קל לנו מאוד לחוש רגשי אהבה כלפי הילדים שלנו, רבים ככל שיהיו, כלפי ההורים שלנו, חברים או מכרים מבלי להטיל ספק ברגשותינו, רק כשזה מגיע לאהבה רומנטית, עולה השאלה האם זה בכלל אפשרי לאהוב בו זמנית יותר מאדם אחד?
ליאת קירו, יועצת זוגית ומינית מוסמכת, טוענת שבהחלט אפשר לאהוב שני אנשים בו זמנית, ואף יותר. "סיפורי התנ"ך וההיסטוריה מלמדים אותנו שריבוי אהבות היה דבר מקובל בעבר. שלמה המלך היה ידוע באלף נשותיו. כמעט לכל מלך לאורך ההיסטוריה הקדומה, בין אם הוא אירופאי או ממדינות המזרח, היה הרמון שופע בנשים, ובל נשכח את תרבות רומי ויוון העתיקה בהן היה חוקי ומקובל להחזיק מספר לא מועט של פילגשות. גם כיום יש תרבויות וחברות שעדיין דוגלות בריבוי אהבות ממניעים שונים ולאו דווקא מתוך רגש, כשהנפוצה שבהן היא ריבוי נשים", מתארת קירו.
"להבדיל, הערכים עליהם גדלנו חינכו אותנו למונוגמיה. תרבות דיסני והוליווד הציגו בפנינו אלטרנטיבה אחת לזוגיות: גבר ואישה שחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, וגם אם היה גורם שמאיים על הקשר, הרי שתמיד דאגו להסירו ולהציג לנו זוגיות מושלמת. השאיפה תמיד היא למצוא את האחד או האחת, אבל האמת היא שבמציאות אהבה רומנטית אינה מוגבלת לאדם אחד.
"חנן יובל, בשירו 'צרות טובות', מתאר מצב של ריבוי אהבות: 'ואהבתי את שתיהן, זאת שלי היתה וזאת שלי, ככה באו לי צרות טובות, שתיים הן ולא יודעות, זאת על זו וזו על זאת'. ללא ספק, יש בינינו כאלו שמסוגלים להכיל ולהעניק אהבה רומנטית ליותר מאדם אחד. לפי סקר שנערך בשנת 2020 נמצא ש-32% מהאמריקאים רואים ביחסים פתוחים כמודל אידאלי לזוגיות. בעיני, אלו שיודעים ומסוגלים להעניק אהבה רומנטית ליותר מפרטנר אחד הם סוג של יחידי סגולה. לא כולם מסוגלים לכך, או רוצים בכך", מוסיפה קירו.
"אנשים שנמצאים במערכת של ריבוי אהבות מדווחים על סוג שונה של קשר רומנטי עם כל מושא אהבה, מכלול הצרכים שלהם מתמלא והם אינם תלויים באדם אחד כדי לספק את כל צרכיהם. דר' הלן פישר, חוקרת מוח, טוענת שלאהבה שלושה צרכים: תשוקה רומנטיקה והיקשרות. שלושת הצרכים הללו מצויים בחלקים שונים במוח ולא תמיד יכולים להתמלא על-ידי אדם אחד. קחו למשל מצב בו אחד מבני הזוג מחליט בשלב מסוים שאין לו עוד עניין בקיום יחסי אישות, החלטה כזו משליכה באופן ישיר על הצד השני ועל המערכת הזוגית. במצב כזה, יש מי שיאפשרו בהסכמה הדדית לפתוח את היחסים, כולל מבחינה רגשית, כדי לאפשר לקיים מצב חדש בו כל הצרכים יסופקו לכל הגורמים בנוחות.
"לפי התפישה הפוליאמורית, ניתן לנהל קשרים עם מספר בני זוג במקביל ולהיות מעורבים רגשית ורומנטית תוך שקיפות והסכמה הדדית, בעוד שבגישת היחסים הפתוחים יש הסכמה של שני בני הזוג לנהל קשרים, בעיקר מיניים, מחוץ למערכת הזוגית, כאשר לרוב מדובר בקשרים זמניים וללא מעורבות רגשית".
יחד עם זאת, יש מקרים שבהם באופן לא מתוכנן אנחנו יכולים להתאהב באדם נוסף.
"נכון, יש מקרים שבהם אנשים שנמצאים כבר במערכת יחסים זוגית יכולים לגלולת משיכה לאדם אחר, למשל ממקום העבודה. יש להבחין בין אהבה והתאהבות. בעוד שהראשונה מעניקה לנו תחושת יציבות וביטחון, מבוססת על אמון, תמיכה והדדיות ויכולה להימשך זמן רב, ההתאהבות שהיא למעשה פעולה כימית שמתרחשת במוח, ברוב המקרים היא תחושה חולפת (למזלנו), שמציפה אותנו בהורמונים כדוגמת אוקסיטוצין המכונה גם כ'הורמון האהבה', דופמין שקשור למערכת התגמול שיוצר תחושת עונג, אנדרופינים הגורמים לתחושת אופוריה והתעלות ומכיוון שכך עשויים לפגוע בכושר קבלת ההחלטות שלנו במקרים מסוימים.
