ערן גלובוסערן גלובוס
ערן גלובוס
(צילום: מתוך הווידאו)

הקורונה עדיין איתנו, אך בקהילת הלהט"ב של ירושלים מסרבים לוותר על אירועי הגאווה. את המצעד תחליף השנה עצרת גאווה וסובלנות שתיערך בגן העצמאות ביום ראשון ה-28 ליוני. העצרת תיערך בסימן 50 שנה למצעדי הגאווה בעולם, ותכלול נאומים, הופעות ומסיבה מיוחדת וחגיגית.
"אירועי הגאווה והסובלנות נועדו להנכיח את הקהילה גאה במרחב ולכן אנחנו מקיימים אותם למרות הקורונה. מבחינתנו, זה משהו שאסור לעצור", מסביר ערן גלובוס, יו"ר-שותף בבית הפתוח בירושלים.
"כמובן שהאירוע יתקיים בכפוף להנחיות משרד הבריאות. לצערי הרב, אני לא בטוח שהחברה הישראלית עברה את התיקון שהיא צריכה לעבור. כולנו עדיין מושפעים מהרצח הנורא של שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה ב-2015. לצערי, אירועים אלימים כנגד הקהילה הגאה עדיין קורים על בסיס יומיומי. זו מציאות החיים פה, וזה דבר מאוד מדאיג שאנחנו, בבית הפתוח, מתעסקים בו כל הזמן ומאוד מוטרדים ממנו".

בלי מצעד: לקראת אירועי הגאווה בירושלים
(ירון ברנר)

דוגמה לאירוע אלים כנגד הקהילה הגאה יכולה לתת רעות כהן בת ה-33, חברת קהילת הלהט"ב בירושלים, שנתקלה השבוע בתגובות קשות אחרי שתלתה את דגל הגאווה בפתח המסעדה שלה. "ילדים בני 10, 11 אולי 12 פשוט מגיעים אליי למסעדה, מקללים, מבקשים שנוריד את הדגל. הם מדברים בשפה שאני לא מבינה מאיפה הם מביאים אותה, כאילו שאין מורים בסביבה, אין מדריכים".
רעות כהןרעות כהן
רעות כהן
(צילום: מתוך הווידאו)

אבל זה לא רק הדגל. את בעצמך לסבית מוצהרת וקללות ברחוב זה משהו נפוץ שקורה.
"ברגיל, לגמרי ברגיל", מאשרת רעות. "אבל אני אגיד לכם שהדגל - יש לו מטרה הרבה יותר חשובה מלהגיד שאני לסבית. הדגל שם כדי לתת מקום בטוח לאנשים שלא רוצים לקבל קללות וגידופים ברחוב. אנשים שרוצים מקום בטוח לבוא לשתות קפה, לשתות בירה, לאכול ארוחת צהריים בלי לעבור את הסאגה הזאת. הלוואי שהיה לנו שבוע אחד, רק שבוע אחד של שקט. אני אישית לא צריכה מצעד כי אצלנו כל יום הוא סוג של מצעד גאווה. באמת שלחיות בירושלים זה לצערי הרב, לא כמו לחיות בתל אביב, אבל אני לא מתכוונת לעזוב. אני אישאר בירושלים כי אני אוהבת את העיר הזאת ואני באמת בן אדם אופטימי מאוד".
"אנחנו לא בסיטואציה של לוותר על ירושלים, להפך", מאשר ערן. "אנחנו בסיטואציה של להמשיך לקיים אירועי גאווה, להמשיך לתלות דגלי גאווה, להמשיך לפעול למרות הקושי. אותי זה רק מדרבן יותר. ביום ראשון אנחנו מקיימים עצרת גדולה, וזה לא פשוט לקיים אותה בהתאם להנחיות הקורונה. זו עבודה מאוד מסובכת לעמוד בכל הדברים האלה, ואנחנו מקפידים על זה. המטרה שלנו היא לתת תשובה לתולשי הדגלים, למקללים ברחובות, לאלימות. להעמיד מפגן מאוד גדול שמיועד לכל מי שרוצה ירושלים פלורליסטית וסובלנית ששייכת לכולם. זו עיר שהיא בהחלט שלנו ושל הרבה ציבורים, ואני מזמין את כולם להשתתף".