בשנים האחרונות הולכת ומצטיירת תמונה ברורה: הרגלי המין שלנו משתנים. אחד המחקרים הגדולים שנעשו בארצות הברית, והתבסס על נתונים שנאספו במשך כמעט שני עשורים, מצא כי צעירים ומבוגרים צעירים מקיימים פחות יחסי מין מבעבר, וכי ושיעור הצעירים שלא קיימו כלל יחסי מין במהלך השנה האחרונה נמצא בעלייה. ממצאים דומים נמצאו גם במדינות מערביות נוספות, כך שנראה שלא מדובר בתופעה מקומית אלא בשינוי רחב יותר באופן שבו אנחנו חווים מיניות.
אז איך אפשר להסביר את השינוי הזה? למה דווקא הדור הצעיר מקיים פחות יחסי מין? לדברי החוקרת ד"ר ג'ין טוונגי, שסקרה את התחום, נראה שאין סיבה אחת, אלא שילוב של כמה תהליכים שקורים במקביל בעידן המודרני: יותר זמן מול מסכים, פחות מפגשים חברתיים פנים אל פנים, יציאה מאוחרת יותר לעצמאות כלכלית, יותר צעירים שממשיכים להתגורר בבית ההורים, ושינויים באופן שבו אנחנו יוצרים קשרים אינטימיים.
גם תקופת הקורונה, כמצופה, הותירה שינוי משמעותי על הדרך שבה אנחנו מכירים, מתקשרים ומנהלים מערכות יחסים,ואם תשאלו אותי, היא גם לימדה אותנו שכמעט הכול יכול לקרות דרך מסך: ללמוד, לעבוד, להתאהב ואפילו לקיים יחסי מין.
מעבר לזה, כמטפלת מינית, הממצאים האלו מתכתבים עם השיחות שאני מנהלת עם המטופלים כמעט מדי יום. צעירים רווקים או בבזוגיות מגיעים אליי עם שאלות שפעם כמעט לא שמעתי בקליניקה: איך מגדירים סקס או אהבה, איך מדברים על גבולות ביחסים, איך מבדילים בין מה שרואים ברשת או בפורנו לבין החיים עצמם, ואיך בונים אינטימיות בעולם שבו הטלפון הפך כמעט לבן הזוג השלישי במיטה.
בין סיטואיישנשיפ לחניקה: המיניות החדשה של הצעירים
מחקר אוסטרלי איכותני שפורסם לאחרונה, בחן כיצד צעירים בני 19–25 חווים כיום מערכות יחסים, ושופך אור על מושג שהפך לחלק מהשיח של הדור הצעיר, "סיטואיישנשיפ" (Situationship). המושג מתאר קשר שיש בו קרבה רגשית ולעיתים גם מינית, אבל בלי הגדרה ברורה של זוגיות, בלי מחויבות ולעיתים אפילו בלי השיחה הפשוטה של "לאן הקשר הזה הולך?"
נשמע מבלבל? גם משתתפי המחקר חשבו כך. הם תיארו חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך. הם לא תמיד ידעו אם הם באמת "ביחד", מה כל אחד מצפה מהקשר או האם יש לו עתיד. רבים סיפרו שהשקיעו רגשית הרבה יותר מהצד השני, חוו בלבול, אכזבה וכאב, אבל גם הרגישו שאין להם באמת לגיטימציה להתאבל על קשר שמעולם לא הוגדר כ"זוגיות אמיתית".
צעירים תיארו חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך. הם לא תמיד ידעו אם הם באמת "ביחד"
(צילום: Shutterstock)
החוקרים מסבירים כי למרות שקשרים מסוג זה הפכו לחלק מהמציאות החברתית של צעירים, הם עלולים להיות מלווים במצוקה רגשית משמעותית. אבל הייתה גם נקודת אור: החוקרים הסבירו כי כאשר הייתה תקשורת פתוחה, זמינות רגשית ומחויבות הדדית , הסיכוי שהקשר יתפתח לזוגיות יציבה היה גבוה יותר.
גם בישראל חוקרים ביקשו להבין האם דפוסי המעורבות של צעירים בקשרים מיניים מזדמנים קשורים לאיכות מערכות היחסים הרומנטיות שלהם בהמשך החיים. במחקר אורך שנעשה על ידי פרופ' שמואל שולמן ועמיתיו, עקבו במשך חמש שנים אחר 110 צעירים ישראלים בגילאי 23, 25 ו-28, ובחנו האם מעורבות בקשרים מיניים מזדמנים קשורה לאיכות הקשרים הרומנטיים שאותם אנשים ינהלו בעתיד.
ומה הם גילו? בניגוד לציפיות החוקרים, עצם המעורבות בקשרים מיניים מזדמנים בגיל 23 כמעט שלא ניבאה את איכות הזוגיות בהמשך החיים, למעט קשר ליכולת נמוכה יותר להתמודד עם מחלוקות ולנטייה גדולה יותר להמעיט בחשיבותן.
לעומת זאת, כאשר המעורבות בקשרים מיניים מזדמנים חזרה על עצמה ואף הלכה וגברה לאורך השנים, המשתתפים נטו לדווח על פחות ביטחון בקשר, יותר הימנעות רומנטית, נטייה גבוהה יותר להסתיר מידע מבן או בת הזוג וקושי גדול יותר בהתמודדות עם חילוקי דעות.
החוקרים סיכמו שכאשר דפוס כזה חוזר על עצמו ומתחזק לאורך זמן, הוא עשוי להפוך לדפוס התנהגות יציב, שעשוי להיות קשור לקשיים בניהול מערכות יחסים רומנטיות בעתיד.
השינויים לא מסתיימים רק בדפוסי הזוגיות, כי גם מה שעושים במיטה השתנה. בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים בוחנים התנהגויות מיניות שבעבר כמעט לא זכו להתייחסות מחקרית. אחת הדוגמאות הבולטות היא חניקה במהלך יחסי מין (Sexual Choking).
בניגוד לציפיות החוקרים, עצם המעורבות בקשרים מיניים מזדמנים בגיל 23 כמעט שלא ניבאה את איכות הזוגיות בהמשך החיים
(צילום: Shutterstock)
במחקר שפורסם בשנת 2023 בכתב העת ועשה וסקר עשרות מחקרים מצאה כי חניקה במהלך יחסי מין הפכה לפרקטיקה נפוצה יותר בקרב צעירים בארצות הברית. לפי החוקרים, צעירים לומדים על הפרקטיקה מכמה מקורות כמו בני זוג, חברים, פורנוגרפיה והרשתות החברתיות, ומדגישים כי לצד העלייה בשכיחותה, חשוב מאוד גם להגביר את המודעות להשלכות הבריאותיות האפשריות, ולחשיבות של תקשורת והסכמה בין בני הזוג.
הממצא הזה קיבל חיזוק גם ממחקר אוסטרלי רחב היקף שפורסם ב־2024 וכלל 4,702 צעירים בני 18–35. יותר ממחצית מהמשתתפים דיווחו כי חנקו או נחנקו במהלך יחסי מין לפחות פעם אחת בחייהם. יותר מזה, החוקרים מצאו כי רבים תפסו את הפרקטיקה כחלק "נורמלי" מהמיניות העכשווית, למרות שרבים מהם כלל לא היו מודעים לסיכונים הבריאותיים האפשריים.
קונדומים: גברים צעירים משתמשים יותר, נשים מבוגרות פחות
אז אם הדרך שבה אנחנו מכירים, מנהלים קשרים ומקיימים יחסי מין משתנה, נשאלת גם השאלה האם השתנתה הדרך שבה אנחנו בוחרים להגן על עצמנו: גם כאן קיבלנו ממצאים מהארץ. נתוני מחקר השוק העדכני של Kantar, שנערך עבור חברת הקונדומים "דורקס", מראים תמונה מורכבת. מצד אחד, נראה שהקונדום עדיין שומר על מעמדו כאחד מאמצעי המניעה המרכזיים, אך מצד שני דפוסי השימוש בו משתנים בין קבוצות גיל, נשים וגברים ושלבי חיים שונים.
אחד הממצאים הבולטים הוא שדווקא הצעירים מפתיעים בכל הנוגע להגנה מפני היריון ומחלות המועברות במגע מיני. לפי הנתונים, כ־90% מהצעירים דיווחו על שימוש באמצעי מניעה, לעומת כ־70% בלבד בקבוצות גיל מבוגרות יותר.
שיעור השימוש עצמו בקונדומים נשאר יציב, ועומד על כ־62%, כאשר מי שמשתמשים הכי הרבה בקונדומים הם גברים צעירים, בעוד שבקרב נשים מבוגרות השימוש בקונדומים היה מהנמוכים ביותר.
בנוסף, בקרב גברים בגילי 26–45 נרשמה ירידה בשימוש בקונדום כאמצעי המניעה העיקרי , ממצא שעשוי לשקף אולי מעבר לזוגיות קבועה יותר, או הסתמכות על אמצעי מניעה אחרים.
ואם תהיתם מה עוד השתנה, אז גם הגיל שבו צעירים מתחילים לקיים יחסי מין ירד מעט. לפי נתוני Kantar, הגיל הממוצע עומד כיום על 18 בקרב גברים ו-18.7 בקרב נשים. מעניין לראות שלמרות שהכניסה לחיי המין מתרחשת מעט מוקדם יותר, דווקא הצעירים הם גם אלה שמדווחים על שימוש גבוה יותר באמצעי מניעה, כך שנראה שהתחלה מוקדמת יותר לא בהכרח באה על חשבון האחריות.
האם גם אמצעי המניעה משתנים יחד עם הרגלי המין שלנו? בעוד המחקרים מצביעים על שינויים באופן שבו אנחנו חווים מיניות ואינטימיות, גם עולם הקונדומים ממשיך להתפתח, עם קונדומים שעשויים מחומרים כמו ניטריל, אשר לדברי חברת "דורקס", מעביר את חום הגוף בצורה טובה יותר מקונדום לטקס רגיל.
בסופו של דבר, הרגלי המין שלנו מעולם לא היו קבועים. הם משתנים יחד עם הטכנולוגיה, התרבות, מערכות היחסים והחברה שבה אנחנו חיים. השאלה כבר אינה אם המיניות שלנו משתנה, אלא כיצד השינויים האלה יעצבו את האינטימיות של השנים הבאות.
שלי ורוד היא מטפלת מינית ומדריכה מוסמכת. פסיכולוגית וסקסולוגית. דוקטורנטית במעבדה למיניות, אוניברסיטת חיפה
