כשג'ורדן גולדברג גדל בשיקגו, הוא ודאי לא העלה על דעתו שיום אחד הוא ימצא את אהבת חייו דווקא ביישוב קטנטן בישראל, והוא ממש לא דמיין שבעקבות אותה אהבה, הוא יעשה עלייה ויעבור לישראל, בדיוק בזמן שהיא מופצצת משתי חזיתות במקביל.
סיפור האהבה של ג'ורדן גולדברג ונועה פינק, שניהם בני 29 שגרים יחד בגונן שבצפון, הוא לא רק מקסים ורומנטי. הוא גם מוכיח את הכוח של אהבה לשנות לחלוטין את מסלול החיים שלנו.
"באתי לכאן להתנדב בקיבוץ, וחשבתי שתוך שלושה חודשים אחזור, והנה אני כמה שנים אחר כך, חי ועובד בישראל בקיבוץ קטן בצפון", ג'ורדן מכריז בגאווה.
"יש בשיקגו קהילה יהודית ענקית, ולהורים שלי היה חשוב שאלך לבית ספר יהודי שלושה ימים בשבוע. הלכתי גם למחנה קיץ יהודי, ולאחווה יהודית בקולג', לבית חב"ד לארוחת שישי, ול'הלל' לאירועים. אני מחובר לקהילה היהודית, וגם ההורים ואחותי וכל מי שאני מכיר. אבל בוודאות לא חשבתי שאכיר בחורה ישראלית, עד שפגשתי את נועה".
גולדברג הגיע לכאן לאחר ביקור מוצלח עם "תגלית", שגרם לו להתאהב במקום. בעצת אביו, הגיע להתנדבות בקיבוץ גרופית בערבה. בתחילה, חוה הלם תרבות מסוים. "אני אוהב את שיקגו, זה הבית והלב שלי, אבל גרופית זה הכי שונה שיכול להיות. שיקגו זו העיר השלישית הכי גדולה בארה"ב, היא ירוקה ומלאה בשלג. גרופית היא 300 איש באמצע שום מקום, במדבר, בין הרים, הכי שונה שאפשר. וזה מה שאהבתי, כי לא ידעתי מה אני רוצה והגעתי אחרי שסיימתי תואר בתחום שלא הייתי בטוח שבא לי לעבוד בו".
ג'ורדן, נועה והכלב. רק כשהיו בנפרד קלטו עד כמה הם מאוהבים
(צילום: אלבום פרטי)
את נועה, שבימים אלו פינק מסיימת לימודי עבודה סוציאלית ב'תל חי' ועובדת כמדריכת שיקום, הוא פגש באותו קיבוץ ששונה כל כך מהבית. "עבדתי בחינוך בלתי פורמלי", היא נזכרת. "את ג'ורדן פגשתי בפעם הראשונה כשישבנו כל החברים מהקיבוץ במקום הקבוע שלנו, מעל המקלט.
"היו לנו שם ספות, וראינו את השקיעה יורדת על ההרים של ירדן. זה היה מקרי. ישבנו אחד ליד השניה במקרה. הוא הוציא גיטרה. לאחותי היה יום הולדת ורציתי שהוא ילמד אותי לנגן שיר בשבילה, את 'מאיה' של אריק איינשטיין, למרות שזה לא קרה. הוא כן התלהב ממני והתחיל לשבת איתנו כל ערב בגלל זה, למרות שלא הבנתי את זה בזמן אמת".
הזדמנות שנייה לאהבה
ג'ורדן מודה שהיה לו קשה להביע את העניין שלו בגלל פערי התרבות. "ישראלים הם יותר ישירים, ואני לא כל כך ישיר. לא היה ברור שהתחלתי איתה", הוא צוחק. "לקח לי זמן לחזר אחריה. בדיעבד לא הייתי הכי ברור לגבי זה שאני מעוניין. גם תכננתי להיות שם רק לשלושה חודשים, גם הויזה הייתה רק לשנה. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. היו לי תכניות ללכת לעבוד בצרפת, ואז להתנדב בחקלאות ביפן. ואז הגיעה הקורונה, והכל השתנה".
מה קרה בקורונה?
"היינו תקועים, אבל באופן הכי טוב שאפשר", הוא מסביר. "זה היה המקום הכי טוב להיות בו, כי היינו בשום מקום, ולא היה חולי. המשכנו בשגרה שלנו בקיבוץ הקטנטן הזה, ובתקופה הזו המשכנו להיות ביחד יותר ממה שחשבנו, וזה התפתח למשהו יותר רציני".
כשהיה צורך לקבל את ההחלטה, הוא מסביר, הוא לא היה מוכן עדין לעשות עלייה. "פתאום זה שאנחנו ממקומות שונים נהיה בעיה. חזרתי לארצות הברית והיא נשארה בישראל".
נועה, למה לא נסעת איתו?
"לא נסעתי איתו כי היה לי את מה שרציתי לעשות בארץ, לימודים שמאוד חשובים לי. הרגשתי שסוף-סוף יש לי כיוון בחיים. לא רציתי לוותר על זה. נפרדנו והיינו פרודים שלוש שנים".
ג'ורדן ונועה. נפרדו לשלוש שנים וכעת הם בלתי נפרדים
(צילום: אלבום פרטי)
ג'ורדן ונועה אכן נפרדו אך במשך שלוש השנים הללו הם נשארו בקשר, ולא הפסיקו להתעניין האחד בחיים של השנייה. כלומר, הם לא באמת הצליחו להמשיך הלאה. "שמרנו על קשר, דיברנו, ידענו מה קורה בחיים של כל אחד. שנינו ניסינו להמשיך הלאה, אבל אחרי שלוש שנים הבנתי שאני לא מצליחה והוא עדיין בראש שלי ובמחשבות שלי", אומרת נועה.
