"אמנות הומוסקסואלית מתעסקת הרבה פעמים ביופי חיצוני. היא פחות מתעסקת בתכנים נפשיים אישיים. הרבה פעמים מנסים לייצר דימוי אסתטי של גבר רזה עם שרירים, אני רציתי להראות גברים כמו שהם, שמנים או רזים, מבוגרים וצעירים, גם כאלה שמתלבשים כנשים. להראות את כל סוגי המגוון, המגדר והזהות שקיימים בגברים", אומר הצייר דיויד אייזקס (63) יליד ניו יורק המתגורר ביפו. תערוכת היחיד שלו, "שפת הספה", המציגה רישומים של גברים במרחב הביתי שלהם, מוצגת בימים אלה בגלריה "המקרר" בתל אביב.
5 צפייה בגלריה
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
מתוך התערוכה "שפת הספה"
(רישום: דיויד אייזקס)

5 צפייה בגלריה
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
מתוך התערוכה "שפת הספה"
(רישום: דיויד אייזקס)

5 צפייה בגלריה
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
רישום של דיויד אייזקס, מתוך התערוכה "שפת הספה"
מתוך התערוכה "שפת הספה"
(רישום: דיויד אייזקס)

איך נולד אצלך הרעיון לפרויקט רישומי גברים הומואים? "אמא שלי נפטרה לפני חמש שנים, עד אז טיפלתי בה במשך שנים רבות, במהלכן הייתי מעשן סמים קלים. מיד אחרי שאמא נפטרה, הפסקתי לעשן, והחלטתי לצאת לדרך חדשה מבחינה אומנותית. הפרויקט הנוכחי הוא בעצם המשך ישיר לפרויקט שעשיתי לפני כן, של רישומי אמנים.
"במשך ארבע שנים רשמתי 250 אמנים. אחרי שגמרתי את הפרויקט הזה, עם שלוש תערוכות וחשיפה תקשורתית, החלטתי להתמודד גם עם המיניות שלי דרך האמנות. אז בשבעת החודשים האחרונים לקחתי על עצמי ללכת לגברים ולצייר אותם בבתים שלהם. דרך זה הרגשתי שאני מתמודד עם השייכות לקהילה. בעיקרון, אני בן אדם שלא שייך לאף קבוצה, ודרך הרישומים האלה יצרתי קבוצה משלי".
איך הגעת לגברים שאותם ציירת? "פרסמתי מודעה על הפרויקט באתרי היכרויות של הומואים, בגריינדר ובאטרף, ופניתי לאנשים, חלק גם פנו אליי. במשך שבעה חודשים פגשתי 140 גברים שהסכימו לפתוח בפניי את ביתם ואת עצמם. נסעתי המון בתקופה הזו, הסתובבתי ברחבי הארץ, לכל מקום מבאר שבע ועד חיפה. זו ממש הייתה דרך בשבילי להיות חופשי, לצאת ולהתנייד, להיחשף לכל מיני מקומות שאני בקושי מכיר. אנשים בגילי הרבה פעמים מסתגרים בתוך החיים שלהם. המפגשים האלה והאפשרות להסתובב בארץ ולהכיר מקומות נתנו לי פרופורציות על החיים שלי, וגרמו לי להבין כמה בר מזל אני".
5 צפייה בגלריה
דיויד אייזקס. צילום: פיטר וינר
דיויד אייזקס. צילום: פיטר וינר
דיויד אייזקס. "הבנתי כמה בר מזל אני"
(צילום: פיטר וינר)
