"גם בקרב רווקים ורווקות עם מוגבלויות יש דרישות והעדפות וקיימות דחיות. פעם אחת התקשרה למיזם ההיכרויות שלנו אמא של משודך וביקשה ממני לשדך לבן שלה 'מקרים קלים'. כלומר, נשים בעלות מוגבלות קלה. היא אמרה לי והדגישה, 'רק אל תשדכי לו עיוורת'. הרגשתי צביטה בלב. היא כמובן לא ידעה שאני בעצמי עיוורת ושחלילה אפגע מכך, אבל עצם הידיעה כל פעם מחדש של מה אנשים חושבים על עיוורים היא ממש קשה ומעציבה", מספרת בכנות ליה מיטל קרדוניס (31) מקדימה צורן, מייסדת "החצי המשלים", מיזם שידוכים לאנשים עם מוגבלויות.
איך הגבת?
"איכשהו הצלחתי להתגבר על זה במהלך השיחה, אבל אחר כך ממש נשברתי כי אנשים רואים עיוורון כשמשהו שהוא קשה מדי ושאי אפשר להסתדר איתו, בלי לנסות לגלות את האדם שמאחוריו ולהתאהב בנשמה שלו".
3 צפייה בגלריה
ליה מיטל קרדוניס. אנשים שופטים על עיוורון במקום להכיר ולנסות להתאהב בנשמה של האדם
(צילום: אלבום ביתי)
ליה מתמודדת עם עיוורון מלא, לקות שמיעה שהיא לא מולדת ואוטיזם בתפקוד גבוה, אבל זה לא עוצר אותה מלחיות חיים מלאים. היא מוזיקאית וזמרת, בוגרת קורס חינוך מוזיקלי נגיש במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מופיעה ושרה עם להקת "תו המשווה" ומנגנת על ארבעה כלי נגינה. היא מגשימה חלומות גדולים, ביניהם ללמד אנשים ונוער שעקב מגבלה נרכשת איבדו את היכולת לנגן, ללמוד לנגן מחדש. חלום נוסף שהיא מגשימה הוא ליצור מרחבים חברתיים ורומנטיים לאנשים עם מוגבלויות.
"אני עברתי חרם ונידוי חברתי בעצמי ולא אתן לאף אחד להרגיש מה שאני הרגשתי. נולדתי עם גן פגום ומחלת עיניים בשם רטיניטיס פיגמנטוזה של ניוון רשתית עם מוטציה שפוגעת גם בשמיעה. בהדרגה איטית מאוד איבדתי את הראייה. בהתחלה היתה לי ראיית צינור. זה אומר שבכיתה א' קראתי עם זכוכית מגדלת כמו בלשית, אבל עד כיתה י"ב כבר לא יכולתי לקרוא.
"בכיתה ד' הבנתי שיש לי התדרדרות, ובכיתי למורה שאני מפחדת להתעוור. המורה אמרה לי שאם היא הייתה יכולה, היא היתה נותנת לי את העיניים שלה, וזה מרגש אותי להיזכר בכך כל פעם מחדש. הבעיה היתה שעם התלמידים פחות הסתדרתי. לא היו לי חברים בכיתה בחטיבה ובתיכון. רציתי להתחבר לבנות, אבל הן לא התחברו אליי. לא היו לנו נושאים משותפים. אני דיברתי כל היום על מוזיקה והן על בנים, מותגים ואיפור.
"הרגשתי זרה ולא רצויה. אחותי היתה ונשארה החברה הכי טובה שלי. בבית הספר נהגתי לשבת מחוץ לכיתה לבד עד שהמורה הגיעה. יום אחד, ילד מכיתה ט' עבר ושאל אם יש לי חבר. עניתי שלא. הוא שאל לשמי אז הצגתי את עצמי וכששאלתי לשמו, לא הצלחתי לשמוע מה הוא ענה, אז הוא שאל אותי בבוטות: 'יש לך בעיה בשמיעה?', ופשוט הלך. פתאום הבנתי למה אין לי חברים, וזה היה ממש קשה".
