עשיתי את זה. חציתי את הקו שנשבעתי לא לחצות ועכשיו, כששפתיי מרפרפות על שפתיה, עדיין לא מאוחר מדי. אני יכול לעצור. זו יכולה להיות נשיקה אחת לוהטת שתסתיים מהר מדי, ואז אלך, כמעט משוחרר מאשמה. אוכל לומר שזו הייתה טעות, מעידה חד־פעמית שלא תקרה שוב לעולם. כלומר, אם לא אקח את זה הלאה. אבל כשהשפתיים שלנו נפגשות שוב, עצמותיי נסדקות מהחשמל שעובר בינינו. זה כאילו כל העיר ניצתת מהנשיקה. אנחנו מתנשקים כמו סערה, כמו ברק ורעם, והשמיים נפתחים. ובפיתוי הזה של הנשיקה, אני יודע. אני פשוט יודע.
אי אפשר לחזור לאחור. אני יכול להפסיק, אבל לא אעשה את זה, אז אני לוקח את מה שאני רוצה. אני תופס את פניה ומצמיד את שפתיי לשפתיה, בולע את כולה. זה שגוי כל־כך. האנחות מלאות התשוקה שלה ממלאות את ראשי. זה נכון כל־כך.
היא מגיבה בהתמסרות, נמסה תחת המגע שלי, ממלמלת אנחות מתוקות. הקולות שלה נכנסים לתוך ראשי, הכמיהה שלה מחשמלת אותי ואני צריך אפילו יותר. עמוק יותר, קרוב יותר. אני לא מוכן להפסיק. לא מעניין אותי דבר שקורה מחוץ למשרד הזה. היא כאן איתי, ולכל הרוחות עם העולם הזה.
ידיה מטפסות במעלה החזה שלי, מטיילות על בד חולצתי. היא תופסת אותי בחוזקה, מסרבת לשחרר. משיכה ממנה, דחיפה ממני. אנחנו טנגו של נשיקה ראשונה. לשפתיה יש טעם נפלא. הן כמו... אני מנתק מגע, מתנשף. "יש לך טעם של דובדבן," אני אומר.
"זה הליפ־גלוס שלי."
"זה ממכר."
עיניה נוצצות. "אז קח עוד טעימה."
"אני אקח," אני אומר, אבל ראשית, אני מספק את עיניי, מתענג על המראה שלה. הפנים שלה, עיניה הנוצצות, שפתיה הענוגות, צווארה העדין. אני רוצה לחקור כל מילימטר בגופה, רוצה לנשק את הרלו, לגלות את הטעמים השונים שלה. עצם הבריח, הצוואר, הבטן, החלק האחורי של ברכיה, בין ירכיה.
אני מנשק אותה שוב והמוח שלי מאבד קשר עם המציאות. הגוף שלי מתחמם יתר על המידה. היא נאבקת בצווארון החולצה שלי, אצבעותיה הגמישות אוחזות בו בחוזקה. גניחה משתוקקת נמלטת מבין שפתיה כשאני מנשק אותה, מוצץ את השפה התחתונה שלה.
היא מייבבת. הצליל הזה. הצליל הסקסי הזה הורג אותי. אני לא אמור לדעת איך היא נשמעת כשהיא חרמנית, אבל עכשיו אני יודע, והצורך רק גובר ומשתלט עליי, זורם בעורקיי ומניע אותי קדימה. אני נושך את שפתיה בעדינות, שילוב של שיניים ולשון, רכות וחוזקה, משיכה ודחיפה. כשהיא כורכת את ידיה סביב עורפי ומושכת אותי אפילו יותר קרוב אליה, כבר בקושי אפשר לקרוא לזה נשיקה. זה משחק מקדים. אני מצמיד את גופי לגופה, נותן לה להרגיש כמה אני מגורה, משתוקק לה נואשות, עד כדי כך שזה משגע אותי, גורם לי להיות חסר אחריות.
עוד נשיקה אחת ואעצור.
אבל שפתיה, הניחוח שלה, הידיים שלה, שמשוטטות על כולי. אני מוכרח לגעת בה. אני משחרר את פניה ומחליק את ידי במורד גופה, מרפרף על קווי המתאר של השד שלה.
היא נרעדת וממלמלת, "אלוהים."
כריכת הספר ההזמנה המיוחדת
(צילום: באדיבות הוצאת אדל)
זה מספיק בשבילי כדי לנתק את מגע שפתינו ולבהות בה בעיניים פראיות. היא מביטה בי בעיניים פראיות אפילו יותר. "ברידג'ר," היא לוחשת, קולה כמו עשן.
"כן?" אני שואל בערפול.
"אני רוצה אותך."
שלוש מילים שיובילו לכניעה שלי. אני בקושי יודע מה לומר. גם אני רוצה אותה, זה מובן מאליו. אני מחליק את ידי לאורך האגן שלה, מרפרף על החלק החיצוני של הירך, מתקרב לשולי החצאית. היא מרימה את מבטה אליי, שפתיה פשוקות ואדומות, צווארה מתוח, ארוך ומזמין. "את לגמרי רעה עבורי," אני אומר מפני שזה נכון, והכרחי.
היא מחייכת חיוך איטי וקצת מרושע, ונושכת את השפה התחתונה שלה. "אבל זה לא עוצר בעדך, נכון?" אני חושק שיניים, מנסה להפסיק, אבל אז היא מטה את סנטרה בהזמנה. "חשבת פעם על הצוואר שלי?"
זה כאילו היא רואה לתוך המוח המטונף שלי. אני נושם בכבדות. לך. פשוט לך מכאן.
אני לא הולך. "יותר מדי," אני מודה. אני כבר לא יודע מה היא מחשבה רציונלית בכלל. איבדתי את זה איתה. היא מרימה את ידה ומרפרפת בחושניות באצבעותיה על צווארה, גולשת מטה, משתהה בחלק העליון של החזה שלה, משאירה עבורי שביל ללכת בעקבותיו. אני מנשק אותה שם.
יש לה טעם מתוק, מפתה. אני גונח כשאני מטייל בפה פתוח על צווארה החשוף, ידי משחקת עם מכפלת חצאיתה, מפלרטטת עם הסכנה. לנשק אותה זה משהו אחד, לגעת בה באופן אינטימי זה משהו אחר לחלוטין.
אם רק אצליח לשמור על הגבול הזה.
אתמסר לזה רק למשך כמה שניות נוספות, ולא אעשה את זה שוב. ואז היא מחליקה יד אחת לתוך שערי בעוד האחרת עוטפת את ידי המונחת על הירך שלה ואצבעותיה משתלבות בשלי. חשמל זורם בכפות ידיי. הכול מעקצץ. אני בקושי מצליח להתמודד עם התחושה הטובה שנוצרת מהמגע איתה. אני מנתק את הנשיקה, פוגש את מבטה נוטף ההשתוקקות.
לורן בלייקלי היא סופרת אמריקאית ומחברת רבי־מכר של הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ו-יו־אס־איי טודיי. הקטע לקוח מתוך הספר "ההזמנה המיוחדת", ספר ראשון בסדרה "מחוץ לתחום", באדיבות הוצאת אדל
