"אני עומד על כתפי ענקים שהצליחו לעשות הרבה ואני מקווה שאני אעמוד בסטנדרטים שלהם. אני מרגיש כמו מישהו שקיבל לפיד בתקופה מאוד משמעותית", אומר עו"ד נמרוד גורנשטיין שנבחר השבוע ליו"ר האגודה למען הלהט"ב בישראל, הארגון הוותיק והמשמעותי ביותר מבין ארגוני הקהילה הגאה המקומיים. גורנשטיין הוא עו"ד המתמחה בענייני אפליה, זכויות אזרח ולהט"ב, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נבחר לקדנציה שניה בוועד המנהל של האגודה, ראשונה שלו כיו"ר. הוא החליף את היו"ר היוצאת הילה פאר לאחר שש שנים בתפקיד, פאר לא התמודדה כיוון שהגיעה להגבלת קדנציות, סעיף בתקנון האגודה שהיא עצמה יזמה.
לאן תרצה להוביל את האגודה? אילו נושאים יקבלו דגש בהנהגתך?
"בעשור האחרון, האגודה, באמצעות הדמויות שהובילו אותה, הובילה שורת הישגים בכל מוקדי הכוח וידעה למצב את הקהילה הגאה כחלק בלתי נפרד ובולט מהחברה הישראלית, בשר מבשרה. ידענו לתרגם את האינטרסים שלנו לקבוצת כוח מאוד גדולה, החל מהפגנות זעם ועד מהלכים ממשלתיים, שיצא לי לקחת בהם חלק לפני ומאחורי הקלעים. זה קורה בתקופה שיש מי שמנסה להציג אותנו אחרת. המטרה הראשונה שלי היא לשמר את התפיסה, את המיצוב שהאגודה מובילה. האגודה צריכה לדבר את הקהילה ולהחזיר אותנו למקום שבו אנחנו חלק מהחברה ובני אדם כמו כולם, על השונות שלנו שאותה אנחנו חוגגים, ולא כמו שמנסים לתאר אותנו כמו איזו תנועה אידיאולוגית עם קונספירציות מסוכנות לחברה הישראלית".
יש גורמים גם מתוך הקהילה המביעים ביקורת על האגודה, בטענה שהיא נעשתה פוליטית ומזוהה מדי עם צד אחד של המפה.
"תמיד היו מתחים בין קבוצות שונות בתוך הקהילה הגאה, ותמיד הייתה ביקורת על האגודה. צריך לזכור שהאגודה היא ארגון פוליטי מיום היוסדה, לא מפלגתית אבל פוליטית. אנחנו חיים בתקופה שהיא פוליטית, וזכויות להט"ב או רווחה של להט"ב זו סוגיה פוליטית, השינוי הציבורי הרי נמצא במרחב הפוליטי. מבחינה מפלגתית אני לא חושב שהאגודה מקדמת כעמדת מוצא צדדים מסוימים, היא מגיבה למפלגות. אנחנו ארגון ליברלי שמקדם חופש ושוויון ללהט"בים, לכן כאשר אנחנו מזהים ניסיון לצמצם חופש ושוויון של להט"ב אנחנו נצא נגד מי שעושה את זה. זה התפקיד שלי, לעמוד על המשמר".
אגרוף הפתיחה
עו"ד גורנשטיין (36), גדל בקרית אתא, גר בעשור האחרון בתל אביב עם בן זוגו מזה שתיים עשרה שנים, אדם, הם הורים גאים לבן שנתיים וחצי. "הילד החמוד שלנו, ירמי, נולד בתהליך פונדקאות פה בישראל, והפונדקאית שלו הפכה מאז להיות חברת נפש שלנו", הוא משתף, "למעשה היינו הזוג החד-מיני הראשון שהמדינה נתנה להם אישור לעשות תהליך פונדקאות בישראל, בעקבות בג"צ פנקס - ארד".
מתי התחלת לעסוק באקטיביזם להט"בי? מה הביא אותך לזה?
"אני בא ממשפחה דוברת רוסית. ההורים שלי, מסורבי העלייה מברית המועצות, פוטרו שם מעבודתם, אז כל העניין שלי באפליה, על כל סוגיה, בא משם. יצאתי מהארון בגיל 15, בקריות. בתיכון שבו למדתי הייתי היחידי שהוא מחוץ לארון, ולכן הפכתי למעין ספיקר של הנושא. בצבא הייתי מפקד בחיל התותחנים, שירתי בפלוגת בני ישיבות, וגם שם הייתי מחוץ לארון. בהקשר הלהט"בי אני חושב שיש לי אירוע מכונן, זה היה כשהייתי בן שש עשרה. יצאתי לדייט, ואז כשעמדנו ברחוב מחובקים מישהו שחלף שם וראה אותנו בא ואמר 'הומואים מסריחים', ומיד הוריד לי אגרוף. לקח לי שנים לחזור לזה. היה שם רגע חזק מאוד שנחרט בי, מהרגע ומהמקום הזה יצאתי אל איזושהי דרך".
איך הגעת לאגודה?
"לפעילות באגודה הגעתי בדיוק לפני עשור. האגודה ישבה אז ברחוב נחמני, כמעט ולא היו שם עובדים, הייתי אז סטודנט למשפטים והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, רק עברתי לעיר ועוד לא היו לי חברים כל כך, אז באתי להתנדב באגודה. הם חיפשו מתנדבים שהם סטודנטים למשפטים כי כל הזמן היו מתקשרים אנשים ומספרים על בעיות שלהם, כמו מישהי שהולכים לפטר אותה מהעבודה כי הם גילו שהיא לסבית, או מישהו שחווה אלימות מצד שכן שלו ונאלץ לברוח מהבית אבל המשטרה קוראת לזה "סכסוך שכנים", או טרנסית שחושפת שהיא מפחדת להגיש תלונה במשטרה בגלל יחס השוטרים. אלה סוג השיחות שהייתי עונה להם כמתנדב. מהר מאוד הבנתי שיש פה ערמות של תלונות ולא הצלחתי להתמודד עם זה לבד, אז התחלתי לגייס מתנדבים נוספים ובתוך שנה היינו כבר עשרים סטודנטים למשפטים שטיפלנו במאות פניות. עשיתי את זה שלוש שנים, המשכתי גם אחרי שהוסמכתי לעריכת דין".
מבין התלונות שבהן עסקת, יש מקרה שהשפיע עליך או שהיה חשוב לך במיוחד?
"אחת התלונות שקיבלנו הייתה ממתנדבת של האגודה מבאר שבע, היא דיווחה לנו על בית דפוס מקומי שסירב להדפיס לה פוסטרים. אני הייתי הראשון שדיבר איתה ומיד, יחד עם עוד עורכי דין, בעיקר עו"ד אסף חדי כהן שהיה אז היועץ המשפטי של האגודה, הפכנו את התלונה לתביעה שהפכה להיות 'פרשת צבעי הקשת', תביעה שניצחנו בה".
באופן אישי, אתה חווית אפליה?
"לפני כמה שנים אני ובן זוג שלי, עוד לפני הולדת הילד, סגרנו לנו חופשה באיזה צימר בדרום. אחרי שהזמנו, הם גילו שאנחנו זוג גברים וביטלו לנו את ההזמנה. אני זוכר שאמרתי לפקידה בטלפון 'תדעי שנפלת על עורך דין לדיני אפליה', אבל בסופו של דבר לא תבעתי אותם".
למה סיימת בזמנו את הפעילות שלך באגודה?
"כי הלכתי לעבוד בכנסת, הייתי יועץ של חבר הכנסת איתן גינצבורג, בימי הקורונה. שם כבר לא יכולתי להיות במקביל באגודה, אז עשיתי הפסקה מהארגון לכמה שנים. במסגרת העבודה עם איתן ניסחתי את חוק פיצויים לפשעי שנאה, חוק שלא עבר, ועשינו הרבה מאוד עבודה בתחום הלהט"בי. באותה תקופה איתן השיג תקציב מאוד גדול לקהילה הגאה, במסגרת ממשלה עם חרדים יש לציין, כסף שעבר בסופו של דבר למשרד לשוויון חברתי. באותם ימים המשרד לשוויון חברתי לא עסק בלהט"ב בכלל, אני עברתי יחד עם הכסף לעבוד במשרד, כדי לוודא את הביצוע של התקציב, והפכתי להיות שם יועץ למנכ"ל בימי השרה מירב כהן. יצרתי שם שורה של פרויקטים בהיקף כולל של עשרים מיליון שקל, גייסתי תקציבים חדשים, קידמתי את החלטות הממשלה שבעצם מסמיכות ומחייבות את המשרד לשוויון חברתי לדאוג ללהט"ב ולעסוק בזה. לימדתי את המשרד לעסוק בלהט"ב, היו שם אנשים מדהימים".
מה החזיר אותך לאגודה?
"כמה חודשים אחרי שעזבתי את העבודה במשרד לשוויון חברתי, היו בחירות לוועד המנהל של האגודה. זה היה בחודש של הבחירות האחרונות, בהן נבחרה הממשלה הנוכחית. הרגשתי שהאגודה היא הבית שלי. תמיד תפסתי את עצמי בתור איזשהו נציג של הקהילה, במיוחד של האגודה ושל ארגוני הלהט"ב באופן כללי, נציג שלהם בכנסת, בממשלה. החלטתי שאני מנסה לרוץ כי אני מחפש להמשיך לעשות דברים טובים למען הקהילה, ונבחרתי. שבועיים אחרי שנבחרתי, שמחה רוטמן אמר שלדעתו צריך לאפשר לבית מלון לסרב לארח הומואים, אז יחד עם הילה פאר וכל שאר חברות הוועד, ועם יתר הארגונים, נתנו שם עבודה, היו הפגנות".
ועד האגודה היוצא כלל מלבדך רק נשים.
"זה ביטוי מהמם של הצלחה, של הגשמת השאיפה רבת השנים שיהיה מקום יותר גבוהה לנשים. שמחתי להיות בוועד הזה, בעיקר למדתי מהן, הייתי הצעיר שם. אני שמח שהייתי שם גם כדי לייצג חוויית חיים גברית, נראה לי שחשוב שיהיה בוועד ייצוג כלשהו לחוויות החיים שיש בקהילה, מכל הסוגים. איזון זה דבר נכון, ומדי פעם צריך לעשות את התיקונים לפה ולשם".
לא מעט מבין יושבי הראש הקודמים של האגודה עברו לאחר סיום כהונתם לקריירה פוליטית. אתה מעריך שגם אתה תלך לשם?
"השאיפה שלי היא להיות משמעותי, להצליח במה שאני עושה הכי טוב. כן, זה יכול לקרות, אבל כרגע יש לי שלוש שנים ואני חושב שיהיו לי בהן אתגרים מאוד גדולים בתוך הקהילה ומחוצה לה".
לצד היו"ר גורנשטיין, נבחרו לוועד המנהל החדש של האגודה: שרה גרוס, מי שעמדה בראש ארגון הנשים "בשלה". לירי פנחס, לשעבר חברת מועצת העיר יהוד. רותם שורק, לשעבר מנכ"לית עמותת "מעברים" ואדם ליטאור מור, עובד המרכז הגאה והוועד למלחמה באיידס.
