בחג החנוכה אנו לומדים על גבורתם של המכבים נגד היוונים, מעטים מול רבים, וכולנו מדליקים חנוכיות לזכר הניצחון הגדול. לאחרונה, האמירות הגזעניות והמקוממות של אנשי ציבור כמו ח"כ יצחק פינדרוס כנגד הקהילה הלהט"בית בישראל, אשר חבריה נלחמים ברגעים אלה ממש נגד חמאס בעזה, לצד כלל הלוחמים הישראלים, הזכירה לי סיפור היסטורי ישן מלפני 2,400 שנה, על גדוד חי"ר מובחר של לוחמים יוונים. הגדוד ההוא הוקם בשנת 378 לפנה"ס, והורכב מ-150 זוגות של חיילים הומוסקסואלים נאהבים, שנלחמו בגבורה עילאית עד המוות, ואפילו ניצחו את צבא ספרטה, שהיה ידוע בעולם העתיק כצבא הטוב בעולם.
כדי להבין את המשמעות הפיזית של הלחימה ביוון העתיקה, צריך לחזור בדמיון לימים הרחוקים שקדמו להמצאת הרובה, הטנק ורחפני התקיפה. אלו היו ימים אכזריים של לחימה בחרב ובכידון. החייל היה רואה את הלבן בעיניים של האויב, ואילו אחוות הלוחמים וערך הרעות היוו את הבסיס לניצחון. "הופליטים יוונים נלחמו במבנה", מסביר פרופסור עירד מלכין מאוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל, היסטוריון ומומחה ליוון העתיקה. "כל חייל החזיק ביד שמאל מגן עגול גדול. המגן סוכך על מחצית מגוף הלוחם, והמחצית השנייה של המגן הגינה על מחצית החייל שעמד משמאלו, שגם הוא החזיק במגן. למעשה, בעבודת צוות ובאימונים ארוכים, כל השורה הייתה מוגנת לחלוטין, טקטיקה שעזרה לפתח אתוס של לכידות ושל להיות ביחד, וככה הם היו בלתי מנוצחים . אגב, רק הלוחם הכי ימני בשורה נותר לא מוגן, לכן נוצר המושג 'לימין שור!'".
"ביוון העתיקה הייתה מילה בשם 'פיליה', שפירושה הוא אהבה וידידות ואחוות לוחמים", אומר פרופ' מלכין. "כיום אנחנו עושים אבחנות בין סוגים שונים של אהבה, אבל היוונים לא הבחינו בכך. הטשטוש הזה מאוד מעניין, כי ההנחה הייתה כי זוגות האוהבים ילחמו למען האחר, יישארו בשורת המגנים וישמרו על מבנה קרבי הרבה יותר מסתם יחידה. הגדוד הקדוש הזה של תבאי היה למעשה יחידת עילית מובחרת, שהייתה בה התמזגות של ערך האהבה בין גברים, יחד עם ערך הלכידות של הלחימה".
מה אתה יכול לספר לי על האופן שבו היוונים הקדמונים הסתכלו על אהבה?
"היחס של היוונים הקדמונים לאהבה הוא מאד שונה מאשר אצלנו. רוב היוונים הקדמונים היו ביסקסואלים, ומיניות עבורם הייתה דבר טבעי. הומוסקסואליות הייתה מקובלת מאוד ביוון העתיקה, ויכולת למצוא בן זוג שיהיה גם המאהב וגם החונך שלך בצבא ובפוליטיקה של העיר. כשהנער החונך היה מתבגר, הוא היה מתחתן ומביא ילדים עם אישה, וההזדמנויות לאקט ההומוסקסואלי היו מתמעטות".
"הומוסקסואליות הייתה מקובלת מאוד ביוון העתיקה, ויכולת למצוא בן זוג שיהיה גם המאהב וגם החונך שלך בצבא ובפוליטיקה של העיר. כשהנער החונך היה מתבגר, הוא היה מתחתן ומביא ילדים עם אישה, וההזדמנויות לאקט ההומוסקסואלי היו מתמעטות"
הנכונות הגבוהה למות גיבורים למען אהוב ליבם בשדה הקרב, היוותה לדבריו של פרופסור מלכין את הבסיס לאמונה ביכולותיו הצבאיות המיוחדות של הגדוד הקדוש של תבי. אחד התיאורים העתיקים של היחידה המובחרת מספר על לוחם שביקש מחייל אויב שהתכונן להרגו לקבל דקירה בבטן, כדי להימנע מפגיעה בגב, וזאת כדי למנוע מאהובו את הבושה.
הפילוסוף הידוע אפלטון תיאר את תחושת הבושה הזאת, כשכתב: "והוא הדבר שאנו רואים גם באהוב: בושה יתרה יתבייש מפני אוהביו, שעה שייראה בחרפתו. ולו נמצאה אפוא תחבולת־מה שיקומו מדינה או חיל צבא שאין בהם אלא אוהבים ואהוביהם, הרי יימנעו האזרחים של מדינה כזאת מכל מעשי חרפה, ויתאוו להתכבד איש בעיני רעהו, עד שלא תתואר מדינה טובה מזו; ואנשי צבא כאלה, אפילו מועטים, הם שעה שיילחמו שכם אחד, ודאי ינצחו - אם לומר את הדבר בפה מלא - את כל העולם כולו" (אפלטון, המשתה, 179, בתרגום יוסף ג' ליבס).
גם ההיסטוריון פלוטרכוס, שנולד כ-200 שנה לאחר הקמת גדוד הנאהבים, טען כי האהבה ההומוסקסואלית יוצרת לוחמים מעולים: "כי בשעת סכנה שבטים ומשפחות נותנים רק מעט דעתם על בני שבטם ומשפחתם, אבל חבורה האחוזה בקשרי ידידות של אהבה אינה מתפרדת ואינה משתברת, כי החושקים מתביישים מחשוקיהם והללו מחושקיהם, והם נשארים על עמדם להגן זה על זה" (פלוטרכוס, חיי פלופידס, יח, בתרגום א"א הלוי).
אגב, יש חוקרים שטוענים כי טקס השבועה המסתורי שנערך לאור ירח, ובמהלכו זוגות לוחמים בגדוד המובחר נשבעו שבועת אהבה ונאמנות האחד לשני, נחשב לטקס החתונה החד-מיני הראשון בהיסטוריה.
לסיום, אני לא יכול שלא לתהות איך זה שלמרות ההצלחה הרבה שנחל הגדוד הקדוש של תבי בשדה הקרב, כולל ניצחון גדול על הספרטנים, השיטה הצבאית יוצאת הדופן של גדוד לוחמים הומוסקסואלים מובחרים לא חזרה על עצמה בגדודים אחרים ובעמים אחרים?
"כיום יש רתיעה מהומוסקסואליות, ולהמון אנשים זה נשמע מוזר - מה הקשר בין הומוסקסואליות להצטיינות בלחימה? עמים אחרים ותרבויות אחרות לא מצאו את הקשר, והגדוד הקדוש של תבי לא הפך למודל לחיקוי. הוא נשאר קוריוז בהיסטוריה".