"הייתי נער עם סוד, עם פחד, שלא מספר על עצמו, שתמיד מחזיק משהו בפנים. זה אומר לשמוע שיחות במשפחה על הומואים או על אנשים ששונים מאיתנו, וכל אחד נותן את דעתו, לפעמים עם מילים לא יפות, ואתה שותק וסוחב איתך תחושת ניכור. אתה יודע על עצמך משהו ולא מספר", משתף הזמר הצעיר, אביב שריקי בן ה-32, שאלבום סולו ראשון שלו, "קו היד", עלה בשבוע שעבר בפלטפורמות המוזיקה השונות.
"בשיר שלי, 'קידוש', יש שורה שאומרת, 'גדלתי לתוך משפטים שלא הבנתי מאיפה הם באים', וגם 'איך הם יכולים לשנוא אנשים כמוני ולאהוב אותי? מה יהיה ביום שהם ידעו שזה אני'. הייתי רגיל לשבת סביב השולחן מבלי להיות לגמרי מי שאני, וזה הרחיק אותי מהמשפחה. זאת תחושה שלפעמים לא עוברת, אחרי שכל כך הרבה שנים חיית עם עצמך ועם הסוד שלך. גם היום, כשהכול מדהים, עדיין התחושה הזאת לפעמים חוזרת".
"שאלתי את עצמי מה זה להיות הומו ונהייתה לי חרדה מזה"
שריקי, המתגורר בשמונה השנים האחרונות ביפו, נולד וגדל באשדוד למשפחה מזרחית-מסורתית, הבן הצעיר מבין שלושה אחים. בשנים האחרונות אחד מהם חזר בתשובה והוא כיום רב חרדי. "שני ההורים המקסימים שלי נולדו במרוקו והגיעו לארץ כילדים קטנים", הוא מספר. "הם פנסיונרים כיום. אמא שלי הייתה מזכירה בנמל אשדוד, ואבא שלי היה סוכן בחברת ספנות. אבא שלי היה בצעירותו המורה לגיטרה של אמא שלי, ככה הם הכירו. הם לא מוזיקאים, אבל מאוד אוהבים מוזיקה".
"כשהייתי בן 22 סיפרתי לאמא שלי בפעם הראשונה, סיפרתי לה שאני הומו. היא ראתה באותה תקופה שאני לא בטוב, והבינה שמשהו קורה איתי. סיפרתי לה ממקום של 'מה עושים עם זה, אמא?', לא ממקום של 'אני הומו, תקבלי אותי'"
מתי בעצם הבנת שאתה מחזיק סוד?
"בסביבות גיל 16, כשהתגבשה המשיכה המינית שלי לבנים. אבל לא מיד מימשתי את המשיכה הזו, ובטח שלא יצאתי מהארון. זה משהו שלקח לי כמה שנים".
את מי שיתפת בתחושות שלך?
"שיתפתי בהתחלה חברה טובה, ואז עוד חבר שגם לו היו בלבולים מיניים. כשהייתי בן 20, למדתי במשך שנה בבית הספר למוזיקה 'רימון', ושם פתאום התחלתי לקום על החיים שלי, אבל לא בקטע טוב. שאלתי את עצמי מה זה להיות הומו, ודווקא שם נהייתה לי פתאום חרדה מזה, פתאום ממש לא רציתי את זה. ממש פחדתי מהעולם, פחדתי מעצמי. התחלתי טיפול נפשי שנמשך תשע שנים".
מתי נחשפת מול המשפחה?
"כשהייתי בן 22 סיפרתי לאמא שלי בפעם הראשונה, סיפרתי לה שאני הומו. היא ראתה באותה תקופה שאני לא בטוב, והבינה שמשהו קורה איתי. סיפרתי לה ממקום של 'מה עושים עם זה, אמא?', לא ממקום של 'אני הומו, תקבלי אותי'. היא אמרה לי להיות מי שאני, אמרה לי שזה בסדר, היא ראתה שאני במקום כל כך נמוך שהדבר הראשון שהיא ניסתה לעשות היה להרים אותי. אבל זה שהיא קיבלה אותי לא באמת עזר לי מול עצמי, זה לא פתר הכול".
מה כן עזר לך לקבל את עצמך?
"בגיל 23 התאהבתי בפעם הראשונה. עד אז כיוונתי את ההיכרויות והחוויות שלי לבנים שהיה ברור שזה אף פעם לא יכול לקרות איתם, למשל כאלה שהם בארון. פתאום התאהבתי במישהו שהיה הכי מחוץ לארון, שלא היו לו שום קשיים סביב העניין הזה של ההומוסקסואליות שלו, ורק אז הדברים נרגעו מבחינת החרדה והדיכאון שהיו לי.
"היינו מאוהבים האחד בשני, אבל זה לא מומש עד הסוף כי לא רציתי ללכת על זה באמת. כמה שאהבתי אותו, לא הייתי באמת מוכן אליו, סירבתי ללכת עד הסוף. מהפחד שזה יתממש, עזבתי את הארץ לשנה, ועברתי לגור במילאנו. אני זוכר את עצמי עולה למטוס וכואב בכל הגוף, ממש כאב לי בעצמות. אבל את התפקיד שלו בחיי הוא עשה. זה העלים לי את כל הפחדים. למרות שזה לא מומש, הוא הצליח להוציא אותי מהבור השחור שהייתי בו, והראה לי שהשד לא כזה נורא".
"שאלתי את עצמי מה זה להיות הומו, ודווקא שם נהייתה לי פתאום חרדה מזה, פתאום ממש לא רציתי את זה. ממש פחדתי מהעולם, פחדתי מעצמי"
אחרי החשיפה מול אמא, מתי סיפרת לאבא?
