"החוויה הטרנסית מבחינתי היא בנייה והרכבה של עצמי מכל מיני פיסות של זהויות שקיימות בתוכי, תוך הסרה של חסמים חברתיים ומגדריים", אומר גון מזראי, טרסנג'נדר מרמת גן.
היום (א') מציינים ברחבי העולם את 'יום הנראות הטרנסג'נדרית', וגון משתף שמגיל צעיר הוא לא הרגיש שייך לתבניות המגדריות הדיכוטומיות של זכר מול נקבה, גברי מול נשי. "כמובן שזה משהו שלא ידעתי לתת לו שם בתקופה ההיא, ולא הייתי חשוף לאפשרויות, אבל כילדה הרגשתי כל הזמן בלבול ואי-נוחות".
יש לך דוגמאות? "למשל ביסודי כשהיו מחלקים אותנו לקבוצות של בנים ושל בנות, לא הרגשתי שייכות עם אף קבוצה. או בבית - לא הבנתי למה אסור לי להסתובב בלי חולצה כמו אחי הגדול? אם היו מכריחים אותי ללבוש שמלה אז הייתי לובש שמלה, אבל זה לא משהו שהרגשתי איתו נוח. לא הבנתי למה יש קווים מאוד ברורים ותבניות שמפרידות בין בנים לבנות, והבנתי שמשהו אצלי קצת אחר".
5 צפייה בגלריה
גון מזראי
גון מזראי
גון מזראי. מגיל צעיר לא הרגיש שייך לתבניות הבינאריות של המגדרים
(צילום: לילי סטון)
הוא בן 33 ועובד במערך ההכשרות של "מעברים", ארגון לקשת הטרנסית. הוא גם נגן בס ומנהל את הלהקה של בת זוגו, המוזיקאית והזמרת מרגריטה גרין, איתה הוא גם מתגורר ברמת גן. את ילדותו העביר בהרצליה, כבת זקונים לזוג הורים שעלו ארצה מאיראן. לדבריו, מדובר במשפחה מסורתית שהתחזקה עם השנים. "כשהייתי ילדה קראו לי 'טום בוי' או 'ג'דאית' כי אהבתי ספורט. בגיל ההתבגרות הייתה היציאה מהארון הלסבי שלי, קודם כל מול עצמי, אחר כך מול החבר הכי קרוב שלי. זה היה אחרי שהוא יצא מהארון בפניי ואמר לי שהוא גיי".
איך הגבת? "אני זוכר את הניצוץ שהיה לי בעיניים כששמעתי את זה, את ההתרגשות מזה שיש עוד אנשים שמרגישים אחרת. הוא סיפר לי שהוא הולך למפגשים של 'איגי', ארגון הנוער הגאה, והוא אפילו לקח אותי איתו איזה ערב. כמובן שלא סיפרתי לאף אחד שאני הולך לשם. במשך כמה שנים הייתי הולך למפגשים של הארגון בהרצליה בלי שמישהו מהמשפחה ומהחברים ידע, מלבד אותו חבר, זה היה משהו שלי ושלו.
"בסביבות גיל 14 סיפרתי את זה לאחותי הגדולה, הבכורה, שסוג של 'חלבה' את זה ממני כי היא חשדה. פרצתי בבכי ופשוט סיפרתי לה. אמרתי לה שאני לסבית ושאני מאוד מפחד מהאופן שבו ההורים שלנו יגיבו. השבעתי אותה לא לספר לאף אחד".
5 צפייה בגלריה
גון מזראי
גון מזראי
גון מזראי. היציאה הראשונה מהארון הייתה כלסבית
(צילום: לילי סטון)
את חברתו מרגריטה הוא הכיר כבר בגיל הנעורים באחת הפעילויות של 'איגי'. "נתקלתי בבחור שישב וניגן בגיטרה שירים של המכשפות, להקה שמאוד אהבתי. דיברנו על זה שאולי נקים להקת מחווה למכשפות, והוא אמר שהוא מכיר גיטריסטית וזמרת שתתאים לזה. אחרי כמה שבועות נפגשנו איתה, וזאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שהכרתי את מרגריטה. התאהבנו. המשכנו לנגן יחד ולהיות יחד במשך יותר משלוש שנים, כשההורים לא ידעו דבר. הם חשבו שהיא חברה מאוד טובה שלי, כך גם ההורים שלה, עד שזה התפוצץ".
מה קרה שם? "אמא שלי חשדה, ויום אחד היא פשוט ניגשה אליי ואמרה לי שהיא יותר לא מוכנה שמרגריטה תבוא אלינו הביתה, וגם לא החבר הגיי שלי שהסתובב איתנו. זה יצר כאוס בבית, כי לא הסכמתי לזה. אחרי כמה חודשים אבא של מרגריטה גילה עלינו. הייתה לנו תיבה קטנה, סודית, רק של שתינו, שהיינו מחביאות שם מכתבים ותמונות ודיסקים, מתנות שהיינו נותנות אחת לשנייה. אבא שלה גילה את התיבה הזאת, קרא את המכתבים וראה הכול. זה יצר כאוס גם אצלה בבית. אחת התמונות שהייתה בתיבה הזאת תלויה אצלנו בבית היום ועכשיו אנחנו גם מפרסמות אותה".
