כדי להפוך את המציאות"
(צילום: אלבום משפחתי)


הלן ואברהםהלן ואברהם
"שמחים בחלקנו ומתפללים לימים טובים"
(צילום: אלבום משפחתי)


הלן ואברהםהלן ואברהם
הלן ואברהם והמשפחה המורחבת. ליל סדר בזום
(צילום: אלבום משפחתי)

הלן מספרת שהיא הייתה רק בת ארבע כשההורים שלה מסרו אותה לחסידי אומות עולם, שעה שהובלו לתאי הגזים בסוביבור. שלוש שנים אחר כך, בן דוד של אביה חזר להולנד ואימץ אותה ואת אחותה, שהתגוררה אז אצל משפחה אחרת. "עברתי 12 דירות עד שהתחתנתי, אז אני לא מתרגשת. כבר היו לי הרבה שינויים בחיים", היא משתפת. "היום אני מרגישה בירח דבש. לא היה לנו ירח דבש כשהתחתנו, חזרתי מיד לעבודה. בעלי אף פעם לא היה בבית, הוא היה בעבודה, בצבא, וגם אחרי שהוא יצא לפנסיה הוא כל הזמן מתנדב ועובד אפילו עוד יותר קשה. הייתי מבקשת מבעלי שיפנה זמן ביומן ליום שיהיה כמו 'סאנדיי' שהיה לי בהולנד. אבל לרוב זה לא מסתדר. עכשיו סוף-סוף יש לנו סאנדייז".
איך אתם מעבירים את הסאנדייז?
"לומדים. קוראים. יש לי ספר מעניין מאוד", משתף אברהם ומוסיף שהחלק הקשה ביותר עבורו הוא לא להתפלל בבית כנסת. "לא משעמם, בעלי איש מאוד מעניין. אני לומדת ממנו הרבה, הוא כותב ואני מדפיסה לו", מוסיפה הלן.
איך שומרים על זוגיות טובה לאורך שנים?
"זוג צעיר לפעמים נחפז בהחלטה להינשא. אנחנו הכרנו זמן לא ארוך לפני הנישואים, אבל הכרנו בצורה רצינית. מאוד חשוב לדעת מראש את החסרונות של כל אחד. אף אחד לא מושלם, לכן לא נכון לתאר את עצמנו בצבעים ורודים ולהשלות את הצד השני. הכי טוב לתת לכלה לפני הנישואים רשימה של כל החסרונות שלך. כשהיא כועסת על משהו, תפנה אותה לחסרון מספר 17 ברשימה", הוא צוחק.
"כל אדם הוא עולם בפני עצמו ושני בני אדם לא יכולים לראות את הדברים בדיוק באותה צורה. צריך סבלנות וסובלנות. הגשר מאוד צר, בקלות אפשר ליפול ממנו", מסכם אברהם והלן מוסיפה: "אנחנו מבינים אחד את השני כבר בלי לדבר. זו זכות גדולה".

"אם אין חברות, גם האהבה לא תספיק"

דוד (70) ודבורה (68) חיים ביחד כבר 48 שנים. יש להם ארבעה ילדים ושישה נכדים. "קשה לנו עם המצב", מודה דבורה. "בימים כתיקונם, אין שבת שבה אנו לא מארחים את הילדים. קשה לנו לא להיות בקשר, אז אנחנו מכינים להם אוכל. הם מאוד מתגעגעים וגם אנחנו. אבל הכי קשה לי בלי סדר יום, אני לא מוצאת את עצמי. גם אחרי שיצאתי לפנסיה המשכתי לעבוד כאחות בקופת חולים. אני רגילה לקום ליום שלי בחמש וחצי. על דוד זה פחות משפיע, הוא אדם ספונטני".

דוד ודבורהדוד ודבורה
דוד ודבורה ביום חתונתם
(צילום: אלבום משפחתי)



דוד ודבורהדוד ודבורה
דוד ודבורה. "צריך לטפח את הזוגיות כמו שמטפחים כל דבר"
(צילום: אלבום משפחתי)

הם הכירו כשכל אחד מהם עדיין היה בקשר אחר. "הפסדתי את האוטובוס האחרון ודוד עצר לי טרמפ. מפה זה התחיל. בהתחלה הוא נתן לי את מספר הטלפון של אחיו, כי אז עוד הייתה לו חברה, אבל בהמשך הוא כמובן נפרד ממנה", משחזרת דבורה. "אין ספק שיש פה אלמנט של מזל, אבל צריך גם לטפח את הזוגיות כמו שמטפחים כל דבר. אני חושבת שמה שהחזיק אותנו הרבה שנים היה ששנינו היינו מאוד-מאוד עסוקים, לא ראינו אחד את השנייה. עברנו כל כך הרבה בחיינו המשותפים שאנחנו מסתדרים גם היום. אנחנו יודעים לחיות ביחד".
מה הסוד לזוגיות טובה?
"חברות וויתור הדדי", הם משיבים פה אחד. "קודם כל, צריך אהבה מהיסוד", מדגיש דוד, ודבורה מיד מתקנת שאם אין חברות והתחשבות הדדית, גם אהבה לא תספיק. "עוד דבר חשוב מאוד זו הדאגה האחד לשני", מוסיף דוד. "בנוסף, יש בינינו חלוקת עבודה ואנחנו נותנים חופש זה לזו".