"פעם אחת התקשרה למיזם ההיכרויות שלנו אמא של משודך וביקשה ממני לשדך לבן שלה 'מקרים קלים'. כלומר, נשים בעלות מוגבלות קלה. היא אמרה לי והדגישה, 'רק אל תשדכי לו עיוורת'. הרגשתי צביטה בלב. היא כמובן לא ידעה שאני בעצמי עיוורת"
ליה משתפת שזה לא פשוט למצוא זוגיות טובה ובריאה, על אחת כמה וכמה כשאת בעלת מוגבלת מסוימת. "בדרך כלל, הגברים הרציניים שאני פונה אליהם לא עונים בכלל, כנראה בגלל המגבלה", היא משתפת. "מישהו שלח לי הודעה בפייסבוק וכתב שהוא רוצה להכיר אותי. התכתבנו יום שלם בלי הפסקה, ואחרי כל ההתכתבויות הרגשתי בנוח לספר לו על המוגבלות שלי. שלחתי לו הודעה: 'אני רוצה לספר לך משהו, רק אל תיבהל מזה'.
"שמתי בהודעה אימוג'ים של מקל נכה ומכשיר שמיעה והוא פשוט נעלם ולא הגיב, כאילו לא דיברנו יום שלם לפני כן. הרגשתי מושפלת ודחויה והתעוררה בי השאלה - האם בגלל שיש לי מוגבלויות לא אוכל להכיר מישהו לזוגיות? אנשים צריכים לראות בבני אדם את הנשמה שלהם ולא את המוגבלות, אלא את המעבר".
"המטרה: לשדך אדם עם מגבלות אחת לזאת שתשלים אותה"
לפני חמש שנים ליה החליטה שהיא מקימה בעצמה מיזם היכרויות שיפנה וינסה לעזור לכל סוגי המוגבלויות: ראייה, שמיעה, אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות למידה, קשב וריכוז, נכויות פיזיות, אפילפסיה, התמודדות נפשית, מחלות כרוניות ועוד. "יש שם כבר 700 אנשים, וגם כמה אחדים ללא מוגבלות שפתוחים לזוגיות עם פרטנר שיש לו מוגבלות קלה.
המיזם, "החצי המשלים", מיועד ליהודים מכל המגזרים ולמטרת חתונה בלבד. יש לנו גם מספר קבוצות וואטסאפ, וכל אחד יכול לבחור מה מתאים לו: קבוצה שנשלחים בה כרטיסי שידוך וכל אחד יכול לפנות למי שהוא מעוניין להכיר, או קבוצה שרק מנהלים שולחים בה הודעות והם צריכים לפנות אלינו או לאיש הקשר שמופיע בכרטיס.
"יש גם דף פייסבוק שלפעמים אנחנו מעלות אליו כרטיסי שידוך ואופציה לאנשים שמעדיפים לא להיחשף בכלל. אותם אנשים נרשמים במאגר סגור שהוא לעינינו בלבד. חשוב לנו לשמור על הפרטיות שלהם ועל דיסקרטיות מוחלטת. במסגרת היוזמה הנרשמים מסווגים לפי מספר קריטריונים בהם: סוג המוגבלות, מקום מגורים, רמת דתיות והעדפות מבחינת המוגבלות שהם פתוחים להכיר".
הרעיון התחיל מתוך צורך אישי שלך להכיר אנשים עם מוגבלויות?
"האמת שלא. הרעיון התחיל מאחותי התאומה שבכלל הקימה קבוצת וואטסאפ למטרת זוגיות שמשתתפיה אנשים רגילים, ללא מוגבלות. היה לה קשה לשדך ביניהם כי הם פסלו הרבה בגלל תמונה, בטענה שהצד השני לא לטעמם. אחותי עזבה את הקבוצה ואני נכנסתי במקומה וניסיתי לשדך, אבל הבנתי מהר מאוד שזה מאוד קשה וזה גם פחות משך אותי.
"בהמשך אחותי החליטה להקים קבוצת שידוכים רק לאנשים עם מוגבלויות ואני הצטרפתי אליה והתחלנו להכין כרטיסי שידוך לחברים ולשלוח אותם בקבוצה. בכרטיס כתובים פרטים עיקריים של שם, גיל, אזור מגורים, מצב משפחתי, רמה דתית, עיסוק, סוג התמודדות, כלי עזר ומה שהם מחפשים בבן או בת הזוג, כי זה ממש קשה אם אין איזשהו מיקוד.
"אגב, דווקא עם בררנים קל יותר, כי הם ספציפיים לגבי הדרישות שלהם ומה שהם רוצים וזה מקל על ההתאמות. קראנו לקבוצה 'החצי המשלים', כי המטרה היא לשדך אדם עם מוגבלות אחת לאחרת כדי שישלימו זה את זו בתיווך ובעזרה".
