מפגין למען זכויות הקהילהמפגין למען זכויות הקהילה
מפגין למען זכויות קהילת הטרנס
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות זוכה הקהילה הטרנסג'נדרית בארץ ובעולם לנראות תקשורתית גבוהה מתמיד. עם זאת, מידע יותר קונקרטי ויומיומי על הקהילה הטרנסית בישראל ועל צרכיה הייחודיים היה עד כה חלקי ומפוזר.
לרגל יום הנראות הטרנסית שחל היום (ג'), מתפרסם הסקר המקיף ביותר שנעשה בישראל על הקהילה הטרנסג'נדרית. מדובר במהלך ראשון מסוגו שמובילה האגודה למען הלהט"ב יחד עם מרפאת לוינסקי, ובהתייעצות עם ארגוני הקהילה הטרנסית "פרויקט גילה" ו"מעברים".
עוד בנושא:
הסקר, שנערך בשנה האחרונה והשתתפו בו 350 אנשים על הקשת הטרנסית, משקף תמונה מקיפה ומהימנה על מצבם ומאפייניהם של חברי הקהילה, על צרכיהם הייחודיים ועל מדדי פגיעות של קבוצות שונות בתוך הקהילה.
מתוך 350 המשתתפים, 93% מגדירים את עצמם כטרנס, 43% מגדירים את עצמם גם כא-בינאריים, ו-4% הגדירו את עצמם רק כא-בינריים. בנוסף, מי שסומנו נקבות בלידה מזדהים בסקר כא-בינאריים באחוזים גבוהים יותר, מאשר מי שסומנו כזכרים.
בין תוצאות הסקר ניתן לראות כי הגיל הראשוני להגדרה עצמית אצל מי שסומנו כזכרים בלידה עומד על 10-12, בניגוד למי שסומנו כנקבות בלידה, שם גיל ההגדרה העצמית עומד על 15-16.
למעלה מ-60% מחברות וחברי הקהילה הם בין הגילאים 18 ל-29. כ-11% בלבד מהמשתתפים שענו על הסקר היו מעל גיל 40. לדברי ד"ר סיגל גולדין, שכתבה את הסקר, תיתכן הטיה בסקר מכיוון שהוא הועבר לרוב בצורה מקוונת.
חלק ניכר מבין חברי.ות הקהילה (44%) מתגוררים בעיר תל-אביב יפו ובאזור גוש דן. אחרי כן נמצא אזור הצפון עם חיפה, נצרת והקריות. ל-19% מתוך הנשים הטרנסיות יש ילדים הרשומים על שמן במרשם האוכלוסין, לעומת 6% מהגברים הטרנסים.
מבחינת השכלה, ממוצע שנות הלימוד בקרב נשים טרנסיות נמוך יותר בהשוואה לגברים טרנסים. ביחס לאוכלוסייה הכללית החילונית, אשר יותר מ-50% ממנה מחזיקה בתעודת בגרות, פחות מ-50% מהמשתתפים העידו כי סיימו תיכון עם תעודת בגרות, ופחות מ-20% הם בעלי ובעלות תואר אקדמי ראשון.
בהיעדר השכלה אקדמאית, אין פלא כי ההכנסה החודשית של רוב חברי הקהילה נמוכה מ-4,820 שקלים לחודש. לדברי ד"ר גולדין, נמצא כי הקהילה הטרנסית מתמודדת עם עוני בשיעורים גבוהים יותר מהאוכלוסייה הכללית. עם זאת, יותר נשים טרנסיות נמצאות בדרגות שכר הגבוהות מאשר גברים טרנסים.
כ-26% מכלל הנשים הטרנסיות שענו על השאלון הודו כי עסקו בעבודת מין, וכך גם 6% מכלל הגברים הטרנסים. 13% השיבו כי עבודת מין הייתה מקור ההכנסה העיקרי או היחיד שלהן, וכ-12% עסקו בעבודת מין במהלך השנה האחרונה.

דגל הטרנסג'נדריםדגל הטרנסג'נדרים
דגל הטרנסג'נדרים
(צילום: Shutterstock)