"זה כמו עניין שלא נגמר אף פעם"

לירית גרובר, דוקטורנטית בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, מבקשת במחקרה לפענח מהו הסוד לאהבה שנמשכת לאורך זמן, ואף מתחזקת ומעמיקה. "ראיינתי לעומק זוגות שחיים ביחד למעלה מעשור, וממשיכים להרגיש מאושרים זה עם זו. מרחיב את הלב לראות שזה ממש קיים. זה כמו תמצית של דבש, כמו תופעה ממש יפה בטבע", היא אומרת. "הנושא משך אותי מגיל קטן כשראיתי זוגות שמתהלכים בשדרה ושיש ביניהם חיבור. כבר אז שאלתי אותם מה הסוד שלהם, זה ריתק אותי".
אז מה באמת הסוד לאהבה ארוכת שנים?
"אנחנו יכולים להימשך לכל מני אנשים וגם להעריך לא מעט אנשים, אבל כדי שתהיה התאמה שתוציא את המיטב מכל אחד ואת המיטב ביחד, זה כבר דבר מיוחד. חשוב לדעת שיש לנו את היכולת להניע תהליך כזה".
במה באה לידי ביטוי אותה התאמה?
"ברמה הבסיסית, נדרשת התאמה ערכית. זה מאפיין שחזר על עצמו אצל כל הזוגות שראיינתי", מסבירה גרובר. "כלומר, שלשני בני הזוג יהיו את אותן תפיסות אתיות, ושההתנהלות שלהם כלפי העולם תהיה זהה. קונפליקטים קיימים בכל קשר, גם בקשרים מוצלחים. זה חלק מהתפתחות של קשר וזה דבר מבורך. אבל כשאין התאמה ערכית וכשאין התאמה במודל הזוגי, הקונפליקטים לא יאפשרו צמיחה".

לירית גרוברלירית גרובר
לירית גרובר. נדרשת התאמה ערכית
(צילום: אלבום משפחתי)

למה את מתכוונת בצמיחה?
"כאשר נמצאים עם בן זוג שמוציא מכם את המיטב, זה קטליזטור מאוד גדול לצמיחה, מקום שממנו אפשר להביא לעולם משהו גדול ובעל ערך. אם יש לכם זוגיות שמביאה אתכם למקום הזה, וכשאתם בעצמם מצליחים להיות כאלה עבור בני הזוג שלכם, זו חוויה מאוד עמוקה של שגשוג ומשמעות. בנוסף, זה מייצר מצב לפיו לא משנה כמה חלופות יש בחוץ, לא תמצא עם מישהו אחר את התרכובת שיצרת עם האדם הספציפי הזה. זה כמו ישות שלישית שקיימת ביניכם ושאין לה תחליף".
תסבירי.
"זה נקרא רזוננס או תהודה. בני זוג שיש ביניהם רזוננס הם בני זוג עם דמיון מאוד עמוק, ויכולת השלמה וסנכרון שהשורש שלהם טמון באותו דמיון עמוק. זו יכולת לגעת בתדר הטבעי האחד של השני, בזכות זה שבעצמם יש להם את אותו תדר. בדוגמה הכי פשוטה, זה מצב שבו תביאי לבן הזוג בדיוק את מה שהוא צריך בלי שהוא יבקש בכלל".
"זה קצת כמו שמנדנדים נדנדה", מסבירה גרובר. "אם דוחפים נדנדה דחיפה קלה בתדר הטבעי שלה, היא תתנדנד בטבעיות. מאידך, אם דוחפים אותה מאוד חזק היא תסתובב ולא תתנדנד בתנועה הטבעית שלה. כלומר, כשהתדר החיצוני, היד, נגעה בתדר הטבעי של הנדנדה, זה אפשר לה להיות עצמה, וזה מה שקורה גם בקשרים. כשהמאמץ נעשה בתדר הטבעי של האדם ובעצמי האמיתי שלו, האינטראקציה נחווית כמשהו טבעי".
"רזוננס רגשי בא לידי ביטוי בהומור משותף, טיזינג ותחושה של בית. הזוגות יגידו שמהרגע הראשון הייתה להם תחושה נינוחה וטבעית ביחד. כשיש בין בני זוג דמיון, הם יכולים להבין האחד את השני באופן עמוק", מסכמת גרובר. "אם מוסיפים לזה השלמה האחד של השני, כאן מתאפשר קסם של צמיחה אישית, מקום שבו אחד פלוס אחד שווה שלוש. זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בגידול הילדים או ביצירה משותפת. זה כמו עניין שלא נגמר. הבשורה שלי לעולם היא לומר שהדבר הזה אכן קיים".