"הכרתי כמה חברים מהקהילה הטרנסית-קווירית, נפתח לי הראש, והצלחתי לדמיין את עצמי אחרת, אבל בת הזוג שלי דחתה אותי בהקשר הזה. שאלתי אותה אם היא תישאר איתי אם אצא מהארון כטרנס, והיא אמרה שהיא חושבת שהיא לא תישאר איתי, כי היא אוהבת נשים בלבד"
איך הזוגיות שלכן שרדה את ההתנגדות? "לא נתנו למשפחות להפריד בינינו, המשכנו להתראות, אבל במינון נמוך יותר, עד שהגיע צה"ל והפריד בינינו. קצת אחרי ששתינו התגייסנו לצבא, הרגשנו שאנחנו צריכות לגלות עוד עולמות ואז החלטנו להיפרד. שבע שנים לא היינו יחד, אבל נותרנו נוכחות בחיים האחת של השנייה, גם כשלא היינו בקשר אקטיבי. בכל מערכת יחסים זוגית שלי או שלה, היינו תמיד מין ענן כזה שאיים על בנות זוג שלנו, כי הן ידעו שיש בינינו קשר מאוד חזק.
"הדבר הכי הזוי שקרה לנו הוא שנפגשנו במקרה בהודו, באמצע המיין בזאר בדלהי. פתאום ראיתי את הגב שלה! ממש זיהיתי את התלתלים שלה. שאלתי, 'מרגריטה?' והיא הסתובבה אליי בשוק. בילינו יחד יומיים אבל הקשר הזוגי לא התחדש. מספר שנים אחר כך, כשהיא סיימה את לימודי התואר שלה במוזיקה, היא הזמינה אותי לרסיטל בהשתתפותה, ומאותו הערב חזרנו להיות יחד, חזר הניצוץ, הרגשנו שזה הרגע הנכון שלנו לחזור. כל זה קרה בזהות המגדרית שלי כאישה לסבית".
5 צפייה בגלריה
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי ומרגריטה גרין בגיל 16. התאהבו מאוד מהר אל תוך ההיכרות
(צילום: סלפי)

5 צפייה בגלריה
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי ומרגריטה גרין כיום. השינוי המגדרי של גון רק העצים את הקשר הזוגי
(צילום: מייקי ברון)

5 צפייה בגלריה
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי ומרגריטה גרין
גון מזראי, מרגריטה גרין והכלב המשותף. נפגשו במקרה בהודו וגון מיד זיהה אותה לפי התלתלים
(צילום: בן וקנין)
מתי השתנתה הזהות המגדרית? "בשנים אחרי שנפרדנו הייתי בכמה מערכות יחסים. הייתה לי אחת ארוכה יחסית, של שלוש שנים, ולקראת סופה פלרטטתי קצת עם זהויות, ניסיתי קצת לצאת מהארון הטרנסי. הכרתי כמה חברים מהקהילה הטרנסית-קווירית, נפתח לי הראש, והצלחתי לדמיין את עצמי אחרת, אבל בת הזוג שלי אז דחתה אותי בהקשר הזה. שאלתי אותה אם היא תישאר איתי אם אצא מהארון כטרנס, והיא אמרה שהיא חושבת שהיא לא תישאר איתי, כי היא אוהבת נשים בלבד. זה גרם לי להירתע, לקחת כמה צעדים אחורה, גם כי עוד לא הייתי בטוח בעצמי.
"קצת אחר כך נפרדנו, בלי קשר לזה, ואחרי שמרגריטה ואני חזרנו להיות יחד, התחיל שוב הפלירטוט שלי עם הקהילה הטרנסית, הפעם דרך עולם הדראג. הופעתי בדראג במשך שלוש שנים, הדמות שלי נקראה שלגון. התנסיתי באיפור פנים גברי, עם הרבה ניואנסים א-בינאריים, הצלחתי לשחק עם תלבושות, עם נראות, עם מגדר, ופתאום לראות את עצמי בצורה קצת שונה, בין אם זה בדמות שהיא יותר גברית או א-בינארית, בין לבין או לא ברורה. בעולם של הדראג הצלחתי לבחון ולהבין איפה הכי נעים לי. כשהייתי יורד מהבמה אנשים התייחסו אליי קצת אחרת. דיברו אליי פתאום בלשון אתה או בלשון מעורבת, וזה גרם לי לפרפרים בבטן.
"התחלתי לבדוק את לשון הפנייה גם בבית, עם מרגריטה, ואחר כך גם בין חברים. ביקשתי מהם לדבר אליי בלשון פנייה אתה, כי הבנתי שאני מרגיש שם יותר בנוח. עוד חלק בפאזל התגלה לפניי, עד שפתאום לראשונה בחיי, הצלחתי לראות אותי בשלמותי. הזהות שלי התחילה להתגבש".