"התכתבנו יום שלם ואחרי כל ההתכתבויות הרגשתי בנוח לספר לו על המוגבלות שלי. שלחתי לו הודעה: 'אני רוצה לספר לך משהו, רק אל תיבהל מזה'. שמתי בהודעה אימוג'ים של מקל נכה ומכשיר שמיעה והוא פשוט נעלם ולא הגיב, כאילו לא דיברנו יום שלם לפני כן. הרגשתי מושפלת ודחויה"
למה הכוונה?
"עם הזמן והניסיון למדנו מה מתאים למי ומה פחות, ואיזו מוגבלות להתאים לאיזו מוגבלות. למשל, אי אפשר לשדך עיוור לחירשת כי איך הם יתקשרו? מצד שני, אפשר לשדך עיוורת לנכה בכיסא גלגלים, כך שהוא יהיה העיניים שלה והיא הרגליים שלו. לרוב אנשים עם אוטיזם יבקשו לצאת עם אוטיסטים, אבל עיוורים, לעומת זאת, לא ירצו לצאת עם עיוורים כי יהיה להם קל יותר לחיות עם בן זוג שרואה. אנשים עם כיסא גלגלים יעדיפו לצאת עם כאלה שהם לא על כיסא גלגלים או בעלי נכות פיזית כדי לקבל סיוע, וגם כי ברכב אפשר להעלות רק נוסע אחד עם כיסא גלגלים וזה מקשה כשאי אפשר לנסוע יחד.
"אנחנו עוסקות בשידוכים כבר שמונה שנים, אבל המיזם קיים בערך חמש שנים. יש לנו שידוכים יפים אבל בינתיים יש לנו חתונה אחת: הבעל עם הליכון וכיסא גלגלים והאישה הולכת רגיל אבל יש לה שיתוק מוחין".
3 צפייה בגלריה
ליה מיטל קרדוניס. מנגנת ושרה ולא נותנת למגבלה למנוע ממנה לחיות חיים מלאים
(צילום: אלבום ביתי)
ומה איתך, יצא לך להכיר גברים לעצמך דרך המיזם?
"קרו כמה פעמים שגברים נרשמו ומצאו חן בעיניי וניסיתי להכיר אותם, אבל לרוב קיבלתי דחיות. לפעמים אני אציע את עצמי או אחותי תציע אותי מבלי שהם ידעו שאני מנהלת המיזם. אשלח פרטים ותמונה ואקווה לתגובה חיובית. למשל, התחלתי עם מישהו שיש לו מוגבלות שכלית קלה וספרתי לו שאני רוצה להכיר לו מישהי שהיא מוזיקאית ושרה, אבל הוא לא רצה.
"הרבה לא יכולים להכיל את המוגבלות שלי אז הם פשוט לא עונים. בפעם הראשונה שמישהו דחה אותי בגלל מרחק גאוגרפי, הרגשתי ממש מוחמאת שזה לא בגלל העיוורון. דוחים עיוורון יותר מאשר אוטיזם ולקות שמיעה כי עיוורון הוא מוגבלות קשה מאוד. היום כל העולם שלנו מתבסס על צורך ויזואלי, המוגבלות דורשת הרבה ליווי ועזרה ואנשים פוחדים שזה יעבור בתורשה לילדים שלהם, למרות שאצלי יש דרך לבודד את הגן ולמנוע העברה.
"אם אכיר מישהו דרך המיזם זה יהיה מדהים, אבל אני עוסקת בשידוכים בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות וזה ממלא אותי. אין ספק שמדובר בהרבה עבודה, אבל ביום-יום שלי אני צריכה הרבה עזרה בהרבה דברים ותודה לאל מקבלת אותה, כך שאם יש לי יכולת וזכות לעזור לאחרים, אני שם. זה נותן לי משמעות וגם תחושת ביטחון ושייכות שאני מקבלת ודואגת להעביר לאחרים.
"יש לנו גם מועדון חברתי לאנשים עם מוגבלויות שנמצא ביישוב קדימה צורן שנקרא 'מועדון שווים' ושם כולם נפגשים אחת לשבוע בימי חמישי. זה בהתנדבות ויש לנו חלום להקים סניפים חדשים בכל עיר בארץ. אנחנו מקבלים את כל סוגי המוגבלויות ואין תנאי קבלה. יש אנשים שאומרים לי בפירוש שהצלתי להם את החיים והם הפכו מאנשים עצובים ובודדים לאנשים שמחים שמוקפים בחברים, וחווים תחושת שייכות וביטחון. בשבילי זה אומר הכול".
מספר הטלפון של המיזם 0557293714