"כשהתאהבות לאחר מתעוררת בזמן שאנחנו נמצאים בקשר מונוגמי, זה מתכון בטוח לבלבול, תחושות אשם והעלאת ספקות בקשר הקיים. יש שירגישו שהם בוגדים באמון של בן או בת הזוג והרוב יסתירו או ידחיקו את רגשותיהם עד לדעיכתם. אנו חיים בתרבות שמונעת התנהגות יצרית משוחררת, דבר שמכניס אותנו לקונפליקט פנימי כאשר רגשות עזים מתעוררים כלפי מישהו אחר, גם אם לא מתוך רצון ובכוונה תחילה".
מה עצתך אם פתאום באמצע החיים פיתחנו רגשות כלפי אדם נוסף?
"קודם כל, זה נורמלי וטבעי. זה כשלעצמו לא מגדיר אתכם כבוגדים. המלצתי לעצור ולבחון את המצב, לברר מה השתנה ומתי, מה חסר בזוגיות שלי, האם יש איזשהו צורך לא ממומש בחיי, האם אני מעוניין לשנות את המערך הזוגי, מה עורר אצלי את הרגשות החדשים? בה בעת להיאחז בטוב שקיים בקשר הנוכחי ולהביט על המצב בעיניים פקוחות.
"לא תמיד החסך יתמלא על-ידי בן או בת הזוג הקבוע ולכן כדי להימנע מתסכול מתמשך, יש לייצר אלטרנטיבות לחסכים. האלטרנטיבה היא לא בבגידה, גירושין או בפתיחת היחסים, אלא לעיתים בהדלקת התשוקה מחדש בתהליך זוגי.
"אין ספק, שרבים מאיתנו יחפשו ריגוש כזה או אחר בתוך שיגרה שוחקת, חלק ימצאו זאת בספורט אתגרי לדוגמה ואצל חלק זה יהיה ריגוש מחיוך והתעניינות בשלומם מצד עובד או עובדת חדשים במשרד. הריגוש עושה לנו טוב, אבל חשוב שנדע להציב גבולות. אם אנחנו לא נמצאים במערכת יחסים שהוגדרה מראש כפתוחה או כפוליאמורית, הריגוש עלול להוביל למעשה ומשם לתוצאה שלא תמיד ייחלנו לה. דעו לשים את הגבול במקום ובזמן הנכון. בנוסף לכך, אם חסר לנו ריגוש בחיים, אני מציעה לבחון איך אנחנו מייצרים אותם בחיים שלנו בעצמנו, לקחת אחריות אישית ולא לצפות שהריגוש יתמלא על-ידי אדם אחר".
האם כדאי לשתף את בן או בת הזוג בתחושות?
"זו השאלה הקשה ביותר בנושא זה מבחינתי. בדרך-כלל אמליץ להמתין עם השיתוף עד לבירור המצב לעומקו. לפעמים המצב ייפתר באופן כזה שלא יהיה צורך לשתף, וזה מועיל מאוד במצב של בן או בת זוג קנאים, או כאלה שחוו בגידה בעבר. השלב שבו אמליץ על שיתוף יהיה רק כאשר בני הזוג יהיו בהבנה מוחלטת לגבי מקומם בזוגיות, החסכים שהם מרגישים, וכשיש תכנית פעולה ומבט קדימה לשיפור המצב".
מה את מייעצת למי שבכל זאת שוקל ריבוי אהבות?
"תתכוננו לקנאה על כל היבטיה, מצידכם ומצד מושא אהבתכם. נהלו אותה בחכמה. תידרשו לנהל גם את הזמן והמשאבים שלכם. מערכות יחסים דורשות תחזוקה שוטפת. יש לבצע תיאום ציפיות ולהשקיע רגשית בכל אחת ממערכות היחסים כדי שיצלחו ולא יתנגשו.
"היו מוכנים גם לסטיגמות וללחצים סביבתיים. למרות ההתעוררות כלפי הגישה המתירנית בריבוי אהבות, עדיין יהיו כאלו שיגלו התנגדות ויפעילו לחצים מתוך אמונות מגבילות, ערכים שונים או תפיסות דתיות.
"הלכה למעשה, אין מגבלה ליכולת שלנו לאהוב. לגבי אופי הקשר, זה תלוי אדם ותלוי קשר", מסכמת קירו. "כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית ולא פוגע באף אחד, בחרו באהבה ובחרו לאהוב. את מי ואיך, זה כבר שלכם. אהבה היא בחינם, דעו להעניק אותה כשהדגש הוא באיכות ולא בכמות".
פורסם לראשונה: 08:51, 19.11.25