איך מרגריטה קיבלה את השינוי המגדרי? "כשהתחלתי לשתף את מרגריטה במחשבות המגדריות, היא זרמה עם זה. היא אמרה לי שהיא פשוט אוהבת אותי כמו שאני ושהיא תנסה ותחווה איתי את כל הדבר הזה, ובאמת היא חוותה את כל השינוי יחד איתי, כולל הכלה של הקשיים שלי במעבר. עד שהתחלתי לקחת הורמונים, הנראות שלי הייתה א-בינארית. היו הרבה אנשים שלא הצליחו להכניס אותי לתבניות המוכרות להם, והתקשו לקבל אותי. היחס של החברה אליי השתנה".
"התחלתי לבדוק את לשון הפנייה גם בבית, עם מרגריטה, ואחר כך מול חברים. ביקשתי מהם לדבר אליי בלשון פנייה אתה, כי הבנתי שאני מרגיש שם יותר נוח. עוד חלק בפאזל התגלה לפניי, עד שלראשונה בחיי, הצלחתי לראות אותי בשלמותי. הזהות שלי התחילה להתגבש"
עם אילו קשיים התמודדת בתקופת השינוי? "היו קשיים מול כל מיני מוסדות, כמו בנקים, קופת חולים ונותני שירות, בעיקר בגלל שהם רואים בתעודת הזהות שאני רשום כנקבה אבל שאני מדבר בלשון פניה אתה, דבר שהוביל לא פעם לשאלות שאינן במקום. זאת הייתה גם תקופה קשה מבחינתי למצוא עבודה. כשאנשים לא מבינים מה אתה, הם מעדיפים לא להעסיק אותך, לא משנה מהן היכולות שלך. בראיון עבודה שאלו אותי פעם עם מי אני גר, ואז שאלו אם מרגריטה סטרייטית או לסבית, איך זה קשור לראיון עבודה? אלוהים יודע. חוץ מזה, עברתי את התהליך עם הרבה הסתרה ופחד. לפני חמש שנים, כשהתחלתי לקחת הורמונים, בהתחלה אפילו לא סיפרתי למשפחה שלי שאני בתהליך".
מתי שיתפת את המשפחה שלך? "שיתפתי בהדרגה, גם הפעם התחלתי קודם עם אחותי הבכורה. כשסיפרתי על זה לאחותי השנייה, היא פרצה בבכי. לרגע הרגשתי שהיא מתאבלת עליי, אבל היא אמרה, 'את תמיד תהיי אחותי', כשהיא מתכוונת לכך שהיא תמיד תאהב אותי. כשהתחיל לגדול לי קצת שיער פנים, אז בכל פעם שהייתי פוגש את אמא שלי, הייתי מקפיד להתגלח. נורא חששתי מההתמודדות שלה ומהקבלה שלה, מתוך המקום הדתי ובגלל מחסום התרבויות.
"כמובן שבאיזשהו שלב, כבר לא יכולתי להסתיר את זה. גם כמה אני יכול לחיות חיים כפולים מול אמא שלי? הקשר שלנו עדיין היה מאוד אוהב וקרוב, פשוט פחדתי לפגוע בה. באיזשהו שלב, האחיות שלי עשו לאמא סוג של הכנה, בלי שידעתי, ומסתבר שכל מה שחששתי ממנו לא קרה. אמא שלי הגיבה בצורה מדהימה! היא אמרה לי שזאת החלטה שלי, ושהיא כאמא בחיים לא תנטוש את הילדים שלה. שקשה לה עם זה אבל היא לא תוותר עליי.
"היא עדיין לא מצליחה לשנות את לשון הפניה אליי כשאנחנו מסתובבות יחד בחוץ. זה עדיין מורכב לה, אבל היא מתמודדת. כשאחותי ילדה, הייתה ברית בבית הכנסת, והיא רצתה שאבוא. שאלתי, 'איפה אני אשב'? כי ידעתי שלא ארגיש נוח עם הגברים וגם לא בעזרת הנשים, כי אני בנראות גברית. צחקתי ואמרתי לה, 'מה את רוצה, שאני אשב על הגדר המפרידה?', היא הסתכלה עליי בשיא הרצינות ואמרה, 'כן, אני אשב איתך שם'".
"ההדרגתיות בשינוי של גון הייתה לי מאוד נעימה", מבקשת להוסיף בת הזוג, מרגריטה. "עברתי תוך כדי התהליך שלו גם תהליך עם עצמי. גיליתי שאני יכולה לאהוב רומנטית או להימשך לאנשים, בלי קשר לזהות המגדרית או למין הביולוגי שלהם. קלטתי שזה פשוט לא משנה לי. מעולם לא הגדרתי את עצמי, לא כלסבית ולא כבי. פשוט הייתי עם אנשים שאני אוהבת. כשאני רואה שהגוף שלו משתנה והקול משתנה, אני גם רואה שהבן אדם מולי יותר שמח, יותר שלם עם עצמו. הרגשתי שהזוגיות שלנו פתאום מתעצמת, עוברת שינוי ונהיית שלמה, זה הגניב אותי. היינו זוג בנראות לסבית והיום אנחנו זוג בנראות אחרת ללא הגדרות".