מבחנת מצב בריאותי, כ-10% מקרב הגברים הטרנסים מגדירים את מצבם הבריאותי 'גרוע' או 'גרוע מאוד', וכ-32% מגדירים את מצבם הבריאותי 'סביר'. בהתאמה, כ-12% מקרב הנשים הטרנסיות מגדירות את מצבן הבריאותי 'גרוע' או 'גרוע מאוד' וכ-22% מגדירות מצבן כ'סביר'. נתונים אלה צורמים ובולטים במיוחד על רקע גילם הממוצע הצעיר יחסית של חברי הקהילה.
בנוסף, כ-60% מחברי הקהילה מדווחים על אבחון במצבי חרדה כרונית, דיכאון ודיספוריה מגדרית. כ-80% חשבו על התאבדות באופן רציני, וכ-40% ניסו באופן מעשי לשים קץ לחייהם. באופן בלתי מפתיע, קשרים משפחתיים עוינים מעלים בצורה משמעותית את הסיכון להתנהגות אובדנית.
לדברי ד"ר גולדין, המחקר מצא כי אנשים על הקשת הא-בינארית מתמודדים עם יותר אתגרים נפשיים ופיזיים מאשר מי שהגדירו את עצמם כטרנסים וטרנסיות בינאריים. "עם זאת, ניתן למצוא בתוצאות הסקר גם את המשאבים ומקורות העוצמה של הקהילה, ביניהם אפשר למנות את הרשתות החברתיות הפנים קהילתיות וגם את הארגונים הלהט"בים בכלל והטרנסים בפרט. ככל שמידת הקשר של הארגונים לפרט גדולה יותר, כך המדדים של רווחה נפשית גבוהים יותר", היא מסכמת.

המטרה: לחשוף את מקבלי ההחלטות למצב הקהילה ולתקן את האפליה

לדברי אוהד חזקי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, הסקר הוא רק חלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה לשרת את הקהילה הטרנסית. "היה לנו חשוב ליצור תמונה כמה שיותר מציאותית על הקהילה בישראל. לא רק במובן של מצוקות וכאבים, אלא גם נתונים יבשים כמו דמוגרפיה, פיזור גילאים, מצב סוציו-אקונומי וכדומה.
"עצם העובדה שהמחקר קיים אומר שהמדינה מעוניינת להתחשב בנתונים האלה, וזאת כבר התקדמות גדולה. המטרה שלנו היא לחשוף כמה שיותר משרדי ממשלה ומקבלי החלטות לצרכים של הקהילה הטרנסית, ולהשפיע מבפנים עד שתתוקן האפליה שקיימת גם היום", הוא אומר בהתרגשות.
יש ציפיות קונקרטיות מהממסד בעקבות הסקר?
"הנתונים הראשונים מראים מצב של דיכאון ואובדנות", אומר חזקי. "הדברים האלה נובעים מאפליה שיטתית שהקהילה הטרנסית חווה. המצב הזה צריך לקבל את הדין לא רק במצבי קצה, אלא גם בטיפול מניעתי. אנחנו צריכים לייצר כאן חברה מקבלת יותר, וזאת לא רק האחריות של הקהילה הגאה לסנגר על עצמה, מדובר כאן באחריות ממסדית.
"צריך להמשיך לחנך את החברה, להפגיש אותה עם הקהילה הטרנסית. לעודד את מערכות החינוך, הבריאות והרווחה להיות בתקשורת עם הקהילה, לא לדבר מעל הראש של הקהילה ולא להחליט עבורה מה היא צריכה".
בצד החיובי מציין חזקי כי בשנים האחרונות נראית התקדמות חברתית ומוסדית לטובת הקהילה. "התמונה היא לא שחור ולבן", הוא מסכם. "גם בעבודה עם משרדי הממשלה יש היום הרבה יותר הבנה ומוכנות. הצעדים קטנים ואיטיים, אבל הם קורים. אין לנו ספק שבעזרת המחקר השינויים יקרו בקצב מהיר יותר".

תמיכה לקהילה

מעברים: אפשר ליצור קשר בוואטסאפ ובטלפון (להגיע לאור רן, עו"ס של מעברים) ב-052-477-6707, או לפנות במייל, בפייסבוק ובאתר.
קבוצת זכויוטרנס פעילה - אפשר לפנות עם שאלות, ובנוסף בקבוצה מעלים מידע ומארחים אנשים שיכולים להנגיש מידע רלוונטי וחושב בעת הזו.
פרויקט לולה: פועל כרגיל. אפשר לפנות לטלפון 0522197018
האגודה ממשיכה להציע את שירותי התמיכה שלה: קבוצות שיח וקשב וירטואליות (לא רק טרנסית), לפרטים והרשמה - כאן וגם טיפול וייעוץ/גישור למשפחות.
קו הקשב - בטלפון:03-6205591 (הטלפון והצ׳אט הוא ימים א׳ עד ה׳, 19:30-22:30) או בוואטסאפ: 058-6205591
איגי: בפעילות המקוונת אפשר להתעדכן באינסטגרם.
עמותת ער"ן מפעילה שירות 7\24 מכל טלפון: 1201 שלוחה 6, וגם בצ'אט ובפורום באתר ער"ן.
ארגמ"ן - ארגון לנשים העובדות בתעשיית המין, מספקים סלי מזון. ניתן לפנות בעמוד הפייסבוק.
בית הקהילות חיפה מפעיל קו קשב שפועל חמישה ימים בשבוע, ובערבית פעמיים בשבוע במספר 0557258976. לשלוח הודעת וואטסאפ עם הכותרת קו הקשב, עם שם ומספר טלפון.