יש משהו כמעט אירוני באופן שבו מלחמה, אולי המצב הכי חיצוני, רועש ומטלטל, חודרת דווקא למרחב הכי אינטימי. לאחרונה שמתי לב שזוגות צעירים מוצאים את עצמם הולכים על חבל דק של עצבים חשופים - אזעקה אחת יותר מדי, עוד לילה נטול שינה, עוד שיחה שהופכת מהר מדי לריב. נדמה שהאהבה עצמה מתכווצת תחת הלחץ, ומתקשה לנשום בימים המטלטלים האלה.
למרבה ההפתעה, באותו זמן ממש יש דור אחר - כזה שכבר פגש מלחמות בעברו, נשא על גבו אובדן וגעגוע, נכווה וגם החלים, וכעת מביט על הסערה בעיניים אחרות, עייפות יותר, אך גם צלולות ואופטימיות. בני גיל הזהב יודעים משהו שהצעירים עוד לומדים על בשרם: הם מבינים שהחיים חזקים מהכול, ושאהבה נמדדת ביכולת להישאר, גם כשהכול בחוץ רועד.
זוג כזה הם מרגריטה רוזמן (86) ושמעון שגיא (87), שהכירו והתאהבו במגדלי הים התיכון בבת ים. "אני מרגישה שהמלחמה רק חיזקה את הקשר שלנו", אומרת מרגריטה. "אנחנו תומכים האחד בשנייה וגם נמצאים יותר זמן יחד. עברנו כבר כל כך הרבה מלחמות, אז אנחנו כבר לא מפחדים, ודווקא מנצלים את ההזדמנות ואת הזמן הפנוי כדי להכיר אחד את השנייה אפילו יותר".
לשאלתי מה הסוד שעוזר להם לצלוח את התקופה המלחיצה הזאת, מרגריטה משיבה: "אני חושבת שבגלל שיש לנו דירות נפרדות, זה לא 'טמטם' אותנו. עלינו פה על משהו", היא צוחקת. "יש תוכניות שאני אוהבת בטלוויזיה ושמעון אוהב דברים אחרים, אז כשאנחנו רוצים פרטיות, אנחנו פשוט הולכים לדירות שלנו, וכשאנחנו רוצים להיפגש עם הילדים או לדבר איתם, יש לנו את הזמן והפרטיות לעשות גם את זה, למרות שכרגע בגלל המלחמה, אני לא מוכנה שהילדים יבואו לבקר אותי ויסתכנו.
"אבל אני אף פעם לא לבד גם ככה. במקלט יש לנו חוגים וקבלת שבת, ואנחנו כמעט תמיד מגיעים יחד. למשל היום יש לשמעון פרלמט גברים, ובזמן הזה אני הולכת לחוג תיפוף".
מרגריטה: "אני מרגישה שהמלחמה רק חיזקה את הקשר שלנו. אנחנו תומכים האחד בשנייה וגם נמצאים יותר זמן יחד. עברנו כבר כל כך הרבה מלחמות, אז אנחנו כבר לא מפחדים, ומנצלים את ההזדמנות ואת הזמן הפנוי כדי להכיר אפילו יותר"
הם הכירו במגדלי הים התיכון לפני שנתיים. שמעון היה אז פרוד, אחרי עשר שנות נישואים. יש לו שלושה ילדים ושישה נכדים. לפני שהחליט לעבור לדיון המוגן, ביקש לבדוק את הפעילויות החברתיות שבמקום. הוא שאל אם יש חוג ברידג', והגיע כדי להתרשם, שם גם פגש לראשונה את מרגריטה. "שיחקנו יחד ברידג' כמה פעמים, ואפילו דיברנו קצת על החיים. היה לנו קשר חיובי אבל מאוד רגיל", הוא מבהיר.
"באחת הפעמים שבאתי לשחק, הזמנתי אותה לבוא איתי לאכול במסעדה. בשלב הזה זה עדיין היה עניין חברי בלבד", הוא מספר. "ואז זה הפך למנהג - בכל פעם כשהגעתי לברידג', בסוף המשחק אחד מאיתנו היה מזמין את השני לארוחה במסעדה.
"כל זה קרה עוד לפני שעברתי לגור שם. היה לי חשוב למצוא בן אדם שאני יכול לדבר איתו, ליהנות איתו ולהעביר את הזמן בכיף, ומרגריטה הייתה האחת שלי. ההשפעה הכי גדולה על השיקול שלי אם להגיע לגור במגדלי הים התיכון הייתה כמובן הים, שנמצא ממש ממול, אבל ללא ספק גם הקשר שלי עם מרגריטה חיזק את הרצון שלי לבוא".
למרגריטה יש שלושה ילדים, שבעה נכדים, נין ועוד נין בדרך. על המפגש עם שמעון היא מספרת: "במשך 10 שנים, מאז שאני אלמנה, כמעט כל גבר פנוי שהיה במגדלים - רצו לשדך לי, אבל לא רציתי אף אחד. כששמעון הגיע נוצר קליק, זה התחזק כשיצאנו יחד למסעדות, וזה התפתח מאוד טבעי ואיטי. נכון להיום, הילדים שלי מקבלים אותו כבן משפחה, הילדים שלו באים אלי ואנחנו מאוד קשורים האחד לשנייה".
בחוג הריקודים של המועדון, החברות ביניהם עלתה שלב. שמעון הזמין את מרגריטה לרקוד איתו והיא הסכימה. אחרי כמה דקות של ריקודים הוא אמר לה: "אווו את רוקדת יותר טוב משאת משחקת ברידג'"- וזה היה מבחינתה המשפט שבו הבינה שהוא לא כמו כל אחד אחר.
מרגריטה: "במשך 10 שנים, מאז שאני אלמנה, כמעט כל גבר פנוי שהיה במגדלים - רצו לשדך לי, אבל לא רציתי אף אחד. כששמעון הגיע נוצר קליק"
האם יש הרבה זוגות כמוכם בדיור המוגן?
מרגריטה: "כן, יש עוד זוגות שאנחנו מכירים במגדלים שהכירו כאן. הרוב מכירים בחוג הריקודים. לדעתי כל אחד ימצא לעצמו את האחד או האחת אם הוא פתוח מספיק להכיר".
איך אתם מתארים את הזוגיות שלכם?
מרגריטה: "זוגיות טובה מאוד, יציבה מאוד. הייתי 10 שנים לבד וחשבתי לוותר על אהבה, עד שהכרתי את שמעון. כשמכירים את הבן אדם הנכון ויש קשר טוב, אז יש אהבה בכל גיל. אהבה זאת לא מילה גסה בגיל שלנו. הזוגיות שלנו עובדת כך שכל אחד מאיתנו גר בדירה נפרדת, אבל אנחנו אוכלים יחד, הולכים לחוגים יחד, יוצאים יחד. למעשה אנחנו כל היום ביחד, אבל לכל אחד יש את הפרטיות כשהוא רוצה. חשוב לנו שלכל אחד תהיה את הפינה והמקום שלו גם לבד".
שמעון: "הזוגיות שלנו נדירה. היה לנו בהתחלה קשר אינטלקטואלי, ומשם בנינו קשר יותר אינטימי ורומנטי. בניגוד למה שקורה אצל רוב הזוגות שעם הזמן מתרגלים, ואז היחסים מתקררים, אצלנו זה בדיוק ההפך. ככל שהזמן עובר, הקשר שלנו והיחסים שלנו רק הולכים ומתחזקים. אני חושב שזה מצב די נדיר".
