"להט"ב עדיין מופלים לרעה במקומות העבודה שלהם", טוענת שרי ירושלמי (45), מנכ"לית עמותת LGBT-Work, שעוסקת בזכויות להט"ב במקומות עבודה. "על כל אדם שבוחר לצאת מהארון במקום העבודה שלו, יש שישה שבוחרים להישאר בארון, בגלל פחד מהתעמרות ומתוך החשש שלא יקדמו אותם. אלו נתונים מחרידים.
"אם אנחנו מסתכלים על אוכלוסיות הקצה, כמו האוכלוסייה הטרנסית, שם זה הכי קיצוני. כמובן שגם בפריפריה הגיאוגרפית המצב פחות טוב לעומת מרכז הארץ. יש שם הרבה פחות קבלה והרבה יותר מקרי להט"בופוביה".
שרי מספרת שמאז תחילת המלחמה, יש עלייה כללית בלהט"בופוביה, שבאה לידי ביטוי גם במקומות העבודה. "יש ארגונים שעושים קמפיינים נגדנו, זה עדיין קורה", היא אומרת. "אם מסתכלים על מה שקורה בעולם, אז ברגע שהנשיא טראמפ נכנס לתפקיד, הוא זרק 1,500 טרנסג'נדרים ששירתו בצבא ארצות הברית. מה זה אומר? זה אומר שיש עכשיו 1,500 אנשים שהיה להם עתיד תעסוקתי, ועכשיו אין להם אותו. זה מהלך אכזרי כי הוא דן אותם לחיים של עוני.
"מה זה אומר עלינו כחברה? זה יוצר סטטוס-קוו של שנאה, זה מחזיר אותנו שנים אחורה. לכן חשוב להעלות לסדר היום הציבורי את החשיבות של גיוון והכלה של קהילת הלהט"ב. עם זאת, חשוב לי להבהיר שהעבודה שלי היא לא פוליטית. זכויות להט"ב זה משהו שהוא חוצה עמדות פוליטיות. זה לא מעניין אם בחרת בימין או בשמאל, אנחנו מדברים על שוויון במקומות העבודה, שהוא דבר בסיסי".
"ברגע שהנשיא טראמפ נכנס לתפקיד, הוא זרק 1,500 טרנסג'נדרים ששירתו בצבא ארצות הברית. זה אומר שיש עכשיו 1,500 אנשים שהיה להם עתיד תעסוקתי, ועכשיו אין להם אותו. זה מהלך אכזרי כי הוא דן אותם לחיים של עוני"
אלו פעולות אתם מבצעים כדי למנוע אפליה במקומות עבודה?
"אנחנו יוצרים תאים גאים במקומות עבודה שונים. אנחנו עובדים כיום עם חברת החשמל, מול בנק הפועלים, מדובר בחברות ענק. אני נפגשת עם מנכ"לים ומנכ"ליות של חברות גדולות, ואם יש רצון ועניין, אז אנחנו פה בשביל לתת את השירות הזה.
"כשאנחנו חוקרים יחס פרו-להט"בי של ארגון, של מקום עבודה, ההסתכלות מתחלקת לארבעה פרמטרים: נושא הגיוס, המדיניות בנושא זכויות כמו ביטוחים ופנסיות, הפרמטר השלישי זה איך העובד הלהט"בי מרגיש בתוך מקום העבודה שלו, והרביעי זה מה החברה מחזירה לקהילה הלהט"בית מבחינה פילנתרופית.
"אנחנו פה כדי לקדם שוויון זכויות ופרנסה לכל, ואני מאמינה גדולה בשיתופי פעולה. תמיד צריך למצוא את הדרך לדבר בשביל לייצג את הקהילה שלנו. בכלל, יש לי חלומות מאוד גדולים. אני רוצה שכל המעסיקים הגדולים בישראל יקבלו את תוכנית הליווי שלנו ויעבדו איתנו, שנראה יחד איך אפשר לקדם מדיניות פרו-להט"בית בתוך הארגונים האלה, כדי להיטיב את אקלים העבודה של העובדים הלהט"בים אצל אותם מעסיקים. אני מאמינה שהמשק יכול ומסוגל לייצר סטנדרט חדש בעולם התעסוקה. אני חושבת שזה בר השגה ובר ביצוע ושהמשק צמא לזה. הגיע הזמן למהפכה הזאת בשוק העבודה".
"אני בזוגיות פרק ב' והילדים שלי ושלה הם החברים הכי טובים בעולם"
"הגעתי ממשפחה לא עשירה, בלשון המעטה", מספרת שרי. "המצב בבית לא היטיב איתי. אבא שלי היה בן אדם קשה, אמא שלי הייתה ניצולת שואה, על כל המשתמע מכך. אני הצעירה מבין חמישה אחים ואחיות, בפער גילאים גדול מהשאר. הרגשתי שאם אני רוצה ללמוד ולהתפתח ולהצליח אז אני צריכה סביבה אחרת, תומכת יותר, והבנתי שאני צריכה לצאת מהבית. אז מגיל 11 ועד גיל 17 למדתי בפנימייה בירושלים, פנימייה דתית של בנות בלבד".
"אני רווקה פלוס שניים שנמצאת כיום בזוגיות", מתארת ירושלמי את מצבה המשפחתי. "התחתנתי לפני 14 שנים, לא חתונה מטעם המדינה כמובן, אלא חתונה מטעם עצמנו, עם אשתי לשעבר. החתונה הייתה בגן אירועים, שתינו לבשנו שמלה לבנה, כל הטררם. היה מהמם. הטקס היה מאוד מרגש. הקשר שלנו התחיל מהרצון של שתינו להקים משפחה. היינו בזוגיות שמונה שנים ואחר כך נפרדנו, אבל אנחנו עדיין מגדלות יחד את שני הילדים שלנו, וכרגע אני בזוגיות חדשה".
