הגר פורת, סטודנטית שנה ג' לתרבות במכללת ספיר, לא האמינה למראה עיניה כשבאירועי יום הגאווה שהיא הפיקה, בצבצו מתוך הפחים בקמפוס דגלי גאווה ופוסטרים קרועים שהיא תלתה יום לפני מטעם אגודת הסטודנטים והאחווה הגאה. "זה היה רגע כל כך כואב ומשפיל", סיפרה פורת. "תלינו הכול מחדש, אבל התחושה הקשה נשארה. ידעתי ואני עד היום יודעת שאז זה היה דגלים בפח ובהמשך זו יכלה להיות אני שם".
פורת חשה מושפלת אבל היא לא באמת הופתעה מבמעשה. למרבה הצער, היא שומעת במסדרונות עלבונות נגד הומואים וטרנסים ברמה השבועית. "באחת הפעמים סיפרתי לחברה מהלימודים שאני מתכננת להציע נישואין לבת הזוג שלי. הסטודנטית, שעד כה הייתה חברה שלי ואפילו פגשה את בת הזוג שלי, אמרה לי בקלילות בקפטריה שאני חוטאת ושהיא מקווה שאתפכח ואבחר בחירות טובות יותר".
החוויות של פורת לא ייחודיות רק לה, או רק למכללת ספיר. לפי דוח "קמפוס בטוח" שבוצע על ידי "האחווה הסטודנטיאלית הגאה" מבית "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית", משתקפת תמונת מצב מטרידה במיוחד עבור סטודנטים וסטודנטיות להט"ב במוסדות להשכלה הגבוהה.
5 צפייה בגלריה


עומר גרוסמן, הגר פורת וירדן מרום מאוניברסיטת חיפה. הדו"ח מעניק תמונה מדאיגה באשר לביטחון של אנשים להט"ב באקדמיה
(צילום: אלעד גרשגורן)
מהממצאים המבוססים על מדגם של 1,417 סטודנטים המהווים מדגם מייצג של סטודנטים להט"ב, עולה שאחד מכל שלושה סטודנטים נחשף להערות להט"בופוביות ו־62 אחוז נחשפו להערות פוגעניות על רקע זהות מינית או מגדרית.
תמר מונטסמה, סטודנטית לתואר ראשון שנה ג' לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ורכזת באחווה, מברכת על הוצאת הדו"ח. "קשה לראות במספרים את מה שאנחנו מרגישים על הגוף שלנו כבר שנים", אמרה. "אבל לצד הכאב, יש גם משהו מחזק בידיעה שסוף-סוף יש מילים, נתונים ותמונה ברורה למה שאנחנו חווים. אולי עכשיו כבר אי אפשר יהיה להתעלם".
לדבריה, כרכזת באחווה, הגיעו אליה עשרות סיפורים של סטודנטים שחוו פגיעה במרחב האקדמי ופחדו לפנות למוסד הלימוד לגביה, מחשש שהפגיעה תשפיע על עתידם המקצועי. "לצערי, אני לא יכולה להגיד שהפחד הזה לא מבוסס, ועל אף שיש הצלחות, חווינו גם הרבה תסכולים", אמרה.
5 צפייה בגלריה


תמר מונסטמה, האוניברסיטה העברית. "המספרים מראים את מה שאנחנו מרגישים כבר שנים"
(צילום: גיל יוחנן)
לפי הדו"ח, מכללת בצלאל ואוניברסיטת תל אביב מובילות ברמת הביטחון בקרב להט"ב, ואילו האוניברסיטה הפתוחה והמכללה למנהל נמצאות בתחתית. ירדן מרום, סטודנטית לתואר שלישי במדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, סיפרה מה הוביל אותה להיות מכותבות הדו"ח: "בכל פעם כשניסיתי לעסוק בנושאי להט"ב במסגרת הלימודים, הסתכלו עליי מוזר", תיארה מרום.
גם אופק דן, סטודנט שנה א' לתואר שלישי בטכניון, נאלץ לטפל במקרים של הערות הומופוביות של מרצים ותכני קורסים בעייתיים כרכז פורומים מקצועיים באחווה הסטודנטיאלית. "עובדת מוסד אקדמי מסוים שנותנת שירות לסטודנטים סיפרה שאחד הסטודנטים צעק עליה והשפיל אותה מול סטודנטים ועובדים, רק משום שהיא הניחה דגלון קשת קטן על שולחנה", סיפר דן.
"הוא הטיח בפניה שהזהות שלה, והיא עצמה - הם 'תועבה', ואיך בכלל 'אתם מרשים לעצמכם הכל?'. העובדת ההמומה ספגה את הצעקות, אבל ההשפלה לא נגמרה שם". בעקבות האירוע הוציאו משאבי האנוש של המוסד הודעת תזכורת גורפת לעובדים לפיה הנהלים מחייבים להסיר כל סממן אישי ממרחבי העבודה כולל תמונה שולחנית מהטיול עם המשפחה.
עומר גרוסמן, מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה אמר כי רבים מהסטודנטים הלהט"בים נתקלים בחסמים שונים, החל מבירוקרטיה שאינה מונגשת, דרך היעדר ייצוג בתכני הלימוד ועד למקרים של להט"בופוביה שנותרים ללא מענה מוסדי הולם. "אנו מקווים שהנתונים העגומים יהוו בסיס לשינוי מדיניות של מערכת ההשכלה הגבוהה ומשרדי הממשלה לשם הפיכת הקמפוסים למקום בטוח וחיובי עבור סטודנטים להט"ב".
סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אמר: "ממצאי דו"ח 'קמפוס בטוח' אינם רק תמונת מצב סטטיסטית, אלא קריאה דחופה לפעולה. מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להוות מרחב המאפשר לכל סטודנט וסטודנטית להתפתח ולממש את זהותם ללא מורא".