היא הבינה שהיא חייבת לעשות משהו, כדי להפסיק את המחשבות הבלתי פוסקות. "אזרתי אומץ וביקשתי שנדבר", היא מספרת. "התוודיתי בפניו שאני עדיין חושבת עליו והוא לא יוצא לי מהראש. הנחתי שהוא ייתן לי 'לא' סופי ואני אוכל להמשיך הלאה, כי הייתי בטוחה שיש לו מישהי אחרת. אבל זה לא קרה. הוא אמר שהוא מרגיש אותו דבר, ושהוא לא הצליח להתקדם. קבענו שאחרי המכינה אסע אליו לשיקגו וננסה שוב".
המפגש המחודש היה נפלא, היא נזכרת. "טסתי אליו, והיה מטורף", היא מספרת בחיוך. "לראות אותו שוב, להיות איתו. אנשים משתנים ועוברים דברים, זה היה יפה ומעניין לראות לאן כל אחד התפתח בשלוש השנים האלו. זה גם היה יפה שאחרי תקופה, שנינו עדין רוצים להכיר ולגלות האחד את השנייה מחדש".
נועה: "התוודיתי בפניו שאני עדיין חושבת עליו והוא לא יוצא לי מהראש. הנחתי שהוא ייתן לי 'לא' סופי ואני אוכל להמשיך הלאה, כי הייתי בטוחה שיש לו מישהי אחרת. אבל זה לא קרה. הוא אמר שהוא מרגיש אותו דבר"
היא לא יכלה לתאר לעצמה את האסון הענק שיתרחש בישראל בהיעדרה. "ב-7 באוקטובר הייתי בשיקגו, הייתי אמורה לחזור ב-9 באוקטובר ללימודים. בן הדוד שלי נרצח בכפר עזה".
אחרי שחזרה להלוויה, היא החליטה לחזור שוב לשיקגו. "הבית שלו שם הפך למקום של שקט בשבילי, מקום שאפשר לנוח בו. היתה לנו הזדמנות להיות ביחד, להכיר אחד את השני יותר, לפתח את הקשר שלנו. לי היה ברור שאמשיך בלימודים. בתחילת השנה השנייה שלי בלימודים, הוא החליט לעשות עלייה".
ג'ורדן ונועה. זכו להזדמנות שנייה לאהבה
(צילום: אלבום פרטי)
"אני חושב שהתקופה הזו חיזקה את זה שאנחנו רוצים שזה יעבוד", ג'ורדן מאשר. "הגעתי לבקר באפריל לכמה שבועות, וזה קרה בפעם הראשונה שאיראן הפציצה ובו זמנית החות'ים שלחו טילים".
איך הסתדרת עם המצב הביטחוני?
"אני מתחיל להתרגל לזה, למרות שזה מצער שאני מתרגל לזה. זה חלק מצער בחיים כאן. כל אדם שאני מדבר איתו שואל אותי איך זה. במלחמה עם איראן זה השפיע עליי. זה היה כל יום, כל לילה, אזעקות כל הזמן. לא יכלתי לעבוד או לישון. כל פעם כששמעתי צליל, חשבתי שזו אזעקה. אנחנו על גבול לבנון וזה עדיין מאד נוכח. זו תזכורת יומית לזה שהמלחמה עדין מתרחשת".
נועה, מה הדבר שאת הכי אוהבת בג'ורדן?
"אני מרגישה בטוחה איתו. הוא יציב, משרה נינוחות וקבלה. לא רק איתי, אלא בכלל. הוא פתוח ומקבל. הוא מצא כאן את עבודת החלומות, בכוחות עצמו. זה מטורף ומרשים. הוא בנה פה את עצמו מאפס ובזמן קצר. הוא עוד לא שנתיים פה וכבר מצא את עצמו. הוא הגיע בלי לדעת עברית, בלי משפחה, והסתגל מאד מהר".
כיום, ג'ורדן מנהל את החווה של המרכז הקולינרי בגונן GCI, שעתיד להיפתח ולהפוך לבית ספר קולינרי ברמה בינלאומית. במקום תהיה מסעדה, קפה, בר יין ומבשלה. "הקונספט הוא גישה הוליסטית לקולינריה, שיראו מאיפה האוכל מגיע", הוא מסביר. "אני מעצב, בונה ומנהל את החווה שנמצאת בגונן. המרכז הקולינרי יפתח בתמיכת ג'ואיש נשיונל פאנד USA. זה הדרים ג'וב. לא יאומן מבחינתי שיש לי את העבודה הזו. התשוקה שלי היא חקלאות אורגנית קטנה, שזה בול החווה פה. יש לי הזדמנות לבנות ולעצב מאפס. אני אוהב אוכל וכל מה שקשור לאוכל. זה חלום מבחינתי".
זה ציוני מבחינתך, להקים פה חווה מאפס?
"כן, אחת הפילוסופיות במקום החדש היא להשקיע בגליל, בחולה, להביא הזדמנויות, תיירות, אנשים, עבודות. זה בדיוק החלום שהיה לנו, לבנות בית במקום קסום עם חווה חקלאית קטנה. כשרק הגעתי לפה, ב-2019, לא חושב שהייתי מדמיין את זה".
