"אני תמיד מסתכל על השוליים של החברה, על דמויות קצה, ובאמצעות המחזות שאני כותב אני עוסק בבעיות ובנושאים שמטרידים את הקהילה הגאה, שהם גם בעיות הקשורות ישירות אליי", אומר יוצר התיאטרון והשחקן, רם גואטה, בן 31 מתל אביב. גואטה משיק השבוע את המחזה הקצר "קיי הול", שיעלה במסגרת המקבץ "קוויקי", בפסטיבל "דרמה קווין" של תיאטרון המשולש והמרכז הגאה בתל-אביב.
"קיי הול", מחזהו הרביעי, מביא את סיפורו של דין היוצא למסיבה במועדון האומן, ביום השנה לפרידה שלו מהאקס. הוא מכיר שם את בן החתיך שמפלרטט איתו באנגלית, וגורם לו להרגיש מאוד טוב עם עצמו. הם מריחים יחד קיי, כשפתאום המסיבה השמחה משנה את פניה. האקס המיתולוגי של דין מופיע, והעבר הקשה שלהם צף מחדש.
בעולם המסיבות, המונח "קיי הול" מתייחס למצב הנגרם כתוצאה משימוש במינון גבוה של הסם קטמין, המכונה K. זהו מצב שבו המשתמש חווה ניתוק בין הגוף לתודעה, הזיות, חוסר יכולת לזוז ואובדן קשר עם הסביבה החיצונית.
זה לא סוד שבשנים האחרונות שימוש בסמי מסיבות הפך לפופולרי בקרב הקהילה הגאה. גואטה מספר שהוא כבר מזהה את הדילרים בפעולה, ורואה במסיבות אנשים שמתמוטטים כתוצאה משימוש יתר בסמים. "ראיתי אנשים שפשוט נופלים מ'ג'י' או מסמים אחרים, וזה כאילו סבבה, 'ניקח אותו הביתה וזהו'", הוא אומר.
"יש כאלה שבאים לשתות ולרקוד ונהנים וזה נחמד, ויש אחרים שזאת פשוט הבריחה שלהם בשביל לא להתמודד. יצאתי פעם לעבודה ביום שבת בשעה שבע בבוקר, וצעדתי על רחוב סלמה, כשבדיוק כולם מסביב רק יצאו החוצה מהמועדונים. פתאום אני רואה מישהו הולך ברחוב, כלומר בקושי הולך, כי שני חברים שלו פשוט החזיקו אותו משני הצדדים. הוא הלך עקום ולא שלט בעצמו. אני לא אשכח את המראה הזה לעולם. לפני פחות משנה היו איזה שבועיים שמתו בהם חמישה אנשים שהשתמשו בממסי שהיה רעיל".
"אני לא חושב שיש שימוש יתר בסמים במיוחד אצל להט"ב ואני יודע שזה קורה באותה מידה גם אצל סטרייטים, פשוט בקהילה הגאה לא מוכנים לטאטא את זה. מנסים לטפל, מדברים על צריכת סמים נכונה במסיבות, יש הרבה יותר מודעות והתייחסות לנושא"
אז המחזה מבקש לחשוף ולהדגיש את ההשלכות של שימוש מופרז?
"לא כתבנו את המחזה הזה כדי להגיד לאנשים שצורכים סמים 'נו נו נו'. המטרה של ההצגה היא לא לחנך או להטיל סטיגמה על משתמשים, אלה להאיר את הרגע שבו הגבול נפרץ והשימוש הופך לקריסה אישית".
הייתה לך חוויה אישית הקשורה לנושא?