איך נראה מפגש בינך לבין הדמות המארחת שאתה מצייר? "אני מבקש מכל אחד שיבחר את המיקום בבית שלו שבו אצייר אותו, שיבחר את התנוחה ואת הלבוש שלו, עם אפשרות לוותר על לבוש. המצויר יכול להחליט אם לזוז או לא, אם לקרוא, לדבר בטלפון, לדבר איתי, לישון, לאונן, העיקר שירגיש מוגן, טבעי, חופשי ובטוח. הכי חשוב היה שהם ירגישו זורמים ונינוחים. במסגרת חלק מהמפגשים קיימנו שיחה על אינטימית, על משפחה, חברים, דימוי גוף, מין, ילדות, אהבה, בדידות, חלומות. לרוב חוויתי את המפגשים כחוויות טיפוליות ומעצימות".
"במשך שבעה חודשים פגשתי 140 גברים שהסכימו לפתוח בפניי את ביתם. אנשים בגילי הרבה פעמים מסתגרים בתוך החיים שלהם. המפגשים האלה והאפשרות להסתובב בארץ ולהכיר מקומות, נתנו לי פרופורציות על החיים שלי"
מדוע בחרת לצייר את הגברים אך ורק בביתם? "בית זה המקום הכי אישי ופרטי של האדם. רציתי לשקף את האופי של כל אחד שמצויר לא רק דרך הגוף, התנוחה וההבעה, אלה גם דרך סביבת המגורים, שלעתים תפסה יותר מקום בציור מאשר הדמות עצמה. הייתה לי החלטה מאוד חשובה להביא אותם אנושיים. האוצר של התערוכה, משה אש, כתב עליה: 'זו הצצה לרגעים של אינטימיות, קרבה, רוך ופגיעות במרחב הביתי'.
"ארבע המילים המתארות את הרגעים האלה הן מושגים שכמעט ולא קיימים במפגשים באתרי היכרויות להומואים, הרגעים האלה נמצאים אך ורק באקט המיני, ואני רציתי שזה יהיה במפגש האנושי. אני אדם שנזקק למקומות של אינטימיות, לקרבה ולרוך. דרך האמנות שלי אני מנסה לחשוף את האנושי והפגיע שבכל אחד מאיתנו. אפשר להגיד שמבחינתי, התערוכה הזו היא אנטיתזה לאיך שתופסים בדרך כלל גברים הומוסקסואלים".
איך הגיבו המודלים שבחרת לרישומים המתארים אותם? "למעט שניים שלא היו מוכנים שאני אפרסם אותם, כל השאר מאוד אהבו את מה שהם ראו".
"יש לי רישומים של גברים לבושים בכל מיני תלבושות מיוחדות וגברים בכל מיני סיטואציות, למשל כשהם מאוננים, והאוצר החליט שהוא לא מכניס אותם לתוך התערוכה, כדי לקרב אנשים ולא להרחיק. לצערי, הסטיגמות, הגזענות והחושך עדיין מאוד גדולים"
הכנת מעל 100 עבודות. מה מאפיין את אלו שכן נכנסו לתערוכה? "האוצר החכם החליט שהוא לא רוצה שזו תהיה תערוכה סנסציונית. יש לי רישומים של גברים לבושים בכל מיני תלבושות מיוחדות וגברים בכל מיני סיטואציות, למשל כשהם מאוננים, והוא החליט שהוא לא מכניס אותם לתוך התערוכה, כדי לקרב אנשים ולא להרחיק. לצערי, הסטיגמה, הגזענות והחושך עדיין מאוד גדולים".
יש אמנים להט"בים שהם השראה מבחינתך? "הראשון שעולה לי לראש הוא האמן הבריטי דיוויד הוקני, שאני מאוד אוהב את העבודות שלו. גם כמובן הצלם האמריקאי מייפלתורפ, שהיה איש נועז ואמיץ, שפרץ הרבה גבולות באמנות".