"יותר מאוחר. אמא שלי כמובן סיפרה לו עליי לפני, למרות שביקשתי ממנה לא לספר, אבל אבא שלי הוא בן אדם צ'יל ולא דרמטי, אז לא הייתה דרמה".
אחד האחים שלך הוא רב חרדי. איך הוא מקבל אותך?
"כן, אח שלי חזר בתשובה כשהוא היה בן 20, והיום הוא בן 38 והוא רב חרדי, מצביע ש"ס, והוא מקבל אותי ואת בן הזוג שלי וזה לגמרי לא מובן מאליו. הוא אמר לי פעם, 'אני יודע מי אתה, תמיד ידעתי והרגשתי את זה'. הוא מעולם לא שפט אותי על זה ותמיד היה איתי בטוב.
"כן הייתה פעם שהוא סיפר עליי לאחד הרבנים שלו, והרב אמר לו שהוא לא יוכל יותר לשבת איתי באותו שולחן בארוחת שבת, לא איתי ולא עם בן הזוג שלי. אח שלי ענה לאותו רב, 'עד לפה, זה לא יקרה לעולם'. יש פה הרבה מאוד אומץ מצדו".
אני מבין שאתה בזוגיות כיום.
"אני בזוגיות כבר שלוש שנים וזאת למעשה הזוגיות הממומשת הראשונה שלי. קצת לפני שהכרנו הייתי בתקופה שהבנתי שאני רוצה להתחיל להעניק לעצמי דברים טובים בחיים, חלק מזה גם היה לצאת לדייטים עם לב פתוח, ולכוון את עצמי לאנשים שדברים כן יכולים להתממש איתם. ככה הכרתי את אורן. אני זימנתי את האהבה הזאת, הייתי מוכן אליה".
ספר על אורן.
"הוא עובד סוציאלי ואנחנו בני אותו הגיל. עם אורן זאת הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי ללכת עד הסוף, וגם הקשיים שלי לקבל את עצמי ממש נפתרו במסגרת היחסים איתו. מאז שאני איתו אין לי אישיוז יותר. פתאום גם התחלתי לכתוב שירים על בנים בלשון ישירה, דברים שלא עשיתי לפני כן. היום זה כבר יוצא ממני באופן טבעי, כי אלו החיים שלי. אני חושב שאהבה יכולה לנצח הכול, לשנות את הכול".
איפה הכרתם?
"הכרנו בטינדר, ואז יצאנו לדייט מול הים, על הדשא בצ'ארלס קלור, ליד הבית שלי. הוא הביא שמיכה ובקבוק יין. היה דייט סבבה, ממש כיף, אבל זה לא שישר אמרתי שהוא אהבת חיי. זה נבנה לאט-לאט, עד שהבנו שזה הולך לכיוון רציני. בדייט השלישי שלנו הרגשנו שההתרגשות גדלה. בשנה וחצי האחרונות אנחנו גרים יחד".
"הבנתי שאני רוצה להתחיל להעניק לעצמי דברים טובים בחיים, חלק מזה גם היה לצאת לדייטים עם לב פתוח, ולכוון את עצמי לאנשים שדברים כן יכולים להתממש איתם. ככה הכרתי את אורן"
אתם חושבים על מיסוד הקשר? חתונה?
"זה עולה לפעמים. אף פעם לא היה בפנטזיה שלי חתונה, אבל פתאום חבר טוב מתחתן ואז עוד חברה, ועכשיו אני אומר אולי גם אני, יש מצב".
אתה מצליח להתפרנס מהעשייה המוזיקלית?
"הדיי-ג'וב שלי בשלוש שנים האחרונות זה המנהל האמנותי של מועדון לבונטין 7. אני איש הבוקינג של המועדון, מנהל את כל התוכן האומנותי של המקום ושל פסטיבלים שקשורים אליו. אני ממש חי את סצנת האינדי".
האלבום החדש שלך נקרא "קו היד". מאיפה השם?
"כשהייתי בן 16 היה מישהו שקרא לי בכף היד ואמר לי שהוא רואה שאני שרוט, והוא גם אמר שאני הולך להתחיל את החיים שלי בגיל מאוחר. באחד השירים באלבום יש שורה, 'יש לי שאלה בגוף, והיא על קו היד'. זאת שורה שכתבתי כשהייתי בשיא חיפוש הזהות שלי, זה שיר שמדבר על היציאה מהארון מול אמא. על בן הזוג שלי כתבתי את השיר 'נס'. אני אומר בו, 'הגיעה דפיקה בדלת, הגיע תורי לאהוב'".
מה קורה עכשיו, אחרי שהאלבום יצא?
"אנחנו מצלמים קליפים לחלק מהשירים, וב-13 לפברואר יתקיים מופע ההשקה בלבונטין 7, עם להקה שאני מופיע איתה בפעם הראשונה".
מי קהל היעד שלך?
"הייתי מאוד רוצה להגיע ללהט"בים כי זה אלבום שמתעסק בלהט"ביות, מדבר על זה בצורה ישירה, למרות שאני ממש לא מעורבב בקהילה".
לא מעורבב בקהילה?
"כשאני במצעד הגאווה אני מתרגש ואם יש חבר שסוחב אותי למסיבה של עפרה אז אני גם מתרגש, אבל מעבר לזה אני לא פעיל או מחובר לקהילה. אתה יודע, מתחילות איתי בעיקר בנות, כמעט אף פעם לא מתחילים איתי בנים. בתכלס זה אולי בגלל החוגים שאני מסתובב בהם. אולי יש מחסור בגייז בסצנה של האינדי. אולי עכשיו אחרי שהאלבום יצא, זה ישתנה".