"לא הייתה לי, לא, כי אני מאוד מפחד מסמים. זאת אומרת, אני בן אדם שחשוב לו להישאר בשליטה ומפחד לאבד אותה, אז אני מאוד נזהר ונמנע, אבל יצאתי פעם למסיבה עם חבר ששתה מלא אלכוהול ואז הוא לקח סם ממישהו שהוא לא מכיר. הוא היה בטוח שזה ממסי ובסוף התברר שזה היה קיי, שלא הולך טוב עם אלכוהול. הוא נעל את עצמו בתוך השירותים, לא פתח לי את הדלת, ואני נבהלתי ואכלתי סרט שיקרה לו משהו רע מאוד. בסוף הוא פתח לי את הדלת והייתי איתו איזה שעה בתוך השירותים, עד שהוא היה במצב לצאת משם, ויכולתי לקחתי אותו הביתה".
לעומת האוכלוסייה הכללית, אתה חושב שיש בקרב להט"ב שימוש יתר בסמי מסיבות?
"אני לא חושב שיש שימוש יתר במיוחד אצל להט"ב ואני יודע שזה קורה באותה מידה גם אצל סטרייטים, פשוט בקהילה הגאה לא מוכנים לטאטא את זה. מנסים לטפל, מדברים על צריכת סמים נכונה במסיבות, יש הרבה יותר מודעות והתייחסות לנושא".
מלבד "קיי הול" החדשה, גואטה, שסיים לפני חמש שנים לימודי משחק בסטודיו יורם לוינשטיין, מעורב כיום בכמה וכמה הפקות תיאטרון מסקרנות, כולן עוסקות בסוגיות להט"ב. הוא משחק בהצגת תיאטרון המשולש "פאקינג מן", עיבוד גאה ועכשווי לקלאסיקה "המעגל", שכתב המחזאי האמריקאי זוכה פרס הטוני, ג'ו דיפייטרו. "זה בגדול עשרה מפגשים מיניים של גברים", מספר גואטה. "מישהו פוגש מישהו שפוגש מישהו שפוגש מישהו, עד שנסגר המעגל".
לפני שנה עלה מחזה אחר שכתב, "הקשב הרס"פ", גם הוא בהפקת תיאטרון המשולש. הפעם מדובר בקומדיה רומנטית על מערכת היחסים הנרקמת בין סוהר גיי לאסיר סטרייט בכלא צבאי. ההצגה מבוססת על חוויותיו האישיות של גואטה מתקופת השירות שלו כנגד משמעת בכלא 4. ההצגה זיכתה אותו בפרס השחקן ובפרס הבמאי בפסטיבל הקומדיה של תיאטרון האינקובטור ירושלים. "זה בעצם סיפור על אהבה לא ממומשת בין אסיר שלא יכול לצאת מהארון לבין רס"פ גיי, שלא מאמין שמישהו בכלל מסוגל לאהוב אותו כי הוא לא אוהב את עצמו, ועל איך הקשר המאוד לא בריא ביניהם משפיע על שניהם".
בימים אלו הוא משתתף בחזרות להצגת הילדים הראשונה של תיאטרון המשולש, "המקלון", מאת ירון אדלשטיין ואהרון לוין בבימויה של טל ברנר, שתעלה בבכורה בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים, וכן עוסק בכתיבת מחזהו הבא, "ההצגה חייבת להיגמר", על מפגש נפיץ בין זוג שחקנים גאים תל-אביביים לבין גננת דתייה וסייעת ערבייה בהתנחלות באיו"ש.
"סליחה שאתם האחרונים לדעת"
"כשהייתי ילד ההורים שלי היו הולכים הרבה לתיאטרון. אני זוכר שאמא סיפרה לי שהיא פגשה את השחקן עמוס לביא אחרי שראתה אותו בהצגה, זוכר איך היא דיברה עליו, על ההצגה ועל המפגש איתו. ראיתי אותה קורנת. שם התחילה הסקרנות שלי לדבר. כשהייתי בן חמש עשרה נרשמתי לחוג תיאטרון. אפילו עזבתי את מגמת מדעים בתיכון כדי לעבור למגמת התיאטרון של בית הספר. שם כבר ידעתי שאני רוצה להיות שחקן ושאני רוצה לספר סיפור".
מה הסטטוס הזוגי שלך?