מעבר לאירוע החתונה, היה תוקף משפטי לנישואים שלכן?
"כן, עשינו בינינו גם הסכם עם תוקף משפטי. אני חושבת שככל שאנחנו מסכימות מראש על התנאים בקשר לזוגיות ולחיים משותפים, וגם על תנאי הפרידה אם תהיה, זה עושה את החיים יותר קלים. אני ממליצה לכל מי שנכנס לקשר זוגי, בטח ובטח אם מדובר על קשר עם ילדים, לסכם את הדברים מראש, זה פותר אחר כך המון בעיות. כשנפרדנו, עשינו כמובן הסכם פרידה. פרידות זה תמיד קשה, אבל צריך לדעת לשים את הדברים בצד ולשים את טובת הילדים במרכז.
"אגב, אני ממש שמחה שלא הייתי צריכה לעבור את המסע הקשה שעוברות נשים שנאלצות להתגרש באמצעות הרבנות, כי הפרידה שלנו היתה שוויונית. הילדים שלנו רואים היום שתי אימהות עצמאיות, שכל אחת מהן מכלכלת את עצמה".
ההריונות נוצרו בעזרת שירות מבנק הזרע?
"הלכנו לבנק הזרע הציבורי ורכשנו מנות של תורם ישראלי - מזרחי, זה היה לי חשוב. יש מין גישה כזאת שאם את כבר קונה זרע, אז שתקני את הזרע המושלם כדי שהילד יהיה יפיפה וגאון וגבוה. אנחנו לקחנו זרע של מישהו נמוך ומזרחי, ויצאו לנו ילדים מושלמים ואהובים. אני לא בטוחה שדווקא בלונדיני עם עיניים כחולות זה הטוב ביותר. אני חצי יוונייה וחצי תמניה, זוגתי לשעבר היא דווקא ממוצא אשכנזי, אבל היא מאוד זרמה איתי כי זה היה חשוב לי".
מתי התחילה הזוגיות הנוכחית שלך?
"הזוגיות הנוכחית שלי, עם מגי מור, היא הארוכה והעמוקה ביותר מאז הפרידה, היא החלה לפני שנתיים. היא אישה וואו, באמת מהממת. עד אז היו לי כל מיני מערכות יחסים קצרות, לא משהו שמשתווה למה שיש לי כרגע. מדובר בזוגיות שהיא כבר יותר פרק ב'".
"הלכנו לבנק הזרע הציבורי ורכשנו מנות של תורם ישראלי - מזרחי, זה היה לי חשוב. יש מין גישה כזאת שאם את כבר קונה זרע, אז שתקני את הזרע המושלם כדי שהילד יהיה יפיפה וגאון וגבוה. אנחנו לקחנו זרע של מישהו נמוך ומזרחי, ויצאו לנו ילדים מושלמים ואהובים"
איפה ואיך הכרתן?
"הייתי אז יו"ר החוג הגאה במפלגת העבודה, והכרתי אותה במפלגה. החיבור בינינו היה קודם כל מקצועי ורק אחר כך התאהבנו. מגי היא יו"ר ועד העובדים של בית החולים אסותא, חברת הוועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב. הקימה את האגף הגאה בהסתדרות, אישה משכמה ומעלה זה אנדרסטייטמנט".
איך בת הזוג החדשה השתלבה בחיים המשפחתיים שלך כהורה לשני ילדים?
"גם לה יש ילדים, היא גם בהורות משותפת והילדים שלה ושלי הם החברים הכי טובים בעולם. יש להם קשר מהמם, הם בסטיז האחד של השני. כשהילדים של שתינו ביחד, אני אומרת לה 'הם לא צריכים אותנו, בואי נלך לשתות קפה'".
איך המשפחה המורחבת שלך מקבלת את הזוגיות ואת התא המשפחתי שלך?
"כיום הקבלה של המשפחה המורחבת אותי ואת התא המשפחתי שבניתי היא טובה, אבל ההתחלה לא הייתה פשוטה. למשל, בהתחלה אח שלי בכלל לא רצה לבוא לחתונה שלי והיו מצדו אמירות קשות. אבל אני חייבת לציין שאחר כך הוא חזר בו והגיע לחתונה. בכלל, אני הממתי אנשים כשיצאתי מהארון, היו כאלה שבאמת היו בהלם. גם היום אנשים טועים בי כסטרייטית כי המראה שלי מאוד נשי, אני עוברת כאישה סיסג'נדרית מאוד נשית".
איך ומתי הגעת לעסוק באקטיביזם להט"בי?
"האקטיביזם הלהט"בי שלי התחיל כשהבת הבכורה שלי הייתה בגן, וגיליתי שאין בהוד השרון, בעיר שבה אני גרה, שום התייחסות עירונית לנושא הגאווה. יזמתי פיקניק משפחות גאות בגינה ציבורית, פניתי לעירייה לקבל אישור וסיוע, ומאז פיקניק המשפחות מתקיים בהוד השרון מדי שנה".
מתי האקטיביזם החברתי הפך למקצוע?
"אחרי שסיימתי לימודי מדיניות ציבורית במסגרת תואר שני באוניברסיטת תל אביב, התחלתי לעסוק בייעוץ אסטרטגי. משם נשאבתי גם לתוך העולם הפוליטי. שוויון הוא מוצר צריכה בסיסי מבחינתי, של כולם, לא רק של להט"בים. של כל אדם".