"רוב חיי חייתי בארון"

"הייתי פעם מאוד מסובך עם המיניות שלי. היו לי קשיים גדולים כי רוב חיי הייתי בארון, עד לפני עשר שנים", משתף אייזקס, שהיה בעבר נשוי לאישה והביא עמה בן יחיד, כיום בן 30. "זה היה קשה. נורא סבלתי, ברמה הרגשית והנפשית. יצאתי מהארון רק בגיל 53. ברגע שקיבלתי את המיניות שלי ויצאתי עם זה החוצה, כל הדברים פשוט הסתדרו, ברמה הנפשית ובכל הרמות. אני אדם שמאמין בחופש".
מה מנע ממך לצאת מהארון במשך כל כך הרבה שנים? "שאלה טובה. היו לי הורים מאוד ליברלים, פרוגרסיביים אפילו, לא איתם הייתה הבעיה. הקושי היה ביני לבין עצמי, כי הייתי בן אדם מאוד חרדתי. הייתי צריך לעבור תהליך עם עצמי ולהגיע לבשלות. זה לקח את הזמן שזה לקח. בסופו של דבר, עברתי מהפכה תודעתית עם עצמי. קצת אחרי היציאה פגשתי את בן זוגי הנוכחי, יוסי, ואנחנו גרים יחד".
5 צפייה בגלריה
דיויד אייזקס
דיויד אייזקס
דיויד אייזקס. "עברתי מהפכה תודעתית עם עצמי"
(צילום: יהודה אלישיב)
בת הזוג שלך לשעבר ידעה על המשיכה שלך לגברים? "אני בן אדם שלא מסוגל לשקר. היא טוענת שלא אמרתי מההתחלה שאני נמשך לגברים. אני משוכנע שכן, אבל לא עשיתי שום דבר עם המשיכה הזאת, לא יישמתי את זה. התחלתי לממש את המשיכה לגברים רק אחרי שנפרדתי ממנה".
"יצאתי מהארון רק בגיל 53. ברגע שקיבלתי את המיניות שלי ויצאתי עם זה החוצה, כל הדברים פשוט הסתדרו, ברמה הנפשית ובכל הרמות. אני אדם שמאמין בחופש"
ספר על יוסי, בן הזוג שלך. "הוא איש יקר, צעיר ממני בשנה, הוא היה גנן ילדים במשך הרבה שנים, כיום הוא מנהל חנות בשוק הפשפשים. הכרנו דרך שכנה שלי, שהייתה פעם בת הזוג שלו. הוא גם היה נשוי וגם לו יש ילדים. בשנייה שראיתי אותו, התאהבתי בו. יש בינינו מערכת יחסים פתוחה, זוגיות פתוחה ומאפשרת שיש בה סובלנות והכלה.
"פרטנרים יכולים לבוא אליי הביתה גם כשיוסי נמצא בבית. אנחנו נכנסים לחדר שלי וזה מקובל עלינו ואין שום בעיה. אין סודות, אין קנאה ואין צרות עין, יש בינינו פרגון גדול. אנחנו מדברים על הדברים שקורים, משתפים אחד את השני. הזוגיות הזו היא חלום שלי שהתגשם, מתנה שייחלתי לה".
נכנסים לחדר שלך? זה אומר שאתם ישנים בחדרים נפרדים? "כן. התפיסה שחייבים לישון באותו חדר היא בעיניי תפיסה הטרוסקסואלית. גם יוסי וגם אני מאוד זקוקים למרחב פרטי משלנו מבחינת שינה. זה לא אומר שום דבר על הזוגיות ועל התקשורת בינינו. אני בן אדם עם הרבה מאוד אנרגיה, גם מינית".
איך בנות הזוג לשעבר שלכם, והילדים של שניכם, מקבלים את הזוגיות ביניכם? "כשבן אדם מקבל את המיניות של עצמו, אז כל הסביבה שלו גם מקבלת אותה. הזוגיות שלנו תיקנה את התקשורת של יוסי עם אשתו לשעבר, וגם את היחסים שלי עם אשתי לשעבר. אנחנו חברים מאוד קרובים היום, זה מדהים מה שזה עשה. שנינו בקשר מדהים עם הנשים, מה שלא היה לפני כן, ואנחנו היום כולנו כמו משפחה אחת גדולה ומאושרת. אני בן אדם שמאמין באהבה, מאמין שאהבה היא הכוח והריפוי בעולם הזה".