"אני רווק, כמובן מחוץ לארון. גדלתי באשקלון, מוצא מרוקאי, טריפוליטאי ורומני. יש לי משפחה מאוד עוטפת ומחבקת, הורים מדהימים ושתי אחיות. הם באים לראות את כל ההצגות שלי".
מתי יצאת מהארון?
"בבית ספר למשחק עשיתי את זה רשמי. מכתב היציאה שלי מהארון בפני ההורים נפתח במשפט, 'סליחה שאתם האחרונים לדעת, אבל אני חי עם עצמי בשמחה ובאהבה כבר המון זמן'. זמן מה לפני כן הייתי עם ההורים בארוחה אצל חברים שלהם והיה שם ויכוח סביב מצעד הגאווה. בניגוד לחבר המארח, אבא שלי היה מאוד בעד המצעד ובעד זכויות הקהילה.
"כשסיפרתי לאמא שלי שהתחלתי לעשן, היא שאלה אותי אם יש לי משהו יותר מעניין לספר לה, אמרתי לה שבינתיים לא, לכן הייתי בטוח שהם כבר יודעים. באותו יום כתבתי את המכתב ויצאתי מהבית. השארתי להם אותו על המיטה. אחרי שעה אמא שלי התקשרה ואמרה, 'אני מאוד אוהבת אותך. תהיה מי שאתה ותעשה מה שאתה רוצה, אבל למה היית בטוח שאני יודעת? אני לא ידעתי'.
"מאז שיצאתי אני מרגיש הרבה יותר נוח מולם כי אני כבר לא מסתיר מהם משהו, התקרבנו הרבה יותר מאז. לא מזמן היא ניסתה לשדך לי מישהו, בן של חברה שלה, זה היה מצחיק".
"אני גבר מלא, שלא עומד בסטנדרט של הקוביות, והיה לי חוסר ביטחון בגלל זה. גם עד שנה ג' בכלל לא הייתי מוכן ומכוון לזוגיות, זה לא עניין אותי. בשנים האחרונות, אחרי שהתחלתי להגשים את עצמי מבחינה מקצועית, זה השתנה. היום אני מוכן לזוגיות יותר מאי פעם, ואני מחפש את זה יותר"
אני מבין שהשידוך לא צלח.
"לא, לא צלח. בעיקר כי הוא היה צעיר מדי בשבילי. הוא גם לא היה לטעמי, וגם כי השידוך היה דרך אמא. אבל שמחתי על המעורבות המפתיעה שלה".
הייתה לך בעבר מערכת יחסים רצינית?
"לא היה משהו שנמשך יותר מחודש".
איך אתה מסביר את זה?
"זה קשור לתרבות הגריינדר. אני גבר מלא, שלא עומד בסטנדרט של הקוביות, והיה לי חוסר ביטחון בגלל זה. אני גם אגיד שעד שנה ג' אני בכלל לא הייתי מוכן ומכוון לזוגיות, זה לא עניין אותי, לא רציתי, התעסקתי רק בלימודים, במקצוע. אבל בשנים האחרונות, אחרי שהתחלתי להגשים את עצמי מבחינה מקצועית, זה השתנה. היום אני מוכן לזוגיות יותר מאי פעם, ואני מחפש את זה יותר".
מה אתה מחפש?
"אני מחפש שותף, מישהו שתהיה לי איתו תקשורת טובה, שלא מפחד לדבר על החיים, להתמודד, שלא מפחד לחיות את החיים. מישהו שאני ארגיש איתו בנוח להיות אני, וכמובן שחייבת להיות משיכה הדדית. אם אנחנו מדברים על מראה חיצוני, אז הטעם של מגוון. נמוך או גבוה, רזה או מלא, לי זה לא משנה. פעם בטח הייתי עונה שאני מחפש 'מישהו גברי, מזרחי, עם מראה סטרייטי', אבל זה כבר פחות מחובר למי שאני היום".
"קיי הול", פסטיבל דרמה קווין 5#, תיאטרון המשולש במרכז הגאה, 4-11 ביוני 2026, לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים
